המתיחויות הגועשות מתחת לפני השטח המקושרות לגישתה ה-"מאופקת" של ההנהגה האנגלו- יהודית להסברה הישראלית, התפוצצו בישיבת המליאה האחרונה של וועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה. ג'ונתן ארקוש, סגן הנשיא הבכיר של הארגון, פתח במתקפה מרה כנגד מועצת ההנהגה היהודית (JLC)- חבורה המורכבת ברובה מיהודים בריטיים עשירים ושוליותיהם- אשר, על אף שאינה נושאת באחריות רשמית כלשהי, מתווה לכאורה את המדיניות הקהילתית. לקול מחיאות כפיים מרחבי המליאה, ארקוש האשים את ה-JLC בכך שהיא "אינה נבחרת, אינה מחויבת למתן דין וחשבון ועל כן- אינה מתקבלת על הדעת" כדוברת של יהדות בריטניה. ואולם, הוא ננזף באופן מידי על ידי הנשיא ועל ידי חברי ההנהלה בעקבות "התפרצות שלוחת רסן" ומתן הערות "בלתי מועילות ולא נכונות". כמו כן, נשמעו קריאות להתפטרותו.

"עבריים מפוחדים" והמנהיגים האנגלו- יהודיים

Print This Post

london-bds

"Anglo Jewish Leaders and "trembling Israelites

המתיחויות הגועשות מתחת לפני השטח המקושרות לגישתה ה-"מאופקת" של ההנהגה האנגלו- יהודית להסברה הישראלית, התפוצצו בישיבת המליאה האחרונה של וועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה. ג'ונתן ארקוש, סגן הנשיא הבכיר של הארגון, פתח במתקפה מרה כנגד מועצת ההנהגה היהודית (JLC)- חבורה המורכבת ברובה מיהודים בריטיים עשירים ושוליותיהם- אשר, על אף שאינה נושאת באחריות רשמית כלשהי, מתווה לכאורה את המדיניות הקהילתית.

לקול מחיאות כפיים מרחבי המליאה, ארקוש האשים את ה-JLC בכך שהיא "אינה נבחרת, אינה מחויבת למתן דין וחשבון ועל כן- אינה מתקבלת על הדעת" כדוברת של יהדות בריטניה.

ואולם, הוא ננזף באופן מידי על ידי הנשיא ועל ידי חברי ההנהלה בעקבות "התפרצות שלוחת רסן" ומתן הערות "בלתי מועילות ולא נכונות". כמו כן, נשמעו קריאות להתפטרותו.

ראש ה-JLC, מיק דיוויס, השמיע איום בוטה להפסקת התמיכה הכלכלית המתמשכת לוועד במידה וזה יורשה להמשיך ב-"מתקפות שערורייתיות ובלתי מוצדקות" שכאלו.

דיוויס, אשר עומד גם בראשה של המגבית היהודית המאוחדת לישראל, חולל סערה בעבר כאשר קרא ליהודי בריטניה לבקר את אופן טיפולה של המדינה היהודית בתהליך השלום. בהשתמשו בטרמינולוגיה של אויבינו, הוא הזהיר כי ישראל עומדת על סף הפיכה למדינת "אפרטהייד". בהערות שלא נשמעו כדוגמתן מצד מנהיג יהודי בתפוצות, דיוויס הצהיר כי "אני חושב שממשלת ישראל חייבת להכיר בכך שמעשיה משפיעים עלי באופן ישיר כיהודי החי בלונדון, בריטניה. כאשר עושים הם דברים טובים- זה טוב בשבילי, וכאשר עושים הם דברים רעים- זה רע בשבילי. ההשפעה עלי משמעותית בדיוק כפי שהיא עבור יהודים החיים בישראל. אני רוצה שהם יכירו בכך".

המנהיגים החברים בוועד השליחים זוכים אף הם לביקורת תדירה בנוגע לגישתם הדוממת. הנשיא לשעבר התרברב בכך שהוועד פועל על בסיס "לחישות" במקום "צעקות", וביקש להימנע מעימותים באמצעות התמקדות בדיפלומטיה שקטה.

הנשיא הנוכחי, ויויאן ויינמן, הוא יהודי אלגנטי, מסור ומתורבת וללא ספק הינו בעל כוונות טובות. אך חלק ממבקריו מרגישים כי התנהגותו הולמת יותר אקדמאי מאשר מנהיג קהילתי בעל חכמת רחוב.

בראיון שערך ויינמן לאחרונה עם הג'רוזלם פוסט, הוא דחה בתוקף את הטענה לפיה הוא ועמיתיו מהווים "עבריים מפוחדים". קודם לכן, הוא הודה כי הוועד נהנה מ-"גישה טובה" אך "אינו משפיע" על הממשלה. כמו כן, הוא ציין כי הוא נפגש לאחרונה עם ראש הממשלה קמרון (כחלק ממשלחת של ה-JLC) והתרשם כי הוא פתוח לרעיונות חדשות. עם זאת, באותה הנשימה הוא העיר כי "האנשים החשובים באמת הינם עובדי הציבור אשר מתדרכים את השרים". הוא שכח לציין כי בכירי משרד החוץ האנגלי נוטים להפגין אפילו יותר עוינות כלפי ישראל מאשר השרים הנבחרים.

אך מועצת ההנהגה היהודית- אשר אינה נושאת בדין וחשבון- ממשיכה לאחוז בהגה.

מגמה זו הובהרה רק לפני כמה ימים, כאשר ארקוש פרסם מכתב התנצלות משפיל בנוגע להערותיו הביקורתיות. במכתב שיבח ארקוש את ה-JLC, תיאר את דבריו כבלתי הולמים והביע חרטה על כך שהציג דברי מחלוקת במליאת הוועד. הייתה זו נסיגה משפילה בעבור אדם אשר עצמאותו הקודמת זכתה להערצה. כפי הנראה, הוא התקפל תחת לחץ אכזרי מצד עמיתיו וקבוצה של אנשים ללא אחריותיות, אשר שליטתם על הארנק הקהילתי מאפשרת להם לכפות את רצונם על הקהילה כולה. ראוי לציין כי ראש ה-JLC דיוויס השתיק בעבר גם את סגן יושב ראש הפדרציה הציונית הלוחמני, ג'ונתן הופמן, באמצעות איום לפתיחה בהליך משפטי יקר במידה וזה ישמיע דברי ביקורת נוספים.

מאבקים אלו בצמרת ההנהגה מתרחשים בתקופה של סערה גדולה בקהילה האנגלו- יהודית המתדלדלת. בעוד שישנם סימנים להתחדשות תרבותית וסולידריות אתנית גוברת, מצבם הכולל של יהודי בריטניה הוא מדכא בעליל.

רוברט ויסטריך, המומחה לאנטישמיות גלובלית, מתייחס ל-"רוח הרעה המנשבת על אדמת אנגליה הירוקה והנעימה", ובה הרטוריקה האנטי- ישראלית חלחלה לכל שכבות האינטליגנציה הבריטית, וזאת במידה כה רבה עד כי "ייתכן והגיע הזמן לעזוב".

ואולם בהקשר זה, ההנהגה האנגלו- יהודית נותרת במצב של הכחשה. בראיונו לג'רוזלם פוסט, ויינמן הסכים כי "יש הרבה מאוד רגשות אנטי- ישראליים, אשר לעיתים הופכים לאנטישמיות". אך כאשר רובין שפארד, אקדמאי לא- יהודי מוביל וידיד של ישראל, העיר כי "העלייה הדרמטית ברגשות אנטי- ישראליים והחרמות מרמזת כי החשיכה הולכת ומתקרבת… עבור היהודים בבריטניה", ויינמן גער בו על כך שהוא "טועה וזורע בהלה".

האמת היא שהממשלה השמרנית הנוכחית עומדת בחזית החבורה האנטי- ישראלית האירופאית. בסגנון "אלביון בוגדני" קלאסי, ראש הממשלה דיוויד קמרון מתאר עצמו כציוני אך לאחר מכן מתייחס לרצועת עזה בתור "מחנה מאסר באוויר הפתוח" ומגנה את ישראל על ה-"מתקפה" על משט המרמרה. בשנה שעברה, במטרה לפייס קבוצות אנטי- ישראליות וערביות, הוא שם קץ למסורת בת מאה שנים בה ראשי הממשלה הבריטיים שימשו כפטרוניה של הקרן הקיימת לישראל- מעשה שתיאר עורכו של ה-"ג'ואיש כרוניקל" כ-"מקביל להרמת שתי אצבעות כלפי הקהילה היהודית בבריטניה".

קמפיינים לקידום BDS (חרם, הימנעות מהשקעות ועיצומים) וקריאות מצד איגודים להחרמה של ישראל הגיעו לרמות של מגיפה. קן ליווינגסטון האנטי- ישראלי המרושע שוב מנהל קמפיין לראשות העיר לונדון, אשר מתגלית כבירתה האירופאית של הדה- לגיטימציה של ישראל. מתקיימות שם הפגנות בלתי פוסקות מצד השמאל הקיצוני לתמיכה בחמאס ובחיזבאללה. הן הכנסייה האנגליקנית והן זרמים פרוטסטנטיים הם אנטי- ישראליים באופן אכזרי. אקדמאיים ואקטיביסטיים יהודיים אשר מתעבים את ישראל עומדים בחוד החנית של המאמצים לדמוניזציה ודה- לגיטימציה של המדינה היהודית, ולעיתים קרובות זוכים לייצוג תקשורתי אוהד יותר מאשר דוברים יהודים רשמיים.

העוינות האנטי- ישראלית האינטואיטיבית המוקרנת מן התקשורת, ובמיוחד מצידה של ה-BBC, העצימה את שנאת ישראל והיהודים במידה כזו שרבים תופסים את הקהילה היהודית כקבוצה מצורעת. ואולם, המנהיגים היהודיים מפחיתים מערכה של השפעת השנאה הארסית הזו, ומשקיעים מאמצים מרובים יותר כנגד פשיסטיים שוליים מאשר נגד השמאל האנטי- ישראלי והמוסלמים הרדיקליים המסוכנים הרבה יותר, אותם הם מנסים ללא הרף לפייס במאמצים עקרים להוכחת אמיתותיהם. כמו כן, הם אינם מעריכים באופן מספק את התפקיד החיוני שמשחקים האנטישמיות המוסלמית והג'יהאדיזם. הם משחררים ללא הרף הצהרות המזהירות בפני סכנות האיסלאמופוביה, אשר סכנותיה זניחות בהשוואה לאלימות והאיומים המופנים כלפי יהודים.

המצב באוניברסיטאות הוא מחריד לגמרי והופך להיות אלים יותר ויותר. בכל יום תוקפים מטיפי שנאה את ישראל ואת העם היהודי.

חלק מן הסטודנטים היהודים, בניסיון להימנע מבידוד חברתי, הרחיקו עצמם מישראל והצטרפו לאופנה האנטי- ישראלית. מספר מנהיגי התאחדות הסטודנטים היהודית- אשר זוכה למימון ולעידוד מצד הממסד היהודי- ביקשו ללא הצלחה לפייס את הפעילים המוסלמים והאנטי- ישראליים על ידי גינוי של סטודנטים שארגנו הפגנות- נגד. כמו כן, הם ביקשו לשכנע אגודות יהודיות לבטל את נאומיו של קאסים חפיז, מוסלמי קיצוני לשעבר אשר הפך לפעיל פרו- ישראלי מבריק, וזאת מן הטעם המלאכותי לפיו נוכחותו תדרדר את מצב עניינם של היהודים במהלך שבוע האפרטהייד הישראלי. על מנת לרצות את המוסלמים, הם הפיצו דגלים פלסטיניים בנוסף לדגלי ישראל שחולקו באוניברסיטאות, מהלך שהגביר בסופו של דבר את הבוז כלפיהם.

בשנה שעברה, פעיל של ארגון Stand With Us ננשך בפניו בעת שהפגין למען ישראל. בתגובה לכך, העיר מנכ"ל ה-JLC כי "אם הם יוצאים ומחפשים צרות, אל להם להיות מופתעים כאשר דבר כזה קורה". התוקף הועמד לדין וזוכה, בזמן שאוהדיו ביציע קראו "הציונים תמיד מפסידים".

אך למרות מצב העניינים המדכא, ישנם שינויים דרמטיים וחיוביים אשר יצאו לדרך.

הראשון במעלה מבין אלו הוא הקואליציה הבריטית לישראל (BIC), גוף חדש יחסית אשר בראשו עומד סאם ווסטרופ- צעיר מוכשר ודינמי. כיום חברים בארגון למעלה מ-5000 תומכים והוא גדל בקצב מהיר, וזאת על אף שנמנע ממנו מימון מצידה של מרבית ההנהגה היהודית הממוסדת. הארגון מקיים הפגנות קבועות, מבקר ופועל כנגד מסיתים אנטי- ישראליים בכל האוניברסיטאות בממלכה המאוחדת ונלחם באגרסיביות מול תנועות החרם על ישראל. הארגון כרת בריתות עם ארגונים אחרים, ואפילו העמיד פעילים פרו- ישראליים מוסלמים כמו חפיז בחזית הקמפיינים שלו.

ה-BIC מרחיב כעת את פעילותו על מנת לקדם שתדלנות פוליטית וחשיפה תקשורתית חיובית, וכן פועל על מנת לפרסם דוחות חודשיים המתעדים פעילות אנטי- ישראלית באוניברסיטאות. בעזרת תקציב זעום מצליח הארגון לחדור לתחומים בהם ארגוני ממסד הזוכים למימון מפואר זכו להתקדמות מועטה בלבד.

בנוסף, הארגון תיאם לאחרונה קמפיין שמטרתו הייתה לבטל הופעה לצורך גיוס תרומות מצד קיצונים אסלאמיים מקומיים בבית ספר תיכון במנצ'סטר. הפעילים הללו נשמעו בעבר כשהם מהללים מחבלים מתאבדים בתור לוחמי חירות, מתייחסים ליהודים כצאצאי קופים וחזירים ומקדמים את הפרוטוקולים של זקני ציון. ה-BIC ננזף על ידי מנהיגי הממסד היהודי על כך שחשפו באופן חסר זהירות את האירוע בכלי התקשורת, אך מנהל בית הספר נאלץ בסופו של דבר לבטל את האירוע.

לארגון העולל מגיע גם חלק גדול מהקרדיט באשר להתפטרותה הכפויה בשבוע שעבר של הברונית טונג- הקסנופובית האנטי- ישראלית מהמפלגה הליבראלית- בעקבות נאומה הארסי באוניברסיטת מידלסקס. הארגון נערך במשך חודשים לשבוע האפרטהייד הישראלי, וריצ'ארד מילט- אחד מפעיליו המרכזיים- צילם את הנאומים המפלילים באירוע של טונג ופירסם אותם בבלוג שלו. ה-BIC תיאם לאחר מכן את תלונותיו, הציג אותם לאוניברסיטה ולמשטרה, ובבוקר שלפני התפטרותה של טונג- מנהיג הארגון ווסטרופ השתדל בפני המפלגה הליבראל- דמוקרטית כי תנקוט צעדים משמעתיים כנגד ההסתה מצידה של טונג. וועד שליחי הקהילות וה-JLC ביקשו לקחת קרדיט עבור התוצאה, אך זוהי הייתה ללא כל ספק תוצר של עבודתם הנחושה של הפעילים- ולא לחישותיהם השקטות בדלתות האחוריות.

בנוסף, ישנו ארגון בשם הידידים האקדמאיים של ישראל, אשר מתעמת עם החרמות אקדמיות מזה למעלה מעשור. לראש הארגון רוני פרייזר ישנה פעולה משפטית תלויה ועומדת בעניין אנטישמיות ממסדית כנגד איגוד המרצים.

גוף נוסף שהוקם לאחרונה הינו פרקליטים למען ישראל שבראשו עומד ג'ונתן טרנר. הוא מפעיל באופן אקטיבי את החוק על מנת לנטרל את אלו המבקשים לערער את הלגיטימיות של ישראל, וחושף ארגונים מוסלמים הפועלים כחזית לגיוס ממון עבור טרוריסטים. הוא התערב לאחרונה, באופן מוצלח, והכריח את הלורד צ'נסלר (שר המשפטים) לנזוף באופן רשמי בשופט בריטי אשר זיכה ונדליסטים לאחר שהרסו ציוד צבאי בשווי 300,000$ שיועד לישראל, וזאת בגלל התנהגותה ה-"בלתי מוסרית" כביכול ברצועת עזה.

אף אחד מן הארגונים העצמאיים הללו אינו ממומן או נתמך בידי הוועד או ה-JLC.

כמו כן, ישנם אישים בולטים כמו בעלת הטור מלאני פיליפס הבלתי נלאית מה-דיילי מייל, אשר זוכה להשמצות מצד חלק גדול מן הממסד היהודי על כך שהיא מקדמת באומץ את ההסברה הישראלית. היא כותבת גם עבור ה-ג'יואיש כרוניקל, כפי שעושה גם ההיסטוריון המתוחכם ג'פרי אלדרמן- אשר מותח ביקורת בלתי פוסקת על הממסד היהודי על פחדנותו ושתיקתו בפני המתקפות האנטי- ישראליות והאנטישמיות המתוכננות.

על אף כניעתו המתפתלת תחת לחץ של סגן נשיא וועד שליחי הקהילות ארקוש, יותר ויותר נציגים מתחילים להביע את מרת רוחם באשר לגישה החלשה כלפי ישראל המאומצת בידי מנהיגיהם. כמו כן, הם מתנגדים באופן הולך וגובר לתפקיד הקהילתי הדומיננטי של מנהיגי ה-JLC.

העובדה שקבוצות כמו הקואליציה הבריטית לישראל זוכים לתמיכה פופולארית הולכת וגוברת הינה סימן בריא. הן מהוות את התקווה היחידה לכך שיהדות אנגליה תמצא את האומץ להשמיע את קולה למען ישראל ולהבטיח כי דורות העתיד של יהודים צעירים לא ילכו בעקבות אבותיהם וירוצו לחפש מסתור, בהיותם מוכרעים על ידי שטפי השנאה והשקרים הנובעים מן האווירה הציבורית העוינת בבריטניה של היום. מגיע לארגונים הללו לזכות בתמיכה רבה יותר מצד הקהילה.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann