לאחרונה הזדמן לי לקחת חלק בחוויה מרתקת, במסגרתה השתתפתי בסעודה לציון יום השנה הלאומי ה-114 להקמתו של ארגון ציוני אמריקה (ZOA) בניו יורק. קרוב ל-800 משתתפים (כולל 100 סטודנטים פעילים) מרחבי ארה"ב התכנסו במלון הייאט בניו-יורק על מנת להוקיר כבוד למנהיג ה-ZOA, מורטון קליין, ולהשתתף בטקסי חלוקת הפרסים לסופר ואישיות הטלוויזיה הכריזמטי והשנוי במחלוקת גלן בק, ליושבת ראש וועדת החוץ של הקונגרס הרפובליקנית איליאנה רוס-להטינן ולחברת הקונגרס הרפובליקנית מישל בכמן. ארגון ציוני אמריקה, אשר נוסד בשנת 1897, הוא הארגון האמריקני הציוני הוותיק ביותר. עמדו בראשו מנהיגים בעלי שיעור קומה דוגמת שופט בית משפט העליון לואיס ברנדייס, הרב סטיבן וייז, לואי ליפסקי והרב אבא הילל סילבר. בשיא פריחתו, הייתה זו קבוצת השדולה האמריקאית המשפיעה ביותר, אשר קידמה בין השאר את הקמתה של המדינה היהודית, וכן היוותה את סוכנות גיוס הכספים המרכזית בעולם הציוני.

תחייתו של ארגון ציוני אמריקה

Print This Post

ארגון ציוני אמריקה

The resurgence of the Zionist Organization of America

לאחרונה הזדמן לי לקחת חלק בחוויה מרתקת, במסגרתה השתתפתי בסעודה לציון יום השנה הלאומי ה-114 להקמתו של ארגון ציוני אמריקה (ZOA) בניו יורק.

קרוב ל-800 משתתפים (כולל 100 סטודנטים פעילים) מרחבי ארה"ב התכנסו במלון הייאט בניו-יורק על מנת להוקיר כבוד למנהיג ה-ZOA, מורטון קליין, ולהשתתף בטקסי חלוקת הפרסים לסופר ואישיות הטלוויזיה הכריזמטי והשנוי במחלוקת גלן בק, ליושבת ראש וועדת החוץ של הקונגרס הרפובליקנית איליאנה רוס-להטינן ולחברת הקונגרס הרפובליקנית מישל בכמן.

ארגון ציוני אמריקה, אשר נוסד בשנת 1897, הוא הארגון האמריקני הציוני הוותיק ביותר. עמדו בראשו מנהיגים בעלי שיעור קומה דוגמת שופט בית משפט העליון לואיס ברנדייס, הרב סטיבן וייז, לואי ליפסקי והרב אבא הילל סילבר. בשיא פריחתו, הייתה זו קבוצת השדולה האמריקאית המשפיעה ביותר, אשר קידמה בין השאר את הקמתה של המדינה היהודית, וכן היוותה את סוכנות גיוס הכספים המרכזית בעולם הציוני.

לאחר הקמת מדינת ישראל, כמו מרבית הארגונים הציוניים, ה-ZOA  הדרדר לצניחה מהירה. לאחר דשדוש על סף פשיטת רגל במשך שנים רבות, הארגון שוקם בשנות ה-90 של המאה הקודמת על ידי מורטון קליין, דור שני לניצולי שואה אשר שירת ככלכלן בממשליהם של ניקסון וקרטר, וכן עבד באופן צמוד כביו-סטטיסטיקאי עם חתן פרס הנובל לינוס פאולינג בבית הספר לבריאות הציבור של UCLA.

קליין החל את תפקידו כנשיא ה-ZOA  ללא שכר, וכן השקיע סכומים נכבדים מחסכונותיו האישיים לטובת הארגון הדואב.

על אף שנולד כאשר הוא לוקה בתסמונת טורט, מחלה אשר פוגעת באוריינות ולרוב פוגמת לצמיתות ביכולתם של אנשים לעסוק בתפקידים ציבוריים, קליין התגבר על מגבלתו והתגלה כאחד מהאישיויות הכריזמטיות-  אף עם מעוררת מחלוקת- בקרב המחנה האמריקני הפרו-ישראלי.

עוד בראשית דרכו, הוא אימץ גישה נוקשה אשר בודדה אותו והפכה אותו למנודה בקרב  מרבית הממסד היהודי הליבראלי היוני בעיקרו.

השפעתו גדלה באופן ניכר בשנים האחרונות והגיעה לשיאה כתוצאה מבחירתו של הנשיא אובמה, בעת שקליין התגלה כמבקרה הקולני ביותר של מדיניות הממשל כלפי ישראל.

במהלך תקופת 'ירח הדבש' הראשונית, בזמן שמרבית המנהיגים השלו עצמם וסרבו להכיר במציאות של עוינותו של אובמה כלפי ישראל, קליין גונה בתקיפות על כך שקידם את מה שתואר כמדיניות חד- מפלגתית קיצונית. מתקפות אלו התעצמו כאשר הוא החל לבקר את ממשלת ישראל באשר לוויתורים שניתנו לפלסטינים, ואפילו נזף בנתניהו על כך שהפגין חולשה ונכשל בהעברת מסר בוטה באשר למציאות יחסיה של ישראל עם הפלסטינים ואף עם האמריקנים. ואולם, התנהגות זו לא מנעה מנתניהו למסור הודעה מוקלטת בווידאו במהלך הסעודה, בה ברך את קליין, את ה-ZOA ואת האורחים שזכו להוקרה על תרומותיהם להסברה הישראלית.

אחת מתוצאותיו הבלתי נמנעות של הגינוי העז והבלתי פוסק של קליין כלפי מדיניות ממשל אובמה הייתה הרחקה של ה-ZOA על ידי תומכי המפלגה הדמוקרטית, כולל אלו המתנגדים לנטייתו של הממשל כנגד ישראל אשר החשיבו את מתקפותיו של קליין כצורמניות מדי. וכך, הייתה זו הפעם הראשונה בה השתתפו נציגים של המפלגה הרפובליקנית בלבד באירוע ZOA שכזה, ובאופן זה נמנעה מקליין הזכות לטעון כי הוא זוכה לתמיכה דו-מפלגתית.

אף על פי כן, האירוע הזה זכה למעמד יוצא דופן בעקבות התמיכה חסרת התקדים לישראל שהובעה על ידי רוס-להטינן, מנהיגת וועדת החוץ העוצמתית של הקונגרס. תמיכתה לא הייתה מילולית בלבד, אלא משתקפת גם במדיניות אותה היא מקדמת בקונגרס. היא התכוננה להציג חקיקה הקוטעת את המימון האמריקני לרשות הפלסטינית בתגובה לאי-פשרנותה המתגברת, הצעה שנגנזה בעקבות התערבות הממשלה הישראלית.

חברת הקונגרס מישל בכמן, המועמדת לנשיאות מטעם מפלגת מסיבת התה ואחת מהדוברים הנוצרים-ציוניים הרהוטים ביותר בקונגרס, הציגה אף היא מצגת דרמטית ביותר. היא אינה צפויה לזכות במינוי המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, אך תמשיך ללא ספק להוות פוליטיקאית רבת השפעה. היא שבה והסבירה את הרציונל האוונגלי לתמיכה בישראל על ידי ציטוט מספר בראשית: "אלו אשר מברכים את ישראל יבורכו, ומקלליה יקוללו. אני עומדת עם ישראל". בביקורת חריפה כלפי ממש אובמה, הוכיחה בכמן: "ישראל זקוקה לידיד. כאשר היא מסתכלת על הבית הלבן, היא אינה מוצאת אחד כזה". היא קראה לפעולה דרסטית כנגד נשיא איראן אחמדינג'אד, אשר לדבריה "חותר לשואה שנייה". זעקתה העמוקה ביותר הייתה- "ישראל לעולם לא תהיה הפקר לכל הדורש- לא סנטימטר אחד, לא דונם אחד, לא מטר רבוע אחד- לעולם לא יוצבו על קרש החיתוך".

לאחר נאומה המשולהב עלה לנאום נשיא ה-ZOA, מורטון קליין, אשר לא בחל במילים והביע תמיכה חד משמעית בהתנחלויות, גער בכישלונם של הפלסטינים לשמירה על הסכמי אוסלו והאשים אותם בייצוגה של חברה פושעת אשר אינה ראויה לתפקד כמדינה. כמו כן, הוא גינה בחריפות ארגונים יהודיים אחרים על התנגדותם לחקיקה השנויה במחלוקת של הכנסת כנגד מימון זר לעמותות.

שיאו של הערב היה בנאומו הנרגש בן השעה של גלן בק, אשר נקטע פעמים רבות, כמו נאומים אחרים בערב, על ידי מחיאות כפיים סוערות. הוא הציג השקפת עולם אפוקליפטית- בחירה בין טוב לרע, בין שחור ללבן. הוא דיבר באופן להוט, כאשר עיניו דומעות, וזאת במיוחד כאשר העביר את תחושת תשוקתו לישראל ואת הצורך להימנע משואה נוספת. הוא אמר שהוא מונע על ידי מחויבויות נוצריות והוקיע בחריפות את אובמה, את ממשלו ואת השמאל הפוליטי.

לבק הוענקו הפרסים היוקרתיים על שם הרצל וברנדייס על ידי שלדון אדלסון, אחד מהפילנתרופים המובילים בעולם היהודי, מוציאו לאור של העיתון היומי הנפוץ  בישראל, ישראל היום, ותומך נלהב של ה-ZOA. אדלסון ואשתו, מרים, הריעו לבק ותיארו אותו כ-"ציוני נלהב ביותר, האומר את האמת באשר למלחמה הערבית כנגד ישראל".

אכן, יהודים אמריקנים רבים מתנגדים בתוקף לגישתו הנוקשה של מורטון קליין, לתמיכתו הקנאית בהתנחלויות ולגינויו המתמידים של מדיניות אובמה. אך אין עוררין על העובדה כי הוא הרים תרומה מרכזית בקידום צדקתה של ישראל.

אף אחד לא יכול להכחיש כי פעילותו הינה רבת השפעה וגרמה ליהודים אמריקנים רבים לבחון מחדש את דעותיהם.

כמו כן, קליין נחל הצלחה בחישול היחסים עם הנוצרים הציונים, אשר זכו בתחילה לבוז ניכר מקרב הממסד היהודי האמריקני הליבראלי, וכיום מתגלים ככוח מרכזי התורם תרומה ניכרת למען התמיכה יוצאת הדופן שלה זוכה כעת ישראל בקרב האומה האמריקנית.

קליין אינו מתיימר לייצג את כל היהודים או הציונים האמריקנים, וחולשתו העיקרית של ה-ZOA היא בהעדר תמיכה דו-מפלגתית בו. אך ישנו מגוון רחב של ארגונים יהודיים מרכזיים אשר מפצים על כך על ידי ריכוז מרב מאמציהם במפלגה הדמוקרטית.

איני תומך בכל מדיניויות ה-ZOA. אך באווירה עוינת שכזו, כאשר רבים ממנהיגי הממסד היהודי אינם משמיעים את קולם, אני מוקיר כבוד ומשבח את מורטון קליין ואת ה-ZOA על פעולתם הנמרצת והאמיצה כסנגורים, המשמיעים ללא הרף את צדקת ישראל ומחזקים את התמיכה בה בתוככי המפלגה הרפובליקנית ובקרב השמרנים.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann