סורוס רוצה ישראל חלשה

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: Beware Jewish Billionaires Bearing Gifts

סימני שינוי מבשרי רעות נראים באופק, בארה"ב.

התנודה הסוחפת בקרב קהל הבוחרים אפשרה לדמוקרטים להשתלט על שני בתי הקונגרס שם. מהלך זה עלול להצמיח בעיה לישראל: למרות התמיכה הכוללת בישראל, האגף הרדיקלי של המפלגה הדמוקרטית הולך ומגלה פחות ופחות אהדה למדיניותה.

עוד לפני הבחירות החלה וושינגטון לאותת על כוונת התרחקות מישראל. על ישראל הופעלו לחצים לעשות ויתורים חד-צדדיים נוספים למחמוד עבאס, אשר רובם ישפיעו במישרין על ביטחונה. האווירה החדשה באה לידי ביטוי בנאום שנשאה לאחרונה מזכירת המדינה קונדוליסה רייס, שבו השוותה את הסבל שגורם העם הפלשתיני לעצמו להפרדה הגזעית בארה"ב, ואמרה כי "לא יכולה להיות מורשת גדולה יותר לאמריקה" מלהביא להקמת "מדינה פלשתינית לעם שסבל, הושפל ולא מיצה את הפוטנציאל שלו זמן רב מדי".

רייס לא השכילה לסייג הערות אלה בציון העובדה שה"השפלה" ו"הסבל" של הפלשתינים היו נמנעים, ושמדינה פלשתינית היתה מוקמת כבר לפני זמן רב, אילו חדלו מהטרור ומשיגור הטילים לעבר אזרחי ישראל – מצב הנמשך עד עצם היום הזה.

גם ממשלת ישראל חסרת האונים וגם הממסד היהודי האמריקני, הקולני בדרך כלל, לא גינו את ההצהרות הבלתי נסבלות הללו.

את ההתפתחויות הללו יש לראות במקביל למערכה גוברת והולכת מצד קבוצות שמאל יהודיות באמריקה, שאינן מייצגות את רוב הציבור, אשר דוחקות בגלוי בממשל האמריקני לרכך את מדיניותו כלפי הפלשתינים. כדי שלא לגרום למתיחות עם הקהילה היהודית הפרו-ישראלית, נוקטים ה'יונים' הללו שפה אורווליאנית. הם אינם דורשים שממשל בוש יחדל מלתמוך בישראל, אלא קוראים לוושינגטון להיות "מעורבת יותר" ו"מאוזנת יותר" כדי לשים קץ למעשי "האלימות והתגמול הנמשכים" – לשון עקיפה להמעטת חומרתם של הטרור וההסתה מצד הפלשתינים. משמעות הדבר היא שיהודים אלה מפצירים בישראל לנהל מו"מ תחת אש, לשים קץ לעיצומים על הרשות הפלשתינית, לדבר עם החמאס ולעשות ויתורים שיגבו חיי אזרחים בישראל.

מסע השמצות

באורח פרדוקסלי, רק לאחרונה הגיעה תמיכת ארה"ב בישראל לשיא של כל הזמנים. הנשיא בוש הוא ללא ספק הנשיא הפרו-ישראלי ביותר שישב בבית הלבן מעולם. גם הקונגרס וגם הסנאט תמכו בישראל, והאופוזיציה נדחקה לשוליים. האוואנגליקנים העלו את תמיכתם בישראל למקום גבוה במיוחד בסדר העדיפויות שלהם.

אולם ענני הסערה הלכו והתקדרו. ההאשמות בריגול נגד אנשי אייפא"ק מבטאות עלבון חסר תקדים כלפי בעלת ברית. בקמפוסים האוניברסיטאיים הפכה הפעילות האנטי-ישראלית למוקד הפעלתנות הפוליטית הרדיקלית. גורמים שונים באמצעי התקשורת האלקטרוניים והכתובים בארה"ב גילו דעות קדומות מובהקות בדיווחיהם על מלחמת לבנון. המהומה סביב השדולה הישראלית שעוררו הפרופסורים ג'ון מירשהיימר וסטיבן וולט, במסמך שהתפרסם באוניברסיטת הרווארד, הולידו מסע נרחב של השמצות נגד אייפא"ק ושדולות פרו-ישראליות אחרות. אינטלקטואלים נוסח טוני ג'אדט, הסבורים שהקמת מדינת ישראל היתה טעות והתומכים בכינון ישות ישראלית-פלשתינית דו-לאומית, סיפקו אווירה של מכובדות לשאיפה לפרק את המדינה היהודית.

רגשות אנטי-ישראליים אלה החלו לחלחל גם למפלגה הדמוקרטית. על אף נצחונו בסופו של דבר, אי אפשר לשכוח את הפסדו של הסנאטור ג'וזף ליברמן בבחירות המוקדמות, לטובת מועמד בלתי ידוע שקרא תגר על מדיניותו כלפי המזרח התיכון ואף זכה בתמיכתם של מצביעים יהודים רבים.

ההיבט המדאיג ביותר של מגמות אלה אינו התעצמות מעמדם הציבורי של גופים דוגמת 'הפורום המדיני היהודי' ו'ברית צדק ושלום', הקוראים ליתר "איזון". מדאיג עוד יותר שתגובותיהם של גופים יהודים אמריקניים לפעולות אלה, לבד מתגובתה של הסתדרות ציוני אמריקה הנוקשה – הושתקו באופן יוצא דופן.

על אף כפל הלשון המטעה, המערכה הזאת מהווה איום ממשי ורציני על ישראל. אייפא"ק היא כנראה סיפור ההצלחה הגדול ביותר בקרב השדולות האמריקניות כולן. יש לה תפקיד מכריע אחד: לתמוך בישראל ובמדיניותן של ממשלות ישראל. אילו נקטה אייפא"ק מדיניות הסותרת את מטרותיה של ממשלת ישראל, או שאינה עולה בקנה אחד עמה, היתה מאבדת תמיכת הציבור הרחב בן-לילה. לפיכך, הטענות החוזרות ונשנות כאילו אייפא"ק הוא גוף "ניצי", נועדו לחתור תחתיו ותחת התמיכה בישראל.

גופים 'יוניים' המשמיעים האשמות כאלה כבר הצליחו למסמס את החקיקה בקונגרס שנועדה לקצץ בסיוע לרשות הפלשתינית אם זו לא תתנער מהטרור. הם גם תמכו בוושינגטון במאמצים לאלץ את ישראל לעשות ויתורים ביטחוניים במעברי הגבול – ויתורים שהביאו לזרימה עצומה של אמל"ח לעזה.

מדאיגה עוד יותר היתה הכרזתו של ג'ורג' סורוס, אחד מעשרת האנשים העשירים בעולם, כי יפעיל את השפעתו הפיננסית ואת קשריו עם מיליארדרים יהודים אחרים כדי להקים גוף חדש שיאזן "את המדיניות הניצית של אייפא"ק". לסורוס אין כל עניין לבקר בישראל, ואין לו כל נקיפות מצפון כשהוא מציג את עצמו כאנטי-ציוני. למרות היותו ניצול שואה, הוא מקביל בין ממשל בוש למשטר הנאצי, מייחס את התעוררות האנטישמיות בעולם לפעולותיה של ישראל, ומתגאה בביקורתו הגלויה כלפי ישראל. קרן הצדקה שלו מתעלמת מישראל, בטענה שזו "תומכת בזכויות הערבים בישראל". סורוס גם מקדם את הרעיון שיש להחליש את ישראל כי לישראל חלשה סיכוי טוב יותר להשיג הסכם שלום עם שכנותיה.

הצירוף הפטאלי

הצירוף הפטאלי של אנשי שמאל יהודים ומיליארדרים ליברליים של-סלון – גם הם יהודים, צריך להדאיג. צירוף כזה יחזק את ה'יונים' הרדיקליות ויוסיף להן "חוצפה". אין זה מקרה שד"ר יוסי ביילין תומך מאוד בהקמת הגוף החדש של סורוס, שלדבריו "לא יתחרה עם אייפא"ק, אבל יציג היבט אחר של יהדות אמריקה".

הדבקת תווית

למרבה הצער, עלולה ממשלת אולמרט הצולעת – במקום לנטרל ארגון יהודי החותר לערעור השדולה העיקרית של ישראל בארה"ב, לעמוד מן הצד ולהימנע מלהתמודד עם מיליארדרים. אז תיפול המשימה הזאת על שכם הממסד היהודי האמריקני. לממסד זה אין רקורד חיובי כל כך בהתמודדות עם מיליארדרים יהודים. איומים מצד תורמים חשובים הצליחו בדרך כלל להפחיד ארגונים כאלה ולגרום להם לסגת. לא יהיה זה נעים, אם גם ממשלת ישראל תטמון את ראשה בחול וגם הארגונים היהודים האמריקניים ישמרו על שתיקה – לנוכח המערכה לשלילה 'רכה' של הלגיטימציה של אייפא"ק, על ידי הדבקת תוויות.

הגיבוי של וושינגטון לישראל כיום חיוני ומכריע יותר מאי פעם. מרבית המחוקקים הדמוקרטים שנבחרו זה עתה ימשיכו לתמוך בישראל. אך מצב זה עלול להשתנות מן הקצה אל הקצה אם ממשלת ישראל ומנהיגי יהודי אמריקה לא יעמדו על דעתם ויאמרו "לא" לדרישות החותרות תחת ביטחונה של ישראל.

אין ספק שאם יהודי אמריקה ייתפסו כאילו הם חלוקים ביניהם באשר לישראל, ההשלכות יהיו הרסניות.

איזי ליבלר הוא יו"ר ועדת הקשרים בין ישראל לתפוצות במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann