שוב אנו חווים תחושת דז'ה וו. נאומים מלהיבים ומלאים בחזון של פיוס ורצון טוב בין הישראלים לפלסטינים. באמצעי התקשורת ברחבי העולם מתווכחים ומתדיינים על השאלה האם השלום עומד להתממש בימינו ודורשים מישראל גמישות ויוזמה. אך למרות כל ההבטחות הטקסיות בדבר דו-קיום של שלום, הסבירות שתהיינה התקדמות משמעותית היא אפסית. מרבית הישראלים, למרבה המזל, כבר אינם משלים את עצמם. הם מבינים כי על ראש הממשלה שלהם לרצות את ממשל אובמה על-ידי השתתפות בתיאטרון האבסורד והתנהלות כאילו מתקיים משא ומתן אמיתי עם פרטנר אמיתי לשלום.

תיאטרון האבסורד של תהליך השלום

Print This Post

תיאטרון האבסורד של תהליך השלום

Peace theater of the absurd

שוב אנו חווים תחושת דז'ה וו. נאומים מלהיבים ומלאים בחזון של פיוס ורצון טוב בין הישראלים לפלסטינים. באמצעי התקשורת ברחבי העולם מתווכחים ומתדיינים על השאלה האם השלום עומד להתממש בימינו ודורשים מישראל גמישות ויוזמה.

אך למרות כל ההבטחות הטקסיות בדבר דו-קיום של שלום, הסבירות שתהיינה התקדמות משמעותית היא אפסית.

מרבית הישראלים, למרבה המזל, כבר אינם משלים את עצמם. הם מבינים כי על ראש הממשלה שלהם לרצות את ממשל אובמה על-ידי השתתפות בתיאטרון האבסורד והתנהלות כאילו מתקיים משא ומתן אמיתי עם פרטנר אמיתי לשלום.

לזכותו של נתניהו ייאמר שהוא מצליח מאוד בתפקיד המוטל עליו, ולהפתעתם של משמיציו הוא אף איחד את העם בתמיכה הניתנת לו. לנוכח הלחצים הכבדים שהופעלו על נתניהו היתה זו משימה לא קלה לשמור על היחסים עם נשיא אמריקני שנוטה לעוינות כלפי ישראל ולא להיכנע בעניינים המהותיים והחיוניים לישראל.

במהלך המשא ומתן הראשוני נתניהו הדגיש את המסר כי בכדי להגיע להסדר אמיתי ישראל תהיה מוכנה לפשרות בכל הנושאים פרט לאלו המשפיעים על ביטחון המדינה. בנאומו בוושינגטון אמר נתניהו "יצאנו יצאנו מלבנון, וקיבלנו מלחמה. התנתקנו מעזה, וקיבלנו טרור. אנחנו רוצים לוודא שהשטחים שנוותר עליהם לא יהפכו למובלעת טרור שלישית בחסות איראנית, המכוונת לליבה של ישראל. לכן, בשביל שלום בטוח דרושים סידורי ביטחון שיכולים לעמוד במבחן הזמן והאתגרים הרבים שנכונים לנו לבטח."

בניגוד לנתניהו, מחמוד עבאס הצהיר בקשיחות כי הרשות הפלסטינית תסרב לשקול פשרות כלשהן. הוא סיפר לעיתון "אל קודס" כי "איננו מדברים על מדינה יהודית ולא נכיר בישראל כמדינה יהודית… אינכם יכולים לצפות מאיתנו לקבל זאת". בראיון ל"אל-איאם" אמר עבאס כי "אם הם ידרשו ויתורים בסוגיית הפליטים או גבולות 1967 אני אפרוש מהמשא ומתן. אינני יכול להרשות לעצמי לבצע אף לא ויתור אחד." בדבריו לעיתונות המצרית אמר עבאס כי בעוד שהוא מוכן לשקול פריסה של כוחות נאט"ו במדינה הפלסטינית שתקום בעתיד הוא אינו מוכן שיהודים ישרתו בכוחות נאט"ו הללו וכמו כן אמר כי "לא נרשה ולו לישראלי אחד לחיות ביננו על אדמה פלסטינית".

מפליא ביותר הדבר שאדם המחזיק בהשקפות שכאלו נחשב ל"מתון" ו"פרטנר אמיתי לשלום". אך למרות זאת ארה"ב מממנת קמפיין פרסומי של הרשות הפלסטינית המופנה כלפי ישראל ואשר מקדם את התפיסה הכוזבת כי עבאס הוא פרטנר אמיתי לשלום.

אי אפשר לקיים משא ומתן כאשר אחד הצדדים מצהיר כי לא יתפשר על דבר. אם-כן, בלתי נמנע שהשיחות ייכשלו מפני שישראל תסרב להאריך את ההקפאה הכוללת בהתנחלויות או שתימצא תואנה אחרת.

כשדבר זה יתממש אובמה לבטח ימנע מלחזור על הטעות הקשה שעשה כשהשפיל את ישראל והתייחס אליה כאל מדינה סוררת. אל לנו להשלות עצמנו. עוד לפני שהמשא ומתן החל כבר הספיק הנשיא אובמה לקרוא בפומבי לישראל לבצע ויתור חד צדדי נוסף שמהותו הארכת הקפאת הבנייה בהתנחלויות. ולאחר הבחירות לקונגרס ב-2 בנובמבר שוב יופעל על ישראל לחץ מוגבר באופן מתוחכם מצד ארה"ב. אם לא באופן ישיר יהיה זה באמצעות אירופה או האו"ם.

כאן יהיה האתגר הגדול ביותר של נתניהו. אחדים ממבקריו טוענים כי הוא מתכוון לבצע ויתורים משמעותיים ללא הדדיות כפי שעשו קודמיו. אך גם אם יש בכך אמת, ממשלתו תגביל את הויתורים שלו לאמריקאים ואת יכולתו לרצותם. נתניהו מבין כי במידה ויהיה תלוי במפלגת קדימה באופן בלעדי, יכולתו לשמור על תפקידו תהיה מוגבלת.

נוסף לכך, סביר שתנועות הפת"ח והחמאס יחריפו את פעולות הטרור שלהם. היה זה דבר מדאיג ביותר כאשר הממשלה הבליגה על הרציחות האחרונות שביצעו חמאס ליד קריית ארבע, והצהירה הצהרות חסרות משמעות בסגנון אוסלו המכריזות כי לא יורשה לטרור לחבל בתהליך השלום. עלינו להזכיר לעצמנו שמקרים קודמים בהם כשלנו ולא נקטנו פעולה צבאית בתגובה למעשי טרור רק הביאו לשחיקה של כוח ההרתעה של ישראל שבסופו של דבר חיזקה ועודדה את הג'יאהדיסטים.

ישראל היא ללא ספק המדינה היחידה בעולם המגיבה באיפוק שכזה כשהיא נתונה תחת מתקפות רצחניות שכאלו. שוו בנפשכם מקסיקנים או קנדים הרוצחים בדם קר אזרחים אמריקנים וחוגגים את האירוע במסיבות רחוב בזמן שממשלתם לוקחת קרדיט על הרציחות ומצהירה על כוונתה להרוג עוד אזרחים אמריקאים. בנסיבות כאלו כל ממשל אמריקני היה מגיב בפעולה צבאית רדיקלית. במצב של מתקפות כאלו על אזרחי ארה"ב, הממשל האמריקני לבטח לא היה דואג לתנאים ההומניטריים בקרב אלו המבקשים לרצוח את אזרחיו.

בעיה נוספת של נתניהו היא העובדה שהוא ממשיך לכנות את מחמוד עבאס "הפרטנר האמיתי שלי לשלום" ובכך אינו מאפשר לאנשים להעריך נכונה שעמדותיו של עבאס במשא ומתן זה אינן שונות משל קודמו הצבוע והרצחני עראפת. יש לציין כי עבאס לא גינה את הרציחות האחרונות שביצעו אנשי החמאס באופן מפורש אלא רק אמר כי הרוצחים "נוגדים את האינטרס הפלסטיני".

אנחנו מפסידים בקרב על דעת הקהל מפני שאנו ממשיכים לחזק את האשליה לפיה מדובר בעימות בין שני עמים על אדמה. ובנוסף לזאת, מפני שאנו מחזקים את האמונה המוטעית כי ניתן להגיע לשלום עם חברה פושעת ששאיפת מנהיגיה להשגת עצמאות שניה לשאיפתם להביא לקיצה של הריבונות היהודית באזור.

איננו נותנים די חשיבות לעניין אופיה הנפשע של החברה הפלסטינית המתבטא בקידוש ה"מרטירים" המעורבים בפשעים נוראיים נגד אזרחים ישראלים ובהסתה נגד יהודים וישראלים במסגדים של הרשות, בטלוויזיה ובמערכת החינוך. ברמאללה הוקדשה לאחרונה כיכר עירונית לזכרה של דלאל מוגרבי שרצחה 37 ישראלים באוטובוס. רק לפני שבועות מספר עבאס וראש ממשלתו סלאם פיאד השתתפו בטקס כבוד לאמין אל-הינדי, מהדמויות המרכזיות בתכנון טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972.

גם לו עבאס היה עובר שינוי דרמטי ורוצה להגיע להסדר עם ישראל, מה שאינו סביר במיוחד, ציבור בוחריו לעולם לא היה מאפשר לו לעשות כן. הוא חסר כח פוליטי ובאופן בלתי חוקתי דחה את הבחירות ביותר משנה כיוון שהוא יודע שיובס.

העובדה שהופכת את כל עניין המשא ומתן לסוריאליסטי אף יותר היא שאנו מנהלים אותו רק עם חצי מהפלסטינים. הפרטנר החזק יותר והבולט בהיעדרו במשא ומתן הוא החמאס, שאילולא צה"ל כבר היה מחסל את הרשות הפלסטינית. החמאס, כידוע, הוא ארגון שבאמנתו קורא לרצח כל היהודים ומתגאה בעובדה שלעולם לא יקבל את קיומה של המדינה היהודית.

אנו עומדים בפני החלטות קשות. האם עלינו לתמוך בהקמה המיידית של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים? על סמך נסיגות חד צדדיות קודמות, אפילו אם נתעלם מהויכוחים והעימותים הפנים ישראליים סביב פינויי התנחלויות בכח, מהלך כזה זה רק יחזק את הגורמים הקיצוניים ויצור בעיות ביטחוניות קשות.

דרך הפעולה היחידה היא הגעה להסדר זמני והמשך שיפור רמת החיים של הפלסטינים עד אשר יקומו להם מנהיגים שיהיו מוכנים לדו-קיום עימנו ולהכיר בנו כמדינה יהודית. כאשר יקומו מנהיגים מסוג זה הישראלים יהיו ללא ספק מוכנים לבצע ויתורים נרחבים. עד שיתממשו דברים אלו עלינו לעמוד על שלנו כיוון שביצוע ויתורים נוספים הוא טירוף ושיתוף פעולה עם האסטרטגיה הערבית להחלשתנו כמדינה שלב אחר שלב.

בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann