איזי ליבלר

סטליניזם באוניברסיטת בן-גוריון

אוניברסיטת בן-גוריון

Stalinism at Ben-Gurion University [1]

לפני מספר שבועות הועלו שוב טענות בפני פרופ' נווה גורדון, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל של אוניברסיטת בן-גוריון, על כך שבאופן מתמשך הוא לוקח חלק ביוזמות המבקשות להביא לחרם גלובאלי על ישראל, ובכלל זאת על האוניברסיטה בה הוא עצמו מלמד.

רקטור האוניברסיטה, פרופ' ג'ימי וינבלט, דחה פעם נוספת את הנסיונות לנקוט בצעדים משמעתיים נגד גורדון ועמד על-כך כי גורדון ישמור על תפקידו למרות העובדה שהוא משתמש באוניברסיטה כבסיס ליצירת דמוניזציה של ישראל. לטענתו, כל מעשה פרט להגנה על גורדון היה מהווה פגיעה בחופש האקדמי. וינבלט היה מודע לבעיות שהיו מתעוררות מצד חברי סגל אחרים לו היה פועל נגד גורדון. במקרה קודם שבו עלה נושא זה לדיון, פרופ' אורי רם, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, הזהיר כי "אם גורדון יפוטר מתפקיד ראש החוג על רקע עמדתו הפוליטית אקרא לכל ראשי החוגים באוניברסיטה להתפטר אף הם לאות תמיכה בו ולאות מחאה על הפגיעה בזכויותיו, בחופש האזרחי ובמוסד האוניברסיטה בישראל".

לפני כמה ימים התרחש באוניברסיטת בן-גוריון מאורע בלתי-רגיל שכמעט ולא משך את תשומת לבם של הציבור ואמצעי התקשורת. ד"ר ירוחם לויט, פרופ' אמריטוס שלימד במשך שנים קורס בנושא ביואתיקה, פוטר מהאוניברסיטה משום שהביע את דעתו בהרצאה ואמר שהנטייה ההומוסקסואלית ניתנת ל"ריסון" וכי נמנעים מילדים לזוגות חד-מיניים חיי משפחה "נורמליים".

כמובן שניתן להתווכח על אמיתותה של טענה מסוג זה. אך להערה לא היתה כוונה לפגוע או להעליב. ד"ר לויט אף הצהיר "אין לי דבר וחצי דבר נגד הקהילה ההומו-לסבית. יתרה מכך, בשנותיי הרבות באוניברסיטה תמיד חינכתי להבנת ערכי הזולת, לסובלנות ולליברליזם".

למרות זאת התעקש מנהל בית הספר לרוקחות, פרופ' ריאד אגבאריה, להפסיק את העסקתו של לויט. "השמעת דעות אישיות, שבדיעבד נמצאו כפוגעות אישית בחלק מהסטודנטים, אין לה מקום בהרצאות במסגרת בית הספר לרוקחות" כתב אגבאריה. האוניברסיטה יצאה בהצהרה שהדגישה כי "אוניברסיטת בן-גוריון מקדשת את חופש הבעת הדעה והמחשבה, אולם המרצה, כאמור, חצה את הגבולות בצורה בוטה". (הדיווחים בתקשורת גם ציינו כי ד"ר לויט הוא מתנחל תושב קריית-ארבע. ככל הנראה המדיה התכוונה לרמוז לכך שהעובדה רלוונטית לפיטוריו.)

פיטוריו של ד"ר לויט מבטאים את המוסר הכפול האבסורדי והמגונה אותו מיישמים המוסדות האקדמיים בישראל. האוניברסיטאות מוכנות לפטר מרצה על רקע הבעת דעה שאינה נחשבת תקינה פוליטית בעיני הממסד האקדמי השולט. אך אותם גופים מתעקשים לשמור על הקביעות של אקדמאי בכיר כמו גורדון, שתואר על-ידי אלן דרשוביץ' כאיש ש"נכנס למיטה עם ניאו-נאצים, מכחישי שואה ואנטישמים… דוגמא מתועבת ליהודי וישראלי בעל שנאה עצמית".

גורדון למעשה תמך בפעולות טרור ותיאר טרוריסט מורשע מהפת"ח כמודל לחיקוי לילדיו. הוא קרא לחרם על אוניברסיטת בן-גוריון ועל מדינת ה"אפרטהייד" ישראל. למרות זאת, ראשי האוניברסיטה חוזרים ומדגישים כי, אפילו אם גורדון ימשיך להשתמש בתפקידו כדי לחתור תחת המדינה ולשתף פעולה עם אלו המבקשים להטיל חרם על האוניברסיטה שלו, לא יינקטו נגדו צעדים משמעתיים כיוון שדבר זה יהווה הפרה של החירות האקדמית. בעוד שהאוניברסיטה לא החשיבה את מעשיו של גורדון כ"חציית קו אדום", ד"ר לויט פוטר בעקבות הערה שהשמיע אודות הבעיות איתם מתמודדים ילדים הגדלים במשפחות חד-מיניות – נקודת מבט לגיטימית שלבטח מצדיקה התייחסות ושקילה.

מקרה זה מדגים את האווירה שהצליחו ליצור חבורה של פוסט-ציונים ואקדמאים מהשמאל הקיצוני. אווירה בה חברי סגל בעלי קביעות מודעים לכך שיש להם חופש להשמיץ את מדינתם ואף לקרוא להחרבת האוניברסיטה שלהם בשם החופש האקדמי, זאת בעוד שהם מדכאים כל דעה שאינה תקינה פוליטית מנקודת המבט צרת האופקים שלהם. ישנו כאן דמיון אמיתי לאוניברסיטאות שאישר סטאלין בברית-המועצות לשעבר.

יהיה צורך לבחון את שפיותם של הממשלה ושל התורמים לאוניברסיטת בן-גוריון, וכן למוסדות אקדמיים אחרים, במידה והם ימשיכו לספק למוסדות אלו מימון שיכול להיות מנוצל בצורה כה בלתי-מוסרית.

ileibler@netvision.net.il [2]