ראש-הממשלה אולמרט: אל תתכחש למדינה יהודית

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: Olmert, don't renege on the Jewish state

בשבוע שקדם למפגש באנאפוליס, הטיל הנציג הראשי למשא-ומתן מטעם הרשות הפלשתינאית, סאיב עריקאת, פצצה: הוא טען כי "הבעיות הלוחצות ביותר [שבהן ייתקלו באנאפוליס] הוא התעקשותו של המשטר הציוני שהוא יוכר כמדינה יהודית… ישראל יכולה לקרוא לעצמה מה שהיא רוצה, אבל הרשות הפלשתינאית לעולם לא תכיר בכך שלישראל יש זהות יהודית".

עריקאת השמיע גם את ההערה המוזרה כי "שום מדינה בעולם אינה קושרת את הזהות הלאומית שלה לזהות דתית". אלא שחוקת הרשות הפלשתינאית קובעת כי הדין האיסלאמי יהיה הבסיס למדינה הפלשתינאית העתידה, והרשות הפלשתינאית חוזרת על נחישות החלטתה להבטיח שהשטח יישאר "יודנריין". עריקאת גם לא מזכיר את העובדה ש-57 אומות חברות בוועידה האיסלאמית, ורבות מהן מונעות את חופש הפולחן של הנוצרים והיהודים. הערותיו נתמכו מיד בידי מנהיגים פלשתינאים עיקריים אחרים.

כתגובה, הצהיר ראש-הממשלה אהוד אולמרט פעם אחר פעם כי "איננו מנהלים משא-ומתן על קיומנו כמדינה יהודית… מי שאינו מקבל את זה, אינו יכול לנהל אתי שום משא-ומתן". עם זאת, המנשר המשותף הסופי במפגש אנאפוליס השמיט כל אזכור למדינה יהודית, ולאחר מכן חזרו יו"ר הרשות הפלשתינאית מחמוד עבאס והליגה הערבית, בעקשנות, על החלטתם הנחרצת לעולם לא להכיר במדינה יהודית.

עוד ב-1922 התייחס חבר הלאומים ל"מולדת היהודית" בארץ-ישראל. החלטת החלוקה שנתקבלה באו"ם ב-29 בנובמבר 1947, הזכירה 25 פעמים "מדינה יהודית". לאחרונה, במאי 2006, הביע הנשיא ג'ורג' בוש את "מחויבותו החזקה לביטחונה של ישראל כמדינה יהודית מלאת מרץ", והצהרתו באנאפוליס תיארה את ישראל כ"מולדתו של העם היהודי".

התכחשות של הערבים למדינה יהודית טמונה בלב לבו של הסכסוך הערבי-ישראלי. זה היה ההיגיון מאחורי תיאורם של הערבים כי טענת היהודים למעמד של מדינה מבוססת על מלחמה ועל כיבוש, ולא על אמונה ומדינאות. ההצהרות האחרונות מעידות, עד היום, כי הדחייה הבסיסית של הפלשתינאים את ההכרה בישראל כמדינה יהודית לא השתנתה אפילו בפסיק אחד.

סעיף 20 מהאמנה הפלשתינאית מצהיר במפורש:

"הטענות בדבר הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודים לפלסטין, אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה, או עם מרכיבי המדינה במשמעותם האמיתית. היהדות כדת שמימית [היינו, של התגלות] אינה לאומיות בעלת קיום עצמי, וכמו-כן אין היהודים עם אחד, בעל אישיות עצמית…"

כשהם מחזקים את התכחשותם להכיר בישראל כמדינה ריבונית של היהודים, הפלשתינאים (ששואבים עכשיו חיזוקים מהערבים הישראלים) מכחישים אפילו את הקשרים ההיסטוריים העתיקים לירושלים, ומרחיקים לכת עד כדי טענה שבית-המקדש היהודי היה מיתוס ציוני שנרקח כדי להצדיק את הקולוניזציה של היהודים.

למרבה הצער, הארכיטקטים של אוסלו החמירו את הבעיות הטמונות בתכנית השלום הפגומה שלהם, בכך שסירבו להתעמת עם הפלשתינאים על סוגיית הליבה: ההשלמה עם ישראל כמולדתו של העם היהודי.

לאחר מכן, התעלמנו מהערובות שנתן ערפאת לערבים כי הוא לעולם לא ישלים עם תקפותה של מדינה יהודית. רק כאשר דחה את הצעתו של ברק לסגת למעשה לגבולות 67', התברר לפתע לרוב הישראלים כי חיסול הנוכחות היהודית "המנוכרת" באזור נשארה מטרתו העיקרית.

על אף התזזית והתרוממות הרוח ששררו בימי אנאפוליס, אנו חייבים להטות אוזן לתרועת ההשכמה של עבאס ועריקאת, החוזרת ומאשרת את נחישות החלטתה הבלתי מתפשרת של הרשות הפלשתינאית לא להסכים לנוכחות יהודית באזור. במקום הדיבור הצבוע המקובל, בלשון כפולה, על שאיפה לשלום ולרצון טוב, עבאס ועריקאת אמרו את האמת. דבריהם מדגישים את האבסורד של המנטרה כי הסכסוך בין ישראל לפלשתינאים מייצג מאבק בין שני עמים השואפים למצוא תיאום ביניהם בקשר לקרקע.

כשהם כופרים בריבונות ישראלית, הם מוכיחים כי הרשות הפלשתינאית "המתונה" והחמאס "הקיצוני" נשארים זהים זה לזה. הם גם מבליטים את העובדה כי מאז שעבאס "המתון" ירש את גלימתו של ערפאת, הגישה הבסיסית כלפי ישראל ברשות הפלשתינאית לא השתנתה.

כל מלחמת הטרור המתמשכת וההסתה נגד ישראל מבוססת על הנחה זו. ההסתה נגד היהודים, שמושמצים ומתוארים כחזירים וקופים, מושרשת מרמת גן הילדים, ונוצקת בכל המסגרות הדתיות, התרבותיות והחינוכיות של הפלשתינאים, וגם בכלי התקשורת שלהם. קידוש "מות הקדושים" כאמצעי להגעה לגן העדן נמשך, כאשר מפגעים מתאבדים ההורגים יהודים מועלים לדרגת קדושה כגיבורים במצבות זיכרון, באזכרות וקוראים על שמם אפילו קבוצות כדורגל. עד היום ממשיך השותף שלנו לשלום, מחמוד עבאס, לשלם פנסיות למשפחות "הקדושים"; וברשות הפלשתינאית כמו בחמאסטן, כל ערבי המוכר קרקע ליהודי צפוי להוצאה להורג כחובה.

כל הטקטיקות האלה מכוונות לחתירה תחת הריבונות היהודית. לפיכך, ברגע ש"הכיבוש" יסתיים, ירושלים תחולק וגבולות 67' יבואו על מקומם, השלב הסופי של המתקפה הפלשתינאית לפרק את ישראל בשלבים יתקדם לעבר "זכות השיבה" של הערבים, שנועדה לפרק את המדינה היהודית. הישות הפלשתינאית תהיה מדינה איסלאמית "טהורה", בעוד שישראל תהפוך למדינה דו-לאומית, ואחרי שתוצף ב"פליטים" הפלשתינאים, תהפוך עד מהרה לנחלת האיסלאם.

למרבה הצער, זהו פרצופה האמיתי של הרשות הפלשתינאית, אשר ראש-הממשלה אהוד אולמרט מציע לה עכשיו ויתורים חסרי תקדים בלי שום תמורה מתאימה. אם ייפתח בעתיד משא-ומתן, ישראל כבר איבדה למעשה את הכל מבחינה תיאורטית.

לסוגיה זו יש גם השלכות פנימיות רציניות בתוך ישראל. הערבים הפלשתינאים הקיצונים הקימו עכשיו שותפות עם הפוסט-ציונים הישראלים, במאמץ משותף לשלול את יהדותה של המדינה, ולהפוך את ישראל ממדינה יהודית ל"מדינת כל אזרחיה". לזכותה של ציפי לבני, שרת החוץ, אפשר לומר שהיא הגיבה בתקיפות לפלשתינאים הערבים, ואמרה להם שאם הם אינם מרוצים ממעמדם כמיעוט במדינה יהודית דמוקרטית, מדינה פלשתינאית סמוכה תוכל להוות תשובה לשאיפותיהם הלאומיות. היא אמרה להם: "אלה התומכים בהקמת מדינה פלשתינאית כפתרון לאומי לפלשתינאים, אינם יכולים להחזיק את המקל בשני קצותיו – לדרוש הקמה של מדינה כזאת ובה בעת לפעול נגד קיומה של מדינה יהודית".

ראש-הממשלה אולמרט הזהיר לאחרונה את תושבי ישראל שאם לא יושג פתרון של שתי מדינות, ישראל "תהיה גמורה". אנחנו מקווים שלא רמז על כך שהוא שוקל לוותר על ההתחייבות שלו לשאת ולתת עם הפלשתינאים גם אם הם ידחו את המדינה היהודית. כמובן שלאור ההתחייבויות שלו שהופרו והזיגזג היומיומי המתמשך, קשה להאמין לכל מה שראש-הממשלה שלנו אומר.

מכל מקום, אם אולמרט יתכחש להתחייבותו זו, הוא לא רק יחתור בצורה שאין לה תקנה תחת החזון הציוני של "מולדת יהודית": הוא גם יסלול את הדרך לזכות השיבה של הערבים. זה עלול להיות הצעד הראשון לקראת שינוי המציאות בהתאם לתחזיתו שישראל "תהיה גמורה".

העולם חייב להבין שאנו נוכל להתקדם רק אם הפלשתינאים יכירו בפיסת האדמה הזעירה שלנו שהיא המולדת היהודית. אם הם אינם מוכנים להתפשר ולהכיר בריבונות יהודית באזור, אין יותר על מה לדון, ולא יהיו ויתורים נוספים.

הכותב היה בעבר יו"ר הוועד המנהל של הקונגרס היהודי העולמי ומנהיג בינלאומי יהודי ותיק ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann