עלייה ממדינות מערביות

Print This Post

מייסדיה של ישראל המודרנית הגיעו מתנועות אידיאולוגיות מנוגדות.

מאז תפוצתם לגלות, יהודים שסבלו במשך מאות שנים מרדיפה נוצרית ומוסלמית שימרו קשרים רוחניים (ובמקרים בודדים גם פיזיים) עם מולדתם היהודית השוממת, כאשר הם מתפללים לשוב לציון ומבקשים כי משיח יבוא.

בסוף המאה ה-19, האוטופיסטים המשכילים במזרח אירופה, שביקשו להימלט מרדיפה ומפוגרומים רצחניים, הגיעו לפלשתינה במטרה לעסוק בחקלאות ולהפוך את המולדת היהודית לחוף מבטחים סוציאליסטי.

כיבוש ירושלים ע"י הבריטים ופירוקה של האימפריה העותומאנית הובילו לסדרה של תנועות הגירה מסיביות, ובפעם הראשונה, מספר רב של יהודים במצוקה פנו לישראל כמקום מקלט.

המלחמה האזרחית ברוסיה והפוגרומים העקובים מדם שנקשרו עמה קדמו לעליית הנאציזם, ואלו יחדיו הובילו להגירה הולכת וגוברת של מזרח אירופאיים ובהמשך של פליטים גרמניים, אשר, מלבד טפטוף של הגירה בלתי חוקית, הוקפאה מ-1939 ועד לסופו של המנדט הבריטי.

ההגירה ההמונית של ניצולי שואה התרחבה לאחר מלחמת העצמאות ע"י הרכבת האווירית שהובילה יהודים שנמלטו מרדיפה במדינות מוסלמיות. בהמשך, הצטרפו אליהם אחרים מקהילות קטנות יותר דוגמת האתיופים, והעלייה הגיעה לשיאה עם שטף של למעלה ממיליון יהודים מברית המועצות לשעבר.

מאז ייסודה של מדינת ישראל, קיבוץ הגלויות כפי שנחזה בתנ"ך הוגשם בקצב דרמטי. מקהילה צעירה של 600,000 איש ב-1948, עת הוכרז על הקמת המדינה, אוכלוסייתה של ישראל צמחה למעלה מפי עשרה בגודלה. כיום, אין ספק כי מדובר במדינה המצליחה והחזקה ביותר באזור, וזאת למרות היותה נווה מדבר במזרח תיכון סוער השקוע במלחמת אזרחים אכזרית שבמסגרתה נטבחו מאות אלפי אזרחים כמו חיות.

ואולם, למעלה ממחצית האוכלוסייה היהודית בעולם נותרה בתפוצות – מרביתה בארצות הברית, עם קהילות קטנות יותר בקנדה, אירופה, אוסטרליה, דרום אפריקה ואמריקה הלטינית.

בעוד שתמיד היה טפטוף של עולים בעלי מוטיבציה גבוהה, רובם אידיאליסטים ודתיים, ממדינות המערב, קיבוץ הגלויות מעולם לא היה מרכיב חשוב בחייהן של קהילות עשירות יותר ומופלות פחות.

אך כיום, הגיע הזמן שיהודים בקהילות אלו יבחנו מחדש את מצבם.

ברור למדי שרובם לא יארזו את מזוודותיהם ויגיעו לישראל, גם אם קיימת התדרדרות משמעותית במצבם והחרפה דרמטית באנטישמיות.

אך יהודים מסורים צריכים לשאול את עצמם שאלה בסיסית אחת: האם ההמשכיות היהודית חשובה לי ולילדיי?

למרבה הצער, כל עוד התשובה איננה חיובית, לא תתקיים התעמקות נוספת רבה.

אך אלו הנותרים בתפוצות צריכים להכיר בכך שגם עם הכוונות הטובות ביותר, הסיכויים שנכדיהם יישארו יהודים הם קלושים.

בחברה הפתוחה של היום הפושה בפוסט מודרניזם, כמעט ובלתי אפשרי לבנות מחסומים חזקים כנגד התבוללות. כל התנגדות לנישואי תערובת שאיננה מתבססת על טעמים דתיים מגונה כאקט גזעני.

צעירים רבים רואים ביהדות ליברליזם ואוניברסליזם ותו לא, והם בורים לחלוטין בכל הקשור לערכי הליבה היהודיים.

בנוסף, מחירו של החינוך היהודי הרקיע שחקים בשנים האחרונות, ורק היהודים המסורים ביותר מוכנים להקריב את איכות חייהם על מנת לספק לילדיהם חינוך יהודי ראוי. שלא במפתיע, רמתו של החינוך היהודי בארצות הברית ובמרבית הקהילות היהודיות בתפוצות מעולם לא לקה בחסר באופן תהומי שכזה.

בחלוף הזמן, השואה איננה משפיעה על זהותם של צעירים באופן שהיא השפיעה על הוריהם. היא צומצמה לכדי סטטיסטיקה היסטורית חסרת רגש שאין לה כל רלוונטיות עכשווית.

כמו כן, התמיכה בישראל, ששימשה בעבר כמרכיב המאחד הגדול ביותר, התדרדרה רבות בקרב אלו שכמעט או כלל אינם גדלים בסביבה יהודית מסורתית. ישנם גם כאלו המוצאים ערך חברתי בכך שהם מעלים גרה ומשמיעים את האג'נדה האנטי ישראלית המקודמת ע"י התקשורת הליברלית.

בסביבה שכזו, אין זה מפתיע שהנתונים בנוגע לנישואי תערובת עלו באופן דרמטי. כיום, למעלה מ-70% מהנישואים בקרב יהודים שאינם אורתודוקסים כוללים בן או בת זוג לא יהודים, כאשר הרוב המוחלט בקרב ילדים מנישואי תערובת שכאלו יישארו יהודים בשמם בלבד, במקרה הטוב.

נהיר שהסבירות להמשכיות יהודית בקרב יהודים שאינם שומרי מסורת היא מינימלית. כיום, גם המיעוט האורתודוקסי מתחיל להיות משופע מכך.

הסטטיסטיקה מצביעה על כך שמלבד אלו שהן אורתודוקסיות קפדניות, הקהילות היהודיות תמשכנה להתכווץ.

אך כעת ישנו מרכיב נוסף שעליו לגרום ליהודים מסורים לשקול לעלות לארץ, אם לא עבור עצמם אז למען ילדיהם.

הגידול הגלובלי באנטישמיות ואנטי ישראליות פראיות המתקיים כיום אינו מפגין סימנים של נסיגה. היפוכו של דבר, הוא ממשיך להתרחב עם עוצמה ואלימות הולכות ומתחזקות. ייתכן והממשלות נראות מתונות, אך ההמונים האנטישמיים הם שישפיעו בסופו של דבר על המחוקקים.

בהקשר זה, ארצות הברית ואוסטרליה הן אלו המושפעות הכי פחות אך אפילו שם, הצמיחה באנטישמיות, במיוחד מצד השמאל הקיצוני אך גם מן הימין הקיצוני, עלתה באופן דרמטי, וזאת למרות ההשפעה המרככת שמקורה באהבת ישראל הנלהבת המופגנת ע"י נוצרים אוונגליסטים.

השנאה המופגנת כלפי ישראל וכלפי יהודים בקמפוסים, הן באירופה והן בארצות הברית, וההטיה האנטי ישראלית האכזרית של התקשורת הליברלית, מייצרות השפעה טראומתית במיוחד על אותם יהודים שהאמינו, עד לאחרונה, כי האנטישמים הם זן נכחד.

באמריקה, ישנו גם טעם לחשש מהרדיקליזציה של האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, שחלק גדול ממנו הפך עוין כלפי ישראל. רוב היהודים האמריקנים הליברלים מתעבים את הנשיא דונלד טראמפ, אך אלו המתוחכמים יותר מבינים כי החלפת הממשל עלולה להוביל לתוצאות שליליות במיוחד בעבור ישראל.

עם זאת, המשבר הממשמש ובא מקורו דווקא במערב אירופה, שם יהודים רבים מרגישים עצמם מנודים. ההגירה המוסלמית ההמונית, הכוללת אנשים רבים בעלי נטיות אנטישמיות, מחריפה את המצב, כפי שעושה גם הטרור האסלאמי, הבוחר לעצמו מטרות יהודיות לעיתים קרובות.

באזורים רבים, במיוחד בצרפת, שומרים חמושים מגנים על יהודים בבתי הכנסת ובבתי הספר. לאחרונה, יהודי צרפת חויבו לספק לעצמם את האבטחה שלהם.

יהודים רבים, מתוך חשש כי יותקפו, מסתייגים מחבישת כיפות או מהצגה של סמלים יהודיים כגון מגן דוד, ובמקרים מסוימים, הם אף מסתירים את שמם האמתי.

מספר רב של יהודים צרפתיים בחרו לבוא לישראל. אך מה עם היהודים הבריטיים ואלו ממדינות מערב אירופאיות אחרות?

בבריטניה, מנהיג האופוזיציה ג'רמי קורבין מתרברב בגאווה על ידידותו עם חיזבאללה ואנטישמים אחרים. ישנה אפשרות ממשית שראש הממשלה הבא של בריטניה יהיה אנטישמי. כדוגמא למה שעתיד לבוא, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל בריטניה ביטל אירוע שיזמה מועצת ההנהגה היהודית שתוכנן להתקיים במשרדיו, אירוע שמטרתו הייתה לבקר את מועצת זכויות האדם של האו"ם. הסיבה שניתנה היא שאמנסטי רואה בהכללת ארגונים יהודים המתנגדים להחרמת ההתנחלויות הישראליות – בלתי הולמת!

על כל אדם לשקול את ההשפעה של חיים תחת תנאים שליליים שכאלו על אנשים צעירים. בוודאי שאין זה אפשרי לנהל חיים יהודיים נורמליים כאשר מופצצים ללא הרף ברטוריקה האנטי ישראלית והאנטישמית השולטת בתקשורת וברחוב.

אלו שאכפת להם מהעתיד היהודי צריכים לשקול כעת בזהירות את האפשרויות שלהם.

מובן שרבים שאין להם את הכסף או האמצעים, או כאלו שהגיעו לגיל העמידה ויתקשו להשיק קריירה חדשה, יעמדו מול קשיים רבים בעלייתם.

אך ישראל היא אחת מהכלכלות המצליחות ביותר בעולם, ואלו המחשיבים את ההמשכיות היהודית לחשובה צריכים לשקול עכשיו ברצינות עלייה לארץ – או לכל הפחות לעודד את ילדיהם לעשות כן.

עלייה היא הפתרון ארוך הטווח היחידי להתבוללות ולאנטישמיות. תמריץ נוסף הוא הנגישות של החינוך היהודי בישראל, שאותו מספקת המדינה בטווח רחב הכולל זרמים חילוניים, אורתודוקסיים וחרדיים.

אל לנו לצפות כי מאות אלפי יהודים מן העולם המערבי יעשו עלייה, אך אלו שדואגים לכך שנכדיהם ישמרו את הזהות היהודית שלהם צריכים לשקול האם להישאר בתפוצות – עם כל הכרוך בהן – או להפוך למרכיב נמרץ ואקטיבי של האומה היהודית.

ענני הסערה נאספים והזמן לקבל החלטות הוא כעת.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann