איזי ליבלר

רופרט מרדוק- ידיד אמת

רופרט מרדוק

Rupert Murdoch – a genuine friend of Israel [1]

רופרט מרדוק, האיש אשר הקים בשתי ידיו את תאגיד התקשורת החזק ביותר בעולם, חווה כעת סיוט. לא רק שהאימפריה שלו נמצאת תחת מצור, אלא שמתחריו צמאים לדמו, מסיתים את הציבור כנגדו ומנהלים קמפיין להשחרת שמו. הם גם מונעים ממנו את חזקת החפות שלפני שפיטתו. יתרה מזו, קיימת צביעות ענקית מצדם של עיתונים אשר לקחו חלק בחריגות דומות בעבר ומובילים כעת את הקריאה לפירוק אחזקותיו של מרדוק בתקשורת.

על אף האמור, התנהגותם של חברי ההנהלה הבכירה והעיתונאים שהועסקו ב-"ניוז אוף דה וורלד" הייתה בלתי מצפונית והמיטה חרפה על כל זרועותיה של העיתונות. יש להעניש את המעורבים בפרשה באופן החמור ביותר.

למרות החגיגה המתפשטת והרעב לטרף בתקשורת, אשר העיתונאית מלאני פיליפס תיארה כרגע רובספיירי הדומה בעוצמתו למותה של הנסיכה דיאנה, כלל אין כעת הוכחה שמרדוק אפילו היה מודע לאירועים שהתרחשו. נכון, גם בתאגיד גדול כמו תאגיד התקשורת של מרדוק יש למנוע מעידות מסוג זה, וגם אם מרדוק יזוכה באופן אישי- תהיה לזה השפעה מזיקה עליו ועל חברי ההנהלה הבכירה בחברתו. עם זאת, הוא הביע חרטה, התנצל על מה שאירע ולמעשה סגר את העיתון אשר היה מעורב בפרשה- טבלואיד שבועי בעל התפוצה הגדולה בבריטניה.

בעוד ה-"ניוז אוף דה וורלד" היה ללא ספק צהובון גס, אסור להתעלם מהעובדה שאימפריית התקשורת של מרדוק כוללת בתוכה גם כמה מהעיתונים היומיים הראשונים במעלה בעולם כמו "וול סטריט ג'ורנל", "לונדון טיימס" וה-"אוסטרליין".

ההיסטריה והשנאה המכוונות כנגד מרדוק אישית הן שקופות, ומונעות ברובן על ידי פוליטיקה. הוא מואשם באופן עקבי בכך שהוא מעוות את החדשות. ואולם, כשמדובר בהטיות בתקשורת, ראוי לציין כי ה-BBC- גוף התקשורת החזק והגדול בעולם, הידוע בנטיותיו ובסיקור הסלקטיבי שלו- מעולם לא נחשף ולו למעט מהביקורת המרכיבה את ציד המכשפות שבפניו עומד מרדוק. אך ה-BBC עומד בחזית הקמפיין התוקף אותו באופן אישי.

במשך השנים, מרדוק התגלה כמבצר העומד איתן אל מול הפוסט-מודרניזם. בעולם הנשלט על ידי תפיסה של "שקילות מוסרית", הוא קידם את ערכיה של החברה המערבית. אפשר לטעון כי היה זה בעיקר בזכותו שהשמאל הקיצוני ההזוי לא הצליח להשתלט על התקשורת הבריטית.

עבור ישראל, לשחיקה משמעותית של גופי התקשורת של מרדוק תהיינה תוצאות עגומות. בעידן בו התקשורת הגלובאלית הליבראלית פונה יותר ויותר כנגד ישראל, רוב ערוציו של מרדוק משמרים גישה הוגנת ומאוזנת.

מרדוק, אותו הכרתי באופן אישי מספר פעמים, הוא בעצמו ידיד אמת של ישראל. למעשה, לעיתים קרובות הוא תואר באופן שגוי כיהודי על ידי מוסלמים עוינים ושאר קיצונים.

נקודת התפנית ביחסו לישראל הייתה ב-1982 כאשר הוא וקבוצה של עורכים אורחו על ידי אריאל שרון בסיור מוסק, בו הוא נחשף ל-"חולשתה של המדינה" בכל הקשור לגבולות ברי הגנה.

ידידותו כלפי ישראל הופגנה בפומבי כאשר הוא כובד על ידי הוועד היהודי-אמריקאי ב-2009 ולאחרונה ב-2010 על ידי הליגה נגד השמצה. במפגש של הוועד הוא הצהיר: "במערב, אנו רגילים לחשוב שישראל אינה יכולה לשרוד ללא סיוען של אירופה וארצות הברית. אני אומר לכם: אולי הגיע הזמן שנתחיל לתהות האם אנחנו באירופה ובארצות הברית נוכל לשרוד אם נאפשר לטרוריסטים להצליח בישראל… בסופו של דבר, העם הישראלי נלחם באותו האויב שאנו נלחמים בו: רוצחים בדם קר המתנגדים לשלום… אשר דוחים את החירות… ואשר שולטים בעזרת חגורת הנפץ, מכונית התופת והמגן האנושי".

אם יימצא שמרדוק היה מודע לעבירות שהתקיימו, שמו הטוב ייהרס והוא יעמוד בפני סנקציות וענישה חמורה. אך בזמן הנוכחי, בעוד אויביו משחרים לטרף, רוב הישראלים והיהודים מקווים כי על אף האופי הפלילי של סקנדל ה-"ניוז אוף דה וורלד", רופרט מרדוק וההנהלה הבכירה בחברתו ינוקו מכל חשד למעורבות ישירה בעבירות, ואחזקות התקשורת שלו ימשיכו להתקיים ללא שינוי משמעותי.

ileibler@netvision.net.il

פורסם לראשונה בעיתון ישראל היום