Photo: Kobi Gideon/GPO

רדיפה אחר המנהיג הלאומי המושלם

Print This Post

אנו מצפים מהמנהיגים הלאומיים שלנו להתנהג באופן מופתי ולשמש כמודלים לחיקוי שיש לנסות להידמות להם.

מה שרובנו מבקשים זה מנהיג לאומי "מושלם".

אך זוהי משימה בלתי אפשרית. אדם שכזה מעולם לא היה קיים.

לכמה מגדולי המנהיגים האמריקנים ישנו רקורד עשיר של פגמים. לינדון ג'ונסון נחשב ע"י רבים לשוטה גס רוח, חמום מוח וברוטלי. רדיפת הנשים של הנשיא ג'ון פ. קנדי הייתה מציבה אותו כיום בקטגוריה אחת עם הארווי ויינשטיין. פרשיות ההוללות של הנשיא ביל קלינטון היו מובילות אותו לסיווג דומה.

ואולם, למרות ההיבטים סרי הטעם של חייהם האישיים, רבים מן הנשיאים האמריקנים האלו נחשבים עד היום למנהיגים יוצאים מן הכלל, והם תרמו רבות לאינטרסים החשובים של ארה"ב ושל העולם כולו.

ההבדל הגדול כיום הוא כוחן של הרשתות החברתיות והאובססיה של העיתונות המודפסת לחשוף כל דבר שהוא, כולל ההיבטים האינטימיים ביותר של חייהם האישיים של מנהיגים, שנחשבו בעבר למחוץ לתחום.

האם התקשורת הבריטית פשטה את עורו של ווינסטון צ'רצ'יל על כך שהוא צרך כמויות עתק של ברנדי וסיגרים יקרים שלא התקבלו כמתנות, אלא סופקו על חשבון הממשלה? האם התקשורת חקרה את קבלות הפנים ואת התפריטים שסופקו ע"י צ'רצ'יל לאורחיו על חשבון המדינה? דבר שכזה היה בלתי נתפס.

כמובן שגם לא כל מנהיגינו הישראלים לשעבר היו מופתים של יושר וצדק.

דוד בן גוריון, מנהיגה המייסד של ישראל, נחשב לאדם חסר סובלנות ואכזרי כלפי יריביו הפוליטיים. אשתו פאולה הייתה קלפטומנית, והוא נאלץ לעיתים קרובות לשלוח אדם שיפקח עליה בזמן שעשתה קניות. התקשורת מעולם לא חשפה זאת.

למשה דיין היה מוניטין של רודף נשים חסר עכבות, והוא נודע לשמצה בשל הסלקת העתיקות הבלתי חוקית שלו לטובת האוסף הפרטי שלו. יצחק רבין התפטר כאשר התקשורת חשפה פרטים על חשבון בלתי חוקי בארה"ב שנרשם תחת שמה של אשתו. בימין הגדולים, שמעון פרס נודע כרודף נשים ופלייבוי. אריאל שרון היה מעורב לכאורה באי סדרים כספיים גדולים קודם ל"התנתקות" שלו.

אף אחד מהמנהיגים הללו לא נחשף כהוא זה לדמוניזציה המופעלת על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל בני משפחתו.

הקמפיין המשמיצני נגד נתניהו מצד הארץ וידיעות אחרונות בתמיכת ערוצי הטלוויזיה הוא חסר תקדים. השנאה האובססיבית שלהם משמעה שכל האמצעים לדמוניזציה שלו הם כשרים, כולל חדירה לחייהם הפרטיים של ילדיו.

תחת כותרות זועקות בעמודים הראשיים, משפחת נתניהו גונתה על כך שצרכה גלידה יקרה, הואשמה ברווח בלתי חוקי מפדיון בקבוקי שתייה, ועורה נפשט שוב ושוב בשל ה"פשע" של קבלת סיגרים ושמפניה משני מעריצים עשירים. הצעקה האחרונה היא כיסוי אובססיבי של הברברת הגסה של בנו הבכור של נתניהו, יאיר, שהוקלט ע"י נהגו לפני שנתיים מחוץ למועדון לילה, הקלטה שנמכרה לערוץ טלוויזיה לפני מספר שבועות. אין ספק כי היא מעמידה את יאיר בעמדה דוחה, במיוחד בהתחשב בכך שהוא לווה ע"י מאבטח. אך האם הדבר מצדיק שלושה ימים רצופים של כותרות צועקות? מתי הפכו דברי הבל של נער שיכור – שנתיים לאחר האירוע – לבסיס לכותרות ראשיות במשך שלושה ימים?

הארץ התדרדר לכיסוי כה אובססיבי של האירוע, עד שחדשות רציניות בנוגע לאיום האיראני, טרור ונושאים לאומיים חשובים אחרים נקברו.

במידה מסוימת, הדברים נכונים גם לארצות הברית, שם התקשורת הליברלית מיסדה קמפיין חסר תקדים להכפשה של הנשיא טראמפ בכל דרך אפשרית.

כמובן שכמו נתניהו, טראמפ רחוק מלהיות מושלם. הוא יורה לעיתים תכופות מהמותן, וההתבטאויות שלו יכולות להיות גסות ווולגריות ביותר, כפי שהיה כאשר התייחס לאחרונה למדינות לא מפותחות כ"מדינות מחורבנות". הוא מתעב "קורקטיות פוליטית", ומגנה לעיתים קרובות את ה"תקשורת המזויפת".

אך בו בעת, נדמה שהאינסטינקטים והאסטרטגיות ארוכות הטווח שלו קולעות למטרה, ומהוות ניגוד מבורך לקודמו אובמה, שהתבטא באופן מתוחכם ביותר והתנהג בצורה מתורבתת אך יישם קוויי מדיניות הרסניים.

מאז היבחרו של טראמפ לנשיאות, אמריקה חוותה פריחה כלכלית חסרת תקדים; הוא התריע בפני האיראנים על כך שהוא לא יעמוד מן הצד במידה והם יימנעו מלדבוק בהתחייבויות שלהם או ימשיכו בפעילויות הטרור שלהם באזור; הוא הזהיר את הצפון קוריאנים כי ימי הפיוס הסתיימו, וכי עליהם לסגת או להתמודד עם תוצאות חמורות; הוא בא בברית עם הסונים המתונים, הכוללים כיום את סעודיה, ביוזמה משותפת למניעת ההגמוניה האזורית של איראן.

נציגתו לאומות המאוחדות, ניקי היילי, מהווה משב רוח רענן כאשר היא קוראת בלהט תיגר על ההטיה והסטנדרטים הכפולים של האו"ם. ארה"ב כבר התפטרה ממועצת זכויות האדם של האו"ם ומאונסק"ו, וזאת בשל הגישה קצרת הראייה שלהם כלפי ישראל. כמו כן, היא הפחיתה באופן משמעותי מהמימון של ארה"ב לטובת תקציב האו"ם.

עד כה, גישתו של טראמפ כלפי ישראל הייתה מופתית. אף נשיא אמריקני אחר מעולם לא היה כה כנה כלפי הפלסטינים. הוא הכיר באופן פומבי בירושלים כבירתה של ישראל, וזאת על אף איומים באלימות ולחץ מצד הפלסטינים ומדינות אחרות, ובמיוחד מדינות מערב אירופה הצבועות.

זאת ועוד, הוא הודיע להם כי תמו ימי ארוחות החינם שלהם. במידה והמנהיגים הפלסטיניים יסרבו לשאת ולתת עם ישראל וימשיכו לשלם מילוני דולרים כפנסיות לתגמול טרוריסטים פלסטיניים ובני משפחותיהם, ארה"ב תחדל לשמש כבנקאי שלהם ותפסיק את הסובסידות.

כאשר לוקחים בחשבון את השינויים היסודיים האלו במדיניות, מפתה להודות כי למרות שהוא רחוק מלהיות המנהיג המושלם, טראמפ הוא אולי הנשיא האמריקני התומך ביותר שישראל ניצבה מולו מימיה.

דברים אלו נכונים גם לנתניהו. ייתכן והנטיות ההדוניסטיות שלו מטרידות ישראלים רבים ומערכות היחסים הפוליטיות אישיות שלו רחוקות מלהיות מושלמות. אנו מתוסכלים מהעובדה שהמפלגות החרדיות הקיצוניות מחזיקות במאזן הכוח ומסוגלות לסחוט ללא סוף. אך אין הדברים מצדיקים את שטף העוולות הבלתי פוסק מצד יריביו ומצד התקשורת השמאלנית.

הם מתעלמים לנוחותם מהישגיו. ישראל פיתחה את אחת מהכלכלות היציבות ביותר בעולם. צבא ההגנה לישראל מעולם לא היה מצויד היטב כפי שהוא היום, עם יכולת להתגבר על כוחותיהם המשולבים של כל יריבינו. פרויקט ההתפלה שלנו מהווה מודל לחיקוי בעולם כולו, ההיי טק, הביו מד ויוזמות אחרות שלנו מובילים בתחומים רבים, המוסדות הדתיים והתרבותיים שלנו ממשיכים לפרוח, ולמרות הלחצים והאיום התמידי של הטרור, הישראלים מדורגים בין העמים המאושרים ביותר בעולם.

בנוסף למיסוד מחדש של יחסינו הקרובים עם ארה"ב, נתניהו מיסד בהצלחה יחסים טובים עם הודו, רוסיה, סין, דרום מזרח אסיה ואמריקה הלטינית – דבר שהיה בלתי נתפס לפני עשר שנים – שלא לדבר על היחסים החסויים שלנו עם הסעודים ומדינות המפרץ.

יש לנו כיום שני מנהיגים לאומים בעלי חולשות ופגמים אנושיים. אך למרות זאת, טראמפ ונתניהו שניהם נעים עד כה בכיוון הנכון. על כן, לאור הישגיהם, כל הצעה להחליפם כעת תהווה הבל מוחלט.

עלינו לבחון מנהיגים לא דרך הפריזמה של חייהם הפרטיים והחטאים האישיים הקטנים שלהם, אלא במונחים של רקורד ההישגים שלהם, המדיניות אותה הם מיישמים ואיכותם של אלו הצפויים להחליפם בתפקיד באופן מידי.

וודאי שיהודים הדואגים לעתידה של המדינה היהודית צריכים לקוות שהקדנציה של טראמפ ושל נתניהו תוארך, ותאפשר להם לייצב את הישגיהם.

עלינו להתפלל שהקדוש ברוך הוא יכוון את שניהם בדרך הנכונה.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann