שיבוש המונח 'פשיזם' בהתייחסות לישראל

Print This Post

British-American Flag English

כיום, מורגשת תופעה כלל עולמית לפיה שמאלנים, וכן ליברלים רבים יותר ויותר, חוזרים ומשמיעים את המנטרה לפיה ישראל מונהגת ע"י קיצונים והולכת והופכת להיות מדינה פשיסטית מוחלטת. למרבה הצער, דברי שטות טהורים שכאלו נשמעים באופן יומיומי ומקבלים דגש מיוחד ב'הארץ', העיתון היומי הפוסט ציוני הישראלי, מה שממחיש את האמצעים הפרימיטיביים שמוכנים לנקוט אפילו יריביה היהודים של ממשלתנו במטרה לבצע דמוניזציה של המדינה היהודית.

ההשמצות שלהם כוללות האשמות בביצוע פשעי מלחמה והרג מכוון של ילדים, הפעלת אפרטהייד כנגד המיעוט הערבי הישראלי, דיכוי חופש הביטוי ושימור הכיבוש ומניעת מעמד מדינה מהפלסטינים. על קצה המזלג – משטר פשיסטי.

יוזף גבלס הוכיח שאם חוזרים ללא הרף על תעמולה שקרית ללא תגובות מנגד, אנשים מתחילים להכיר בשקרים כאמיתות.

המטרה שלי, מבלי לטעון שאנו מושלמים, היא לזהות ולהפריך בקצרה שקרים שכאלו, ולהפגין שאין עוד מדינה בעולם המתעלה ברמת הדמוקרטיה שלה על זו שבה ישראל נמשלת.

בנוסף, הצלחתה יוצאת הדופן של המערכת הדמוקרטית של ישראל מרשימה אף יותר משום שהיא הושגה על אף שהיא ניצבה מול שלושה מכשולים משמעותיים:

  • מאז הקמתה, ישראל הייתה ועודנה מוקפת במדינות המסורות להשמדתה. המדינות השכנות הללו ידועות לשמצה בכך שהן מונעות זכויות אדם בסיסיות מאזרחיהן שלהן, וברוב המקרים מדובר בדיקטטורות אסלאמיות. במהלך חמש השנים האחרונות, האזור שב אחורה לימי הביניים, עם מאות אלפי הרוגים ומיליוני עקורים בעימותים פנים ערביים. בהקשר זה, ישראל מהווה נווה מדבר של יציבות ושלום.
  • ישראל אולצה להקצות חלק גדול מתקציבה לצרכי ביטחון, יותר מכל מדינה אחרת. היא ממוקמת על קווי החזית הגלובליים ונלחמת בטרור, ועליה להימצא במוכנות תמידית להתמודד עם מלחמות ביוזמת אויביה הפנאטיים, שממשיכים להיות מסורים לסיום הריבונות היהודית.
  • ישראל היא מדינה צעירה שהוקמה כמקלט ליהודים שחיו תחת דיכוי או אפליה. חלק גדול מאוכלוסיית המייסדים שלה היו ניצולים מהשואה, יהודים שנסו מרדיפה במדינות ערב, יהודים רוסים ואחרים שברחו מדיכוי. הם נפרשים בין מדענים רוסיים מתוחכמים לבין חקלאים אתיופיים. ואולם, הסגסוגת הצבעונית הזו של יהודים מכל קצוות תבל הלכה והשתלבה לכדי אומה יוצאת מן הכלל וטיפחה מדינה דמוקרטית למופת.

אך קולות התהודה של הדמוניזציה והדה לגיטימציה מתעלמים מן הגורמים הללו:

  • הממשלה הנוכחית מואשמת בהיותה פשיסטית, ומוטלת עליה האשמה לתהליך השלום הכושל. העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו הציע ויתורים שהיקפם גדול יותר מהקווים האדומים שאותם ראש הממשלה המנוח יצחק רבין נשבע שלא יעבור, והעובדה שהוא הציע לשאת ולתת ללא תנאים מוקדמים, זכו להתעלמות חוזרת ונשנית.
  • רוב האירופאים מאמינים שישראל היא מדינה פשיסטית המיישמת מדיניות רצחנית וזדונית נגד הפלסטינים, ואף מבצעים אנלוגיות מגונות בין ההגנה העצמית של ישראל לבין התנהגותם של הנאצים. זוהי שלוחה ממשית של עלילות הדם מימי הביניים.
  • ההאשמות בגזענות ובאפרטהייד הן ביזאריות. ישנם פערים חברתיים וכלכליים בין יהודים לבין ערבים הדורשים שיפור. אך ערבים ישראלים נהנים מחופש הביטוי, בוחרים את נציגיהם לכנסת ושופטים ערביים מכהנים אפילו בבית המשפט העליון. אכן, ביקור בבית חולים, קניון או פארק ישראלי מספק דוגמה מופתית למושג אינטגרציה.
  • עוד שקר מגוחך הוא שכוחות פשיסטיים מחרבים במהירות את חופש הביטוי. מקור מרכזי לדברים הללו הוא אלמנטים הזויים מהשמאל הקיצוני הזוכים לדגש ב'הארץ', שמהווה כנראה את המקור האפקטיבי ביותר לתעמולה אנטי ישראלית בעבור יריבינו הגלובליים. כאשר שרת התרבות אמרה שהיא לא תספק עוד כספי ציבור לפעילויות "תרבות" שבעיקר מכפישות את ישראל, היא הואשמה בפשיזם. כששר החינוך סרב לכלול בתכנית הלימוד לבתי הספק רומן שנוי במחלוקת שכלל בתוכו דברי שבח לחמאס שהיו פוגעים ברגשותיהם של ישראלים רבים, גם זה תויג כפשיזם. שר החינוך הואשם בפשיזם גם על כך שמנע את כניסתו של 'שוברים שתיקה' לבתי הספר, ארגון המקדם קמפיינים גלובליים המכתימים את צה"ל בהאשמות אנונימיות על ביצוע פשעי מלחמה.
  • בית המשפט העליון של ישראל מייצר גאווה וכעס גם יחד. גאווה משום שהוא כלי עוצמתי המונע עוולות, אך גם כעס, משום שהוא ללא ספק בית המשפט הגבוה הדוגל בהתערבות יותר מבכל דמוקרטיה אחרת. הוא נאשם לעיתים קרובות בחסימה מגוזמת של תהליכי חקיקה. הוא בוודאי לא היה זוכה להיות חלק ממדינה פשיסטית.
  • ישנו חופש ביטוי מוחלט. כאשר מוסדות דוגמת אוניברסיטאות, הממומנים ע"י משלם המיסים ופילנתרופים ציוניים, מנוצלים כפלטפורמה לערעור הלגיטימיות של הצבא, ישראלים מפוכחים רבים קוראים לחקיקה נוקשה יותר בכל הקשור לחתרנות ובגידה. האם ניתן לדמיין כל ממשלה אחרת תחת מצור אשר הייתה סובלת את ההתפרצויות הבוגדניות הנשמעות מפי חברת הכנסת הערבייה חנין זועבי, המזדהה עם אלו המבקשים את חורבנה של ישראל? דמיינו כיצד היה מגיב ווינסטון צ'רצ'יל אילו פוליטיקאי בריטי היה מגן באופן פומבי על הנאצים. ואולם, ישראל נאשמת בכך שהיא מגבילה את חופש הביטוי.
  • נטען שמדיניות ההתנחלויות של ישראל מפרה את החוק הבינלאומי, ועל כן גם היא מגונה כביטוי של אידיאולוגיה פשיסטית. אך להוציא את ירושלים, ההתנחלויות הללו מהוות פחות מ-3% מהשטחים שנשלטו בעבר ע"י ירדן. כיום, המקום היחיד בעולם שבו יהודי נחשב לפושע על כך שבנה או הרחיב בית הוא ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים – שאויבינו מתעקשים שעליהם להיות נקיים מיהודים ללא קשר לשאלה מה ייקבע בסופו של התהליך בכל הקשור לשטחים שבמחלוקת. נאמר לנו שיהודי הבונה חדר שינה שני בדירה שנקנתה באופן לגיטימי בשכונה יהודית בירושלים הוא פושע מלחמה ומהווה מכשול בפני השלום.
  • ההתנגדות האחרונה מתייחסת לחקיקה שהועברה לאחרונה הדורשת שקיפות באשר לכספים המכוונים לארגונים לא-ממשלתיים ישראליים מצד ממשלות זרות. העמותות הללו משחקות תפקיד בולט בהפצת שקרים לגבי ישראל, כאשר הן מבקשות לתאר אותה כמדינה פשיסטית, מאשימים אותה בפשעי מלחמה, אפרטהייד, רצח עם, ובתוכן אפילו כאלה המקדמים את תנועת החרם, ההימנעות מהשקעות והסנקציות. ארגוני זכויות האדם לכאורה האלו סיפקו סכומי כסף עצומים ומקיימים רשת מסיבית על מנת לקדם את האג'נדה שלהם של דמוניזציה ודה לגיטימציה של ישראל. זהו מצב חסר תקדים שממשלות ידידות לכאורה מזרימות סכומי עתק לעמותות המבקשות להשמיץ ולהפיל את הממשלה שלנו שנבחרה באופן דמוקרטי. הממשלה מגיבה בכך שהיא מחייבת כל עמותה המקבלת את רוב כספיה מממשלות לספק דיווח על כך. הדבר מהווה מחווה סימבולית, והיללות בנוגע למניעת חופש הביטוי (שאינו מעורב) וההאשמות המחודשות בנוגע לפשיזם הן חלולות. החוצפה הגדולה ביותר הייתה תגובתם של מחוקקים אמריקנים ואירופאיים שגינו את ישראל על מהלך שכזה. לא ניתן להעלות על הדעת שממשלות אלו היו עומדות מן הצד ונמנעות מלפעול אילו שכניהן היו שופכים כספים אל תוך עמותות מקומיות במטרה לבצע דמוניזציה והכפשה שלהן.

לסיכום, למרות האתגרים הכבירים, ישראל ממשיכה להוות את אחת מהדמוקרטיות השוקקות ביותר בעולם.

לא ניתן לעשות הרבה בכדי לשנות את התנהגותם של אויבינו. האסלאמיסטים האנטישמיים, השמאל ההזוי והאנטישמים מן המניין ימשיכו להפיץ, בעזרת התקשורת העוינת והאינטרנט, את ההאשמה הנצחית לפיה היהודים – או כיום, המדינה היהודית – הם המקור לכל רוע.

מה שמטריד הוא שבעידודו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, חלק גדול מהתעמולה הזאת מתחיל לחלחל לחוגים הליברליים בארה"ב, ובתוכם לאנשים שתומכים עמוקות בישראל. כבר כיום, הדבר כולל את האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, וישנם סימנים מבשרי רעה לפיהם העל מפלגתיות בארה"ב לא תשרוד את המתקפה.

על כן, חיוני להשמיע קול ללא הרף, להפריך את השקרים ולתקשר עם ליברלים חסרי פניות, ובמיוחד עם צעירים, בכדי למנוע את שאיבתם למערבולת האנטי ישראלית של השמאל, שם מוחם יוכל להישטף לכדי אמונה בשקרים בנוגע להפיכת הישראלים לפשיסטים. הדבר לא יושג ע"י שמירה על דממה או שימור אובססיבי של מערכת יחסים על מפלגתית באמצעות אימוץ המכנה המשותף הנמוך ביותר.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann