Photo: Amos Ben Gershon/GPO

פוליטיקה בלתי מפקדת והתנהגות מבישה

Print This Post

ההאשמות הפליליות שעליהן המליצה משטרת ישראל כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, והתגובות מצד הפוליטיקאים והתקשורת, משקפות את מה שהיא אולי התסבוכת הפוליטית השערורייתית ביותר בהיסטוריה של ישראל.

אין זה אומר שנתניהו שאין לבקר את נתניהו על התנהגות חסרת רגישות והדוניסטית. אני מסתכלים אחור בנוסטלגיה לראש הממשלה המנוח מנחם בגין, שאורח חייו היה אנטיתזה לראוותנות.

אך המאמץ המתוזמר הנוכחי מצד המשטרה והתקשורת מהווה את שיאם של עשרות שנים של מאמצים מצד יריביו של נתניהו לבצע דה לגיטימציה ולהוציא את דיבתם של נתניהו ושל בני משפחתו. הוא מכוון כנגד ראש ממשלה שהפגין מנהיגות יוצאת מן הכלל בזירה הדיפלומטית הבינלאומית, ואשר אחראי במידה רבה להפיכתה של ישראל למעצמת-על כלכלית וצבאית.

מאז היבחרו להוביל את הליכוד, ובמיוחד לאחר שהפך לראש הממשלה, התקשורת של הזרם המרכזי – להוציא את ישראל – שאפה ללא הרף להכתים אותו ואת משפחתו. אף מנהיג דמוקרטי אחר לא הושמץ באופן מתמשך ובהיקף שכזה. בתקשורת הישראלית הליברלית היה סיקור רב יותר בכותרות הראשיות לפגמיו האישיים ולהאשמות מעורפלות בשחיתות מצד נתניהו, מאשר סיקור של האירועים הסוערים והעקובים מדם באזור המסכנים את עצם קיומנו.

העיקרון לפיו אדם נחשב לחף מפשע עד שהוכח אשם מעולם לא הופעל על נתניהו אשר במשך שנים, הואשם בשוחד ובשחיתות.

במהלך השנתיים האחרונות, המשטרה השקיעה סכומי כסף מופרזים והפעילה כוח אדם עצום, הן בארץ והן בחו"ל, בניסיון נואש לאתר אקדחים מעשנים בנוגע לראש הממשלה. בהתבסס על מה שנחשף בעת פרסום המלצות המשטרה, נדמה שהיא כשלה בכך. ואולם, בהפרה שערורייתית של הנוהג המקובל, כל בדל של רכילות המרמז על אשמתו של נתניהו הודלף לתקשורת.

השערורייה הגדולה ביותר הייתה הריאיון הטלוויזיוני עם מפכ"ל משטרת ישראל רוני אלשיך בשבוע שקדם לפרסום המלצות המשטרה לפיהן יש להעמיד את נתניהו לדין על עבירות שוחד. נדמה שהוא איבד את שפיותו כאשר הוא פתח בנאום תוכחה נגד ראש הממשלה, וחזה כי בקרוב הוא יועמד בקרוב לדין על שני מעשי שחיתות חמורים. כמו כן, הוא אישר למעשה כי הוא הדליף מידע משטרתי מסווג לתקשורת. זאת ועוד, הוא רמז כי נתניהו תזמר את העסקתם של חוקרים פרטיים לניטור חקירות המשטרה. ואולם, כאשר התבקש להרחיב על כך, הוא סרב לענות או לא יכול היה לספק כל שמץ של ראיות על מנת לבסס את האשמתיו.

בכל דמוקרטיה נורמלית, מפכ"ל משטרה שהפר את חובותיו בכל אחד מהנושאים האלו היה מפוטר. אך במערכת הבלתי מתפקדת שלנו, אלשיך ממשיך כרגיל.

לאחר שנתיים של חפירה תחת כל אבן, אמתית או מדומיינת, המשטרה המליצה שנתניהו יועמד לדין בשני תיקים של שוחד ושחיתות.

התיק הראשון הוא על קבלת שוחד בתמורה לטובות הנאה למיליארדר הישראלי במקור ארנון מילצ'ן ולטייקון האוסטרלי ג'יימס פאקר. נתניהו הואשם בכך שקיבל כמויות גדולות של סיגרים ושמפניה, המסתכמות בכמיליון שקל (280,000$) במשך תקופה של עשור.

אילו ראיות חשפה המשטרה לכך שמתנותיו של מילצ'ן הסתכמו בשוחד עם יחסי קח-תן? הם טוענים שנתניהו התערב בפני מזכיר המדינה האמריקאי ומול שגריר ארה"ב על מנת להשיג ויזה עבור מילצ'ן. אך ראש הממשלה ראשי לעשות זאת, ומדובר היה בתיווך ראוי עבור מילצ'ן, שהיה מעורב בפעילות מודיעינית חשאית לטובת ישראל. נתניהו ציין שהנשיא המנוח ששמעון פרס התערב באופן דומה בפני הממשל האמריקני לטובתו של מילצ'ן, ואולם אף אחד לא הרים גבה בזמנו.

האקדח המעשן כביכול בתיק זה הוא עדותו של מנהיג יש עתיד יאיר לפיד, אשר טען כי בתקופת כהונתו כשר האוצר, נתניהו ביקש – שלא בהצלחה – להכפיל את תקופת הפטור ממס הקיימת של עשר שנים על הכנסות בחו"ל לתושבים ישראליים חוזרים, דבר שהיה מביא למילצ'ן תועלת רבה.

העובדה היא שחקיקה שכזו מעולם לא הוגשה, והיא נדחתה באופן מידי על ידי משרד האוצר. כלל לא ברור האם לפיד טוען כי היה נתון ללחץ מצד נתניהו לקדם את החקירה, או שמא נתניהו פשוט ביקש ממנו לסקור את ההצעה, שמילצ'ן השתדל עבורה. אך גם אם לפיד יטען שהופעל עליו לחץ, קיימת מחלוקת בנוגע לשאלה האם בית משפט יוכל למצוא את נתניהו אשם בהתבסס על עדותו של לפיד, שתקף את נתניהו ללא הרף במטרה להחליפו כראש הממשלה.

כמו כן, אין זה ברור האם לפיד הוא שיזם את עדותו או שמא המשטרה הגיעה אליו, מה שחייב אותו לספק עדות מלאה ואמתית בתגובה לשאלותיהם. ואולם, ביודעו כי הוא עד מרכזי, הוא טעה בכך שהוביל את המתקפה על נתניהו וקרא להתפטרותו עוד קודם לפרסום המלצות המשטרה. הדבר ייצר ספקות בנוגע לאמינות שלו בקרב הציבור הישראלי, וייתכן שיוביל בסופו של דבר לזניחת השאיפה שלו להחליף את נתניהו כראש ממשלה.

נדמה שהתיק השני, על פני השטח, מגוחך אף יותר. נטען שנתניהו שיחד את מוציא לאור ידיעות אחרונות ארנון "נוני" מוזס בעסקת מחשכים, לפיה נתניהו ישכנע את שלדון אדלסון, בעליו של המתחרה הגדול ביותר של ידיעות, ישראל היום, להפסיק את פרסום מהדורת סוף השבוע המשגשגת שלו, וזאת בתמורה לכך שמוזס יפסיק את קמפיין ההשמצה של ידיעות נגד ראש הממשלה.

למעשה, היה זה מוזס שניגש בתחילה לנתניהו עם שאיפה להגיע להסדר – אשר מעולם לא מומש. במקום הסדר עם מוזס לקידום ידיעות אחרונות, נתניהו הסית את מאמצי הכנסת להעביר חקיקה המוכרת בשם חוק ישראל היום, הצעה שהייתה הופכת את הפצת החינמונים לבלתי חוקית.

המציאות היא כי המקרה כולו הסתכם רק בדיבורים שאותם יזם הצד השני ומעולם לא יושמו. נתניהו טוען שלא הייתה לו כל כוונה להתקדם בנושא. ועל כן, פשוט אין פה תיק.

ראש ממשלה המבקש לבנות יחסים טובים עם התקשורת ולהשפיע עליה באמצעות התקרבות לעורכים מהווה סממן של מנהיגים קודמים, כמו גם של שרים רבים. קשה להבין כיצד המשטרה יכולה הייתה לפרש דברים אלו כשוחד.

מה שנותר לנו בסיכומו של דבר הוא מקרה שבו נתניהו קיבל כמויות גדולות של סיגרים ושמפניה כמתנות מחברים קרובים. ייתכן והדבר אינו ערב לחיכם של רוב הישראלים, אך בוודאי שאין זה ברור שהדבר מהווה שחיתות או הפרה של החוק.

בימים האחרונים, נרשמו התפתחויות בנוגע לחקירה בפרשת בזק, אך מכיוון שמדובר רק בשלבים הראשוניים של חקירת המשטרה, לא ניתן להעריך את השלכותיה. יש לקוות כי לאחר ההתרחשויות האחרונות, "גילוי" זה יהיה מבוסס על ראיות מבוססות ללא הדלפות והאשמות המבוססות על קונספירציות פרועות.

היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט יקבע בסופו של דבר כיצד להמשיך עם המלצות המשטרה "להעמיד את נתניהו לדין על שוחד, מרמה והפרת אמונים". סביר שהתהליך יימשך חודשים רבים ואפילו עד אמצע 2019.

אני חוזה שנתניהו ינוקה מההאשמות החמורות בשוחד ובמרמה אשר, בהתבסס על מה שנחשף עד כה, נדמה שהן חסרות כל תוקף אמתי. במידה וכך יקרה, תקופה זו תיזכר כאחד מהפרקים המחפירים ביותר של ההיסטוריה הפוליטית הבלתי מתפקדת של ישראל. בינתיים, ממשלתו, כולל מועמדים עתידיים על מנהיגות הליכוד, התאחדו במטרה לתמוך בו. אך אין כל ספק שעד שהעניין ייפתר, הוא יטיל צל על הנהגתו.

השאלה שנותרת היא האם, תחת המשקל של הלחץ הציבורי והסערה שחוללה המשטרה, מנדלבליט ירגיש מחויב לספק הגשת כתב אישום סמלית על הפרת אמונים בנוגע למתנות. בעוד שהדבר לא יכלול בהכרח אישום פלילי או יוביל לתקופת מאסר, ייתכן והוא עדיין יחייב את נתניהו להתפטר. גם מקרה שכזה יהיה נורא ואיום, שכן אף ראש ממשלה אחר לא נחקר בקפידה שכזו.

ישנן בהחלט חששות לגיטימיות שניתן להעלות בנוגע למתנות של נתניהו ואורח החיים ההדוניסטי שלו. אך, בהיעדר כל ראיות אובייקטיביות על שוחד או פעילות פלילית, סלידה כלפי חולשתו של נתניהו אינה מהווה נימוק מבוסס ל"הפרת אמונים", וקל וחומר שלא להאשמות החמורות ביותר שהומלצו ע"י המשטרה.

הבוחרים בקלפיות הם שצריכים לקבוע את עתידו של ראש הממשלה, לא המאמצים לדמוניזציה מצד המשטרה והתקשורת.

לעת עתה, אנו ניצבים מול איומים מכריעים מצד אויבנו. אין כל ישראלי אחר המסוגל להיכנס לנעליו של נתניהו במהלך התקופה הקריטית הזו, אשר עלולה להתפרץ למלחמה. הדיפלומטיה והניסיון שלו הם חיוניים לשימור שיווי המשקל בין ארצות לבין רוסיה.

רוב הישראלים, בין אם הם אוהבים או מתעבים את נתניהו כאדם, מכירים בכך שהחלפתו כיום בלפיד, במנהיג העבודה אבי גבאי או באחרים השואפים להנהגה, עלולה להוביל לתוצאות הרסניות.

עלינו להפעיל לחץ מקסימלי על אלו הממשיכים לבקש להכתים את נתניהו לחדול מכך ולאפשר לו למלא את תפקידו מבלי להסיח את דעתו ללא הרף.

גרסה מקוצרת של מאמר זה פורסמה במקור ב׳ישראל היום׳



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann