ועידת התביעות היא אחד הגופים היהודיים החזקים בעולם *אנשיה שולטים במיליארדי דולרים - שנועדו לרווחתם של ניצולי שואה, שרבים מהם חיים בעוני קשה *לאחרונה התגלתה מעילת מיליונים - אבל הארגון, שעל שיקוליו בחלוקת הכספים ניתן להציב סימני שאלה קשים, נוהג כאילו אין שום בעיה *הלקח מבחינתם הוא להשקיע ביחסי ציבור *ככה זה כאשר המנהלים אינם מתחלפים ה"ועידה על תביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה" המוכרת יותר כ"ועידת התביעות" היא בין הארגונים היהודיים החשובים בעולם. הארגון נוסד ב1951-על מנת לנהל משא ומתן עם גרמניה על אודות הפיצויים ליהודים קורבנות הנאצים. באחרונה נשמעת ביקורת נוקבת על ההתנהלות של גוף זה. נטען שצורכי הניצולים רבים מהם קשישים החיים בעוני לא מוקמו בראש סדר העדיפויות שלו. השיא האחרון היה כאשר נחשפו מעילות ענק בכספי הארגון פרשה שעלולה להתגלות כסקנדל היהודי המכוער ביותר בתקופתנו. בפברואר האחרון דווח על כך ש"ועידת התביעות" פיטרה שלושה מעובדיה בעקבות הונאה של כ350-אלף דולר. לאחר מכן חשף השבועון הניו-יורקי "ג'ואיש וויק" כי הFBI-חוקר חשדות להונאה של לפחות 7 מיליון דולר בעשור האחרון בקרן שהוקמה ע"י גרמניה על מנת לשלם דמי פנסיה חודשיים לניצולים.

על חשבון ניצולי השואה

Print This Post

עיתון ישראל היום

At the expense of the survivors

ישראל היום

ועידת התביעות היא אחד הגופים היהודיים החזקים בעולם

  • אנשיה שולטים במיליארדי דולרים – שנועדו לרווחתם של ניצולי שואה, שרבים מהם חיים בעוני קשה
  • לאחרונה התגלתה מעילת מיליונים – אבל הארגון, שעל שיקוליו בחלוקת הכספים ניתן להציב סימני שאלה קשים, נוהג כאילו אין שום בעיה
  • הלקח מבחינתם הוא להשקיע ביחסי ציבור
  • ככה זה כאשר המנהלים אינם מתחלפים

ה"ועידה על תביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה" המוכרת יותר כ"ועידת התביעות" היא בין הארגונים היהודיים החשובים בעולם. הארגון נוסד ב1951-על מנת לנהל משא ומתן עם גרמניה על אודות הפיצויים ליהודים קורבנות הנאצים. באחרונה נשמעת ביקורת נוקבת על ההתנהלות של גוף זה. נטען שצורכי הניצולים רבים מהם קשישים החיים בעוני לא מוקמו בראש סדר העדיפויות שלו.

השיא האחרון היה כאשר נחשפו מעילות ענק בכספי הארגון פרשה שעלולה להתגלות כסקנדל היהודי המכוער ביותר בתקופתנו. בפברואר האחרון דווח על כך ש"ועידת התביעות" פיטרה שלושה מעובדיה בעקבות הונאה של כ350-אלף דולר. לאחר מכן חשף השבועון הניו-יורקי "ג'ואיש וויק" כי הFBI-חוקר חשדות להונאה של לפחות 7 מיליון דולר בעשור האחרון בקרן שהוקמה ע"י גרמניה על מנת לשלם דמי פנסיה חודשיים לניצולים.

המעילה דווחה לוועד המנהל בכינוסו השנתי שהתקיים לאחר מכן. נמסר כי ההונאה נמשכה כעשר שנים וכי המידע על אודות 7 מיליון הדולרים מתייחס רק לנתונים שהושגו הודות למחשוב הרשומות שהחל ב.2007-גזבר הארגון רומן קנט אמר כי 7 מיליון הדולרים הם "רק קצה הקרחון."

מה שהופך את המצב לגרוע יותר הוא שרואי החשבון מחברת KPMG סירבו לחתום על הדו"חות השנתיים עד שיתברר הסכום המדויק של ההונאה. ניסיונות לקבל את הערכתו של יו"ר ועידת התביעות לגבי היקף הסכום לא נענו פרט להצהרה כי הFBI-עדיין חוקר את הנושא.

ועידת התביעות נמנעה מלאשר או להכחיש את הטענה שלפיה היקף המעילה עלול להגיע ל40-מיליון דולר. שערורייה בסדר גודל שכזה היתה אמורה לחולל סערה. אולם ועידת התביעות נראית כמנסה להמעיט בחשיבות העניין. יו"ר ועידת התביעות טען כי "אף תשלום לניצולים לא הושפע."הוא נמנע מלציין כי כשהפרשה נחשפה הוקפאו התשלומים מקרנות הסיוע לשלושה חודשים.

על גישת ועידת התביעות ניתן ללמוד מדברי מנכ"ל ועידת התביעות גרגורי שניידר שהודיע לתקשורת כי לא היה כישלון בנוהלי העבודה.  

הבעיה היא יחסי ציבור

כל ארגון חשוף להונאה. הבעיה היא שבארגון מתייחסים לנושא כאילו מדובר בעניין טריוויאלי. חבר הנהלת הארגון הגיב בהכרזה ש"לוועידת התביעות יש הנהגה טובה צוות טוב והיא מנהלת את כספי הפיצויים בצורה הטובה והראויה ביותר."אין מוסד ציבורי שהיה מגיב ביהירות כה מקוממת לאחר חשיפת הונאת ענק שכזו.

חיים רוט חבר לשעבר בהנהלת ועידת התביעות מישראל עומד על כך כי לו ביקורת הספרים הפנימית היתה מקבלת מקום גבוה יותר בסדר העדיפויות ייתכן כי היה ניתן למנוע את ההונאה.

לפני שלוש שנים על רקע שאלות שהתעוררו בפרשת הירשזון נשמעו קריאות לפתוח בביקורת עצמאית שתבדוק את תחומי הפעילות הנרחבים   שבארגון. הקריאות לא קיבלו מענה.

אברהם בידרמן איש אגודת ישראל וחבר הנהלה ותיק בוועידת התביעות הודיע בישיבת ההנהלה האחרונה כי כדי לטפל בסקנדל הוועד המנהל מינה את הווארד רובינשטיין ושות' "חברת יחסי הציבור הגדולה והטובה בארה"ב" לשקם את תדמיתה. כל זאת למרות שלוועידת התביעות כבר יש מחלקת יחסי ציבור מאוישת במלואה. תקציב של 500 אלף דולר הוקצב להעסקת עורכי דין בקשר לפרשה.

הנה דוגמה קטנה ומטרידה: ב"יד ושם" יש לוח בולט המציין את שמות כל חברי הנהלת ועידת התביעות כהוקרה על תרומתם. אכן ראוי שהמוסד היהודי העיקרי להנצחת זיכרון השואה יקבל מימון. אולם הצבת לוח המוקיר את חברי הנהלת ועידת התביעות כאילו הם עצמם תרמו את הכספים ולא רק מכהנים בגוף ביורוקרטי המחלק פיצויים מממשלת גרמניה אינה ראויה בלשון המעטה.

הנושא המרכזי שאיתו מתמודדת כיום ועידת התביעות הוא מצוקתם של ניצולי שואה. יו"ר ועידת התביעות יוליוס ברמן הודה כי "עשרות אלפי קורבנות יהודים של הנאציזם בעולם חיים בעוני ואינם מסוגלים לעמוד בהוצאות בסיסיות בזקנתם."

נכון שחלק מארגוני הצדקה שקיבלו כספים מהארגון היו ראויים לכך אלא שהם לא קשורים לצורכי הניצולים. סכומי כסף משמעותיים ניתנו לבתי חולים מוסדות סיעודיים וארגוני רווחה כלליים יותר. ובכל זאת בלא מעט ממוסדות אלו לא ניתנה כל הטבה לניצולים מתוקף מעמדם.

בהקשר זה ראוי לצטט את ליאו רכטר יו"ר "האיגוד האמריקני הלאומי לילדים יהודים ניצו   לי שואה" :(NAHOS)"הדבר דומה לסבסוד הרכבת כיוון שניצולי שואה מסוימים לפעמים נוסעים ברכבת התחתית."

לוועידת התביעות יש תיק "השקעות" בשווי 1 086 810 179דולר. בשנת העסקים האחרונה התיק צמח ב33-מיליון דולר. בארגון מתעקשים שהכספים הוקצו לשימוש בעתיד. מעניין: האם איש מ64-חברי ההנהלה לא שאל האם לא ראוי לחלק לניצולי השואה המעטים שנשארו ושלא נותרו להם שנים רבות מדי לחיות נתח גדול יותר מקרן זו ששווייה מעל מיליארד דולר?

בעניין אחר ישנו כעס גובר מצד בעליהם של נכסים בגרמניה ויורשיהם. הרושם הוא שראשי ועידת התביעות אימצו גישה פטרנליסטית כשהם טוענים שלקיחת הסכומים הללו מהיורשים הלגיטימיים תוכל להקל על סבלם של הניצולים.

רומן קנט גזבר ועידת התביעות הצית סערה   כשהסביר שוועידת התביעות מסרבת לאפשר גישה לרשימת הנכסים שפורסמו ב2003-מחשש שהיורשים "יחשבו שהם יכולים להגיש תביעות; הם אינם יכולים כיוון שוועידת התביעות מכרה רבים מהנכסים לאחר המועד האחרון במארס ."2004

מניעת מידע מסוג זה מהיורשים ומילדיהם מעוררת הסתייגות בהיבט המוסרי. אגב קנט שכח לציין כי הרשימה מ2003-שכללה 59 198שמות פורסמה על ידי ועידת התביעות רק לאחר לחץ של ממשלות גרמניה ובריטניה. גם אז היא הופצה רק למשך שישה חודשים ולאחריהם הוסרה מפרסום.

כתוצאה יורשים למדו על זכותם לתבוע נכסים רק לאחר שחלף מועד ההגשה האחרון. ב2008-שוב בעקבות לחץ פורסמה רשימה שהיתה חסרת תועלת ובה כ11 500-כתובות ללא שמות.

לכך יש להוסיף טענות על התנהלות לקויה בנושא מכירה של נכסים בשווי של כ7-מיליארד דולר. בנושא זה נערכו 2 ביקורות פנימיות שמסקנותיהן הודחקו עד היום. אם לא די בכך ועידת התביעות מסרבת למסור הערכה של שווי הנכסים שאותם החזיקה או שעליהם היא תובעת את זכות הקניין.  

כך לא מתנהג גוף ציבורי

איך ייתכן שוועד מנהל המורכב מ60-אישים יהודים מכובדים מכל רחבי תבל מסוגל לסבול מצב כזה?

ובכן למרות שכלפי חוץ מוצגת חזות של מינהל תקין ועידת התביעות אינה מתפקדת כגוף ציבורי. ארגונים בלתי פעילים או שכמעט נעלמו מחזיקים במספר נציגים שווה לזה של גוף כמו הסוכנות היהודית.

יו"ר מועצת המנהלים יוליוס ברמן מכהן יותר מ8-שנים. נוכח ריכוזיות היתר בניהולו של ברמן ובהיעדר מערכת של איזונים ובלמים יש סיבות לחשוש ליכולת להגיע למסקנות בעקבות גילוי מעילה. נציגי הארגונים מתכנסים רק פעם בשנה ואינם מסוגלים להתמודד עם המורכבות של ועידת התביעות. ממילא הם לא מסוגלים לפקח על אופן   ניהול הארגון או למנוע אירועים חריגים. בנוסף נציגי ארגונים רבים סובלים מניגוד עניינים כיוון שלעיתים ארגוניהם מקבלים כספים מהוועידה.

ביקורת של ארגונים המייצגים ניצולי שואה ואחרים אינה נסבלת על ידי ועידת התביעות. במאי 2009 עוכבה הלוואה בסך 200 אלף דולר ל"מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל" עד שהסכימו להתחייב שלא לבקר את ועידת התביעות. ועידת התביעות ויתרה על ההתחייבות רק לאחר ש"הארץ" חשף זאת.

יוליוס ברמן מנהל את הארגון בצורה ריכוזית. הוא אינו רק יו"ר ועידת התביעות אלא גם עומד בראש חמש מהוועדות החשובות ביותר ובהן ועדת ההקצאות והועדה המייעצת להקצאות בתחום הרווחה בארה"ב ובישראל. בנוסף ברמן גם חבר בשלוש ועדות אחרות שברישומים לא מופיע אצלן יו"ר.

בוועידת התביעות טוענים שברמן אינו מממש את זכות ההצבעה שלו במרבית הוועדות אלא רק מנהל את ישיבותיהן אך אין לכך כל רלוונטיות כאשר לוקחים בחשבון את תפקידו ומעמדו. במצב שבו סמכות רבה כל כך מרוכזת בידיו של אדם אחד ואין איזונים ובלמים ראויים – כשלים הם בלתי נמנעים.

זו היתה הסיבה לכך שחיים רוט שהיה חבר ישראלי בהנהלת ועידת התביעות וניצול שואה בעצמו התפטר מתפקידו. רוט ציין במכתב לברמן כי "אני זקן מדי ובעל ניסיון רב מדי מכדי לשמש כחותמת גומי."הוא ציין שוועדת ההקצאות התעלמה מהמלצה של הועדה המייעצת הישראלית ומהמלצות מפורשות של הכנסת. ברמן לדבריו לא הגיב לפניותיו החוזרות ואף סירב לפעול כאשר דרש ממנו   פעם אחר פעם להפיץ את מחאת הוועד על האופן המזלזל שבו פסקו נגד ההמלצות הישראליות.

השיא היה ב28-בספטמבר השנה כאשר שבע דמויות מפתח (כולם ניצולי שואה) וחברי הוועדה המייעצת להקצבות בישראל הודיעו ליו"ר ועידת התביעות יוליוס ברמן ולמנכ"ל גרג שניידר כי לא ישתתפו יותר בישיבות הוועדה. הם האשימו את ברמן כי התנהגותו משקפת "זלזול ופגיעה בדעת ניצולי השואה בישראל."

כאשר חוקרים עוד יותר לעומק מגלים עניינים   חדשים. כך למשל רק לאחרונה גיליתי כי ברט ניובורן הוא אחד משלושת חברי ועדה המחליטה מה יעלה בגורלם של מי שתובעים נכסים שוועידת התביעות כבר השתלטה עליהם או קיבלה עבורם פיצויים. מאז הוקמה ב1994-חילקה הקרן קרוב למיליארד דולר ויותר מ85-מיליון דולר רק בשנתיים האחרונות.

העובדה שניובורן חבר בוועדה זו היא בעייתית למדי. במאמר שהתפרסם ב"ניו יורק פוסט" ב2006-נחשף כי בתחילת 1997 ניובורן נענה להזמנה של שופט אמריקני "לשמש כפרקליט עזר לתובעים ללא שכר" בהליכים המשפטיים של בנק שוויצרי שהחזיק בכספים של ניצולי שואה.

כעבור שנתיים מונה ניובורן להיות הפרקליט הראשי בתיק על רקע דבריו כי הוא עושה זאת ללא תשלום. עד ספטמבר 2005 הוא המשיך להתפאר בעובדה ש"אני עושה זאת ללא תמורה כבר כמעט שבע שנים."

אלא שבדצמבר 2005 הוא דרש 4.7מיליון דולר ולבסוף קיבל 3.1מיליון (בנוסף ל4.4-מיליון הדולרים שכבר שילשל לכיסו מהסדרים אחרים הקשורים בשואה שהושגו עם תאגידים גרמניים.(הוא אף הרחיק לכת עד-כדי שהוסיף לחשבון שהגיש דרישה להחזרת ריבית על חודשיים של איחור בתשלום.

התנהגותו לאחר שטען פעם אחר פעם כי הוא עובד ללא תמורה הרתיחה ניצולי שואה והביאה להחלטה רשמית של "האסיפה הכללית של ניצולי השואה בארה"ב וצאצאיהם" ש"מעשיו מהווים כתם מוסרי על מקצוע עריכת הדין."מאמר מערכת   ב"ניו-יורק טיימס" עסק בנושא זה.

כעת מצדיקה ועידת התביעות את התפקיד שממלא ניובורן בארגון בכך שהוא עושה זאת ללא תמורה. הדבר מעורר זעם בקרב ניצולים.

דיויד שכטר ראש ארגון ניצולי השואה של מיאמי אמר באחרונה כי "ועידת התביעות ביזבזה כ250-מיליון דולר על פרויקטים כולל מענקים שאין להם כל קשר לצורכי הניצולים."שכטר שאל: "איך למען השם העולם היהודי מאפשר הסטה של כספים מקודשים אלו בזמן שניצולים סובלים?"

איך באמת?

פורסם בישראל היום

illeibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann