ירושלים, המוזכרת מעל ל-600 פעמים בתנ"ך, היא אבן הפינה של הזהות היהודית כבר שלושת אלפים שנה, מאז הפכה העיר לבירת ממלכת ישראל של דוד המלך. ירושלים המשיכה להיות במרכז הכמיהה הרוחנית אף לאחר הגלות השניה. במשך אלפיים שנה אבות אבותינו הזכירו אותה בתפילותיהם היומיות וביטאו את ערגתם לחזור לארץ אבותיהם. גם לאורך הגלות היהודים שמרו על נוכחות משמעותית בעיר הקודש שלהם ומאז שנות ה-40 של המאה ה-19 הוו את הקבוצה הגדולה ביותר מבין תושבי העיר. לירושלים ישנה חשיבות מרכזית גם בנצרות ובאיסלאם, ושניהן מנעו את חופש הפולחן מדתות אחרות בעת ששלטו בעיר. בזמן שהירדנים שלטו בעיר העתיקה בין 1947 ל-1967, ובהפרה בוטה של הסכמי שביתת הנשק, הם מנעו מיהודים כל גישה למקומות הקדושים. בתי כנסת ובתי קברות יהודים הושחטו ונהרסו. והעולם שתק.

שישו את ירושלים

Print This Post

ירושלים

Rejoice on Jerusalem Day

ירושלים, המוזכרת מעל ל-600 פעמים בתנ"ך, היא אבן הפינה של הזהות היהודית כבר שלושת אלפים שנה, מאז הפכה העיר לבירת ממלכת ישראל של דוד המלך. ירושלים המשיכה להיות במרכז הכמיהה הרוחנית אף לאחר הגלות השניה. במשך אלפיים שנה אבות אבותינו הזכירו אותה בתפילותיהם היומיות וביטאו את ערגתם לחזור לארץ אבותיהם. גם לאורך הגלות היהודים שמרו על נוכחות משמעותית בעיר הקודש שלהם ומאז שנות ה-40 של המאה ה-19 הוו את הקבוצה הגדולה ביותר מבין תושבי העיר.

לירושלים ישנה חשיבות מרכזית גם בנצרות ובאיסלאם, ושניהן מנעו את חופש הפולחן מדתות אחרות בעת ששלטו בעיר. בזמן שהירדנים שלטו בעיר העתיקה בין 1947 ל-1967, ובהפרה בוטה של הסכמי שביתת הנשק, הם מנעו מיהודים כל גישה למקומות הקדושים. בתי כנסת ובתי קברות יהודים הושחטו ונהרסו. והעולם שתק.

מאז איחוד ירושלים ב-1967 ממשלת ישראל הבטיחה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, שלכל הדתות יהיה חופש פולחן וכולם יוכלו לשמור על מקומותיהם הקדושים. למעשה, הרשויות הישראליות הגזימו והפלו את היהודים בכך שמנעו מהם גישה להר-הבית, שמא הדבר יפגע ברגשות המוסלמים.

למרות זאת, עד היום פלסטינים רבים מכחישים שהיתה אי פעם נוכחות יהודית בעיר ומעלים טענות מגוכחות שהמקומות הקדושים ליהודים, ובכלל אלו בית המקדש, הינם המצאה ציונית שנוצרה בכדי להצדיק את 'המפעל הקולוניאליסטי היהודי'. מסיבה זו הם משמידים באופן סיסטמטי עדויות ארכאולוגיות בהר הבית.

בנוסף לזאת, אנו עומדים כעת מול מערכה נחושה בה רוב העולם, כולל ממשל אובמה, מפעיל עלינו לחץ לחלק את ירושלים מחדש. אפילו ראש הממשלה רבין, מאדריכלי הסכמי אוסלו, הזהיר את הכנסת ערב ההתנקשות בחייו שעל ירושלים להשאר מאוחדת. ואכן, בתקופה זו בהיסטוריה, הרעיון של חלוקת ערים נחשב לנסיגה לאחור.

יתר על כן, אנו מודעים באופן כואב לעברם המחריד של מדינות מוסלמיות רבות אשר מונעות חופש פולחן מאלו שאינם מוסלמים. הרקורד הפלסטיני בהקשר זה הוא מתועב במיוחד ואיננו יכולים לחיות באשליות לגבי התנהגות הפלסטינים במידה ויקבלו לידם שליטה במקומות הקדושים.

מעבר לדברים אלו ניצבת מולנו גם בעיית הביטחון. כל נסיגה ישראלית בשנים האחרונות הובילה לעידוד הג'יהדיסטים והגברה של הטרור והתוקפנות. כל חלוקה של ירושלים למעשה תבטיח שרשות פלסטינית מושחתת או חסרת אונים, או לחלופין תנועת חמאס קנאית, לא יהססו לפתוח בפעולות טרור כלפי שכונות יהודיות שכנות.

לכן על יום ירושלים להיות יותר מאשר יום חג. על יום זה להיות יום בו אנו מתחייבים, ללא קשר לכל פתרון יצירתי שיתן לערביי ירושלים אוטונומיה רחבה משלהם, שלעולם לא נחלק את ירושלים ושישראל תישאר האפוטרופוס של העיר. זאת בכדי להבטיח חופש דת ופולחן ליהודים, למוסלמים ולנוצרים.

ואמנם, כיום רבים מאיתנו נוטים לראות את האתגרים שמולנו באופן דרמטי יתר על המידה ומפגינים חיבה לביקורת עצמית הגובלת במזוכיזם. יום ירושלים הוא יום בו עלינו להודות לבורא עולם על התערבותו ולחלוק כבוד ושבח לאלו שנלחמו כנגד כל הסיכויים בכדי לאחד את העיר ולכונן את מולדתנו הלאומית.

למרות מלחמות רצופות, כשאנו עומדים מול טרור מתמשך ומוקפים על ידי אויבים המושבעים לחסל אותנו, ישראל כאן וכאן תשאר. שבעה וחצי מיליון אזרחי ישראל, ששלושה רבעים מהם יהודים, השיגו מסה קריטית דמוגרפית וחרף כל תחזיות יום הדין, אי אפשר לבטל את קיומה של המדינה היהודית.

אנו ניצבים מול אחמדינג'אד, פונדמנטליזם איסלאמי וטרוריסטים פנאטים הרוצים בהשמדתנו. אך צה"ל הוא אחד הצבאות היעילים ביותר בעולם, צבא המסוגל להביס את תוקפנותם המאוחדת של כל מדינות ערב השואפות לחסלנו.

למרות שאין לנו משאבים טבעיים, הצלחנו להפוך את מדינתנו למעצמה כלכלית ממשית שהשיגה התקדמות נסית במדע, בטכנולוגיה, בתעשייה ובחקלאות. לישראל הזעירה יש יותר חברות סטארט-אפ והיי-טק הרשומות בנאסד"ק מאשר לכל מדינה אחרת מלבד ארה"ב. תחומי האמנות והתרבות שלנו משגשגים ומתרחבים ואנחנו ממשיכים להפיק חתני פרס נובל.

עברנו תהליך של תחייה דתית וכיום יש יותר יהודים הלומדים תורה בישראל מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה היהודית.

קלטנו בהצלחה מיליוני יהודים, רובם ניצולי שואה ופליטים שחיפשו מקלט מדיכוי ורדיפה. הם הגיעו לכאן מכל קצוות תבל – ממדינות המערב ועד אתיופיה. אף-על-פי שתהליך האינטגרציה רחוק מלהסתיים, מעולם לא היתה חברה אחרת בעולם שהצליחה לקלוט מסה כה גדולה של מהגרים ולבנות מהם אומה.

ברחבי העולם המערבי אנחנו עדים להתחדשות המצמררת של האנטישמיות, התגלמותה של השנאה הישנה והנצחית ביותר שיש לאנושות. יהודים רבים בתפוצות, ובמיוחד באירופה, הגיעו למסקנה הברורה שאין לילדיהם עתיד בחברות המתייחסות אליהם כמנודים. בניגוד למצבם של יהודי התפוצות, ילדינו חיים ללא הפחד שהם אי פעם יחוו את הכאב וההשפלה שבאפליה ובהתייחסות אליהם כנחותים. בשבילם הזהות היהודית היא טבעית ולא דורשת שום הצדקה.

העולם מפעיל כלפינו מוסר כפול. כאשר מיליוני בני אדם נרצחים ושוללים ממיליונים אחרים זכויות אדם, אנו היהודים הננו עם אשר "לבדד ישכון'.

הלקח המר מההיסטוריה שלנו מלמדנו שלמרות שאנו חייבים ליצור בריתות, בסופו של דבר עלינו לסמוך רק על עצמנו ולא על רצונם הטוב של אחרים. לכן עלינו לחגוג על כך שלאחר 2000 שנות רדיפה, השפלה וגלות הקמתה של המדינה היהודית מעצימה את כוחנו. עלינו להבין כי כל עוד רובנו נותרים נחושים, העתיד נותר בידיים שלנו.

אלו המקוננים על המגרעות שלנו ועל השחיתות בשלטון שלנו חייבים להבין שזהו דוקא סימן לחברה בריאה כשהיא חושפת בשקיפות את חסרונותיה ודורשת שמנהיגיה שסרחו ייענשו בכבדות.

לא הצלחנו להביא לשלום עם שכנינו כיוון שאין לנו פרטנר לשלום. במשך שנים השלינו את עצמנו מתוך האמונה כי מסירת שטחים לערבים תביא לשלום. הבנו מאוחר מדי שמטרתם של הפלסטינים מעולם לא היתה שלום ומעולם לא הייתה ייסודה של מדינה עצמאית משלהם. מטרתם העיקרית היתה לשלול את הלגיטימיות של ריבונות יהודית באיזור.

כאשר בעתיד, באופן בלתי נמנע, שכנינו הערבים יבינו שלעולם לא יצליחו להביס אותנו. הם יקחו דוגמא ממצרים ומירדן וימנו לעצמם מנהיגים שיקבלו את הצעתנו לחיות בדו-קיום של שלום והנאה משגשוג עימנו.

לעתים רבות אני תוהה מה הסבים והסבתות שלנו היו חושבים במשך אותם שנים חשוכות של השואה לו מישהו היה מנבא להם שהעם היהודי יקום מן האפר כמו עוף החול ויקים לתחיה מולדת יהודית, שתהיה לסיפור ההצלחה הכי גדול של המאה. על כך עלינו לתת את דעתנו כשאנו חוגגים את יום ירושלים. והמחשבה על כך צריכה לגרום לנו לחייך.

 ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann