איזי ליבלר

ראש הממשלה: אל תתייחס ליהודי התפוצות כמובנים מאליהם

Prime Minister: Don't Take Diaspora Jews for Granted [1]

תחת הנהגתו הבלתי-נלאית של מלקולם הונליין, ייערך השבוע בירושלים כנס ׳ועידת הנשיאים של הארגוניים היהודיים העיקריים בארה״ב׳, ארגון גג יחיד מסוגו. חבריו, מנהיגי הארגונים היהודיים הבולטים ביותר באמריקה, יתודרכו ישירות ע״י ראש הממשלה ושרי ממשלה בכירים.

ואולם, במידה ונתניהו ינהג כמצופה ולא יקרא את שריו לסדר, הפעילים האמריקניים הללו צפויים להיחשף למסרים סותרים, וישובו לארה״ב מבולבלים יותר מאשר עזבו אותה.

הם יחושו מבוכה כלפי העובדות שילמדו בנוגע לסבב הנוכחי של ״שיחות השלום״ לכאורה. תמונת המצב כעת היא שישראל עומדת לאמץ- עם הסתייגויות משמעותיות- את הסכם המסגרת למשא ומתן כמסמך בלתי-מחייב. מאידך, נדמה שהפלסטינים ערוכים לדחות אותו על הסף. עם זאת, למרות הסרבנות הפלסטינית, ישראל תמשיך ותהיה מופגזת בדרישות לוויתורים נוספים.

המנהיגים יתקשו למצוא את ההיגיון שבתפקידו של מזכיר המדינה האמריקני ג׳ון קרי בתהליך. מעודד משטף דרישות והפצרות מצד יהודים ליבראליים שדחקו בנתניהו ״להכיר תודה״ לקרי ולהימנע מ״לצפות בתהליך מן הצד״ (כדבריהם) ולהסתכן בויתור על ההזדמנות לשלום, קרי הפגין היעדר מוחלט בחוסר פניות במהלך המשא ומתן. הוא אינו מפעיל לחץ על הפלסטינים, וזאת על אף שהוא הפנה אינספור איומים כלפי ישראל, ואף הציע התערבויות מסוכנות וקיצוניות כמו החלפת נוכחות צה״ל בעמק הירדן בגדרות אלקטרוניות וכוחות נאט״ו.

בהתעלמו מן העובדה כי הוא מייצג את בת בריתה של ישראל, הוא התייחס ל״סכנת״ החרם, הסנקציות והדה-לגיטימטציה של ישראל במידה וזו לא תפגין גמישות רבה יותר- איום מרומז בקושי אשר אין ספק כי נשמע היטב בקרב האירופאים.

זאת ועוד, הימנעותו של קרי מהתייחסות להסתה הפרועה של השבועות האחרונים הייתה בלתי-מוסרית, וזאת כאשר הרוצחים הפלסטיניים המשוחררים הוקדשו כגיבורים לאומיים ובמקרים רבים, אף גוללו את סיפורי הרצח המזוויעים שלהם של אזרחים חפים מפשע בטלויזיה הממלכתית.

אך בסופו של דבר, נתניהו וממשלתו נושאים את מירב האחריות למבוכה שחשים יהודי התפוצות (וכן ישראלים רבים) בכל הקשור למשא ומתן. בעוד שראש הממשלה דחה בתחילה באופן איתן את הוויתורים המרכזיים בנושאי ביטחון שאותם דרש קרי, הוא נכנע בהמשך ללחץ וטייח את חילוקי הדעות.

במקביל, ובניגוד מוחלט לעמדה שאומצה ע״י ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יעלון, שר החוץ ליברמן- הסמן הימני המסורתי- השיק קמפיין ״אני אוהב את קרי״, וטען באופן אבסורדי כי ההסכמים שהוצעו הם הטובים ביותר שישראל תוכל לקבל. אם נתניהו הוא שתיזמר את מופע ״השוטר הטוב והשוטר הרע״ הזה, הוא זכה לתוצאה הפוכה מהרצוי. מאידך, אם שר החוץ מנהל מיני-ממשלה משלו- הרי שהדבר לחלוטין אינו מתקבל על הדעת.

לבלבול ישנן השלכות מרחיקות לכת בארה״ב, ובמיוחד בעבור ׳הוועד האמריקני-ישראלי לענייני ציבור׳ (׳איפא״ק׳), היהלום שבכתר האקטיביזם האמריקני-ישראלי. בחודשים האחרונים, המוניטין של הארגון הוכתם ומעמדו נחלש בעקבות פעילויות כושלות שנבעו בעיקר מהמסרים הסותרים שקיבל.

למרות הקמפיין החזק שניהל איפא״ק לקידום הסנקציות נגד איראן (הוא זכה לתמיכה על-מפלגתית ולאישורם של 59 חברים בסנאט האמריקני- רק ארבעה קולות פחות מן הדרוש להעברת ההצבעה), הוא נסוג ממאמציו בעקבות לחץ מסיבי מצד הנשיא אובמה. הנשיא הרחיק וטען בכזב כי העברת סנצקיות חמורות יותר נגד איראן שקולה להכרזת מלחמה. בעוד שראש הממשלה נתניהו עודד בתחילה את איפא״ק להמשיך עם הקמפיין שלו, נטען כי הוא גם הפעיל לחץ על הארגון לסגת מכך במטרה לרצות את אובמה קודם לפגישתם בחודש מרץ.

איפא״ק ניצב גם בפני בעיות שאינן קשורות להיעדר הנוכחי בבהירות האסטרטגית מצד ישראל. הארגון הפך כה אובססיבי בנוגע לעל-מפלגתיות עד שנסיגתם של מספר דמוקרטים הביא אותו לחשוש ממשבר כולל. יש הטוענים כי הדבר תרם גם להחלטתו לסגת מתמיכתו ביוזמה. בכך, איפא״ק גרם לחלק מתומכיו המרכזיים בקונגרס לסכן את עצמם, תוך שהרפובליקנים ממשיכים במאמציהם בהתרסה.

בהינתן הגישות המחמירות והולכות כנגד ישראל מצד קבוצות מיעוט מצדה השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, אתגרים מורכבים צפויים להתעורר בעתיד- אתגרים שלא תמיד ניתן יהיה להכפיפם לאינטרסים של על-מפלגתיות.

אף על פי כן, המפלה של איפא״ק בפרשה זו היא סימפטום של היחסים המתוחים בין ממשל נתניהו לבין הארגונים היהודיים המבקשים לתמוך בו. ההצהרות האימפולסיביות של הממשלה והביקורת הבלתי-אחראית וההתפרצויות הצורמות מצד השרים הרגיזו- בצדק- אפילו את המסורים שבתומכי ישראל מן הזרם המרכזי, והביאו לפגיעה באמינותם.

תמיכת יהדות התפוצות בישראל איננה יכולה להיות מבוססת רק על הסרבנות והרוע של עבאס ושל הרשות הפלסטינית. היא חייבת לבטא מדיניות אסטרטגית רחבה, מאחדת וחיובית שסביבה יוכלו הפעילים הפרו-ישראליים לבסס את עמדותיהם. היא חייבת לאשר מחדש את תמיכתה בפתרון שתי-מדינות שמשקף את רצונם של הרוב המוחלט של הישראלים לסיים את שליטת ישראל על האוכלוסיה הערבית. היא מוכרחה לתמוך בשימור גושי ההתנחלויות המרכזיים, כפי שבוטא במכתב הנשיא בוש לראש הממשלה אריאל שרון. היא צריכה להצהיר מפורשות כי במאורת העקרבים האזורית בה מתקיימת ישראל, המדינה לא תתפשר על גבולות ניתנים להגנה או על ביטחון. כמו כן, עליה לדרוש כי שכניה יכירו בריבונותה כמדינה יהודית.

שאלת עתידן של התנחלויות מבודדות ומרוחקות היא עניין שבמחלוקת הן בתוך ישראל והן בתפוצות. ההחלטה האם לבנות באזורים אלו או לא תתקבל ע״י הישראלים. במידה ויתגלעו מחלוקות בקואליציה, יש לדון בהן במסגרת הקבינט, ולא בעמודי העיתונים בישראל ובעולם.

הפעילים היהודים הרבים בתפוצות התומכים במדינה היהודית המבודדת חייבים לזכות ליחס של כבוד מצד הממשלה. השעון מתקתק. בעוד שהיהודים האמריקניים המסורים ממשיכים לתמוך באופן מובהק בישראל, רבים מן היהודים הצעירים, המתבוללים והנשואים בנישואי תערובת אינם חולקים עוד את נאמנותם של הוריהם לישראל, והם מושפעים בקלות ע״י האידיאולוגיה ה״פרוגרסיבית״ והטרנד האנטי-ציוני.

במידה ולא יטופלו כהלכה, הארגונים הפרו-ישראליים האמריקניים עלולים שלא לתמוך בישראל באופן כה נמרץ בעתיד לבוא. חילופי המשמרות הממשמשים ובאים בקרב ההנהגה המזדקנת של יהדות ארה״ב עלולה להוביל לקיטוב נוסף במגמות הללו. לא ניתן לצאת מנקודת הנחה שיורשו של אייב פוקסמן, מנכ״ל ׳הליגה נגד השמצה׳ שהודיע לא מכבר על פרישתו, יהיה מושרש בהכרח בזיקה דומה לישראל. ומי יחליף את מלקולם הונליין, שבנה באופן אישי ומנהל בצורה כה חזקה את ועידת הנשיאים, לאחר פרישתו? ממשלת ישראל איננה יכולה להמשיך ולהתייחס לתמיכת הארגונים הללו כמובנת מאליה. היא חייבת לבנות יחסי אמון עמם כעת, ולא- הם עלולים שלא להיות שם כמשענת בעתיד.

ממשלתנו חייבת לספק אופק ברור של חזון וכלים פרקטיים. אין להתייחס לתומכים בתפוצות כאל בובות שניתן לדחוק אותן לאמץ עמדות מסוימות, ואז להשפילם באמצעות התפרצויות פרובקטיביות ומחלוקות ממשלתיות. מעמדה הגלובאלי של ישראל יזכה לחיזוק משמעותי במידה ויופסק שטף ההתבטאויות הגסות החורגות ממדיניות הממשלה.

במהלך הוועידה הקרובה, ייתכן והמנהיגים היהודיים-אמריקניים יוכלו להעביר את המסר הזה באופן חזק וישיר יותר לשרי הממשלה שאותם יפגשו.

ileibler@netvision.net.il