ביום שלישי, "הועידה על תביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה" (ועידת התביעות) תערוך את הכנס השנתי שלה בניו-יורק. על הכנס תאפיל החשיפה האחרונה של הונאה אדירת מימדים שתיזכר כאחת השערוריות הפיננסיות המכוערות של ימינו בארגונים יהודיים. השבועון הניו-יורקי "ג'ואיש וויק" חשף לאחרונה את העובדה המצמררת כי ה-FBI החל בחקירת חשדות להונאה בסך של לפחות 7 מיליון דולר במהלך העשור האחרון מקרן סעיף 2, וייתכן שהסכום גבוה בהרבה. קרן זו הוקמה ב-1995 על-ידי ממשלת גרמניה על-מנת לספק תשלומי פנסיה רבעוניים לניצולי שואה זכאים. ועידת התביעות הוסמכה לנהל את חלוקת הכספים.

שערוריה בועידת התביעות

Print This Post

ניצולי שואה

Scandal at the Claims Conference

ביום שלישי, "הועידה על תביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה" (ועידת התביעות) תערוך את הכנס השנתי שלה בניו-יורק. על הכנס תאפיל החשיפה האחרונה של הונאה אדירת מימדים שתיזכר כאחת השערוריות הפיננסיות המכוערות של ימינו בארגונים יהודיים.

השבועון הניו-יורקי "ג'ואיש וויק" חשף לאחרונה את העובדה המצמררת כי ה-FBI החל בחקירת חשדות להונאה בסך של לפחות 7 מיליון דולר במהלך העשור האחרון מקרן סעיף 2, וייתכן שהסכום גבוה בהרבה. קרן זו הוקמה ב-1995 על-ידי ממשלת גרמניה על-מנת לספק תשלומי פנסיה רבעוניים לניצולי שואה זכאים. ועידת התביעות הוסמכה לנהל את חלוקת הכספים.

כבר בפברואר דווח על כך שועידת התביעות פיטרה שלושה מעובדיה, כאשר אחד מהם היה האחראי לקרן הסיוע. היה נדמה כי במקרה זה מדובר בכ-350,000 דולר אך חקירת הונאה זו הובילה לחשיפת המרמה, הגדולה בהרבה, בקרן הפנסיות. לו ה"ג'ואיש וויק" לא היה חושף את הסיפור, ישנה סבירות גבוהה שהציבור לא היה מגלה עד היום את מה שאירע.

ניתן היה להניח כי שערוריה בסדר גודל שכזה, שבמרכזה קרנות פיצויים, היתה מחוללת סערה ברחבי העולם היהודי. אולם נדמה כי יש מעט מאוד מעקב אחר הפרשה או התקוממות בעקבותיה. מה שהופך את המצב לאף גרוע יותר הוא שמנכ"ל ועידת התביעות, גרגורי שניידר, העז להודיע ל "ג'ואיש וויק" ש"אף ניצול שואה" לא איבד כספים ושלא היה כאן כשלון בנהלי העבודה הסטנדרטיים.

לפני שלוש שנים, בטור בעיתון "ג'רוזלם פוסט", טענתי שהגיע הזמן לבחינה מקיפה ועמוקה של המבנה הארגוני המיושן של ועידת התביעות. הצבעתי על-כך שהחברות בגוף זה לחלוטין לא תואמת את המציאות העכשווית בעולם היהודי וכוללת ארגונים בלתי-פעילים כגון ההתאחדות האנגלו-יהודית (Anglo Jewish Association) וכן ועדת העבודה היהודית (Jewish Labor Committee), אשר מחזיקים במספר נציגים שווה בסוכנות היהודית. כמו-כן, ציינתי שאין בועידת התביעות די שקיפות, שהארגון מתפקד יותר כמו מועדון חברים אקסקלוסיבי מאשר גוף מייצג וכן שהועד המנהל שלו מתפקד במידה רבה כחותמת גומי להחלטותיהם של כמה "מאכערים". חברי הועד המנהל אינם מעוניינים "לטלטל את הסירה" על-ידי קריאת תיגר על ההנהלה או בדיקת האפשרות של רפורמה מבנית. עדות לכך נמצאת בעובדה שהועד המנהל לעולם בוחן באופן משמעותי את הקצאות הכספים שמגישה לו ועדת הבירורים.

דעה זו חוזקה, לאחר מכן, כאשר נחשפו העסקאות המפוקפקות בהן היה מעורב סניף ניו-יורק וניו-ג'רזי של "מצעד החיים העולמי". "מצעד החיים" נוסד על-ידי אברהם הירשזון, שר האוצר לשעבר המרצה עונש מאסר בפועל על עבירות מרמה. הירשזון הביא לכך שקרטיס הוקסטר יקבל למעלה מ-700,000 דולר בדמי ייעוץ, לכאורה בעבור גיוס תרומות למען "מצעד החיים", זאת למרות העובדה שמרבית התרומות הגיעו מועידת התביעות. כשהוקסטר נשאל על העניין הוא לא זכר עבור מה שולמו לו 700,000 דולר. כתוצאה מזאת ועידת התביעות החליטה לפתוח בחקירה יסודית בכדי להבין מה עלה בגורלם של כספים אלו, אך מאז לא נשמע דבר בנושא.

ועידת התביעות, שכפי הנראה כשלה בפיקוח על שימוש בכספים בתחומים אחרים, עומדת כעת בפני שערוריה נוספת. מסיבה זו ודאי יהיה כעת ראוי לפתוח בביקורת משפטית עצמאית של חשבונות הועידה שתכסה את מפעליה הרחבים. זאת על-מנת לשכך את הדאגות ולהגביר את הביטחון של העולם היהודי בכך שישנו פיקוח הולם על פעילות הארגון. אין בדברים אלו טענה או רמיזה כי ישנן עבירות מצידם של מנהלי הארגון, אך חייבת להיות נטילת אחריות על מה שנראה כאי-כשירות ויכולת. הבעיה היא שישנה סבירות נמוכה שהמנהיגים יספגו ביקורת וזאת מפני שמתקיים מצב של ניגוד אינטרסים בו חברי הועד המנהל מנסים לשמור על מעמדם של הארגונים השונים שלהם.

השערוריה האחרונה מדגישה את הצורך המידי להחדיר לועידת התביעות מנהיגות חדשה ולבצע רה-ארגון של הועד המנהל בכדי להניח את דעתו של הציבור היהודי שיידע שקרנות הפיצויים מנוהלות באופן מופתי.

היה צורך כבר לפני זמן רב לקיים דיון ברחבי העולם היהודי שיעסוק בבחינה מחודשת של הקריטריונים להענקת סיוע לניצולים ובחוקי יסוד בעניין הזכאות של ארגונים או פרוייקטים ראויים לקבלת מענקים.

חשוב מכל לציין שהציבור היהודי מתקשה להבין מדוע ישנו מספר כה גדול של ניצולי שואה החיים בעוני מחפיר, בעוד שסכומי כסף גדולים מועברים על-ידי ועידת התביעות למטרות הנעדרות קשר אמיתי לשואה. דוגמאות לאלו הן תיאטרון היידיש בתל-אביב, שירותי האמבולנס של מתנדבי "הצלה" בברוקלין, פרוייקט "תגלית" וארגוני הנשים של בני-ברק.

אולי שערוריה בלתי רגילה זו תהווה תמריץ לכמה מהמנהיגים האחראים יותר להניח בצד את האינטרסים של הארגונים שלהם, לקדם אווירה של נטילת אחריות ולפתוח ברפורמה אמיתית בועידת התביעות.

 ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann