איזי ליבלר

קריאה לאחדות וביטוי תרעומת

British-American Flag English [1]

העולם ניצב כיום בפני התנגשות של ציוויליזציות כאשר כוחות שטניים מבקשים לשוב אחורה לימי הביניים. בהקשר זה, התנהגותם של הפלסטינים התדרדרה כעת למעמקים כה ברבריים עד שבעולם שפוי, ישראל צריכה הייתה לזכות כיום לתמיכה הבלתי מסויגת של כל העמים המתורבתים.

ואולם, מנהיגים גלובליים צבועים, החסרים כל מצפן מוסרי, זנחו אותנו לאנחות. הם מתייחסים לישראל ולאלו המבקשים את חורבנה בשקילות מוסרית ומשתפים פעולה באופן אופורטוניסטי עם מדינות עוינות. הרלטיביזם המוסרי סלל את הדרך לריאלפוליטיק בעולם הדמוקרטי, אשר אינו מתייחס יותר למושגים כמו טוב ורע.

ג'ורג' אורוול יכול היה ללא ספק להקדיש ספר נוסף לדיבור הכפול המאומץ בכל הקשור לישראל. המנהיגים הגלובליים לא רק אדישים לעובדה שצעירים שצורתם שונתה ע"י מנהיגיהם הופכים למטורפים דתיים אחוזי דיבוק ששמים לעצמם מטרה להתנקש באזרחים ישראליים חפים מפשע. הם אפילו מגנים את הישראלים על כך שהם מגוננים על עצמם.

מנהיגים מערביים מסרבים להכיר בעובדה שבאותו האופן שבו הנאצים הפכו בהצלחה את גרמניה לחברה התומכת ברצח עם, כך המנהיגים הפלסטיניים שטפו את מוחם של ילדים, מגיל הגן ומעלה, לאמונה שמוות תוך כדי רציחת יהודים מהווה את הצורה המרוממת ביותר של מות הקדושים הדתי.

ה"פרטנר לשלום" שלנו, מחמוד עבאס, "מברך את הדם" שנשפך בהרג יהודים, מקדש את הרוצחים המושחתים, מספק מיליוני דולרים מכספים שהתקבלו מממשלות זרות כשכר חודשי לאותם רוצחים היושבים בבתי הכלא וכפנסיות בעבור משפחותיהם. הצמא לדם שנוצר ע"י השקרים אחוזי הדיבוק לפיהם יהודים מאיימים להרוס את מסגד אל-אקצא ולהחליפו במקדש יהודי מקודמים ברחבי המסגדים, בתי הספר והתקשורת וכן בפייסבוק ובערוצים חברתיים נוספים.

בתקופה שבה התוהו ובוהו שולט ובזמן שמיליוני אנשים הועברו מבתיהם ומאות אלפים נטבחו, האיחוד האירופי מעביר החלטה הסוללת למעשה את הדרך לסנקציות נגד מוצרים ישראליים המיוצרים מעבר לקו הירוק. הציניות של האירופאים, שאדמתם נספגה בדם יהודי במהלך השואה, משתקפת באופן מזעזע בעובדה שהם בוגדים באופן מוג לב שכזה בישראל, המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון – אי של שלווה בים של ברבריות – המוקפת ע"י אויבים הקוראים בפתיחות לחורבנה.

אפילו נשיא ארצות הברית, המתיימר להיות בן ברית שלנו, תורם לארס הזה כאשר הוא קורא לנתניהו ולעבאס להפחית את ההסתה.

ישראל ניצבת בקו החזית ועליה לחפש שיטות אפקטיביות יותר לחשוף את העובדה שהרשות הפלסטינית הנוכחית מהווה משטר פושע המקדם תרבות של מוות – חברה ברברית ששנאת היהודים ושנאת ישראל הברוטאליות שלה הן שוות ערך לאלו של חמאס ודאעש.

עלינו להזכיר שוב ושוב שהעימות הזה הוא לא מחלוקת בין שני עמים בנוגע לאדמה. המציאות היא שהרשות הפלסטינית (לא פחות מחמאס) מסרבת בתוקף להכיר בריבונות היהודית, כפי שהומחש כאשר ערפאת ועבאס סרבו אפילו להניח הצעה נגדית כאשר ראש הממשלה ברק ובהמשך, ראש הממשלה אולמרט, הציעו להם 97% מהשטחים שהוחזקו בעבר ע"י הירדנים.

בכדי לגרום לעולם להבין, על ישראל להתרכז בשני מרכיבים – אחדות לאומית והצגה אגרסיבית הרבה יותר של הנרטיב שלנו תוך חשיפת טבעם הפושע של יריבינו.

אחדות לאומית הינה חיונית, והיא תחזק אותנו לאין שיעור. העובדה שתחת התנאים הנוכחיים ממשלתנו מתפקדת על בסיס רוב דקיק של קול אחד, דבר שמנטרל בפועל כל יכולת גמישות מצד ראש הממשלה, היא שערורייתית.

העובדה היא שכיום ישנו קונצנזוס אמתי בקרב הישראלים היהודיים, כאשר הרוב המוחלט מאמין שסיפוח השטחים וקליטת מילוני ערבים נוספים יובילו למדינה דו-לאומית ולסופו של החלום הציוני. בנוסף, בהיעדר הסכם שלום וביטחון, ישנה התנגדות חזקה לוויתור על שטחים נוספים לטובת הרשות הפלסטינית המושחתת, ששנאתה לישראל איננה ניתנת להבחנה מזו של חמאס, אשר צפוי בסבירות גבוהה להשתלט על השטחים בהיעדרו של צה"ל.

אפילו אידיאולוג מחנה השמאל הנכבד פרופסור שלמה אבינרי ואחד מאדריכלי הסכמי אוסלו, ד"ר יוסי ביילין, מודים בכך שאותן הצעות אינן רלוונטיות יותר משום שהנהגת הרשות הנוכחית הוכיחה עצמה ככזאת המתנגדת באופן נחרץ לקיומה של מדינה יהודית ריבונית. כמו כן, ישנו קונצנזוס רחב בכל הקשור ל"הסכם" ההרסני שהושג ע"י ממשל אובמה עם איראן.

תחת התנאים הללו, על המפלגות הפוליטיות הציוניות להתאחד במטרה להתייצב מול האתגרים. יצחק הרצוג, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן מחזיקים כולם בשאיפה להפוך לראש הממשלה. אך בזמן שכזה, אם הם אכן חרדים לאינטרס הלאומי, עליהם להניח בצד באופן זמני את שאיפותיהם האישיות ולהתאחד. כמו כן, על בנימין נתניהו לעשות כל מאמץ בכדי לאפשר להם להצטרף לממשלתו באופן אצילי.

למותר לציין שהרצוג, לפיד וליברמן יחזקו למעשה את מעמדם בקרב המצביעים במידה ויפגינו מוכנות לפעול למען האינטרס הלאומי במקום להתנהג כמו פוליטיקאים מתקוטטים וקטנוניים בזמנים קריטיים שכאלו.

ממשלת אחדות תביא לסופן של הקריאות המתמשכות כלפי נתניהו לנהוג באופן סתגלני יותר, וזאת כאשר הוא כבר הגיע למבוי סתום מוחלט עם עבאס הדו פרצופי. לאף מנהיג אחר באופוזיציה אין נוסחה מציאותית להתקדמות מעבר למדיניות הנוכחית של נתניהו עד אשר יעלו להנהגה פלסטינים המסורים באופן אמתי לדו קיום. זהו מצב שאינו נראה כיום באופק. ואכן, נתניהו כבר ויתר על הרבה יותר ממה שיצחק רבין הגדיר פעמים רבות כקווים אדומים שאותם הוא נשבע שלא יחצה.

ממשלת אחדות תוכל לנטרל באופן משמעותי את התעמולה הארסית שמקורה בשמאלנים ישראליים ויהודיים הזויים. אלו, למרות היותם גורמים שוליים, מסבים נזק עצום למעמדה של ישראל בכך שהם מבטלים את כל קווי המדיניות של נתניהו ככאלו שמקורם בימין הקיצוני.

ממשלת אחדות ישראלית תוכל לאחד גם את היהודים בתפוצות, שרבים מהם מסוחררים מהלחצים המוצבים עליהם. הם יוכלו להיות בטוחים שתמיכתם בישראל איננה מכוונת לממשלה צרה או קבוצת ימין, אלא מאמצת בפועל את רצונה הקונצנזואלי של האומה.

המרכיב השני הוא כורח של הממשלה לבצע מהפכה במדיניות החוץ ולשתף פעולה עם יהודים ועם ידידיה של ישראל במטרה לקדם את הנרטיב הישראלי שכיום מעוות ע"י תעמולה של השמאל הקיצוני והערבים.

חשיפה זו של תרבות המוות של הפלסטינים ונחישותם המתמשכת להשמיד את ישראל היא הסיבה מדוע משא ומתן עם הפלסטינים נועד לכישלון בעתיד הנראה לעין, וזאת למרות העובדה שישראל התחייבה לבצע שיחות ללא תנאים מוקדמים.

עלינו לחשוף שוב ושוב את הצביעות ואת הסטנדרטים הכפולים המוצגים ע"י מדינות המערב. רבים יטענו שאין הדבר שווה את המאמץ בשל כוחו של הגוש הערבי, האנטישמיות והגישה הצינית והבלתי מוסרית שאומצה ע"י מרבית מדינות המערב בכל הקשור למדיניות החוץ שלהן, גורמים שצפויים לגבור על האמת והמוסר.

אך בסופו של דבר, האמת תמיד יוצאת לאור. עלינו להתאחד ולמנוע מהנרטיב שלנו להיות מעוות ובכך להבטיח שדורות העתיד שלנו ישמרו את הגאווה הלאומית שלהם ויכירו במוסריות של תכליתנו.

הבה נהיה ברורים. ישראל חווה אתגרים כואבים. אך אל תושפעו ע"י נביאי הזעם. החיים בישראל נמשכים. אנו התייצבנו בעבר מול איומים גדולים בהרבה ויכולנו להם. הטרור החל זמן רב לפני קום המדינה, ומעולם לא חדל.

זאת ועוד, עלינו לשמור על מידה של פרספקטיבה. בעוד שכל קורבן הוא טרגדיה אנושית המשפיעה על האומה כולה, ישראלים רבים הרבה יותר נהרגו בתאונות דרכים מאשר במתקפות טרור. כמו כן, חשוב לזכור שישראל מעולם לא הייתה חזקה כפי שהיא היום, ויש לה את היכולת להגן על עצמה מפני הכוחות המשולבים של כל הברברים השואפים לחורבננו ולהרתיעם.