בעשרים לספטמבר, רובן המוחלט של 192 המדינות החברות באומות המאוחדות "יכירו" כפי הנראה במדינה פלסטינית. ל-"הכרה" זו לא יתלוו התניות משפטיות הנוגעות לפירוקם של ארגוני הטרור של הרשות, כמו גדודי אל אקצה, או להפסקת ההסתה לשנאה ולרצח של יהודים וישראלים, אשר מחלחלת לכל רבדי החברה הפלסטינית. לא תהיינה דרישות כלשהן הנוגעות לפירוז. כמו כן, המשא ומתן שנערך על ידי הרשות לאיחוד עם חמאס הרצחני לא יופסק. הפלסטינים לא יידרשו להכיר בישראל כמדינה יהודית, וימשיכו לדרוש את זכות השיבה הערבית לישראל. חידוש המשא ומתן עם ישראל אינו נראה באופק כיוון שהפלסטינים מבינים כי ניתן להשיג את מטרותיהם ביתר יעילות על ידי מינוף הלחץ בינלאומי עלינו לביצוע וויתורים חד-צדדיים נוספים- וכך לנסות ולפרק אותנו בשלבים.

שחיתות באומות המאוחדות

Print This Post

אומות המאוחדות

The depraved United Nations

בעשרים לספטמבר, רובן המוחלט של 192 המדינות החברות באומות המאוחדות "יכירו" כפי הנראה במדינה פלסטינית. ל-"הכרה" זו לא יתלוו התניות משפטיות הנוגעות לפירוקם של ארגוני הטרור של הרשות, כמו גדודי אל אקצה, או להפסקת ההסתה לשנאה ולרצח של יהודים וישראלים, אשר מחלחלת לכל רבדי החברה הפלסטינית. לא תהיינה דרישות כלשהן הנוגעות לפירוז. כמו כן, המשא ומתן שנערך על ידי הרשות לאיחוד עם חמאס הרצחני לא יופסק. הפלסטינים לא יידרשו להכיר בישראל כמדינה יהודית, וימשיכו לדרוש את זכות השיבה הערבית לישראל. חידוש המשא ומתן עם ישראל אינו נראה באופק כיוון שהפלסטינים מבינים כי ניתן להשיג את מטרותיהם ביתר יעילות על ידי מינוף הלחץ בינלאומי עלינו לביצוע וויתורים חד-צדדיים נוספים- וכך לנסות ולפרק אותנו בשלבים.

לאחר האירוע הזה יגיע דרבן III, חגיגת שנאה בחסות האו"ם שמטרתו היא דה-לגיטימציה ודמוניזציה של המדינה היהודית. המשתתף המרכזי בוועידה יהיה נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, אשר חזה לאחרונה כי ההכרה במדינה הפלסטינית באו"ם תהווה את הצעד הראשון אל עבר סילוקה הבלתי נמנע של מדינת היהודים. כמו במפגשים הקודמים ב-2001 וב-2009, הוועידה העוסקת לכאורה במלחמה בגזענות תתרכז בפועל בעיקר בפליטת ארס כנגד ישראל.

מייסדי האומות המאוחדות, אשר אימצו לאחר תבוסת הנאציזם את ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, לא היו יכולים לדמות בעיני רוחם כי הארגון שהקימו ייפול לידיהם של דיקטטורות ורודנים ויהפוך לבסיס לקידום רצח-עם.

מגמה זו מודגמת על ידי הנציג הלובי שכיהן כנשיא האסיפה הכללית ב-2009 והוחלף ביולי השנה על ידי קטאר, כאשר סגנית הנשיא היא איראן; נשיאה הרצחני של איראן, אחמדינג'אד, נואם שוב ושוב מול האסיפה הכללית כאורח כבוד; צפון קוריאה, המפורסמת בתור מפיצת נשק גרעיני, נבחרת לעמוד בראש הוועידה לפירוק נשק; ואיראן, הידועה לשמצה בסקילת נשים בעוון ניאוף, ממונה לוועדת האו"ם העוסקת במצבן של הנשים!

אך אין דבר מוזר יותר מאשר מועצת זכויות האדם הביזארית של האו"ם, אשר 80% מחבריה, על פי אינדקס Freedom House 2010, הן מדינות "לא-חופשיות" או "חופשיות חלקית". אין זה מפתיע, אם כן, כי נבלים ממונים לתפקידי סמכות. כך, ריצ'רד פאלק, הדווח המיוחד של האו"ם לענייני זכויות אדם בשטחים, טען בעבר כי ארה"ב עמדה מאחורי והוציאה לפועל את מתקפות הטרור ב-11/9 ולאחרונה אף הציב קריקטורה אנטישמית באתר האינטרנט שלו. בראשות הוועדה המייעצת עומד חלימה וורזאווי ממרוקו, אשר פעל בעבר לחסימת גינויו של סדאם חוסיין על כך שהמית 30,000 כורדים בגז. כמו כן, כוללת הוועדה גם את ז'ן סייגלר משוויץ אשר הילל את פידל קסטרו ואת הדיקטטור מזימבאבווה, רוברט מוגבה. בנוסף, הוא היה מבין מייסדיו של פרס קדאפי הבינלאומי לזכויות אדם, אשר מבין הזוכים בו ניתן למנות את מכחיש השואה רוג'ר גרודי, לואיס פרחאן והוגו צ'אבס.

פטפוטים בנוגע לזכויות האדם אשר יוזמיהם הן מדינות רודניות המתייחסות לאזרחיהן בחוסר צדק מפלצתי מהווים את הצביעות האולטימטיבית. ישנן דוגמאות רבות לתופעה זו: הלובים הציעו הצעה "לסיום כל צורות ההפליה הגזעית"; איראן קראה לארה"ב לוודא כי היא מוציאה לפועל את כל דרישות החוק ההומניטרי הבינלאומי; סין דרשה לשים קץ ל-"שימוש מוגזם בכוח על ידי גופי אכיפת חוק" וצפון קוריאה קראה לאיסור על עינויים.

בוועידת האו"ם המנוונת לזכויות אדם שולטת אווירה של פוגרום, כאשר 70% מכלל ההחלטות שמתקבלות בה מכוונות כנגד ישראל.

דברים אלו נכונים גם לאסיפה הכללית של האו"ם, שם דמוניזציה, דה-לגיטימציה והטלת האשמה לכל מכאובי העולם מכוונים כולם כנגד המדינה היהודית- בצורה המזכירה את ימי הביניים, אז צוירו היהודים כמקור העיקרי לכל הצרות הפוקדות את האנושות.

על פי הערכתו של דניאל פייפס, מספר ההרוגים בעימותים בעולם מאז שנת 1950 הוא למעלה מ-85 מיליון. 50,000 הרוגים בקונפליקט הערבי-ישראלי מהווים, אם כן, 0.05% ממקרי המוות בסך זה. גם כיום, בעוד מאות אלפי בני אדם ברחבי העולם נרצחים או סובלים ממניעתן של זכויות אדם בסיסיות, האומות המאוחדות הצבועות לא מינו דו"ח בסגנון גולדסטון לחקירת מקרי הטבח הללו, ובמקום זאת מרכזות את מאמציהן ללא בושה בגינוין של ההתנחלויות הישראליות או של הבנייה בירושלים היהודית.

וכך, בעיקר משיקולים של 'ריאל-פוליטיק', המדינות האירופאיות ה-"נאורות"- אשר על אדמתן נשפך דם יהודי במשך 2000 שנים שהגיעו לשיאן בשואה- נוטות במקרה הטוב להימנעות ולאחרונה בעיקר, מצביעות בעד החלטות אנטי-ישראליות פרימיטיביות.

אם כן, כיצד עלינו להגיב להצבעה המתקרבת בנוגע למדינה הפלסטינית?

עלינו להשלים עם העובדה כי אנו לעולם לא נצליח להשיג צדק באומות המאוחדות. השילוב בין מדינות אסלאמיות, מדינות עוינות ודיקטטורות מבטיח כי ההחלטות הקיצוניות ביותר כנגד ישראל יזכו לרוב מוחלט. האשמת נתניהו במצב עניינים זה כיוון שהוא לא הצליח להציע "תכנית" היא מגוחכת ומהווה דמגוגיה פוליטית פרימיטיבית. איזו "תכנית", מלבד ביצוע ויתורים חד-צדדיים אובדניים, הייתה יכולה לרצות את הפלסטינים באופן שיתקבל על דעתם?

אך אל לנו להיכנס לפאניקה. על אף מחויבותו המתמשכת של אובמה למדיניות השילוב והריצוי של הקיצונים והמדינות האסלאמיות, ארה"ב תמנע ככל הנראה ממועצת הביטחון של האו"ם להטיל סנקציות והחרמות כנגד ישראל.

בניגוד לדבריו ההיסטריים של שר הביטחון אהוד ברק, זהו אינו "צונאמי דיפלומטי", ועלינו לנצל את הבמה באו"ם על מנת להבהיר את עמדת ישראל לידידינו ובנות-בריתנו.

עלינו לזכור כי האסיפה הכללית של האו"ם יכולה להכריז הכרזות, אך היא אינה מסוגלת "ליצור" מדינה או לשנות את העובדות בשטח. כמו כן, בהיעדרו של צה"ל המגן על הרשות החלשה והמושחתת, חמאס הרצחני ייקח לידיו את השלטון, מצב אשר אפילו רוב האירופאים יבקשו למנוע את כפייתו על האזור.

מרבית הישראלים יתמכו כיום במדינה פלסטינית- בתנאי שהפלסטינים יתמודדו עם הנושאים שהוזכרו בפסקת הפתיחה של מאמר זה. עד שעבאס יהיה מוכן להכיר במדינה היהודית ולוותר על "זכות השיבה", אפילו הנשיא אובמה ייאלץ להפעיל את הוטו האמריקאי במועצת הביטחון. ואם יבחרו הפלסטינים לנהוג בדרך אלימה- עבאס כבר קרא ל-"התנגדות עממית בסגנון האביב הערבי"- עלינו להיות מוכנים להתגבר על יריבינו כפי שעשינו בעבר.

מן הפן החיובי, קיימת כיום תחושת חוסר נחת בקונגרס האמריקאי המשקפת את המיאוס הציבורי בכספי משלם המיסים האמריקאי בסך 7.7 מיליארד דולרים המועברים לאו"ם בכל שנה, וזאת על אף שהגוף הגלובאלי שינה את ייעודו המקורי והנאצל והפך להיות ארגון מושחת.

אליאנה רוס-לאטינן, יושבת ראש וועדת החוץ העוצמתית של הקונגרס, גורסת כי האו"ם איבד את אמינותו ככוח לשלום במזרח התיכון. היא מתנגדת לכך שארה"ב "משלמת חמישית מהחשבונות של הפעילות האנטי-ישראלית של האו"ם, כולל מועצת זכויות האדם של האו"ם, גוף עוין הנשלט בעיקר על ידי מפרי זכויות אדם המשתמשים בו על מנת להתעלם מעוולות אמתיות ולהתקיף במקום זאת את ישראל הדמוקרטית באופן בלתי פוסק". היא טוענת ש-"באו"ם, הכסף מדבר והימנעות חכמה עובדת", ומציינת כי ב-1989, יאסר ערפאת דחף לחברות עבור "מדינה פלסטינית" באו"ם, אך יוזמתו נבלמה כאשר ממשל בוש האב איים להפסיק את המימון האמריקאי לכל גוף של האו"ם אשר ישדרג את המשלחת הפלסטינית.

רוס-לאטינן הסיקה כי בהיעדר הסכמה של ממשל אובמה למינוף המימון האמריקאי להגנה על האינטרסים של ארה"ב- על הקונגרס למלא את החלל. על כן, ב-30 באוגוסט, יחד עם 57 מעמיתיה, היא הציגה את "חוק השקיפות, האחריותיות והרפורמה של האו"ם", שבמסגרתו תופסק כל תרומה אמריקאית לגופים של האו"ם אשר ישדרגו את מעמדה של המשלחת הפלסטינית, כולל שדרוג מעמדה של משלחת התצפית הפלסטינית או מתן חברות בארגון.

כמו כן, מתוקף הצעת החוק תידרש ארה"ב להפסקת מימונה של מועצת זכויות האדם של האו"ם ולניתוק קשריה עם המועצה עד אשר יזנח הארגון את החלטתו האנטי-ישראלית הקבועה. החוק יקפיא כל תרומה לפעילות של האו"ם אשר קשורה לדו"ח גולדסטון המשמיץ ולפסטיבל השנאה בדרבן. החוק יקצץ ויתנה גם את התמיכה באונר"א, עד אשר יחדל להעסיק חברים בארגוני הטרור.

רוס-לאטינן אמרה כי היא מקדמת את ההחלטה "למען בת-בריתנו ישראל וכל הדמוקרטיות החופשיות, למען השלום והביטחון, ולמען השגתו של או"ם אשר משמר את העקרונות המייסדים שלו".

הסנאט יחסום כנראה בקושי את ההחלטה הזו, וממשל אובמה כבר גינה בחריפות את ההצעה אשר עליה יטיל וטו ללא ספק.

אך העובדה שהצעה כזו הוגשה על ידי יושבת ראש וועדת החוץ של הקונגרס מסמנת מיאוס הולך וגובר כלפי האו"ם, אשר עלול להוביל בקרוב לעימות מכריע עם הארגון הדוחה הזה.

הקונגרס הוא האור בקיצו של המצב הקשה אשר אנו עומדים לפניו. בטווח הארוך, בזמן שהציבור האמריקאי מתפכח באשר להתנהגות המתרפסת של ממשל אובמה כלפי האו"ם המנוון והמוטה, קיימת תקווה כי התערבות הקונגרס תצליח בסופו של דבר בהפעלת כוחה של ארה"ב על מנת להביא לסופה של ההתנהגות השערורייתית הזו.

ובינתיים, עלינו להמשיך לעמוד איתנים ונחושים בעמדותינו.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann