Wikimedia Commons Talmoryair

עולם בכאוס

Print This Post

כאשר המאמר האחרון שלי התפרסם בסוף חודש מרץ, נדמה היה שנגיף הקורונה נמצא תחת שליטה בישראל, וממשלת האחדות הלאומית הייתה בשלבי הקמתה. הפופולריות של ראש הממשלה נתניהו ונתוני התמיכה בו גאו, והייתה תחושה רווחת לפיה השפויות ניצחה, ושאנו נזכה לממשלת אחדות שתוכל לעבוד במשותף ולשים את האינטרסים הלאומים לפני הכול בזמן ההתמודדות עם הנושאים החיוניים שניצבו לפנינו.

אך אבוי, מרגע שהממשלה הוקמה ובניגוד לכל הציפיות, האשליה התנפצה. למעשה, אלא אם כן יחולו שינויים דרמטיים, ממשלה זו עלולה להיות הגרועה ביותר שמדינתנו חוותה מעולם.

הממשלה הנוכחית היא בלתי מתפקדת, מפולגת ואינה מסוגלת לקבל כל החלטה. ואכן, בדיעבד, ההחלטה להקים ממשלה מנופחת באופן חסר תקדים, שבה כל החלטה נתונה להסכמתם של שני מנהיגים שבזים אחד לשני באופן מוחלט, הייתה מתכון לאסון.

אלו מאתנו שהיו תמימים מספיק בשביל להאמין שהמגפה העולמית תוציא את הטוב שבמנהיגינו זכו למפח נפש. בני גנץ ומפלגת כחול לבן אינם נוהגים כשותפים בממשלה, אלא פועלים כאופוזיציה מתוכה. הם השתמשו בזכות הווטו שלהם בכדי להתנגד לכל הצעה כמעט המקודמת ע"י נתניהו. כתוצאה מכך שורר כאוס מוחלט, כאשר אין למעשה ממשלה מתפקדת.

דברים אלו לא יכולים היו להתרחש בזמן גרוע יותר. בתקופה שבה יש צורך נואש בהנהגה, אנו סובלים ממשלת שיתוק לאומי שאיבדה כל שליטה על המצב.

מגפת הקורונה האיצה את הפילוגים ואת המתיחויות ברחבי העולם. ארצות הברית, שכלכלתה הייתה בשיא של כל הזמנים קודם למגפה, נתונה באנדרלמוסיה מוחלטת. נתוני התמיכה הגבוהים של הנשיא טראמפ התרסקו, והסקרים מצביעים על כך שג'ו ביידן, שרחוק מלהיות מועמד אטרקטיבי, עשוי להפוך לנשיא הבא.

הכאוס שולט במדינה כאשר ההמונים יוצאים לרחובות, פועלים באלימות ובוזזים, בעוד הפרוגרסיביים, כולל מספר ראשי ערים, קוראים לעצור את המימון לכוחות המשטרה ובמקרים מסוימים, להיפטר מהם לחלוטין. ההמונים מובלים ברובם ע"י רדיקלים מארגון Black Lives Matter ('חיים שחורים נחשבים') העוצמתי, שאמנתו עוינת כלפי ישראל ושכולל בשורותיו אנטישמיים ארסיים. רבים מהם חותרים לערער את יסודות הציוויליזציה שלנו, והם לוקחים חלק בהריסת פסלים ואנדרטאות להנצחת דמויות היסטוריות ודתיות. כל עוד הכוחות האלו לא יטופלו ועד שהחוק והסדר יושבו על כנו, האנרכיה תגבר.

באווירה זו, תהליכי בחירת המועמדים במפלגה הדמוקרטית מצביעים כולם על רדיקליזציה של המפלגה אשר, מלבד הפוטנציאל להשפעות פנימיות ארוכות טווח קשות על הכלכלה והחברה, אינן מבשרות טובות לישראל.

אירופה והאומות המאוחדות, מלבד כמה יוצאי דופן אפשריים ועל אף נגיף הקורונה שמולו הם מתמודדים ואיומי הטרור, מתעקשים שלא לעסוק באיומים האמתיים ביותר מצד איראן ושלוחותיה, שממשיכים לחתור להשמיד את ישראל באופן אקטיבי.

בהקשר גלובלי זה, נדמה שמחויבותו של נתניהו לתהליך החלת הריבונות על יהודה ושומרון קלושה, שכן נהיר שהאמריקאים עסוקים בנושאים אחרים.

ואולם, חשובה אף יותר היא העובדה שכתוצאה מהממשלה הבלתי מתפקדת שלו, מעמדו של נתניהו התרסק.

הוא הצליח להנחיל תחושת ביטחון כאשר הוא דיבר לאומה באופן כה אפקטיבי במהלך הגל הראשון של נגיף הקורונה. אך המהלך האימפולסיבי לפתיחת הכלכלה בשלב מוקדם מדי, וכעת חוסר יכולתו להוציא החלטות לפועל, הובילו למשבר אמון ולחוסר ביטחון בו. הממשלה אינה מצליחה לדבר בקול אחד, בעת שכל משרד ממשלתי מפרסם הצהרות סותרות ואף אחד אינו עוסק בתמונה הגדולה, אלא רק באינטרסים המפלגתיים הצרים שלהם.

הציבור מבולבל ואיבד את אמונו ואפילו חברי מפלגתו של נתניהו החלו למרוד בו, כפי שמשתקף בוועדת הקורונה של הכנסת שמפילה החלטות ממשלה בנוגע להגבלות שמטרתן לרסן את המגפה. לאחר שתהליך קבלת ההחלטות יצא משליטתו, נתניהו מוגבל בפעילותו ע"י ממשלתו שלו, והוא אינו יכול לדבר לאומה באופן חופשי.

נדמה שלבני גנץ, ה"שותף" הקואליציוני שלו, אין כל מדיניות קוהרנטיות מלבד התנגדות להחלטותיו של נתניהו.

האמת המרה היא שקודם לבחירות האחרונות, הרגשנו שהמערכת הפוליטית הגיעה לשפל שלה. טעינו. ממשלת ה"אחדות" הזו הובילה לחוסר אחדות משווע.

זהו מצב קטסטרופלי בעבור אומה שרק לפני כמה חודשים התגאתה בכך שהיא מובילה עולמית בהתמודדות אפקטיבית עם נגיף הקורונה. כיום, המצב התהפך וישראל סובלת מרמת הדבקות יומיות לנפש מהגבוהות בעולם. כל מה שאנו שומעים מדוברי ממשלה שונים הן הצהרות טנטטיביות סותרות שאמורות להיות מיושמות – וסופן להתבטל. ביום אחד נפתחים המסעדות וחופי הים ולמחרת, הם נסגרים.

קשה להאמין שאני כותב זאת, אך אלא אם כן הממשלה תתאפס על עצמה, הייתי מקבל היום בברכה בחירות חדשות, במידה ואלו יובילו למיניו של מנהיג מוכשר שבכוחו להקים קבינט ממושמע שיעבוד באופן מאוחד לקידום האינטרס הלאומי.

הצוותים הרפואיים בארץ הם מבין הטובים בעולם.

המומחה לבריאות ציבורית, פרופ' גבי ברבש, שכיהן גם כמנכ"ל משרד הבריאות, מונה כעת לראשות הקמפיין הלאומי לניהול המשבר והוסמך לקבל את ההחלטות החיוניות הנדרשות בנושא. יש לאפשר לו לעשות כן, מבלי ששיקולים פוליטיים והפרעות בתפקודו.

באשר לראש הממשלה, קשה לי להודות כי על אף הישגיו היוצאים מן הכלל, בארץ ובזירה הבינלאומית, הוא אינו מוביל כיום את המדינה באופן אפקטיבי. זאת, עוד קודם לתיקים המשפטיים המכבידים שמולם הוא צפוי להתמודד. במידה ולא יצליח להפוך את הגל במהירות, להטיל משמעת על שותפיו ולהשיג הסדר משילות אמתי עם הקואליציה שלו, שרוב חבריה עסוקים כעת בפוליטיקה קטנונית של כוח במקום לעסוק בדחיפות במאבק בקורונה, אין כל הצדקה מוסרית לכך שממשלתו תמשיך בתפקידה.

כמו כן, ישראל זקוקה לממשלה חזקה על מנת להתמודד עם תבוסה אפשרית של טראמפ ועם עלייתו של ממשל דמוקרטי שיתמוך בנו במידה פחותה בהרבה מקודמו.

באופן כזה או אחר, אנו נוכל להתגבר על הקשיים מבית ומבחוץ כאחד, אך דרוש לנו מנהיג הזוכה לתמיכה של קבינט מוכשר וממושמע. אם לא כן, פנינו לאסון.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann