מיק דיוויס, יו"ר 'המגבית המאוחדת לישראל' בבריטניה (UJIA), ארגון הגג המשמש כקרן המרכזית לגיוס תרומות עבור ישראל והיהודים, מינה לאחרונה מבקר חריף של ישראל לשמש "מנהל יחסי ציבור ותקשורת"- הדובר הראשי של אותו הגוף. הפרטים המזעזעים יפורטו להלן. אך קיים רקע אשר אליו יש להתייחס על מנת להכניס את הפרק המביש הזה להקשרו הנאות. הרשו לי להצהיר מראש כי מעולם לא נפגשתי עם דיוויס, אשר עומד גם בראש 'מועצת המנהיגות היהודית' (JLC), גוף שאינו נבחר המורכב ברובו מיהודים עשירים המתיימרים לדבר בשמה של הקהילה היהודית האנגלית. חרף העובדה שדיוויס מתייחס אלי כ"אוסטרלי המטורף", איני מחזיק באיבה אישית כלפיו.

פרשייה חדשה מעיבה על יהדות בריטניה

Print This Post

pro-israel-in-uk

New Scandal impacts on Anglo-Jewry

מיק דיוויס, יו"ר 'המגבית המאוחדת לישראל' בבריטניה (UJIA), ארגון הגג המשמש כקרן המרכזית לגיוס תרומות עבור ישראל והיהודים, מינה לאחרונה מבקר חריף של ישראל לשמש "מנהל יחסי ציבור ותקשורת"- הדובר הראשי של אותו הגוף.

הפרטים המזעזעים יפורטו להלן. אך קיים רקע אשר אליו יש להתייחס על מנת להכניס את הפרק המביש הזה להקשרו הנאות.

הרשו לי להצהיר מראש כי מעולם לא נפגשתי עם דיוויס, אשר עומד גם בראש 'מועצת המנהיגות היהודית' (JLC), גוף שאינו נבחר המורכב ברובו מיהודים עשירים המתיימרים לדבר בשמה של הקהילה היהודית האנגלית. חרף העובדה שדיוויס מתייחס אלי כ"אוסטרלי המטורף", איני מחזיק באיבה אישית כלפיו.

ואולם, אני גיניתי אותו בעבר כאדם המתיימר להיות מנהיג קהילתי יהודי בכיר ומשמיע הצהרות מקוממות בעיניי בכל הקשור לישראל.

בסוף השנה שעברה, דיוויס קרא ליהודי בריטניה לבקר את ישראל, והייתה לו החוצפה למתוח ביקורת על ראש ממשלת ישראל על כך שהוא חסר את האומץ "לקידום תהליך השלום". כמו כן, הוא השתמש בטרמינולוגיה של אויבי המדינה כאשר חזה את עלייתה של "מדינת אפרטהייד" במידה וישראל לא תשנה את מדיניותה.

הערתו המבישה ביותר וזו שתרדוף אותו לכל ימיו הופיעה ב-'Jewish Chronicle', שם הוא קבע ביהירות כי "ממשלת ישראל חייבת להכיר בכך שישנן פעולות המשפיעות ישירות עלינו כיהודים החיים בבריטניה… כאשר הם עושים דברים טובים, זה טוב בשבילנו; כאשר הם עושים דברים רעים, זה רע בשבילי… ההשפעה עלי משמעותית כפי שהיא על יהודים החיים בישראל… אני בטוח כי הם יכירו בכך".

דיוויס אמר את הדברים הללו בבריטניה, מדינה בה הדה- לגיטימציה והדמוניזציה של ישראל נמצאות בשיא של כל הזמנים ובתקופה בה בריטניה מתגלה כמרכז הגלובאלי של קמפיין ה-BDS (החרמות, הימנעות מהשקעות וסנקציות) כנגד ישראל.

בכל קהילה יהודית בתפוצות המכבדת את עצמה, אפילו טייקון כרייה כמו דיוויס המשמיע הצהרות מקוממות שכאלו בעודו מחזיק בעמדת הנהגה של הזרם המרכזי היה מחויב לחזור בו מדבריו ולהתנצל או לחילופין להתפטר באופן מידי.

בארה"ב, על אף העובדה כי המנהיגים היהודיים נחשבים לליבראליים יותר ממקביליהם האירופאיים, לא ניתן היה להעלות על הדעת כי מנהיג יהודי מן הזרם המרכזי ימשיך בתפקידו לאחר השמעת הערות פוגעניות שכאלו.

ואולם, דיוויס- בתמיכת שוליותיו- נותר בתפקידו.

לאחרונה הגיע דיוויס לישראל על מנת לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן. בזמן ביקורו, הוא השתתף בפגישת וועדת הכנסת בראשות עינת וולף מסיעת עצמאות, אשר דנה בתפקידה של יהדות בריטניה בכל הקשור למתקפות האנטי- ישראליות והאנטישמיות אשר שתיהן הסלימו באופן ניכר בשנים האחרונות. דיוויס הסכים כי BDS הפך לאיום כלשהו, אך המעיט באופן ניכר בשכיחות האנטישמיות במדינה. על מנת לנמק את עמדתו, הוא טען באופן ביזארי- משהו כי הרב הראשי דיבר בטלוויזיה במשך 10 דקות בעוד המלכה עשתה כן במשך 5 דקות בלבד. למרבה המזל, עמדות מנוגדות לשלו הושמעו על ידי נציגים אנגלו- יהודיים נוספים.

הוא גם התגאה בכך שהמועמד האנטישמי לראשות העירייה, קן ליווינגסטון, אשר התרפס מול המוסלמים והתחייב כי יהפוך את לונדון ל"מגדלור לאסלאם", הובס בקושי בבחירות. הוא שכח לציין כי ארגון ה-JLC שלו עצמו הוא שסייע לליווינגסטון לנסח מכתב אשר נועד להרגיע את הקהילה היהודית. כמו כן, הוא לא טרח לציין כי ה-JLC הפעיל לחץ על סטודנטים יהודיים לביטול הרצאה מטעם מומחה ללוחמה משפטית, ברוק גולדסטין, כמו גם המוסלמי הפרו- ישראלי, קאסים חאפיז, וזאת מכיוון שדוברים כאלו "ישבשו" את היחסים הבין- דתיים וייצרו מתיחויות.

הדברים הללו התרחשו על רקע התדרדרות חסרת תקדים ביחסים בין הקהילה היהודית לבין הכנסייה האנגליקנית. ה'סינוד' (מועצה כנסייתית) של זו דחתה החודש הפצרות מצד וועד שליחי הקהילות, קבוצות בין- דתיות והרב הראשי והחליטה לאמץ גוף נוצרי- ערבי אנטי- ישראלי קיצוני (EAPPI).

במהלך העימות, הארכיבישוף מקנטרברי הקביל בין השואה לבין המחסומים הישראליים באומרו "חצי שעה ביד ושם תשכנע אותך, אם זקוק אתה לשכנוע, מדוע ישראל מוכרחה להתקיים בבטחה. חצי שעה במחסום תשכנע אותך, אם זקוק אתה לשכנוע, כי ישנן צורות של ביטחון אשר אינן ניתנות להצדקה ואינן ברות- קיימא".

לזכותו הגדול, וועד שליחי הקהילות הגיב באצילות בניגוד לנוהגו הפסיבי בדרך כלל, דבר המעורר תקווה כי הוא מאמץ כעת עמדה אמיצה ואסרטיבית יותר לטובת ישראל ולמען נושאים יהודיים. נשיאו, ויויאן ויינמן הצהיר כי:

"הקהילה היהודית אינה זקוקה לשיעורים מן הכנסייה האנגליקנית בכל הקשור לחוסר צדק ושלום, נושאים שמקורם במסורת שלנו. יתרה מזו, לשמוע בעימות ב'סינוד' מונחים המתייחסים ל"שדולות כוח", הכסף המפוזר על ידי הקהילה היהודית, "שמות בעלי ניחוח יהודי" והעובדה כי פעולות הקהילה "ממיטות חרפה על זיכרון קורבנות השואה" מהווה עלבון חריף ומעלה שאלות קשות בנוגע למניעיהם של אלו העומדים מאחורי הצעה זו".

בסביבה לוהטת ועוינת זו ראה לנכון מיק דיוויס, יו"ר ה-UJIA- ארגון אשר מטרתו המרכזית הינה גיוס כספים למען ישראל- למנות את ג'ו מיליס כדוברו הראשי של הארגון. מיליס הוא שמאלני קיצוני אשר קרא בפומבי להחרמת מוצרים מן ההתנחלויות הישראליות, כאשר הוא הדגיש כי הוא כולל בחרם שלו את מזרח ירושלים (העיר העתיקה והפרברים היהודיים) וזאת מכיוון שהוא מחשיב אותם ללא צל של ספק כחלק מהגדרת "השטחים הכבושים". כאשר נקרא עליו תיגר, מיליס השיב "תתבעו אותי". הוא טוען כי "ישראל נרצחת בשנתה על ידי פנאטים" ומצהיר כי "ישראל איננה היהדות. והיא הופכת להערת שוליים בהיסטוריה".

מיליס הרחיק לכת עד כדי האשמת ישראל בכך שהיא מתנהגת כאיראן או כסוריה. "בדיוק בזמן שאנשים במדינות השכנות מקריבים את חייהם על מנת ליצור דמוקרטיות, ישראל רוצה להיות איראן או סוריה לייט".

מיליס זכאי להחזיק בדעותיו הנתעבות, על אף שאפילו קבוצות שמאל קיצוני כמו J Street לא היו תומכות בפומבי בדברי הבל שכאלו.

אך את מינויו לתפקיד דובר ראשי של אחד הארגונים המרכזיים בבריטניה העוסק בישראל, וזאת על ידי דיוויס- יו"ר ה-UJIA אשר זכה בעצמו למוניטין שלילי בכל הקשור להתבטאויות קשות כנגד ישראל- ניתן לתאר רק כמעשה חסר מצפון אשר אף קהילה יהודית המכבדת עצמה לא תוכל לשאת.

חלק מידידינו הלא- יהודיים נותרו אובדי עצות אל מול הקרקס הזה. לדוגמה, רובין שפרד- אשר נדחק מתפקידו כעמית ראשי ב'צ'אטם האוס' מכיוון שסרב להיצמד לקו האנטי- ישראלי ואשר פרסם את "מדינה החורגת מן המוסכמות: בעייתה של אירופה עם ישראל", ספר מבריק התומך במדינה היהודית- אמר כי הוא זועזע והובך לשמע ידיעה זו.

בנוסף לפעילויות רבות נוספות, הוא מפרסם כעת כתב עת אינטרנטי מכובד בשם "הפרשן" הזוכה לתפוצה רחבה. כאשר יצרתי עמו קשר בנוגע לנושא הוא אמר לי כי כחבר מסור של ישראל, הוא מסתייג מאוד ממעורבות בענייניה הפנימיים של יהדות בריטניה. אך, הוא המשיך, "למען האמת, אם ישראל מושווית לסוריה של בשאר אסאד או לשונאים הרצחניים מאיראן, וזאת על ידי הדובר הראשי של ה-UJIA, מה הדבר הבא שיקרה? באמת, לאחר ההשוואות לאפרטהייד, האם ההקבלות לגרמניה הנאצית הן הבאות בתור? אני נעצב עד עמקי נשמתי. למען האמת, אינני יודע מה לומר לך".

לו הייתי מתגורר בבריטניה, הייתי אומר מספיק ודי. מקווה אני שרוב רובם של היהודים מן השורה, ללא קשר לעמדתם הפוליטית, ישמיעו את קולם בזעם כאשר ילמדו על המינוי המגונה הזה. יש לפטר את מר מיליס ללא דיחוי ודיוויס מוכרח להתנצל בפני הקהילה היהודית או להתפטר, ועדיף יהיה אם יעשה את שניהם.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann