על פני השטח, היה נדמה כי שניים ממנהיגיה הנכבדים ביותר של יהדות ארה"ב- שניהם אנשים המחויבים ומסורים באופן העמוק ביותר לישראל- איבדו, לפחות באופן זמני, את דרכם הפוליטית. במאמר שפרסמתי לאחרונה שכותרתו "שתיקתם של מנהיגי יהדות ארה"ב", הפניתי את תשומת לב הקוראים לעובדה שבמהלך השנה האחרונה, על אף רתיעה יהודית פופולארית משמעותית כנגד מדיניות המזרח התיכון של הנשיא אובמה, מנהיגיה המרכזיים של יהדות ארה"ב, כחלק ממדיניות מכוונת, נמנעו באופן פעיל מביקורת ציבורית כלפי המדיניות המוטה והעוינת של הממשל כנגד ישראל. מגמה זו ראויה במיוחד לציון בהקשר למנכ"ל הליגה נגד השמצה (ADL), אייב פוקסמן, אשר שנתיים קודם לכך, בניגוד מוחלט למרבית עמיתיו, הפגין אומץ לב כאשר גינה בפתיחות את מדיניות ההתעמרות של ממשל אובמה כנגד ישראל.

פרשת דרכים בהנהגת יהדות ארה"ב

Print This Post

ישראל, ארה"ב

American Jewish leaders at a crossroads

על פני השטח, היה נדמה כי שניים ממנהיגיה הנכבדים ביותר של יהדות ארה"ב- שניהם אנשים המחויבים ומסורים באופן העמוק ביותר לישראל- איבדו, לפחות באופן זמני, את דרכם הפוליטית.

במאמר שפרסמתי לאחרונה שכותרתו "שתיקתם של מנהיגי יהדות ארה"ב", הפניתי את תשומת לב הקוראים לעובדה שבמהלך השנה האחרונה, על אף רתיעה יהודית פופולארית משמעותית כנגד מדיניות המזרח התיכון של הנשיא אובמה, מנהיגיה המרכזיים של יהדות ארה"ב, כחלק ממדיניות מכוונת, נמנעו באופן פעיל מביקורת ציבורית כלפי המדיניות המוטה והעוינת של הממשל כנגד ישראל.

מגמה זו ראויה במיוחד לציון בהקשר למנכ"ל הליגה נגד השמצה (ADL), אייב פוקסמן, אשר שנתיים קודם לכך, בניגוד מוחלט למרבית עמיתיו, הפגין אומץ לב כאשר גינה בפתיחות את מדיניות ההתעמרות של ממשל אובמה כנגד ישראל.

אך כעת, בשיתוף עם עמיתו, מנכ"ל הועד היהודי האמריקאי (AJC) המתוחכם דיוויד האריס, פוקסמן פרסם הצהרה ביזארית הקוראת ל-"התחייבות לאומית חדשה לאחדות בכל הנוגע לישראל".

חלק הארי מהמטרות המוצהרות בהודעה המשותפת ADL-AJC מסתכמות בנושאים שאין עליהם עוררין ואשר יזכו להכרה על ידי מרבית יהודי ארצות הברית מכל קצוות הקשת הפוליטית. בנוסף לקריאות לאחדות, הדגש בהודעה ניתן להימנעות מדויקת מפעולות אשר עלולות לאיים או לחתור תחת הגישה הדו-מפלגתית כלפי ישראל אשר נשמרה עד כה על ידי שתי המפלגות הפוליטיות המרכזיות- המפתח לשימור מוצלח של התמיכה בישראל בקונגרס ובקרב האומה האמריקנית.

רמתה הגבוהה של התמיכה הדו-מפלגתית בישראל הופגנה לאחרונה בנאומו של ראש הממשלה נתניהו מול שני בתי הקונגרס, בעת שדבריו התקבלו באופן מכריע וזכו לתשואות מדמוקרטים ורפובליקנים כאחד, וזאת על אף העימות שקדם לכך בינו לבין הנשיא אובמה.

ואולם, ישנם סימנים מדאיגים לעוינות הולכת וגדלה כלפי ישראל המוקרנים מאלמנטים מן השמאל הקיצוני מתוך המפלגה הדמוקרטית. כרגע מדובר במיעוט אשר אין בכוחו להחסיר מן התמיכה הגורפת לישראל השלטת במפלגה. אך אלמנטים אלו מחזיקים בהשפעה עצומה בקרב הממשל הנוכחי בבית הלבן, מגמה מדאיגה ללא ספק. במידה ויצליחו לאגור תמיכה רבה יותר בקרב המפלגה הדמוקרטית כולה, יסכן הדבר את עוצמתה לטווח הארוך של הברית האמריקנית-ישראלית.

מסיבה זו, על מנהיגי הארגונים היהודיים מן הזרם המרכזי להמשיך ולהבטיח כי הם לא יתפסו כמעדיפים מפלגה אחת על פני השנייה, וזאת במידה ולא מעורבים אינטרסים יהודיים בסיסיים. המצביעים היהודים מסוגלים בהחלט להסיק בעצמם מסקנות בהתבסס על העובדות.

בנוסף, יש לשבח יוזמות חיוביות. בין אלו נכללות- נאומו האחרון של אובמה באו"ם, התנגדותה של ארה"ב להכרה במדינה הפלסטינית באו"ם ולחברותה באונסק"ו, וכן, כמובן, התמיכה הצבאית החיונית.

אם כך, מדוע התעוררה סערת רוחות שכזו בנוגע להתחייבות המשותפת לאחדות לאומית של ADL-AJC?

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שזהו מניפסט ההולך לקיצון השני, ומכוון באופן ברור על מנת להשתיק את מבקריו של ממשל אובמה. אין ספק כי לא היה זה מקרי כי ההצהרה הקוראת ליהודים "להימנע משימוש בידידות ארה"ב-ישראל כקלף מיקוח פוליטי" בבחירות הנשיאותיות הקרבות הופיעה בעקבות בחירות הביניים בניו-יורק, אשר בהן התגלו ראיות לרתיעה היהודית הפופולארית כנגד מדיניות אובמה.

ההודעה המשותפת משקפת ניסיון לחסימת הביקורת הציבורית של המדיניות האנטי-ישראלית של הנשיא אובמה, והשתקתם של אלו שפוקסמן הצהיר כי "קראו תיגר על תום הלב הפרו-ישראלי של יריביהם, או פקפקו במדיניות החוץ של הממשל הנוכחי בנוגע לישראל". למעשה, ההודעה מסתכמת בקריאה לאמברגו כלפי כל ביקורת של מדיניות המאומצת על ידי מועמדים פוליטיים והנוגעת לישראל.

אימוצה של גישה שכזו תספק לנשיא אובמה אור ירוק לחזרה לריצוי הערבים על ידי הרחקתה של ארה"ב מישראל, וזאת ללא כל השלכות פוליטיות מכיוונם של מנהיגים יהודיים אשר ימשיכו להיות דוממים. כמובן שהדבר יכול להיות רלוונטי באותה מידה לממשל רפובליקני עתידי אשר יבחר לזנוח את ישראל. למעשה, הקהילה היהודית תימנע לחלוטין מדברי ביקורת או תשבחות כלפי מועמדים בכל הנוגע לביצועיהם בתחום היחסים עם ישראל ונושאים הנוגעים ליהודים.

תסריט זה יבטיח "דו-מפלגתיות" ללא ספק. אך הדבר יצריך את 'שפיכת התינוק עם המים', ויחייב את המנהיגים היהודיים להסתלק מן הזירה הפוליטית ולטמון את ראשם בחול. לבסוף, יסתכם הדבר בזניחתם של מאמציה הפומביים של יהדות ארה"ב למען ישראל והסתמכות מוחלטת על שדלנות- דיפלומטיה חרישית. ואולם, ההיסטוריה הטרייה שלנו הפגינה שוב ושוב כי כאשר היא מופעלת בבידוד וללא מדיניות דו-מסלולית הכוללת גם פעילות ציבורית, הדיפלומטיה החרישית מסתכמת תמיד בכישלון.

אני נזכר במפגשים עם תרחישים דומים בעת שהנהגתי את הקהילה היהודית האוסטרלית. אנו למדנו כי כל עוד נמנענו מהסתבכות בזירה הפוליטית הרחבה ביותר כחלק מתפקידנו כמנהיגים יהודיים, ובתנאי שהגבלנו את עצמנו לביקורות בנושאים הקשורים לישראל או ליהדות, המפלגות הפוליטיות המרכזיות כיבדו אותנו על כך שפעלנו בהתאם לעקרונותינו. למעשה, הדבר חיזק את ההסכמה הבין-מפלגתית אשר שלטת עד היום באוסטרליה.

מנהיגי יהדות ארה"ב הינם בעלי עוצמה רבה יותר, ויש לצפות שהם יעשו לא פחות מכך. בתגובה לשטף של ביקורת- המוגבלות, למרבה הצער, בעיקר לדחיות כעוסות ומובנות ממקורות רפובליקניים ושמרניים- פוקסמן לקח כעת צעד אחורה, והצהיר כי מטרתה האמתית של ההודעה הייתה "לשים את ישראל לפני הפוליטיקה"- מטרה אשר מרבית יהודי ארה"ב יתמכו בה, אך אשר הינה רחוקה ללא ספק מהקריאה הראשונית שפורסמה.

המבחן האמתי ייבחן בשאלה האם המנהיגים היהודים האמריקנים ישברו את מסך השתיקה שכפו על עצמם, ויפגינו את האומץ להשמיע את קולם ולבקר את המדיניות הנוגעת לישראל אשר הם מאמינים כי הינה מבוססת על סטנדרטים כפולים או על מדיניות ריצוי מפוקפקת.

מבחן זה יהיה רלוונטי במיוחד בחודשים הקרובים, בעת שישראל תעמוד בפני לחצים דיפלומטיים רגישים במיוחד אשר עלולות להיות להם השלכות לטווח ארוך על עתידה.

אין ספק כי תפקיד חיובי של ארה"ב יהיה חיוני על מנת למנוע מהקוורטט להציב דרישות בלתי מציאותיות ומסוכנות נוספות עלינו. ישנן סיבות רבות לדאגה כי על אף נאומו המרהיב בעצרת הכללית של האו"ם, הנשיא אובמה עלול- כפי שעשה בעבר- לחזור לקידום מדיניותו הקודמת. על מנת להימנע מאובדן מצביעים יהודיים טרם הבחירות, ייתכן והנשיא ייתן לקוורטט אור ירוק ליישום מדיניות זאת בעת שהוא צופה מן הצד.

במקרה וכך יהיה, יש לקוות כי המנהיגים היהודיים בארה"ב לא ייוותרו דוממים ויקראו לנשיאם להתערב ולא להתיר לקוורטט לזנוח את ישראל. מנהיגים יהודים אמריקנים מוכרחים לשוב בצורה שקולה לביטוי של שבח ציבורי או גינוי פומבי של יוזמות הממשל המתייחסות לישראל.

כאשר יעשו כן, הם לא יפגעו בדו-מפלגתיות אלא יעצימו אותה, ויספקו לישראל את התמיכה המוסרית שאותה היא זכאית לקבל מהדמוקרטיה הבכירה בעולם, אשר מהווה גם את בת-בריתה החשובה ביותר של ישראל.

ileibler@netvision.net.il

ניתן לבקר באתר האינטרנט החדש של הכותב בכתובת www.wordfromjerusalem.com



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann