הפרופיל הגבוה והבלתי-פרופורציונאלי שתופסים היהודים האמריקניים בבחירות לנשיאות, כמו גם המאמצים העילאיים המושקעים מטעם המועמדים לתיאור עצמם כתומכיה של המדינה היהודית, נוסקים בעת האחרונה לממדים סוריאליסטיים. ככלל, מעמדה של ישראל בארצות הברית נמצא כיום בשיא של כל הזמנים. ואולם, ועידת המפלגה הדמוקרטית העמידה באור הזרקורים את עלייתו של אלמנט אנטי-ישראלי עוין במפלגה. אלמנט זה מאיים לערער את התמיכה העל-מפלגתית הוותיקה בישראל, אשר הומחשה בתשואות המתמשכות להן זכה נתניהו בנאומו לפני הקונגרס במאי 2011. הנושאים הכלכליים ימשיכו להוות את המרכיב המרכזי בהשפעה על הבוחרים, והיהודים האמריקניים יקבעו את העדפתם הפוליטית על בסיסו של אוסף רב-ממדי של סוגיות. אך מרביתם מייחס חשיבות רבה גם לרווחתה של המדינה היהודית, והם מצפים מנשיאם להתייחס לישראל כאל בת ברית ולגלות רגישות יתרה לדרישות הביטחון שלה.

על הפרק: אובמה, הדמוקרטים והיהודים

Print This Post

obamaiowa

On the Boil: Obama, the Democrats and the Jews

הפרופיל הגבוה והבלתי-פרופורציונאלי שתופסים היהודים האמריקניים בבחירות לנשיאות, כמו גם המאמצים העילאיים המושקעים מטעם המועמדים לתיאור עצמם כתומכיה של המדינה היהודית, נוסקים בעת האחרונה לממדים סוריאליסטיים.

ככלל, מעמדה של ישראל בארצות הברית נמצא כיום בשיא של כל הזמנים. ואולם, ועידת המפלגה הדמוקרטית העמידה באור הזרקורים את עלייתו של אלמנט אנטי-ישראלי עוין במפלגה. אלמנט זה מאיים לערער את התמיכה העל-מפלגתית הוותיקה בישראל, אשר הומחשה בתשואות המתמשכות להן זכה נתניהו בנאומו לפני הקונגרס במאי 2011.

הנושאים הכלכליים ימשיכו להוות את המרכיב המרכזי בהשפעה על הבוחרים, והיהודים האמריקניים יקבעו את העדפתם הפוליטית על בסיסו של אוסף רב-ממדי של סוגיות. אך מרביתם מייחס חשיבות רבה גם לרווחתה של המדינה היהודית, והם מצפים מנשיאם להתייחס לישראל כאל בת ברית ולגלות רגישות יתרה לדרישות הביטחון שלה.

למרות שמרבית היהודים ממשיכים לתמוך באובמה, חלק הולך וגדל, המורכב בעיקרו מיהודים אורתודוקסיים, הסיק בעקבות נאום קהיר המפותל של הנשיא וחבטתו הדיפלומטית הקודמת בישראל, כי הוא מחויב יותר לנרטיב הפלסטיני מאשר לזה הישראלי. על כן, בכוונתם להצביע נגדו.

בהתקרב מועד הבחירות, אובמה פתח במתקפה מרוכזת שמטרתה לקסום לקולות היהודיים ולמנוע עריקות נוספת ממחנהו. הוא שב והצהיר כי הוא "תמיד יגבה את ישראל", הזכיר את הרקורד המופתי שלו בחיזוק יכולות ההגנה של ישראל והדגיש את העובדה שהוא נשא את הנאום הפרו-ישראלי ביותר באו"ם, יותר מכל נשיא שקדם לו.

בתחילה, נדמה היה כי מאמציו נוחלים הצלחה. אך בתקופה האחרונה, החרדה היהודית זכתה לתחייה בעקבות חששות הולכים וגוברים בנוגע לנכונותו האמתית של אובמה, בעת הצורך, לפנות לאופציה הצבאית בכדי למנוע מאיראן מלהפוך למעצמת גרעין. החששות הללו הלכו והתחזקו בעקבות כישלונו של אובמה בהשקטת הרטוריקה המאיימת מצד דוברי הממשל אשר העבירו איומים מרומזים כנגד פעולה עצמאית של ישראל, ובמיוחד הערתו הפוגענית של יושב ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל מרטין דמפסי, אשר ביקש שלא "להיות שותף" במידה וישראל תפעל כנגד תכנית הגרעין האיראנית.

סיבה נוספת לדאגה היו יחסיה החמימים של ארצות הברית עם טורקיה, אשר במסגרתן נכנעה ארה"ב לדרישת הטורקים להדרתה של ישראל מתרגילים צבאיים משותפים ואפילו מהשתתפות בוועידה העוסקת בטרור הגלובאלי. כמו כן, נרשמה הימנעותו של אובמה מגינוי יאות של וועידת המדינות הבלתי מזדהות, אשר במסגרתה אומצה תכנית הגרעין האיראנית, מונה מכחיש שואה למנהיגו החדש של הארגון ונציגי 120 המדינות המשתתפות הקשיבו בנימוס לדברי הזעם הגזעניים של מארחיהם האיראניים.

אך המסר המצמרר ביותר היה מחיקתם של מרכיבים פרו-ישראליים ממצע המפלגה הדמוקרטית הקיים. בפרט, בלטה העלמתם של כל האזכורים הנוגעים לירושלים כבירתה של ישראל, אשר עמדה בקנה אחד עם מדיניות הממשל. אחרי שהושמעה מחאה קשה ולאחר שלוש קריאות לאישור מצד השליחים, האזכורים הושבו באופן גמלוני לקדמותם והובילו לשטף קריאות בוז קולניות מצד כמחצית משליחי הוועידה.

ואולם, סעיפים מרכזיים נוספים המתייחסים לישראל לא הושבו על כנם. מדובר בין השאר בהתייחסות ל"ישראל, בת בריתנו המהימנה ביותר במזרח התיכון", גינוי חמאס, דחיית השיבה לקווי שביתת הנשק הבלתי-ניתנים-להגנה מ-1949 וקריאה ליישובם מחדש של הפליטים הפלסטינים  וצאצאיהם במדינה פלסטינית ולא בישראל. בעלת הטור ב'וושינגטון פוסט', ג'ניפר רובין, תיארה את המצע כ"הצהרת המדיניות הבלתי-תומכת בישראל באופן הרדיקאלי ביותר מצד כל מפלגה מרכזית מאז הקמת מדינת ישראל ".

בהמשך, הדחיה הגורפת שסיפקו הנשיא אובמה ומזכירת המדינה הילארי קלינטון להפצרות ישראל למתיחת קווים אדומים בהתייחס למהלכים שמעבר לסנקציות, כמו גם סירובו של הנשיא להיפגש עם נתניהו בעת ביקורו בניו-יורק, מאותתים על מתיחות מוגברת ועימותים מתמשכים עם ישראל, גם בתקופה שלפני הבחירות. אותות אלו מספקים תחזית מצמררת באשר לצפוי בכהונה שנייה של אובמה.

מדוע היהודים אינם זונחים מפלגה אשר מפגינה, במקרה הטוב, אמביוולנטיות כלפי המדינה היהודית? המציאות עבור מרבית היהודים האמריקניים הינה כי מאז ימי הנשיא פרנקלין רוזוולט, החיבור למפלגה הדמוקרטית טבוע בדנ"א הפוליטי שלהם ואפילו נחשב למעין-דת.

מאידך, כיצד ניתן להעריך באיזו מידה היה אובמה מקצין את קשיחותו כלפי ישראל לו היו היהודים משחקים תפקיד מרכזי פחות במפלגה הדמוקרטית? המעורבות היהודית המתמשכת משמשת, אפוא, מרכיב קריטי בשימור התמיכה העל-מפלגתית בקונגרס- אשר בהיעדרה תישחק התשתית הביטחונית של ישראל והקהילה הבינלאומית, ללא צל של ספק, תזנח אותנו לאנחות.

אם כן, כאשר חברי קונגרס דמוקרטיים פרו-ישראליים או יהודים דמוקרטים בולטים כגון סטיוארט אייזנשטאט או דניס רוס ממשיכים לשמר את שיוכם המפלגתי- אפילו אם דעותינו חלוקות עמם- עלינו לחוש הקלה כי בשורות הזירה הפוליטית הדמוקרטית המסוכנת ישנם יהודים בעלי השפעה הערוכים לקרב מול אלו המבקשים להרחיק את ארה"ב מבריתה המסורתית עם ישראל.

אלן דרשוביץ הוא דוגמה לכך. הוא מהווה תומך ותיק בישראל אשר לאחרונה שב והבטיח את תמיכתו באובמה, וזאת על אף שגינה קודם לכן את מדיניותו ואף השווה אותו לצ'יימברלין.

לזכותו, דרשוביץ גינה את מצע המפלגה הדמוקרטית, ואפילו לאחר התיקונים שנערכו בה, התראיין ל'דה-אלגמיינר' והצהיר על מרירותו "לא רק בקשר לירושלים" אלא אף בנוגע לנושאים חיוניים אחרים אשר לא הושבו לקדמותם. הוא האשים "אלמנטים עוינים" בשורות המפלגה- החל מערבים-אמריקניים ועד ליהודים אנטי-ישראליים- בכך שהם מבקשים לערער את "התמיכה העל-מפלגתית בישראל, אשר מאפיינת את הפוליטיקה האמריקנית מאז 1948" וכן להשמיד את הברית ארה"ב-ישראל. הוא התחייב להעביר את המסר הזה לנשיא, והביע את תקוותו כי זה "ישמיע הצהרות טרם הבחירות אשר יאשרו מחדש את תוכן מצעו מ-2008".

על כן, גם אלו אשר שואפים לחזות ביהודים רבים יותר המביעים מורת רוח כלפי אובמה בקלפיות, חייבים להכיר בכך שיהיה זה בעוכריה של ישראל לבצע דמוניזציה לתומכים הדמוקרטים, כגון אלן דרשוביץ, כל עוד אלו משמיעים את קולם ומגנים מדיניות אנטי-ישראלית.

זוהי אינה תמיכה באותם אנשים הטוענים כי על היהודים להימנע מהתייחסות לישראל כאל נושא מכריע בבחירות. דווקא בתקופת הבחירות על היהודים האמריקניים למקסם את זכותם הדמוקרטית להשפעה על המדיניות באמצעות ביקורת אחראית והתנגדות למדיניות שאותה הם מחשיבים כפגומה או בלתי מוסרית.

אכן, בכדי להבטיח כי הפוליטיקאים יתחשבו בנושאים הקרובים לליבם של היהודים, יש לצפות ממנהיגים יהודים-אמריקניים מן הזרם המרכזי- בעוד שימשיכו להיות א-פוליטיים- לפעול בעוצמה רבה כאשר כל מפלגה מאמצת עמדות אנטי-ישראליות, וזאת ללא הבדל בין דמוקרטים לרפובליקנים.

הדבר נכון במיוחד כעת, וזאת למרות שבמידה וייבחר מחדש, יוכל אובמה- כפי שעשה לאחר הבחירות הקודמות- לחזור בו מהבטחותיו. כך, מזכירת המדינה אמרה לאחרונה לכתב בינלאומי בלי כל בושה כי בדומה לכל פוליטיקאי אחר, אין לייחס משמעות יתרה להצהרות המושמעות ע"י הנשיא לפני הבחירות בנוגע לישראל.

הסימנים מצביעים על כך שמרבית היהודים ימשיכו להצביע לאובמה, אך למרות סקרים סותרים, מיעוט הולך וגדל עלול להתנגד לו ולהוביל לרמת התמיכה היהודית הנמוכה ביותר במועמד דמוקרטי מאז קרטר.

בנוסף, יהודים רבים אשר אינם מעוניינים לנתק את חבל הטבור עם המפלגה הדמוקרטית עלולים להמשיך ולתמוך במועמדים הדמוקרטיים לקונגרס ובמקביל, להביע את מחאתם בקלפי הנשיאותית. תופעה שכזו תחזק למעשה את הגישה העל-מפלגתית כלפי ישראל, אשר נתונה כעת במשבר.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann