רבים מאתנו היו נושמים לרווחה לו ניתן היה לקצר באופן משמעותי את תקופת הבחירות. ההיבטים השליליים ביותר במערכת הפוליטית הבלתי מתפקדת שלנו הוצבו באור הזרקורים בקמפיין הנוכחי, וזאת החל מהפריימריז אשר נטו לקדם את המכנה המשותף הנמוך ביותר, לעיתים קרובות באמצעות דילים מפוקפקים ואפילו שחיתות מופגנת. מספר שיא של מועמדים נבחר באופן מזורז ובלתי דמוקרטי על ידי מנהיגים כגון אביגדור ליברמן, ציפי לבני, יאיר לפיד ואפילו הרב עובדיה יוסף- וזאת מבלי להזכיר את שאול מופז, שמפלגתו, 'קדימה', אינה צפויה לקושש מספיק קולות בכדי לעבור את אחוז החסימה ולזכות לייצוג כלשהו בכנסת הבאה. בסביבה כאוטית, מושחתת ובלתי דמוקרטית שכזו, ניתן להבין מדוע הישראלים המוכשרים ביותר מדירים רגליהם מקריירות בפוליטיקה.

תקופת הבחירות: מחזה בלתי חינוכי

Print This Post

israel-election

The Election Season: An Unedifying Spectacle

רבים מאתנו היו נושמים לרווחה לו ניתן היה לקצר באופן משמעותי את תקופת הבחירות. ההיבטים השליליים ביותר במערכת הפוליטית הבלתי מתפקדת שלנו הוצבו באור הזרקורים בקמפיין הנוכחי, וזאת החל מהפריימריז אשר נטו לקדם את המכנה המשותף הנמוך ביותר, לעיתים קרובות באמצעות דילים מפוקפקים ואפילו שחיתות מופגנת.

מספר שיא של מועמדים נבחר באופן מזורז ובלתי דמוקרטי על ידי מנהיגים כגון אביגדור ליברמן, ציפי לבני, יאיר לפיד ואפילו הרב עובדיה יוסף- וזאת מבלי להזכיר את שאול מופז, שמפלגתו, 'קדימה', אינה צפויה לקושש מספיק קולות בכדי לעבור את אחוז החסימה ולזכות לייצוג כלשהו בכנסת הבאה.

בסביבה כאוטית, מושחתת ובלתי דמוקרטית שכזו, ניתן להבין מדוע הישראלים המוכשרים ביותר מדירים רגליהם מקריירות בפוליטיקה.

להוציא אפשרות של רעידת אדמה פוליטית דרמטית, תוצאות הבחירות הללו הן מסקנה מוגמרת. אף על פי חולשותיו, בהיעדר כל תחרות ראויה, בנימין נתניהו ניצב משכמו ומעלה מעל לכל מועמד אחר והוא ייבחר מחדש.

הסיעה המאוחדת שגובשה על ידי 'הליכוד' ו'ישראל ביתנו' תבטיח כי הרשימה המשולבת תהיה הגדולה ביותר בכנסת הבאה. אך בשלב זה, נראה כי ההתמודדות כגוש תרחיק הן את הקיצוניים והן את הליבראליים בשתי המפלגות, ותוביל להפחתה משמעותית במספר המושבים שהיו משיגים בהתמודדות נפרדת.

ייתכן ומגמה זו תהפוך מורכבת עוד יותר בעקבות התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה. אין לי כל אינטרס לדבר בשמו של ליברמן, אך לאחר שהתמהמה במשך 12 שנים לפני שכשל להעמידו לדין בכל אשמה חמורה, יש לתהות מה הניע את היועץ המשפטי, רק חודש לפני הבחירות, להעמיד את ליברמן לדין בגין עבירה שולית באופן יחסי, וכך להביאו לידי התפטרות מתפקידו כשר. הדבר מערער את האמון, יש בו טעם לפגם ומצדיק חקירה של מערכת המשפט כולה.

הסקרים מצביעים על כך ש'המחנה הלאומי' והגוש הדתי יתחזקו. בנוסף, נדמה ש'הליכוד' נע עוד יותר לימין, עם מחיקתם בפריימריז של ליבראליים כמו דן מרידור, בני בגין ומיכאל איתן. 'הבית היהודי' הדתי-לאומי, אשר קלט לתוכו את מפלגת המתנחלים הימנית, צפוי להתגלות כשחקן משמעותי בממשלה הבאה ולגרוף בין 10 ל-14 מושבים בכנסת.

למרות ששובו של אריה דרעי ל'ש"ס' לא הצליח ליצור עלייה במספר הקולות למפלגה, קיים חשש כי החרדים עלולים לשמר מינוף מספק על מנת להגן על האינטרסים החד-ממדיים שלהם ולמנוע מן הממשלה את האפשרות להציג רפורמות שעבר זמנן בכל הקשור לגיוס ולעידוד החרדים לתרום לכלכלה באופן יצרני, וזאת במקום להמשיך ולהסתמך באופן ניכר על רווחת המדינה במשך כל חייהם.

מפלגות האופוזיציה מן המרכז והשמאל נמצאות באנדרלמוסיה מוחלטת. רבים ממועמדיהם הם זיקיות, אופורטוניסטים חסרי בושה ונעדרי עקרונות ומוסר, המתאימים עצמם לכל מפלגה על מנת לשמר את הקריירות שלהם בכנסת.

'קדימה' היא האבטיפוס לחוסר מוסר ואופורטוניזם גס. מנהיגיה לאורך השנים היו כולם הרי אסון. ציפי לבני, יקירת מחנה האנטי-נתניהו, הוכיחה עצמה ככישלון סדרתי. שנאתה האישית ואחוזת הטירוף כלפי נתניהו הובילה אותה לאובדן כל תחושה של פרספקטיבה, בעת שביצעה ללא בושה דמוניזציה של הממשלה בחוץ לארץ. היא התנגדה לנתניהו על כך שהסכים להקפאת הבנייה בהתנחלויות ולאחר מכן תקפה אותו על כך שלא חידש את ההקפאה. ההיסטריה שלה הובילה לבסוף לכך שהמפלגה החליפה אותה במנהיג הנוכחי, שאול מופז- שהוכיח עצמו ככישלון גדול אף יותר. כעת, המצביעים צפויים להשפיל את 'קדימה', כיום המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, בכך שישלחו את כל חבריה הביתה.

בסביבה הכמעט-מטורפת הזו, ציפי לבני מקימה כעת "מפלגת ציפי לבני" חדשה. לאחר שעזבה את 'קדימה' עם חובות של למעלה מ-30 מיליון ש"ח, הייתה לה החוצפה לשדל שבעה חברים ב'קדימה' להצטרף אליה, וזאת על מנת לנצל את "חוק מופז" (שאליו היא התנגדה) ולהעביר מיליוני שקלים בכספי ממשלה שהיו מיועדים ל'קדימה' למפלגתה החדשה. היא הזמינה עשרות אנשים להצטרף לרשימתה- ורובם סירבו. בתיאורה את עצמה כחסידה של ז'בוטינסקי, היא שכנעה את עמיר פרץ, מספר 3 ברשימת 'העבודה' שעליו מתחה בעבר ביקורת חריפה בעקבות כישלונותיו כשר הביטחון, לערוק ולהצטרף אליה.

בנוסף, היא מינתה למספר 2 ברשימתה את עמרם מצנע, מנהיג 'העבודה' הכושל לשעבר אשר עמדותיו מתאימות יותר 'למרצ'. מאיר שטרית, אשר הודה כי הוא בז ללבני אך נחוש להישאר בכנסת, הפך למספר 5 שלה. לבני הצליחה לפתות את הדתי-לאומי אלעזר שטרן להצטרף אל רשימתה כמספר 4 מכיוון שהבטיחה כי יזכה לחופש בחירה בכל הנושאים הקשורים לפלסטינים, ובכך שמה ללעג את כל ההליך הפוליטי. בראיון מאוחר יותר, שטרן הודה כי לא טרח לבדוק האם עמדותיו בנוגע לפלסטינים חופפות לאלו של מנהיגת סיעתו.

ואולם, למרות תמיכתו של ידיעות אחרונות, ששנאתו של בעליו לנתניהו היא אובססיבית, מדהים לגלות כי ישנם ישראליים אשר עדיין שוקלים להצביע למפלגת הכובענים המטורפים הזו. עם התקרב מועד הבחירות, אולי תגבר השפיות.

שלי יחימוביץ' ערוכה להוביל את 'העבודה' לביסוס מחדש של מעמדה ככוח פוליטי משמעותי ולהנהגה של האופוזיציה. היא הרחיקה עצמה מאוסלו ומן השמאל ההזוי והפוסט-ציוניים אשר חטפו את מפלגת 'העבודה' וכמעט והחריבו אותה. תחת זאת, היא מתמקדת בנושאים חברתיים וכלכליים. עריקתו של פרץ ללבני תשחק לטובתה בטווח הארוך. למרבה הצער, במידה ותכנית הרווחה החברתית שלה תיושם, היא תוביל את המדינה לכדי פשיטת רגל. אך ייתכן ויחימוביץ' תסכים להצטרף לממשלה רחבה יותר.

ישנם שחקנים מצועצעים נוספים בזירה. החכם ביניהם הוא אהוד ברק, אשר בהכירו בעובדה שמפלגתו- 'עצמאות'- עלולה שלא לעבור את אחוז החסימה, הודיע על פרישתו מיד לאחר העימות בעזה בעת שמעמדו היה בשיא. הוא לא טרח ליידע מראש את ארבעת החברים הנאמנים הנוספים במפלגתו, אשר הקריירות הפוליטיות שלהם הסתיימו באופן פתאומי ובלתי צפוי. פוליטיקאים צבעוניים נוספים אשר לא ישובו לכנסת כוללים בין השאר את אלו שנשארו ב'קדימה'.

למרות היעדר כל ניסיון פוליטי, אם מפלגת 'יש עתיד' של יאיר לפיד תצטרף לממשלה, היא עלולה לתרום תרומה משמעותית בהקשר של גיוס החרדים. בשונה מאביו המנוח, שר המשפטים לשעבר שהיה שונא חרדים, יאיר הוא סובלני יותר ויתמוך ברפורמה אחראית בכל הקשור לדת ומדינה. העובדה שבחר רב דתי ציוני בולט בתור מספר שתיים שלו מפגינה את כנותו בנושא.

מפלגת 'הבית היהודי' תעודד גם היא את הממשלה להציג רפורמות פנימיות משמעותיות בנושאי דת ומדינה, ובמיוחד שירות צבאי ולאומי אשר יוצגו בהדרגה אך יוחלו לבסוף באופן אוניברסלי, כך שישלבו את החרדים ויבטיחו כי הם יהפכו לגורמים יצרניים בחברה, וזאת במקום להתקיים מקצבאות.

למרות הקרקס המושחת וסר הטעם הזה ועל אף עוצמתו המוגברת של הימין, אני חוזה כי הממשלה הבאה תהיה בעלת בסיס רחב יותר ותחזיק בעמדה מרכזית ומוסכמת אשר תגלה גמישות ותזכה לתמיכתו של הרוב המוחלט של הישראלים.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann