תבכי עבורי, ארגנטינה

Print This Post

ההתנקשות בחייו של התובע הארגנטינאי אלברטו ניסמן משקפת את השחיתות הפושה במשטר קירשנר ומאירה באור זרקורים את הברית השטנית שהוצאה לפועל ב-2013 בין הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר לבין איראן, שמנהיגיה גרמו לפעולת הטרור החמורה ביותר שהופעלה נגד אזרחי ארגנטינה מאז ומעולם.

כיום, ישנם כ-250,000 יהודים החיים בארגנטינה. מאז ימיו של חואן פרון, גישתה של הממשלה כלפי היהודים הייתה אמביוולנטית. פרון הפגין ידידות כלפי הקהילה היהודית, אך אפשר לארגנטינה לשמש מקלט למרושעים שבפושעי המלחמה הנאציים – וביניהם אדולף אייכמן.

במרץ 1992, ספגה שגרירות ישראל בבואנוס איירס מתקפת טרור שבמסגרתה נהרגו בפיצוץ 29 בני אדם ונפצעו 242. שנתיים לאחר מכן, ביולי 1994, התפוצצה פצצה נוספת במרכז הקהילה היהודית (AMIA) והביאה למותם של 85 ולפציעתם של מאות נוספים.

חקירות מסועפות נערכו, ולבסוף, שני תובעים ארגנטינאים, אלברטו ניסמן ומרסלו בורגוס, הטילו באופן רשמי את האשמה בתזמור המתקפות על הממשלה האיראנית, כשזו עשתה שימוש בסוכני חיזבאללה לביצוע ההפצצות. ב-2007, ממשלת ארגנטינה אף הנפיקה צווי מעצר על שמם של שישה איראנים, כולל שר הביטחון לשעבר אחמד וחידי והנשיא לשעבר עלי אכבר רפסנג'אני. הם הושמו ב"רשימה האדומה" של פושעים מבוקשים של האינטרפול. אף אחד מהאישים לא נעצר, וכצפוי, איראן סירבה בתוקף לשתף פעולה.

בהמשך, התובע ניסמן חשף טיוח שבמסגרתו הודח שופט באשמת קבלת שוחד. כמו כן, נשמעו האשמות לפיהן ארגון המודיעין האיראני הפקיד 10 מיליון דולר בחשבון בנק שוויצרי שהוחזק ע"י נשיא ארגנטינה לשעבר קרלוס מנם, וזאת בתמורה לכך שהשתיק את הפרשה. בחודש מרץ 2012, הוא הועמד לדין באשמת שיבוש הליכי משפט.

ב-2005, הנשיא נסטור קירשנר תיאר את כישלונה של ארגנטינה להתקדם בנושא כ"חרפה לאומית".

אך ב-27 לינואר 2013, אלמנתו ויורשתו בתפקיד, הנשיאה כריסטינה קירשנר, תוך היפוך מדהים בעמדות, הוציאה לפועל ברית עם האיראנים להקמת "ועדה לחקר האמת" משותפת במטרה לבדוק את מתקפת הטרור ב-AMIA באמצעות "רשויות החוק של ארגנטינה ואיראן… ולהפיק דו"ח עם המלצות בנוגע לאופן בו יש להמשיך עם הפרשה". שמא היו כל ספקות בנוגע לתוצאות החקירה, ההצהרה הדגישה ללא בושה שהפרויקט "יבוסס על החוקים והתקנות של שתי המדינות".

בהצהרה רשמית, קירשנר הדגישה שהיא "לעולם לא תסכים שהטרגדיה ב-AMIA תשמש כפיון שחמט במשחק מרוחק של אינטרסים גיאופוליטיים" – ובכך העבירה באופן ברור את התנגדותה של ארגנטינה למאמצים למנוע מאיראן השגת כוח גרעיני.

העובדה שמנהיגיה הנוכחיים של ארגנטינה יכלו לשתף פעולה עם טיוח כה ציני של רציחתם של אזרחיהם שלהם ולהקים "ועדה לחקר האמת" יחד עם משטר ברבארי המקדם את הכחשת השואה, הצדיק גינוי של הממשלה הארגנטינאית ע"י העולם המתורבת.

העסקה הזו עם השטן הונעה לבטח ע"י המשבר הכלכלי של ארגנטינה ובשל חובותיה ההולכים ומאמירים כלפי הבנק העולמי וגופים גלובליים נוספים. קדמו לכך דיווחים בתקשורת לפיהם הוצע לשר החוץ הארגנטינאי הקטור טימרמן להקפיא את החקירה בנושא ה-AMIA בתמורה לשדרוג היחסים הכלכליים עם איראן, והמרה של תבואה ארגנטינאית בנפט איראני. כמו כן, נטען שטימרמן הציע לנשיא סוריה בשאר אסד לשמש כמתווך במימוש עסקה שכזו. במברק מודלף שנשלח ע"י שר החוץ דאז של איראן עלי אכבר סאלחי הוצהר באופן מפורש "ארגנטינה כבר אינה מעוניינת לפתור את שתי המתקפות הללו, אך בתמורה מעדיפה לשפר את יחסיה הכלכליים עם איראן".

סגן שר החוץ הישראלי דאז דני איילון הצהיר "ברור לכולם שהאיראנים ושלוחיהם בחיזבאללה היו מעורבים בפיגוע", וששיתוף האיראנים ב"וועדה לחקר האמת" כביכול "זה כמו שיזמינו את הרוצח להשתתף בחקירת הרצח".

דברים אלו הובילו לתגובה זועמת מצד טימרמן, שזימן את השגרירה הישראלית, דורית שביט, והאשים את ממשלתה בכך שסיפקה "תחמושת לאנטישמים שמאשימים יהודים בנאמנות כפולה". הוא הוסיף, "אין לישראל כל זכות לבקש הסברים, אנחנו מדינה ריבונית… ישראל אינה דוברת בשם העם היהודי ולא מייצגת אותו".

טימרמן שימש בעבר כשגריר ארגנטינה בארה"ב והתגאה בהיותו פעיל זכויות אדם ויהודי מסור. ראוי לציין שאביו ג'קובו, יהודי ארגנטינאי ועורך שבועון חדשות בעל השקפות שמאל, נעצר ב-1977 ע"י החונטה הצבאית הימנית, הוחזק בבידוד ועונה.

בסיוע התערבות חשאית מצד הרשויות הישראליות, הוא שוחרר ב-1979 והגיע לישראל, כאן הוא כתב ספר בשם "אסיר ללא שם, תא ללא מספר" שתיאר את רדיפתו בארגנטינה.

אך ב-1983, הוא הפנה עורף למדינה שסייעה לו ופרסם ספר נוסף, בו תקף באכזריות את המדיניות הישראלית והאשים את ראש הממשלה מנחם בגין בהרס היושרה המוסרית של העם היהודי, תוך שהוא הופך את הישראלים ל"פושעים יעילים". הוא אף השווה את ישראל לממשלתה הפשיסטית של ארגנטינה שכלאה ועינתה אותו בעבר. זמן קצר לאחר פרסום דברי התוכחה שלו, הוא שב לארגנטינה ומת בבואנוס איירס ב-1999.

שנאתו לישראל – המדינה שהצילה את חייו – הועברה בירושה לבנו הקטור. זה, בתפקידו כשר החוץ, שיחק תפקיד מרכזי במאמציו הנתעבים של המשטר הארגנטינאי לנקות את הרוצחים האיראנים שפגעו בבני עמו.

התובע ניסמן התנגד למאמצים הללו והקדיש את חייו להשגת צדק למען קורבנות מתקפות הטרור והבאת מבצעיהם לדין. בשנים האחרונות, הוא אף הפגין נחישות לחשיפת ניסיונות הממשלה לטיוח המעורבות האיראנית בפרשה.

פגשתי את ניסמן בשנת 2008 כאשר הוא נאם בפני המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הדיווח שלו בנוגע למעורבות האיראנית היה מצמרר, וזכור לי שציינתי בפניו את האומץ הרב שהוא מפגין בכך שהוא לוקח חלק במאבק שכזה.

רק שעות קודם לרציחתו, ניסמן אמור היה לדווח על ממצאיו בפני הקונגרס הארגנטיני הלאומי. דו"ח בן 289 עמודים שהאשים את קירשנר וטימרמן בקשירת קשר להסטת הפעולה נגד הבכירים האיראניים שהיו אחראים לפיגוע במרכז היהודי AMIA ב-1994, התגלה בביתו. הוא בוסס על ציטוטים נרחבים לשיחותיהם של השניים. כמו כן, נמצאה במקום טיוטה של צו מעצר על שמם.

קירשנר הגיבה בתחילה למותו והתייחסה אליו כ"התאבדות", אך בהמשך טענה שמדובר ברצח שבוצע ע"י סוכנויות ביון עוינות שביקשו לפגוע בשמה הטוב.

מיד לאחר רציחתו של ניסמן, הופיעו פוסטרים בשכונות יהודיות שבהן נכתב "יהודי טוב הוא יהודי מת. היהודי הטוב הוא ניסמן". הקהילה היהודית, הנתונה תחת לחץ עצום ובאופן מסורתי נחשבת למופנמת יחסית, הגיבה הפעם באופן אסרטיבי יותר. עשרות אלפים יצאו לרחובות והפגינו תחת הכותרת "Je Suis Nisman". מנהיגי הקהילה סרבו להשתתף בטקס הרשמי של משרד החוץ ביום הזיכרון לשואה, באומרם ש"נוכחות באירוע תהווה עלבון כלפי קורבנות השואה". טימרמן גונה במילים קשות, "הוא גם ארגנטיני וגם יהודי ונחשד בכך שזמם להטיל חושך על החקירה שנועדה לפתור את הפיגוע ב-AMIA", ונשמעו קריאות לגירושו מהקהילה היהודית.

אך מלבד האבל על מותו של תובע אמיץ, ישנה סבירות נמוכה שהמבצעים יובאו אי פעם לדין.

הפרשה המקוממת הזו משקפת את חוסר היציבות שבחיים היהודיים, לא רק באירופה אלא גם באמריקה הלטינית, ומדגישה פעם נוספת את הרלוונטיות שבעלייה לארץ בעבור יהודים שאינם מוכנים להשלים עם גידול ילדיהם בחברות שמתייחסות אליהם כמנודים.

ובעוד שישנן חילופי האשמות קשים בארגנטינה בנוגע לכישלון להעמיד לדין את הטרוריסטים האיראניים שעמדו מאחורי המתקפות ב-AMIA, מזכיר המדינה ג'ון קרי – בהוראת נשיאו – מבקש באופן נואש להוציא לפועל עסקה שתאפשר למשטר שעומד מאחורי הזוועות הללו להפוך באופן מיטבי למדינת סף גרעיני. העובדה שהאייתוללה עלי ח'אמנאי ודובריו ממשיכים עד היום להכריז על כוונתם לשעתק את האקט הברברי הזה שכוון נגד הקהילה היהודית בארגנטינה ולמחוק את ישראל מהמפה זוכה להתעלמות חסרת בושה. קירשנר מכרה את מדינתה לזנות בעבור תועלת כלכלית. נשיא ארה"ב ברק אובמה עושה זאת בשל האובססיה שלו להושיט יד למדינות עוינות.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann