Kobi Gideon / GPO

ראש הממשלה מתייחס אלינו כאל טיפשים

Print This Post

ראש הממשלה בנימין נתניהו הפגין את כישוריו הפוליטיים בכך שמנע בחירות, כאשר שהוא הערים על נפתלי בנט ומפלגתו, הבית היהודי, והכריח אותם למצמץ ראשונים לאחר התפטרותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן.

כאשר היא מחזיקה ברוב של ח"כ אחד, ייתכן אך אין זה סביר שהוא יוכל לשמר את הממשלה לאורך כל הקדנציה שלה – עד נובמבר 2019.

בנוסף, מקומם לחלוטין שבישראל, הניצבת מול החלטות משמעותיות בנושאי ביטחון, ראש הממשלה ימלא גם את תפקיד שר הביטחון (וזאת בנוסף להיותו שר החוץ ושר הבריאות). זו העת לביזור נוסף של השליטה, ולא לסמכותנות ריכוזית מוגברת.

נתניהו זוכה לתמיכת חברי מפלגתו משום שהתמיכה בו מביאה לבחירתם, אך אף אחד אינו מטופח כיורש שלו. הוא זכה וצפוי להמשיך לזכות לתמיכה אפילו מצד אנשים שאינם מחבבים אותו, וזאת בשל הצלחתו יוצאת הדופן בזירה הבינלאומית, ולעת עתה איננו רואים אף אדם אחר במעמדו באופק הפוליטי.

ואולם, במידה ואין באמתחתו אסטרטגיה דרמטית שאותה הוא מתכוון לחשוף בקרוב, מצב עזה-חמאס עלול להוביל למפלתו.

מבחינת אויבינו, המצב הנוכחי משקף דה ז'ה וו. הטרוריסטים הערימו על מעצמת העל, והם יכולים לטעון שהם התגלו כמנצחים.

במשך שישה חודשים, חמאס מנסה לחדור באלימות לגבולותינו, והוא שיגר מאות עפיפוני תבערה שהשמידו שדות בהיקף של אלפי דונמים ופגעו באופן קשה בחקלאים המקומיים. לאחר מכן, בשבוע שעבר, הם תקפו את דרום הארץ עם למעלה מ-400 טילים.

מה הייתה תגובתה של ישראל? איומים חלולים חוזרים ונשנים והשמדה של בניינים ריקים. זו רחוקה מלהיות תגובה פרופורציונאלית.

ההרתעה שנבנתה לאורך השנים הפכה לבדיחה – וליברמן היה אחראי לכך בדיוק כמו כל האחרים.

ישנן לחישות לפיהן הרציונל מאחורי מדיניות הפסיביות הזו היא שיש להימנע ממלחמה לסילוק חמאס בשל הקורבנות האיומים שלהם היא תגרום, וכן שלישראל אין כל כוונה לכבוש את עזה. נימוק מרומז נוסף להצדקת מדיניות הממשלה הוא שאנו איננו יכולים להרשות לעצמנו כל הסחת דעת מהאיום החמור יותר שמקורו בגבול הצפון.

כמו כן, הנהגת צה"ל "מצוטטת" בתקשורת כתומכת במדיניות של "איפוק", כאשר דברים אלו רק מעודדים את חמאס לבצע פעולות טרור קשות יותר. ואולם, צה"ל הוא כלי של המדינה. הוא איננו מתווה מדיניות אלא רק מוציא הוראות אל הפועל. אסור בכל מקרה שהמלצותיו יהפכו לנושא לדיון ציבורי.

מלבד זאת, אנו ניצבים מול איום לפיו מלחמה תכלול גם את איראן וחיזבאללה ותסב קורבנות רבים בקרב אזרחים ישראליים, אשר יספגו מטחי טילים שאותם כיפת ברזל תוכל לנטרל רק באופן חלקי.

אך שימור הסטטוס קוו, שבמסגרתו חמאס ממשיך לקבל ערימות של מזומנים מקטאר – שאינם משמשים למטרות הומניטריות – הוא ללא ספק בלתי רציונאלי.

אחת ממחויבויותיה המרכזיות של המדינה היא לספק ביטחון לאזרחיה. אך תושבי הדרום נאלצו לחיות כפליטים במדינתם שלהם. השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, העיר בהיסח הדעת שאילו הטילים היו מכוונים לתל אביב במקום לשדרות, התגובה הייתה שונה.

כל הישראלים מתייחסים למלחמה כאל מוצא אחרון, שיש להימנע ממנו ככל הניתן.

אך הבחירה איננה חייבת להיות בין מלחמה כוללת לבין הפסיביות הנוכחית.

אינני מומחה צבאי, אך אני כן מבין שמעבר למלחמה כוללת – שגם לה, למרבה הצער, עלינו להיות ערוכים תמיד – ישנם שלבי ביניים העולים בקנה אחד עם החוק הבינלאומי המתייחס למלחמה, כגון הפצצת מטרות ספציפיות אפילו כאשר ישנה סכנה היקפית של אובדן חיים חפים מפשע. כמו כן, קיימת האפשרות להתנקש במנהיגים הקוראים לחורבננו, פעילות שנעשה בה שימוש יעיל בעבר.

על הממשלה לפעול בתיאום עם צה"ל על מנת להגות תגובה אפקטיבית במידה והפסקת האש לא תשומר. זאת, במיוחד כעת, כאשר ארצות הברית בראשותו של דונלד טראמפ תומכת בנו באופן מלא.

אסור לנו ללקות באשליות. הפסקת האש הנוכחית היא לא יותר מאשר דחיינות, שתימשך עד אותו הזמן שבו יתגרו בנו ולא תהיה לנו ברירה אלא לנקוט בפעולה חמורה. אף אחד אינו יכול להאמין שחמאס יחדל מכוונותיו האלימות. הם בסך הכול מרוויחים זמן שמספק להם הפוגה – שאותה הם מנצלים, כך הם מודים ללא בושה, בכדי לחזק את עצמם ולאגור כלי נשק קטלניים נוספים מאיראן לטובת עימות עתידי. התשוקה לחורבנה העתידי של ישראל ממשיך להוות חלק מהדנ"א שלהם. העובדה שאנו מאפשרים להם לקבוע באיזו נקודה הם יוכלו להסב לנו את הנזק הקשה ביותר, תוביל בכל הסבירות לעימות אלים יותר עם קורבנות ישראליים רבים יותר.

יש הדוחקים בנו שלא להפעיל לחץ בנושא הזה ולסמוך על נתניהו.

למרות שאני כולל את עצמי בין אלו שמחשיבים את נתניהו, יחד עם דוד בן גוריון אולי, כמי שראוי להיזכר כאחד ממנהיגיה הגדולים ביותר של ישראל, אינני מקבל זאת.

הישראלים הם עם מתוחכם שלו עיתונות חופשית ופתוחה. אנו אומה דמוקרטית ואנו מבינים שמסיבות תקפות, ייתכן ואיננו חשופים לחומרים הרגישים המהווים את בסיסה של מדיניות הביטחון שלנו. ואולם, עלינו לדרוש שיספקו לנו יותר מידע מאשר הרציונליזציה החלושה של הפסקת האש שקיבלנו, ולקרוא להשבת ההרתעה, שהייתה מקור הכוח המרכזי שלנו בעבר אך כיום נדמה שהיא נמוגה.

לאחר שישה חודשים של הסערה הכואבת הזו, אם לנתניהו יש תכנית כלשהי, עלינו לדרוש שהוא ידבר אתנו ישירות ולכל הפחות יספק הבטחה כלשהי שיש לו תכנית מוגדרת, ושהקבינט שלו מהווה יותר מאשר מקהלת אומרי הן. אף אחד אינו חסין מטעויות, כפי שהוכיחה גולדה מאיר כאשר שגתה באופן טרגי בקריאת המצב קודם להתפרצותה של מלחמת יום כיפור.

לא קיימת מדינה בעולם שהייתה סובלת מתקפות ושיגורי טילים מתמשכים מצד ישות טרוריסטית השוכנת בסמוך לגבולותיה. ראש הממשלה נתניהו – זמנך עבר. דבר אתנו עכשיו!



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann