המנהיגות היהודית בבריטניה מוצאת עצמה שוב באור הזרקורים לאחרונה, בהמשך לתגובותיה למהלכיו האחרונים של ראש הממשלה דיוויד קמרון. כל קהילה יהודית המתדיינת עם ממשלתה בתקופה זו נתקלת בקשיים במציאת האיזון הנכון בין הצורך בהפעלת דיפלומטיה חרישית לבין פעילותה הציבורית. אפילו המנהיגות היהודית האמריקאית, אשר מתגאה בפעילות הציבורית הבולטת שלה, מתקשה כיום בקביעת הדרך הראויה לתגובה לקונפליקט שהתעורר בין הנשיא אובמה לבין ראש הממשלה נתניהו. אך ליהדות האנגלית יש מסורת ארוכה וייחודית של שמירה על פרופיל נמוך כחלק ממדיניות מכוונת. יהודי בריטניה משבחים את האפקטיביות של פעילות יהודית המבוססת על "לחישות" במקום "צעקות". הבעיה מחריפה עם הבולטות המוענקת ליהודים אנטי-ישראליים בתקשורת הפופולארית, כאשר הם מצוטטים לעיתים קרובות וזוכים לאישור התקשורת ולמעמד רם יותר מאשר המנהיגות היהודית המבוססת.

רה"מ דיוויד קמרון והמנהיגים האנגלו-יהודיים

Print This Post

תמיכה של ישראל באנגליה

David Cameron and Anglo-Jewish leaders

המנהיגות היהודית בבריטניה מוצאת עצמה שוב באור הזרקורים לאחרונה, בהמשך לתגובותיה למהלכיו האחרונים של ראש הממשלה דיוויד קמרון.

כל קהילה יהודית המתדיינת עם ממשלתה בתקופה זו נתקלת בקשיים במציאת האיזון הנכון בין הצורך בהפעלת דיפלומטיה חרישית לבין פעילותה הציבורית. אפילו המנהיגות היהודית האמריקאית, אשר מתגאה בפעילות הציבורית הבולטת שלה, מתקשה כיום בקביעת הדרך הראויה לתגובה לקונפליקט שהתעורר בין הנשיא אובמה לבין ראש הממשלה נתניהו.

אך ליהדות האנגלית יש מסורת ארוכה וייחודית של שמירה על פרופיל נמוך כחלק ממדיניות מכוונת. יהודי בריטניה משבחים את האפקטיביות של פעילות יהודית המבוססת על "לחישות" במקום "צעקות".

הבעיה מחריפה עם הבולטות המוענקת ליהודים אנטי-ישראליים בתקשורת הפופולארית, כאשר הם מצוטטים לעיתים קרובות וזוכים לאישור התקשורת ולמעמד רם יותר מאשר המנהיגות היהודית המבוססת.

בנוסף, באופן מודע או בלתי מודע, ישנה נטייה גוברת של מספר הולך וגדל של יהודים לאימוץ עמדות אנטי-ציוניות אופנתיות, וזאת על מנת להרחיק עצמם מן האנטי-ישראליות המתפשטת בכל שכבות החברה. תופעה זו זכתה לתיאור מבריק ברומן זוכה פרס בוקר של הווארד ג'ייקובסון, "The Finkler Question", אשר יצא לאור ב-2011. הספר מתאר באופן סאטירי את ניסיונותיו של יהודי אנגלי מתבולל לברוח מהמורשת היהודית שלו ו"להשתלב" על ידי הסתה כנגד בני עמו.

בנובמבר שעבר, כשעוינות התקשורת הבריטית כנגד ישראל הגיעה לשיא של כל הזמנים, הגיע הטרנד הזה גם הוא לשיאו כאשר מיק דיוויס, יו"ר המגבית המאוחדת לישראל בבריטניה  (UJIA), עודד באופן ציבורי את יהודי בריטניה להפעיל ביקורת נוקשה יותר כלפי ישראל ואף השמיע מספר הצהרות ביזאריות המגנות את מדיניות הביטחון של ישראל. נושא זה זכה לכיסוי ב-Jerusalem Post במאמר שכתבתי מוקדם יותר השנה.

מיותר לציין, אין אדם רציונאלי אשר ימנע מיהודי התפוצות את הזכות לבקר אספקטים כלשהם של ישראל או לגנות מעידות מוסריות של ישראלים בחייהם הציבוריים. ואולם, עד לאחרונה היה נחשב זה פסול כי יהודים החיים מחוץ למדינה היהודית יפעילו לחץ בהקשרים ביטחוניים אשר עלולים ליצור השפעות של חיים ומוות עבור אזרחי ישראל.

אף קהילה יהודית אחרת, כולל זו של ארצות הברית- אשר יהודייה נחשבים לליבראליים הרבה יותר מעמיתיהם הבריטיים, לא הייתה סובלת התפרצויות שכאלו ממנהיג מיינסטרים כביכול. אחרי הכל, דיוויס הוא יו"ר ה-UJIA, לא דוברה של J Street.

באווירה הפכפכה זו מנסים מנהיגיו בעלי הכוונות הטובות של ועד שליחי הקהילות למצוא פתרונות. אך אבוי, האובססיה שלהם ליתרונותיהם של שמירה על פרופיל נמוך, הימנעות מזעזועים והנחישות להימנע מעימותים אכן הופכים את ההאשמה לפיה הם נתפסים כ-"עבריים פחדנים" לאמתית יותר.

יחד עם BIPAC, ארגון בעל כיסים עמוקים אשר הוקם על מנת לקדם הסברה ישראלית, הם ממשיכים לנהל מלחמת הגנה, מבקשים באופן נואש להוכיח לשמאל את יושר ליבם ומשקיעים מאמצים מרובים יותר כנגד קבוצות פשיסטיות שוליות מאשר כנגד הערבים והמקומיים האנטי-ישראליים הקיצוניים, אשר האיומים מהם חזקים וגדולים הרבה יותר.

כמו כן, הם מקדישים מאמצים מרובים בגינויים חוזרים ונשנים כלפי כל גילוי של אסלאמופוביה, אך מסתייגים מעימות עם מנהיגי הקהילה המוסלמית על חוסר נכונותם לגנות את הטרור ואת הקיצוניות בשורותיהם הם.

המצב באוניברסיטאות ממשיך להחריף. קמפיינים לקידום החרמות, נישול וסנקציות כנגד ישראל נמצאים על סדר היום ללא הרף. סטודנטים יהודים רבים מאוימים על ידי האגרסיביות והאלימות מצדם של שמאלנים פרו-פלסטינים ושל ערבים.

ואולם, גם בזמנים אלו קוראת ההנהגה ל-"איפוק". לפני מספר חודשים, סטודנט יהודי אשר חילק עלונים פרו-ישראליים הותקף באופן ברוטאלי, ננשך בפרצופו ואושפז. במקום לתמוך בו, טען מנהלה הבכיר של מועצת המנהיגות היהודית כי הסטודנט היהודי הביא את התקיפה על עצמו. "אם הם הולכים לחפש צרות, הם באמת לא צריכים להיות מופתעים שדבר מסוג זה מתרחש", הוא אמר.

הממשלה השמרנית הבריטית מצטיירת כעוינת לישראל אפילו יותר ממשלת הלייבור שקדמה לה. ראש הממשלה דיוויד קמרון נשא ב-2 למרץ נאום מרכזי לקהילה היהודית שבה שיבח את תרומותיהם, גינה את האנטישמיות, טען כי אמונתו בישראל בלתי ניתנת לשבירה ואפילו תיאר את עצמו כציוני. ואולם, על אף שהם שבים וחוזרים על המנטרות באשר לחברותם כביכול עם המדינה היהודית, קמרון ושר החוץ וויליאם הייג מוכרים כמנהיגיו של הגוש האנטי-ישראלי האירופאי.

תופעה זו הומחשה על ידי החלטתו האחרונה של קמרון להפסקת המסורת בת מאה השנים לפיה ראשי הממשלה הבריטיים פרסו את חסותם על הקרן הקיימת לישראל. מהלך זה בא בתגובה לקמפיינים לוביסטים עוצמתיים של קבוצות אנטי-ישראליות וערביות, אשר החלו את קמפיין "עצרו את הקק"ל" עוד בתקופת כהונתו של גורדון בראון אך נדחו בזמנו. בעוד שבתחילה נטען כי המהלך נעשה על מנת להקל על סדר יומו העמוס של קמרון, ה-Jewish Chronicle דיווח בהמשך כי דובר ממשרדו של רה"מ אישר כי הסיבה לנסיגה הייתה הקשר של קק"ל לישראל. עורכו של ה-Jewish Chronicle הרחיק לכת ותיאר את החלטתו של ראש הממשלה כ-"מקבילה להנפת שתי אצבעות לקהילה היהודית של בריטניה".

מלבד הצהרה מטעמן של הפדרציה הציונית ושל הענף הבריטי של קק"ל, תגובתם של המנהיגים האנגלו-יהודים לעלבון זה הייתה שתיקה רועמת.

ואולם, כדרכו, יו"ר ה-UJIA מיק דיוויס ועמיתו ג'ורג' רונסון, מנהל ה-CST (הקרן להגנת הקהילה)- ארגון אשר הוקם למלחמה באנטישמיות- הגיבו לנושא בשבוע שעבר. הם הרחיקו עצמם מידית מגינויה של קק"ל בריטניה את המהלך ככניעה ללחצים של קבוצות אנטי-ישראליות קיצוניות. במה שניתן לתאר רק במילה התרפסות, הם סיפקו לקמרון 'תעודת כשרות' בתיאורם כ-"מגוחכת" את ההנחה כי "ההחלטה לפנות את תפקידו הייתה קשורה בצורה כלשהי ללחץ מקבוצות אנטי-ישראליות או מייצגת עמדה שלילית כלפי ישראל". זאת כיוון שרה"מ הוא "חבר נאמן" של ישראל.

כיום, ברמה הפופולארית, חלק מיהודי בריטניה- ואפילו חלק ממעמד ההנהגה- מתחילים לאבד את סבלנותם כלפי הגישה של דובריהם, שאותם הם מאשימים כי הם נמצאים במצב של הכחשה ושל המעטה מוגזמת בערכה ובהיקפה של האנטישמיות. הם דורשים תגובות נמרצות יותר למתקפות האנטי-ישראליות והאנטי-יהודיות.

זה בא לידי ביטוי בהפגנתם של נציגים מן השורה במליאה של וועד השליחים ובאימוצה של נימה אסרטיבית יותר על ידי הפדרציה הציונית.

גוף חדש העוסק בעיקר בקידום הסברה פרו-ישראלית באוניברסיטאות הנקרא "הקואליציה הבריטית למען ישראל" הוקם לפני מספר חודשים, והוא זוכה לתמיכה נלהבת מחלקים נרחבים של הקהילה.

על אף ההסלמה ברמת האנטישמיות בממלכה המאוחדת, המאבק העיקרי חייב להתרכז בהבטחה כי דור של מנהיגים חדשים יצמח מקרב הקהילה היהודית. למנהיגים אלו צריך להיות האומץ והדבקות במטרה לעמידה על האינטרסים של הקהילה. אם אלו הטומנים את ראשם בחול ונכשלים בעמידה מול הכוחות הפועלים לדמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל ימשיכו לעמוד בראש, תהיה לכך השפעה קטסטרופלית על הצעירים. הביטחון העצמי של הצעירים הללו שב ומתערער כאשר הם צופים בזקני השבט שלהם כשהם בורחים ומחפשים מחסה. אם אף אחד לא יתעמת עם ההשמצות האנטישמיות והאנטי-ישראליות, הדור הצעיר יספוג את הנרטיב הפלסטיני המזויף באשר לקונפליקט הערבי-ישראלי, נרטיב אשר מצייר את ישראל כמדינה עוינת, אשר נולדה בחטא, מחזיקה בשטחים ערבים ומונעת מהפלסטינים את זכויות האדם הבסיסיות שלהם.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann