פולארד, מנהיגי יהדות ארה"ב ואנטישמיות

Print This Post

Pollard, American Jewish Leaders and Anti-Semitism

היהודים האמריקניים חווים בימים אלו תרחיש סיוטי. הם מתחילים סוף סוף להכיר במציאות, לפיה הטיפול המחמיר בג'ונתן פולארד מקורו בזרמים אנטישמיים במעלה מדרג בעלי התפקידים של המודיעין האמריקני. חלקם האמינו בכך כבר מזה זמן רב, אך עם הצטברות ההוכחות, ההכרה הולכת ופושטת.

פולארד, מנתח מודיעין לשעבר בחיל הים האמריקני, רחוק מלהיות גיבור. הוא מרגל שהורשע בדין. ייתכן והוא סיפק מידע בעל ערך לישראל במהלך מלחמת המפרץ, אך הוא תוגמל עבור מעשיו.

ניתן להבין את זעמן של רשויות המודיעין האמריקניות כנגד מרגל יהודי אמריקני שריגל לטובת ישראל. ואולם, העונש של פולארד חרג מהיקף פשעו.

פולארד הסכים לעסקת טיעון שבמסגרתה יוגבל עונשו למאסר של עשר שנים, אך זו נדחתה ע"י השופט. כעת, הוא מרצה את שנתו ה-29 בכלא- מתוכם שבע שנים בבידוד.

ישראל הינה בת ברית, לא אויב של ארה"ב. בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה בארה"ב, אין תקדים לכך שמרגל כלשהו נחשף להתייחסות כה מחמירה. המורשעים בריגול מבין בנות בריתה של ארה"ב- ובתוכן ערב הסעודית, מצרים והפיליפינים- ריצו עונשי מאסר של שנתיים עד ארבע שנים.

אמינותו של הזעם המוסרי שמביעים דוברי המודיעין האמריקני בנוגע לעובדה שפולארד ריגל לטובת בת ברית מוטלת בספק, וזאת במיוחד לאחר חשיפת הרקורד העקבי של ארה"ב של ריגול נגד כל מדינות המערב, וישראל בתוכן.

בחודשים האחרונים, מנהיגים פולטיים אמריקניים, בין השאר ראשי מודיעין בדימוס, הקימו תנועה ציבורית רחבה ועל-מפלגתית לתמיכה פוליטית בהמתקת עונשו של פולארד. אך המאמצים לא נשאו כל פרי.

בתגובה לקריאות לשחרורו של פולארד, הניו יורק טיימס פרסם החודש בהבלטה מאמר דעה רגשני ומוטה פרי עטו של מ. א. באומן, יועץ משפטי לשעבר ב-FBI שתיאם את החקירה נגד פולארד. המאמר קרא להמשך מאסרו. מלבד אינספור הונאות ועיוותים, באומן נמנע מלהבחין בין הריגול של פולארד כנגד בת ברית ומעשי הריגול של בוגדים אמריקניים כמו אולדריץ' איימס ורוברט האנסן, שעליהם נגזרו מאסרי עולם בשל מסירת מידע לברית המועצות- מידע שהוביל להוצאתם להורג של אינספור סוכני ביון אמריקניים.

לחיזוק עמדתו, באומן הטיח האשמה בלתי-מבוססת לפיה גם פולארד היה אחראי למותם של סוכנים אמריקניים. הוא ביסס זאת על פנזטיה שלפיה ישראל העבירה את המידע שהושג מפולארד לידי הסובייטים, וזאת במטרה להשיג הקלות בהגבלות על ההגירה היהודית מבריה"מ. הערבובייה המבחילה הזאת של שמועות מומצאות ושקרים מצביעה בוודאי על נחישותם של אלו בקרב קהילית המודיעין האמריקנית המבקשים להפוך את פולארד לדוגמה במטרה להרתיע את הקהילה היהודית. כמו כן, אין זה מקרי שהניו יורק טיימס ה"ליבראלי" ראה לנכון לפרסם מאמר כה בלתי-ליברלי, צר-אופקים ובלתי-מבוסס בתקופה הנוכחית.

בתגובה למאמר זה פרסם טאבלט, מגזין אמריקני מקוון מכובד העוסק בחיים היהודיים, מאמר מערכת השופך נקודת מבט חדשה על הדיון בנושא פולארד. הוא מאשים מפורשות את ממשלת ארה"ב באנטישמיות ובהפליה כנגד הקהילה היהודית.

המאמר מאשים את ממסד הביטחון הלאומי בכך שהוא עושה שימוש בפרשת פולארד על מנת לקרוא תיגר על נאמנותם של היהודים, וזאת במטרה להסוות את "כשליהם וטעויותיהם המזיקים במיוחד" של עצמם. הוא קובע: "המשך מאסרו של פולאר נדמה, בנקודה זו, כהצהרה מכוונת לפיה נאמנות כפולה מצדם של יהודים אמריקניים מהווה איום אמתי לאמריקה – וכן כאזהרה לקהילה היהודית בארה"ב ככלל".

טאבלט קרא למנהיגים היהודיים לעמוד ולהתנגד ל״חוסר הצדק האמתי הזה, שהמשכו מיועד כמובן לרמז כי כל היהודים האמריקנים הם, באופן אינהרנטי, בוגדים פוטנציאלים במדינתם״. הוא מתעקש כי ״לאפשר לממסד הביטחון הלאומי האמריקני לנצל את הסטריאוטיפים האנטישמיים הקלאסיים בכדי להשאיר בן אדם בכלא כ״לקח״ לשאר החברים בקבוצתו או בגזעו מנוגד הן לרוחה והן לכתבה של החוקה של ארה״ב – ולבטח לעולם לא היה נסבל ע״י מוסלמים, הומוסקסאולים, שחורים, סינים-אמריקאיים או כל קבוצה אחרת״.

זאת ועוד, מאמר המערכת מאשים את הממסד היהודי אמריקני בכך שנמנע מלהתעמת באופן אגרסיבי עם הנושא הזה, וזאת בשל אי-רצונו להיות מקושר עם בוגד מורשע. מגמה זו ״ייצרה גרורות והפכה לאיום אמתי להבטחת השוייון המשפטי והחברתי שאותו לוקחים כיום יהודי ארה״ב כמובן מאליו״.

טאבלט התעקש כי בתיחום פרשת פולארד כנושא הומניטרי בלבד ובקשה להמתקת העונש ותו לא, המנהיגים היהודים ״נתנו גושפנקא קהילתית בלתי-מכוונת למסר המחשיד שעונשו של פולארד אמור להעביר… גישת העסקים כרגיל של מנהיגי יהדות ארה״ב העניקה לגיטימציה לזן המשחית של האנטישמיות המואמץ ע״י חלקים מן הממסד הפוליטי בארה״ב – כמו גם ע״י עיתונאים, אקדמאים… חוסר הצדק שנעשה לפולארד מחוויר בהשוואה לחוסר הצדק המכוון-מאוד שנעשה כלפי היהודים האמריקניים ע״י בכירים בממשל האמריקני בשמו של פולארד״. במילים אחרות, יש לבסס את נושא פולארד על דרישה לצדק ולא על עתירות הומניטריות או רחמניות.

לא ניתן לחלוק על העובדה שממשלות ישראליות עוקבות טיפלו באופן שגוי ביותר בנושא, כאשר בתחילה הכחישו כי מדובר בבעיה שלהן ותיארו בכזב את פעולותיו של פולארד כפעולה ״נבלית״. כעת, נשמעות האשמות מטרידות לפיהן מזכיר המדינה האמריקני ג׳ון קרי רמז כי שחרורו של פולארד יוכל להיות מזורז במידה וישראל תסכים לויתורים חד-צדדיים נוספים לטובת הפלסטינים.

ההשלכות המגונות של דברים אלו מקבלות יתר משמעות בהנתן הלחץ חסר התקדים שהפעיל קרי על ישראל לשחרור 104 רוצחים, וזאת בכדי לתמרץ את הפלסטינים להסכים לפתוח בשיחות. יש לקוות כי המנהיגים הישראליים ירחיקו עצמם בנוקשות מלאפשר לאמריקנים לנצל את פולארד כפיון במשחק הסחיטה עם הפלסטינים.

לראשונה, מנהיגים יהודיים נקראים כעת להתעמת עם המניעים האנטישמיים של אלו המעורבים במאסרו המתמשך של פולארד. יש להודות כי הלחצים העומדים בפני הממסד היהודי האמריקני הולכים ומתעצמים. הצגת ההסברה הישראלית וההתנגדות להתגרעונתה של איראן כבר ייצרו מתחים משמעותיים עם ממשל אובמה.

אך פרשת פולארד איננה יכולה עוד להיות מונחת בצד, כיוון שהיא מזעזעת את אמונות היסוד של יהודי ארה״ב, לפיהן הפזורה האמריקנית היא ייחודית וארה״ב היא המדינה היחידה בעולם, מלבד ישראל, אשר בה יכולים יהודים ׳להרגיש בבית׳ באמת ובתמים, תוך שהם זוכים ליחס מתמיד של אזרחים שווים.

בעת שהרמיזות באשר לנאמנות כפולה הופכות רועמות יותר ויותר, על המנהיגים היהודיים לבחון את המצב ולפתח אסטרטגיה שתעמוד בקנה אחד עם הצדק ועם שימור דרך החיים היהודית שלהם בהתאמה לרב-פלורליסטיות של החברה האמריקנית.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann