ראש השנה תשע"ז: הכרת תודה ואופטימיות

Print This Post

British-American Flag English

אנו ניצבים מול שלל איומים ביטחוניים ואתגרים דיפלומטיים, אך נביאי הזעם והתוכחה הם סלקטיביים ומזוכיסטיים.

ישראל היא נווה מדבר דמוקרטי באזור שהושב לאחור לימי הביניים והברבריות. אנחנו ניצבים מול טרור מתמשך ברחבי הארץ המלווה באיומים ישירים מצד איראן ושלוחתה חיזבאללה, ואנו מודעים לכך שהגורם היחיד המרתיע את ישויות הטרור הללו הוא כוחו של צבא ההגנה לישראל.

במישור הדיפלומטי, על אף החידוש לטווח ארוך של התמיכה הביטחונית האמריקנית החיונית, ממשל אובמה – במקרה הטוב – ממשיך להתייחס לישראל ולפלסטינים בשקילות מוסרית. קיים חשש לפיו לאחר הבחירות לנשיאות, אובמה עשוי לאפשר למועצת הביטחון של האומות המאוחדת להעביר החלטה שתערער את דרישות הביטחון המרכזיות של ישראל, ותשלול את הדרישות שלה בכל הקשור לגבולות ברי הגנה.

מנהיגים יהודים אמריקנים רבים אינם מעוניינים להתערב ונוטים להיות ניטרליים. הם חשים כי באמצעות השמעת ביקורת או הרחקת עצמם מישראל, הם יתחבבו על ידידיהם הליברלים שבעבורם, סלידה כלפי ישראל היא תנאי מוקדם בסיסי. מגמות אלו משקפות גם את השפעת נישואי התערובת ואת הבלבול בין ערכים יהודיים לבין רטוריקה אוניברסליסטית. למרות המגמה המטרידה הזו, רובם המוחלט של היהודים שומרי המסורת נותרו נאמנים לישראל.

למרבה הצער, עם ההנהגה הפלסטינית הנוכחית, כל תקווה אמתית להסדר שלום מהווה הזיה. ואולם, ראש הממשלה נתניהו, שהסכים לוויתורים משמעותיים יותר משיצחק רבין היה מסכים להם אי פעם, סופג האשמות על כך שהוא אינו מוצא פתרון.

אף על פי כן, כאשר אנו מתקדמים אל השנה החדשה תשע"ז, אלינו להימנע מפסימיות ולשקול את מצבנו בהקשר של ההתקדמות הדרמטית הכוללת שאנו השגנו כמעט בכל תחום.

סקירה של יתר העולם חושפת כי כיום, כמעט כל אומה ניצבת מול איומים מצד הטרור האסלאמי הפונדמנטליסטי. המצב בעבור יהודים באירופה, שרק לאחרונה התרברבה בכך שהיא הצליחה למחוק את הרעות החולות לכאורה של הלאומיות, הוא מחפיר. יהודים, באופן חמור יותר מאשר שכניהם, נחשפים להתעללות, אלימות ומתקפות טרור מצד פנטים אסלאמיים אחוזי אמוק ובראשם הטרוריסטים של דאעש, המוטמעים בקרב מיליוני ה"פליטים" מן המזרח התיכון. אפילו בארה"ב, ה"מדינה המוזהבת", יהודים, ובמיוחד סטודנטים בקמפוסים, חווים עלייה חסרת תקדים באנטישמיות הגלויה.

מה היה העתיד מבשר לנו אילו אנו היינו מסתמכים על ה"סימפטיה" של העולם, ולא מועצמים עם כוחה של מדינה יהודית הנלחמת בקרבות למען יהודים בכל מקום, ואשר מספקת ליהודי התפוצות את ההבטחה כי גם אם ייחרב עליהם עולמם, הם יוכלו תמיד למצוא מקלט בישראל?

המציאות היא שמעטים מביננו מכירים בכך שאנו חיים בעידן של ניסים שאינם פחותים בדרמטיות שלהם מאשר יציאתנו ממצרים. עלינו להכיר תודה על כך שבטווח הזמן הקצר יחסית של 68 שנים, לא רק שאנו החיינו את עצמנו כמדינה וגדלנו פי עשרה, אלא שהשגנו את אחד מסיפורי ההצלחה הלאומיים הגדולים ביותר בהיסטוריה המתועדת.

ניצולי שואה, יהודים שנרדפו ממדינות מוסלמיות, יהודים שסבלו מדיכוי בארצות ברית המועצות לשעבר, יהודים אתיופיים ואחרים מכל קצוות תבל לקחו חלק בקיבוץ הגלויות ועוצבו באורח נס לכדי מרכז הכוח הדינמי, השוקק והחסון שישראל מהווה כיום.

אנו מתייחסים כמובן מאליו לעובדה שצבא ההגנה לישראל מהווה כיום את הכוח הצבאי החזק ביותר באזור, המסוגל להביס ולהרתיע את הכוחות המשולבים של כל יריבינו.

איננו לוקים באשליות בנוגע להטיה הבוטה ואווירת הפוגרום המופנים כלפינו באומות המאוחדות. אך הברית שלנו עם העם האמריקני, המבוססת על ערכים משותפים, נותרת חזקה כתמיד. יש להודות כי העוינות האנטי ישראלית מצד האגף הרדיקלי של המפלגה הדמוקרטית הועצמה בשל האובססיה של הנשיא אובמה "לייצר מרחק" בין ישראל לבין ארה"ב, וזאת על מנת לפייס את העולם המוסלמי. ואולם, הדבר לא מנע את הארכת ההתחייבות לסיוע לעשר שנים, דבר המחזק את הברית הראשונית שממנה אנו נהנים עם ארה"ב.

אך מלבד הברית עם ארה"ב, תחת ראש הממשלה נתניהו, ישראל העמיקה את יחסיה עם מגוון רחב של מדינות במהלך שנים עשר החודשים האחרונים.

למרבה האירוניה, ישנה תקווה כי מערכת היחסים יוצאת הדופן וחסרת התקדים עם פוטין של רוסיה עשויה אף להוות גורם נוסף שירתיע את איראן וחיזבאללה מחידוש פעולות האיבה.

היחסים עם הודו מעולם לא היו חזקים כפי שהם היום, ואנו פיתחנו קשרים כלכליים איתנים עם סין, יפן ומדינות נוספות בדרום מזרח אסיה.

נעשו גם פריצות דרך דיפלומטיות מרשימות באפריקה עם פוטנציאל לפיתוח כלכלי ופוליטי משמעותי, כמו גם חיזוק היחסים עם אמריקה הלטינית.

השינוי המדהים ביותר נרשם ביחסינו עם המדינות הסוניות המתונות. אנו עובדים בשותפות עם המצרים כנגד הפונדמנטליסטים האסלאמיים בחצי האי סיני, והנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי שיבח הלכה למעשה את ישראל וגינה באופן פומבי את הקיצוניות המוסלמית. בנוסף, מתקיים אפילו שיתוף פעולה חשאי עם הסעודים ועם מדינות המפרץ המכירות בישראל כגורם חיוני בעימות מול האיראנים, המבקשים להשיג הגמוניה אזורית.

דברים אלו טרם השתקפו במדיניות החוץ של אותן מדינות, הנוטות לקחת חלק בגינויים האנטי ישראליים הטקסיים. אך קיימת תחושה לפיה בעתיד הלא רחוק, רוחות השינוי יובילו לשינוי גם בעמדות הציבוריות שלהן.

מלבד הדיפלומטיה, בעיצומו של כאוס כלכלי גלובלי, הכלכלה הישראלית נחלה הצלחה יוצאת מן הכלל. ההתקדמות המתמשכת שלנו בהייטק, בביו-טק והתרומה הגלובלית שלנו להגנה בתחום הסייבר ולביטחון הם תחומי הייצוא הגדולים ביותר שלנו.

שתי התפתחויות שהתרחשו לאחרונה מדהימות גם הן. הראשונה היא גילוי שדות הגז אשר – למרות שנוהלו באופן כושל מבחינה פוליטית – מהווים אף על פי כן הזדמנות יוצאת מן הכלל בעבורנו במונחים כלכליים ופוליטיים אסטרטגיים אשר ימומשו בקרוב. השנייה, שאותה אנו לוקחים כמובן מאליו, היא ההצלחה המסחררת של תכנית ההתפלה שלנו, המספקת 80 אחוז מצריכת המים שלנו ועולה בהרבה על זו של כל מדינה אחרת. כמו כן, היא מהווה תרומה משמעותית נוספת של ישראל לרווחה הגלובלית.

אך הסיבה הטובה ביותר לחגוג היא שאנו, מכל הזרמים האידיאולוגיים, התברכנו בזכות לגדל את ילדינו כיהודים מסורים וגאים במדינה יהודית המספקת חינוך יהודי ושבה השפה העברית, התרבות והחגים מייצרים אורח חיים יהודי ייחודי.

הדבר משתקף ב: שפה עברית מודרנית ושוקקת המהווה את שפת הדיבור המשותפת והתרבות המאחדת בעבור יהודים שמקורם בתרבויות שונות לחלוטין; לימודים דתיים בבתי ספר ובישיבות, כאשר יהודים רבים יותר מכירים כיום את הכתבים והתורות של היהדות מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה שלנו; והזכות לחיות במדינה יהודית שבה הנוער שלנו אינו חווה את האנטישמיות שרוב עמיתיהם בתפוצות מתמודדים עמה באופן הולך וגובר.

נכון, יש לנו מערכת פוליטית בלתי מתפקדת ושסעים חברתיים. אך אנו ממשיכים להיות מדינה דמוקרטית, וכיום ישנו קונצנזוס רחב יותר מבכל זמן אחר מאז שהסכמי אוסלו ההרסניים פילגו את העם. הרוב המוחלט מכיר בכך שפתרון מדינה אחת יחריב אותנו, אך גם מבין שאיננו יכולים לבצע ויתורים חד צדדיים נוספים עד שיעמדו מולנו מנהיגים פלסטיניים המוכנים להגיע לשלום. לעת עתה, למרות הדעות החולקות על כך, ישראל הצליחה לפרוח עם הסטטוס קוו מאז 1967, כאשר הסקרים מציבים את הישראלים בין האומות המאושרות ושבעות הרצון ביותר בעולם.

למרות הרבנות הראשית צרת האופקים המתנגדת לכל קדמה והמפלגות הפוליטיות החרדיות הקיצוניות, באופן כללי הישראלים שומרים יותר על המסורת ומביעים יותר כבוד כלפיה. כמו כן, כל הסממנים מצביעים על כך שבמהלך העשור הקרוב, הלחצים הכלכליים יובילו להשפעה עמוקה על החרדים, ויובילו באופן הדרגתי להשתלבותם בחברה הישראלית.

סבינו לא היו חולמים להעלות על דעתם ש-70 שנה אחרי השואה, כמו עוף החול הקם מאפר, תוקם מדינה יהודית שתהווה בית למספר היהודים הרב ביותר בעולם.

אכן, כעת זה הזמן של יהודי התפוצות – ובמיוחד אלו שבאירופה – לשקול בכנות את איכות החיים היהודית המוצעת בפני ילידיהם בסביבה שהופכת עוינת יותר ויותר. יש לקוות שרבים מהם יצטרפו אלינו בפרויקט האדיר שלנו, או לכל הפחות יעודדו את ילדיהם לעשות כן. אנו נקבל אותם בזרועות פתוחות, ובטוחים שגם הם יבינו מדוע אנו כיהודים ישראלים רואים זאת כזכות ונחת לחיות במולדתנו שלנו, עם כל הסיבות להיות אופטימיים בנוגע לעתיד היהודי.

למרות האתגרים העומדים בפנינו, אנו הדור המבורך של היהודים. עלינו להודות לקדוש ברוך הוא ולהתפלל שהוא ימשיך לשמור עלינו במהלך הזמנים הסוערים הללו.

שנה טובה!



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann