ראש השנה: אתגרים מול אופטימיות

Print This Post

Rosh Hashanah: Challenges and Optimism

רב ראש השנה תשע"ה, יהודים מסורתיים עסוקים בתשובה – סוקרים את השנה החולפת ועושים חשבון נפש מתוך כוונה לשפר את אמות המידה המוסריים שלנו בשנה הבאה עלינו לטובה.

בזמן שאנו עוסקים בביקורת-עצמית, עלינו גם לגנות את הפסימיזם של נביאי הזעם שבקרבנו, ולהמשיך להיות חיוביים בכל הקשור לעתיד. השנה החולפת אכן הייתה "אנוס הוריביליס", אך אנו התעמתנו בהצלחה עם האתגרים, ובעזרת השם נמשיך לעשות זאת בעתיד.

כמובן שאנו חשים תסכול מכך שבשל גורמים חיצוניים ברי-תוקף, לצבא הגנה לישראל לא ניתנה האפשרות להשתמש במלוא כוחו ולא התאפשר לנו לחסל את חמאס. ואכן, במידה והקהילה הגלובאלית לא תשתתף באופן החלטי בפירוז עזה, אנו צפויים לעמוד מול סבב חדש של אלימות בעתיד הקרוב.

אך למרות האובדן הטרגי של 66 חיילים, אין לשנות את העובדה שצה"ל השיג את מטרותיו וחמאס כשל בהשגת כל יעדיו העיקריים. עלינו להכיר בכך שבהריסת מנהרות חמאס, צה"ל מנע קורבנות רבים וחטיפת אזרחים ישראלים. מעל לכל, עלינו להודות על הצלחתה המופלאה של מערכת כיפת ברזל, שמנעה קורבנות ישראליים רבים בחזית העורף.

כעת, התברר לאומה כי במידה וישראל תוותר על יהודה ושומרון לרשות הפלסטינית, חמאס יתפוס את השליטה באזור – בבחירות או בהפיכה – וירחיב את חמאסטן לאזור כולו. נהיר כי בהיעדר גבולות ניתנים להגנה ופירוז מוחלט, מדינה פלסטינית איננה – לפחות כרגע – על הפרק.

תוצאה חיובית נוספת של המלחמה הינה הפוטנציאל חסר התקדים להיערכות מחודשת או פיתוח יחסי עבודה בינינו לבין מדינות ערב במלחמה נגד הטרור האסלאמי.

האפשרות מחוזקת ע"י הכאוס באזור וההצלחה הצבאית הנפיצה של דאעש וארגונים פונדמנטליסטים אסלאמיים נוספים שהתעלו על אל-קאעידה. הם מסמלים את הרוע עלי אדמות, ועריפות הראשים ושפיכות הדמים שלהם זעזעו חלק גדול מן העולם הערבי, בנוסף לארה"ב והמערב.

אנחנו התאכזבנו מהעמדות הדיפלומטיות השליליות שנקט נגדנו ממשל אובמה במהלך המלחמה בעזה. הישגיו של דעאש מדגישים ביתר שאת את כישלון המדיניות האמריקנית באזור, אך יש לקוות כי הם יובילו למדיניות אמריקנית רציונלית יותר בכל הקשור לג'יהאד הגלובאלי. אין ספק שהדבר יחזק את התמיכה בנו מצד הציבור האמריקני והקונגרס, וירתיע את הנשיא ברק אובמה ממתקפות פוליטיות עתידיות הנוגדות את האינטרסים שלנו.

האיום הקיומי שיוצב בפנינו ע"י איראן גרעינית ממשיך להוות מקור לחשש כבד, ואנו ממשיכים לקוות שניתן יהיה להימנע ממנו. ואולם, לאיראנים יש סיבות מספיקות לחשוש מן התוצאות ההרסניות שתביא פעולה נגדנו על מדינתם.

הצונאמי הנוכחי של אנטישמיות, במיוחד באירופה, שם האנטי-ישראליות הפכה לממלאת מקום של שנאת-היהודים המסורתית, יצר אווירה קשה יותר בעבור היהודים מאשר בשנות ה-30 של המאה הקודמת. אז לפחות, האנטישמיות גונתה ע"י השמאל והליבראליים, שמהווים כיום גורם משמעותי התורם לה.

למצב הנוכחי ישנן מקבילות בימי הביניים, אז היהודים נתפסו כאחראים למגיפות, רעב, בצורות ולכל אסונות הטבע. כיום, המדינה היהודית ממלאת תפקיד זה, ונתפסת ע"י אירופאים רבים כאיום הגדול ביותר על השלום העולמי, כשהם משווים בין הישראלים לבין הנאצים.

מחצית הכוס המלאה: לאחר 2000 שנות פזורה, המדינה היהודית מציעה כיום מקלט לכל היהודים. הייאוש של היהודים בשנות ה-30, אז נמנעו מהם ויזות כניסה למדינות העולם והם נספו בשואה, לעולם לא יחזור על עצמו.

יהודים רבים, במיוחד באירופה, שמסרבים לחיות כמנודים ואינם צופים עתיד לילדיהם בחברות שכאלו, יהגרו. יהודי התפוצות המחויבים להמשכיות היהודית מודעים גם לשיעורי נישואי התערובת נעים בין 50 ל-70 אחוזים, ולשאלה האם נכדיהם ימשיכו להיות יהודים. יש לקוות שרבים מהם יבחרו בישראל, כאן הם יוכלו לבטא את הזהות היהודית שלהם.

בזירה המקומית, אנו יכולים להתגאות באחדות יוצאת הדופן שהוצגה ע"י כל מגזרי החברה במהלך מבצע צוק איתן. ההתנהגות האצילית שהפגינו אימהות שלושת הנערים החטופים ומשפחות שכולות נוספות הובילה לסולידריות לאומית חסרת תקדים, והפכה את האומה למשפחה אחת גדולה.

אנו ממשיכים להיות מתוסכלים מהמערכת הפוליטית הבלתי-מתפקדת שלנו, ובמהלך המלחמה נחרדנו מהתנהגותם השערורייתית של שרים בקבינט, ובתוכם שר החוץ, שהשמיע הצהרות פומביות שסתרו את עמדת ממשלתו.

רובנו מבינים כעת שמדיניות הריסון של ראש הממשלה בנימין נתניהו השיגה את התוצאה האפשרית הטובה ביותר בהתחשב בתנאים הקשים והמורכבים. רוב הישראלים, ובתוכם כאלו המתנגדים נמרצות לחלק מעמדותיו של נתניהו, מכירים בכך שהוא ניצב מעל ומעבר לכל מועמד אחר להובלת האומה בתקופה זו.

ולמרות המערכת הפוליטית הבלתי-מתפקדת, נראה שהישראלים כיום מאוחדים יותר מכל תקופה מאז הסכמי אוסלו, שפילגו את העם. לשבעים אחוזים אין כל רצון לשלוט על הערבים או לספח שטחים שיכפילו את מספר הערבים בישראל ויובילו למדינה דו-לאומית. בו בעת, אנו מכירים בכך שאין פתרון מהיר על הפרק, ושההפרדה לא תושג ללא ביטחון אמתי ופרטנר אמין לשלום.

הרצף המתמשך של משפטי שחיתות, שהגיעו לשיאם בהרשעת ראש הממשלה לשעבר שלנו, ייסרו אותנו עמוקות. ואולם, מדינות מעטות בעולם מתייחסות למנהיגים בכירים בחומרה רבה יותר מאשר לאזרחים פשוטים. יש בדבר אמירה חיובית על הדמוקרטיה והחברה הישראלית.

בחזית הדתית, נרשמה התקדמות. חרדים רבים יותר לוקחים חלק בכוח העבודה, וישנו לחץ גובר לגיוס חרדים לצה"ל או לשירות לאומי. נעשו תיקונים קטנים אך חשובים להליך הגיור, וזאת למרות התנגדותה של הרבנות הראשית, שעדיין נשלטת בידי החרדים.

למרות המחיר שתגבה המלחמה על הכלכלה, סקר שערך לאחרונה מכון המחקר PEW הצביע על כך שמרבית הישראלים (59 אחוזים) שמחים בחלקם. כמו כן, בעוד שבארה"ב 33 אחוז מהציבור מביע סיפוק מכיוון ההתקדמות של המדינה, רמת שביעות הרצון בישראל היא 49 אחוזים. סקרים חוזרים ונשנים מעידים על כך שעם ישראל הוא מהמובילים בעולם בהבעת אושר וסיפוק מן החיים במדינתו. אומת הסטארט-אפ יוצאת הדופן שלנו היא שנייה רק לארצות הברית.

על כן, עם סקירת מצבנו, הן החיצוני והן הפנימי, עלינו להודות על כך שלמרות האתגרים המתמשכים, אנו נהנים מעידן זהב שאותו אסור לנו לקבל כמובן מאליו.

אנו איבדנו את תמיכתן של מדינות רבות שעמדו לבכות בעבורנו כאשר ניצבנו מול השמדה ב-1967. כיום, ברוך השם, לצה"ל ישנו הכוח להגן עלינו מהברבארים הסובבים אותנו. אף אחד מאתנו לא היה בוחר לשוב להיות חסר אונים במטרה לזכות-מחדש בסימפטיה הגלובאלית.

עם כניסת תשע"ה, עלינו להודות לקדוש ברוך הוא על כך שאנו הדור שהתברך לחיות במדינה יהודית, שקמה כמו עוף החול מאפר השואה, אפשרה את קיבוץ הגלויות מכל קצוות תבל והפכה, ללא ספק, לסיפור ההצלחה הגדול ביותר של המאה האחרונה. אך אסור לנו להפוך אדישים ולקבל כמובן מאליו את העובדה שיש לנו מדינה יהודית שהעצימה את העם היהודי ומסוגלת להגן על עצמה מכל יריביה גם יחד.

שנה טובה ועם ישראל חי.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann