אין כל ספין אשר יופק על ידי רוויזיוניסטים או פוסט- ציוניים ואשר יוכל להכחיש את העובדה כי מלחמת העצמאות הייתה ניסיון להשמדתנו בידי קואליציה של מדינות ערב. אך כמו שאמר גבלס, "חזרו על אותו השקר שוב ושוב ולבסוף יאמינו האנשים בו". השנים האחרונות היוו עדות למאמציהם המוצלחים של מספר הולך וגדל של ערבים- ישראליים רדיקאליים, בשיתוף עם בני עמם מחוץ לישראל, להחדיר אל תוך השיח הציבורי נרטיב המתאר את אבותיהם כקורבנותיו של קונפליקט אשר הוביל לנישולם ולגירושם. הם מתאבלים על תוצאותיה של מלחמת השחרור, אך מדחיקים את העובדה כי אבותיהם הם אלו אשר דחו הלכה למעשה את תכנית החלוקה של האו"ם ויצאו למלחמת השמדה כנגד ישראל. גישתם מזכירה תרחיש בו היו הגרמנים מתאבלים על אבדותיהם במלחמת העולם השנייה ורומזים כי אלו היו תוצר לוואי של פשיעה מצד בעלות הברית, ולא תוצאה של התוקפנות הנאצית. ניתן להבין מדוע הערבים הישראליים אבלים את בריחתם ואפילו גירושם של שאר בשרם במהלך המלחמה. ואולם, במקום להרכין ראשם על אבדותיהם או לציין את הטרגדיות ההומניטריות, הם מקדמים את שנאת העם שבקרבו הם חיים, צוברים תמיכה בנקמה ומערערים את הלגיטימציה של המדינה היהודית.

תרמית הנכבה ברטרוספקטיבה

Print This Post

nakba

The Nakba Hoax in Retrospect

אין כל ספין אשר יופק על ידי רוויזיוניסטים או פוסט- ציוניים ואשר יוכל להכחיש את העובדה כי מלחמת העצמאות הייתה ניסיון להשמדתנו בידי קואליציה של מדינות ערב. אך כמו שאמר גבלס, "חזרו על אותו השקר שוב ושוב ולבסוף יאמינו האנשים בו".

השנים האחרונות היוו עדות למאמציהם המוצלחים של מספר הולך וגדל של ערבים- ישראליים רדיקאליים, בשיתוף עם בני עמם מחוץ לישראל,  להחדיר אל תוך השיח הציבורי נרטיב המתאר את אבותיהם כקורבנותיו של קונפליקט אשר הוביל לנישולם ולגירושם. הם מתאבלים על תוצאותיה של מלחמת השחרור, אך מדחיקים את העובדה כי אבותיהם הם אלו אשר דחו הלכה למעשה את תכנית החלוקה של האו"ם ויצאו למלחמת השמדה כנגד ישראל. גישתם מזכירה תרחיש בו היו הגרמנים מתאבלים על אבדותיהם במלחמת העולם השנייה ורומזים כי אלו היו תוצר לוואי של פשיעה מצד בעלות הברית, ולא תוצאה של התוקפנות הנאצית.

ניתן להבין מדוע הערבים הישראליים אבלים את בריחתם ואפילו גירושם של שאר בשרם במהלך המלחמה. ואולם, במקום להרכין ראשם על אבדותיהם או לציין את הטרגדיות ההומניטריות, הם מקדמים את שנאת העם שבקרבו הם חיים, צוברים תמיכה בנקמה ומערערים את הלגיטימציה של המדינה היהודית.

כמו כן, דומה כי הם אדישים למדי בנוגע לעובדה כי הם מזהים עצמם עם אותן מדינות השוכנות סביבנו אשר שאיפתן היא להשמידנו.

על אף שהערבים הישראליים תוארו בעבר כמעמד נמוך הדומה במאפייניו לאפרו- אמריקניים או להיספניים בארצות הברית, אין עוררין על כך שהם נהנים מרמות חיים ואורייניות גבוהות יותר ומחירות רבה יותר מאלו של אחיהם באזור- בניגוד בולט לעוני והעריצות שמהם סובלים מרבית קרובי משפחתם במדינות הערביות באזור.

אף על פי כן, אחוז לא מבוטל מבינם ממשיך להסית כנגד העם שבקרבו הם חיים וכנגד המדינה הציונית אשר מעניקה להם שיווין מוחלט וגישה לכל השירותים המסופקים על ידי תשתית רווחה מתקדמת.

"העצמאות שלכם היא הנכבה שלנו" הוא סלוגן הנמצא בשימוש תמידי. "עצמאות יהודית היא יום האבל שלנו" קראו אלפי מפגינים ערבים- ישראליים. חבר הכנסת הערבי- ישראלי טאלב א-סענא הכריז למפגיני הנכבה כי "הנכבה לא פחות חמורה מחורבן בית ראשון ושני".

אלו המכוונים קמפיינים ארסיים שכאלו- אשר מסתיימים לעיתים קרובות באלימות- אינם מעריכים את העובדה כי באמצעות קידום התכנסויות ציבוריות פרובוקטיביות שכאלו, לא רק שהם מקימים עליהם את זעמם של רוב הישראלים שעימם הם חיים, אלא שהם יוצרים מתחים אשר עלולים להפוך לבסוף את חייהם שלהם לבלתי נסבלים.

כמו כן, הם אינם מתחשבים בעובדה שרוב שכניהם הם בעצמם פליטים או צאצאי פליטים מכל קצוות תבל, אשר מצאו מקלט מרדיפה ומאלימות בישראל.

למעשה, מרכיב גדול מבין אלו- 850,000- סבלו מפוגרומים ומרדיפה בארצות ערב ב-1948. הם גורשו בכוח מן המדינות הללו ונכסיהם ורכושם הוחרמו. ניתן לבקר כמעט בכל עיר ערבית במזרח התיכון ולחזות בשרידיהם של בתי כנסת ובתי קברות, שאריות קיומן של קהילות יהודיות שוקקות בעבר אשר נהרסו בגלל השנאה הערבית.

ואולם, צאצאיהם של הפליטים היהודיים הללו שולבו במלואם בחברה ואינם מתייגים עצמם במעמד של פליטים כיום. מאידך, הפליטים הערביים הוחזקו באופן מכוון ככלי משחק בקונפליקט הערבי- ישראלי והם קבוצת הפליטים היחידה בעולם אשר ממשיכה להיות ממומנת באופן גלובאלי במטרה לשמש כמכשיר לערעור מדינה קיימת.

מצבם השפל שומר באופן מכוון במשך דורות, כאשר הצאצאים עוברים שטיפת מוח מלאה בשנאה ובאמונה כי ביום מן הימים הם ישובו ויקבלו את החזקה על נכסיהם אשר אבדו, וזאת כתוצאה ממלחמת תקיפה שיוזמיה היו אבותיהם.

אך רק כמה טיפות נפט ממדינות ערב העשירות יכולות היו לספק מעל ומעבר לכספים הנדרשים ליישוב מחדש ואינטגרציה של הפליטים וצאצאיהם הללו אל תוך חברותיהם.

המצב מקומם עוד יותר כאשר מבינים כי השיקום ממעמד הפליט אפילו אינו מחייב אותם לאמץ סביבה תרבותית חדשה. כאשר יהודי רוסי או אירופאי מהגר לישראל, עליו להתאים עצמו לסגנון חיים חדש לגמרי בכל הקשור לשפה, לתרבות ואפילו לאקלים. מאידך, הפליט הערבי צריך רק לעבור כמה קילומטרים על מנת להצמיד עצמו לתרבות ולקהילה דתית זהות לאלו שבהן גודל מינקות.

כמובן, הסיבה שבגללה רוב רובם של ערביי ישראל נחושים בדעתם לחיות בישראל היא מכיוון שאפילו כמיעוט, מצבם החברתי, הכלכלי והחינוכי הוא טוב יותר במדינה יהודית מאשר בחיים בקרב בני עמם.

אין דבר המונע מאנשים בדמוקרטיה לקיים מנהגים בלתי קונבנציונאליים או אפילו מעוררי מחלוקת על פי ראות עיניהם ובהקשר של חייהם הפרטיים. אך במידה והערבים הישראליים עוסקים באופן פומבי בפעילויות המתנגדות להקמתה של המדינה בה הם חיים ודורשים את זכות השיבה לאחיהם הפליטים וצאצאיהם- צעד אשר יביא לסופו של הרוב היהודי בישראל- הם משחקים באש ומעוררים טינה בקרב רוב הישראליים, טינה אשר סופה יהיה כי חייהם בישראל יהפכו בלתי נסבלים.

האם ניתן לדמיין אלמנטים בקרב קהילה יהודית בתפוצות המבקשים להסית לשנאה כנגד המדינה המארחת שלהם ולערער אידיאליים או סמלים לאומיים יקרים? במקרה שכזה, חלק הארי בקהילה היהודית עצמה היה מקבל בברכה פעילות ענישה מצד הממשלה במטרה להרתיע את הסוטים מיצירת שנאה ודעות קדומות כנגדם.

על כן, לממשלה הישראלית ישנה אחריות לא רק כלפי יהודים אלא גם אל אותם ערבים- ישראליים הגונים השואפים לדו- קיום בשלום ולשגשוג במדינה זו, על מנת להבטיח כי מאותם ארגונים או קבוצות שבקרבם (אשר רבים יחשיבו אותם לבוגדניים), לכל הפחות, יימנע הלכה למעשה מימון ממשלתי.

השימוש במונח בגידה- מזעזע ככל שיישמע- הוא מוצדק. פעילות הנכבה מתקיימת בתיאום מוחלט עם הקמפיין הגלובאלי לדמוניזציה ודה- לגיטימציה של ישראל. היא משמשת כחלק מהמתקפה החדשה המבקשת לדכא את המציאות לפיה ישראל נלחמה ב-1948 על מנת להגן על עצמה מכוחות שביקשו להשמידה. היא מסתכמת בניסיון לדה- לגיטימציה של ישראל על ידי שינוי השיח הציבורי בנוגע לטוב ולרע בקונפליקט הערבי- ישראלי לכזה בו "אי- הצדק אשר נגרם לפלסטינים" מוגדר כמקור היחיד לבעיה. במידה ולא נקרא תיגר על כך ונפריך את הנרטיב הכוזב הזה, אנו מסכנים את עצמנו וחושפים את עצמנו להשלכות שליליות ארוכות טווח אשר את חומרתן אין לשער.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann