גם אם דגל האסלאם יתנוסס בסופו של דבר מעל אירופה ומרבית היהודים יהגרו או יתבוללו, סביר להניח כי נוכחות יהודית- בעיקר כזו המורכבת ממובלעות מבודדות של יהדות חרדית- תמשיך להתקיים ברחבי היבשת, ובעיקר בערים הגדולות. רק לפני מספר עשורים, אנליסטים רבים ניבאו כי האנטישמי הוא זן במגמת הכחדה. ואולם, המגמה מתהפכת כיום לקיצון השני, ועתידם של יהודי אירופה נראה עגום יותר ויותר. האקלים האנטישמי המתגבר ברחבי היבשת נובע לא רק מהמגרים המוסלמים אלא גם מההמונים ילידי אירופה, אשר עבורם השואה מהווה זיכרון עמום ולעיתים משמשת ככלי נוסף לדמוניזציה ולדה-לגיטימציה של מדינת ישראל.

שחיקתה של יהדות האירופאית

Print This Post

בית קרבות יהודי בצרפת

The erosion of European Jewry

גם אם דגל האסלאם יתנוסס בסופו של דבר מעל אירופה ומרבית היהודים יהגרו או יתבוללו, סביר להניח כי נוכחות יהודית- בעיקר כזו המורכבת ממובלעות מבודדות של יהדות חרדית- תמשיך להתקיים ברחבי היבשת, ובעיקר בערים הגדולות.

רק לפני מספר עשורים, אנליסטים רבים ניבאו כי האנטישמי הוא זן במגמת הכחדה. ואולם, המגמה מתהפכת כיום לקיצון השני, ועתידם של יהודי אירופה נראה עגום יותר ויותר. האקלים האנטישמי המתגבר ברחבי היבשת נובע לא רק מהמגרים המוסלמים אלא גם מההמונים ילידי אירופה, אשר עבורם השואה מהווה זיכרון עמום ולעיתים משמשת ככלי נוסף לדמוניזציה ולדה-לגיטימציה של מדינת ישראל.

למעשה, כאשר שוקלים את השפעת האנטי-ישראליות המשתוללת (המשמשת כמחליפתה של שנאת-היהודים המסורתית) בשילוב עם תחייתה של האנטישמיות הקלאסית, ניתן להסיק כי במדד "האנטישמיות הפופוליסטית" מצבם של יהודי אירופה גרוע יותר כיום מאשר בשיאה של התעמולה הנאצית של שנות ה-30. בתקופה זו, לפחות השמאל והליברלים השמיעו התנגדויות קולניות כנגד ההתעמרות ביהודים. כיום, במקרה הטוב הם צופים מן הצד בדממה. אך במקרים רבים הם מובילים את הקמפיין לדמוניזציה של מדינת ישראל והשמצת העם היהודי.

השנאה הפתולוגית ליהודים השוטפת כיום את אירופה מקבלת את ביטוייה באלימות הרחוב הגוברת המופעלת כלפי יהודים, בהשחתת בתי כנסת ובתי קברות ובריסוס כתובות נאצה בגרפיטי. היא בולטת במיוחד בתגובות המכפישות המופיעות בתקשורת בטוקבקים- מדד אמין לבדיקת דעות קדומות פופולאריות- בכל פעם שנושאים הקשורים לישראל או ליהודים עולים לדיון.

סקרי דעת קהל מוכיחים אף הם כי השנאה הפופולארית כנגד ישראל וכנגד העם היהודי היא חמורה יותר ברמה העממית מאשר הגישה המעודנת יותר המאומצת על ידי ממשלות.

כל זה נכון גם לגבי גרמניה, מדינה אשר לה מערכת יחסים מיוחדת עם העם היהודי ואשר מקדמת יוזמות חינוכיות אינטנסיביות לשימור זיכרון השואה. בסקר שנערך לאחרונה בגרמניה תמכו 47.7 אחוזים מן הנשאלים בהצהרה: "ישראל מנהלת מלחמת השמדה מול הפלסטינים". למותר לציין, תיאורה של ישראל כמדינה נאצית מצדיק מבחינה מוסרית את הדה-לגיטימציה שלה ואת חורבנה.

ממצאי הסקרים מאירופה מזכירים את הגישות האנטישמיות הימי-ביניימיות, שבמסגרתן הואשמו היהודים כמקורן של כל הצרות של האנושות- ממגפות ועד עלילות-דם. כיום, זוהי מדינת היהודים הנתפסת כמקורה העיקרי של אי-היציבות הגלובלית וזוכה ליחס עוין יותר מאשר מדינות נבלות ידועות לשמצה כמו איראן, קוריאה הצפונית ועד לאחרונה- אפילו לוב.

האווירה האנטי-יהודית בקרב ילידים אירופאים מתווספת לאלימות הפיזית ההולכת וגוברת המכוונת כלפי יהודים על ידי מהגרים מוסלמים, אשר האימאמים וכלי התקשורת שלהם- אשר בסיסם באירופה- היו זוכים לזרי פרחים מהנאצים כהערכה על רמת השנאה האנטישמית שאותה הם מפיצים. פריץ בולקשטיין, נציג לשעבר בנציבות האירופית, הרחיק לאחרונה לכת והמליץ ליהודים שומרי מסורת בהולנד להגר לישראל, כיוון שהוא מפקפק ביכולתה של הממשלה להגן עליהם מידי המתקפות הגוברות המבוצעות על ידי מהגרים אסלאמיים.

על פני השטח, ההבחנה בחומרת המצב מעורפלת כיוון שהיהודים זוכים כיום, למרבה האירוניה, לניעות חברתית גדולה מאי פעם בעבר. הם חופשיים לקיים נישואי תערובת, אינם מוגבלים וזוכים לחופש מאפליה בחייהם המקצועיים- כל עוד הם נשארים בגדר יהודים "חרישיים". בנוסף, רבים מהם חיים בגבולות הקהילות שלהם, כך שמערכות היחסים שלהם עם לא-יהודיים מוגבלות בדרך כלל לפעילויות עסקיות או מקצועיות.

על כן, בקהילות רבות המנהיגים היהודיים נמצאים במצב של הכחשה, ומתעקשים כי הערכות אלו של האנטישמיות מוגזמות בצורה פראית. הם מאמינים כי הנושא העיקרי שעל הפרק הוא המדינה היהודית, וגורסים כי יש להפריד בין  דמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל לבין אנטישמיות.

ואולם, החוק האוסר על שחיטה כשרה הממתין לאישור בפרלמנט ההולנדי והסבירות להרחבת האיסור למדינות אירופאיות נוספות, מצביעים על כך שאפילו הפעילויות היהודיות המסורתיות נמצאות תחת מצור. כאשר השדולה למען החיות, אשר אינה יודעת דבר על השחיטה הדתית היהודית, מסמנת כמטרה את המסורת היהודית בצורה ממוקדת שכזו- אין ספק שיש סיבה לדאגה.

בנוסף, הורים רבים אשר ילדיהם נתקלים באנטישמיות בבתי הספר או באוניברסיטאות, מסכימים באופן פרטי כי הם מדוכדכים באשר לעתיד, ומעריכים כי בסביבה כה עוינת לא תהיה לצאצאיהם אפשרות לחיות כיהודים גאים.

מן העבר השני, כתגובת נגד לקיצוניות ולאלימות האסלאמית ההולכות וגוברות וברמה העממית האירופאית, קיים מיאוס הולך וגובר כנגד ההשפעה האסלאמית. אך האסלאמופוביה, אשר זוכה לביקורת רבה, הינה תופעה שולית בהשוואה לעוינות והאלימות המופנית כלפי יהודים.

הרב-תרבותיות- שאותה אימצו היהודים כנוסחה אידיאלית המשלבת אפשרות לשימור המסורת היהודית בגולה תוך כדי השתלבות בחברה הכללית- נחשבת היום יותר ויותר לניסוי כושל. בעוד התיאוריה הייתה ועודנה אצילית ביסודה, היא נכשלה בפועל כאשר עומתה עם מהגרים בני מיעוטים אשר ביקשו לחתור תחת החברה הפתוחה, סירבו להשתלב בה, הסכימו להפעיל אלימות על מנת לקדם את מטרותיהם ואפילו הולידו דור שני של טרוריסטים ילידי אירופה. הרב-תרבותיות הפכה לסוס טרויאני אשר חותר היום תחת עצם קיומן של החברות הדמוקרטיות.

בהקשר זה ניצבים היהודים בפני דילמה. רבים חוששים כי תמיכה במיגור הרב-תרבותיות על מנת לעקור את האלימות האסלאמית עלולה להוביל גם להגבלת האוטונומיה הדתית והתרבותית של היהדות.

אין זה מפתיע כי הבלבול שולט בהקשר זה. במקרים מסוימים, מאמצים היהודים עמדות ליברליות ומתיישרים עם אלמנטים אנטי-ישראליים ואנטי-יהודיים, כאשר אין סבירות גבוהה שיזכו להערכה על מאמציהם.

היהודים עומדים בפני דילמה נוספת. המפלגות המסורתיות של הימין הקיצוני- במקרים מסוימים כוללים אלו גם מפלגות אנטישמיות ופשיסטיות לשעבר כגון החזית הלאומית (צרפת) והמפלגה הלאומית הבריטית- עומדות בחזית המאבק כנגד ההשפעה האסלאמית ומקבלות כעת תמיכה משמעותית מחלקים מהקהילה היהודית אשר באופן מסורתי לא היו מתקשרים עמן. חלק מן המפלגות הללו מתגלות אפילו כתומכות של ישראל, שאותה הם רואים כמובלעת מבוצרת המתנגדת לאסלאם.

לפיכך, היהודים עומדים בפני קונפליקט בלתי נסבל. בסופו של דבר, כל מי שיבחרו לתמוך בו יתברר ככל הנראה כבן ברית נתעב.

חלק מן היהודים עוצמים את עיניהם ותומכים באלמנטים שמאלניים, אנטי-ישראליים ופרו-אסלאמיים מסוכנים. חלק מאמצים את מפלגות הימין לשעבר, ובעיקר כאלו היוצאות ידי חובתן ומגנות כיום את האנטישמיות. עבור אחרים, התשובה היא התבוללות או אימוץ השקפות אנטי-ישראליות אופנתיות.

אבל עבור אלו אשר מסרבים לחיות כמנודים או כאנוסים, ואשר עבורם הרצון להישאר יהודים גאים הוא חשוב- יש רק פתרון אחד. הם רושמים את ילדיהם לבתי ספר יהודיים פרטיים (ומאובטחים על ידי המשטרה), אשר נהנו בשנים האחרונות מעלייה משמעותית בנתוני ההרשמה, ומתכוננים להגר- החלטה אשר מקבלת תאוצה לעיתים קרובות כאשר הם חוזים באווירה העוינת שממנה סובלים ילדיהם באוניברסיטאות רבות. כך הם מהווים מאגר חדש לגלי העלייה העתידיים.

השאלה שעל הפרק הינה האם המחלה האירופאית הזאת תתפשט גם לצפון אמריקה ולאוסטרליה, אשר בהן, עד כה, זוכים ישראל והיהודים ליחס טוב. החשש הוא כי אם דורות העתיד של מנהיגי ארצות הברית ימשיכו לספוג את הגישות העוינות והארסיות כלפי  ישראל השולטות כיום בקמפוסים, אפילו ליהודים ב"מדינה המוזהבת" תהיה סיבה לחשוש.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann