תוצאות הבחירות הבלתי-צפויות הציבו אתגרים מרתיעים בפני ראש הממשלה נתניהו. ישראלים רבים אינם מחבבים את נתניהו. יש לו מגרעות אישיותיות, ובדומה לכל מנהיג ישראלי מאז בן-גוריון, הוא עשה שגיאות גדולות בעברו. אך לזכותו ייאמר כי במהלך ארבע השנים האחרונות, הוא הזיז את 'הליכוד' אל עבר המרכז, והשיג קונצנזוס לאומי כללי. הוא נחל הצלחה בהתנגדות ללחצים הגלובאליים המרוכזים אשר היו מערערים את ביטחוננו, ויצר מודעות בינלאומית לסכנות הטמונות באיראן גרעינית. כמו כן, הוא קיבל החלטות אסטרטגיות חיוניות שהוכיחו עצמן כמועילות ביותר, וללא ספק תרם יותר לביטחון המדינה מאשר קודמיו בתפקיד. אף על פי כן, האסטרטגיות האלקטורליות שלו הוכיחו עצמן כהרות אסון. לו היה הולך לבחירות כפי שתוכנן מלכתחילה, ולא היה מכניס עצמו לברית הכושלת עם 'קדימה' ובהמשך לאיחוד הרשימה עם 'ישראל ביתנו', הוא היה נמצא היום בעמדה טובה לאין שעור. עם זאת, הצלחתן המרשימה של 'יש עתיד' ו'הבית היהודי' עלולה להתגלות בטווח הארוך דווקא כברכה- בעבור מדינת ישראל ונתניהו כאחד. ייתכן והללו יאפשרו לו להציג רפורפות פנימיות שזמנן עבר, ולהתוות גישה מאוזנת כלפי הפלסטינים מטעמה של ממשלה לאומית רחבה.

נתניהו עומד מול אתגרים משמעותיים

Print This Post

israel-elections-exit-poll

Daunting Challenges facing Netanyahu

תוצאות הבחירות הבלתי-צפויות הציבו אתגרים מרתיעים בפני ראש הממשלה נתניהו.

ישראלים רבים אינם מחבבים את נתניהו. יש לו מגרעות אישיותיות, ובדומה לכל מנהיג ישראלי מאז בן-גוריון, הוא עשה שגיאות גדולות בעברו.

אך לזכותו ייאמר כי במהלך ארבע השנים האחרונות, הוא הזיז את 'הליכוד' אל עבר המרכז, והשיג קונצנזוס לאומי כללי. הוא נחל הצלחה בהתנגדות ללחצים הגלובאליים המרוכזים אשר היו מערערים את ביטחוננו, ויצר מודעות בינלאומית לסכנות הטמונות באיראן גרעינית. כמו כן, הוא קיבל החלטות אסטרטגיות חיוניות שהוכיחו עצמן כמועילות ביותר, וללא ספק תרם יותר לביטחון המדינה מאשר קודמיו בתפקיד.

אף על פי כן, האסטרטגיות האלקטורליות שלו הוכיחו עצמן כהרות אסון. לו היה הולך לבחירות כפי שתוכנן מלכתחילה, ולא היה מכניס עצמו לברית הכושלת עם 'קדימה' ובהמשך לאיחוד הרשימה עם 'ישראל ביתנו', הוא היה נמצא היום בעמדה טובה לאין שעור.

עם זאת, הצלחתן המרשימה של 'יש עתיד' ו'הבית היהודי' עלולה להתגלות בטווח הארוך דווקא כברכה- בעבור מדינת ישראל ונתניהו כאחד. ייתכן והללו יאפשרו לו להציג רפורפות פנימיות שזמנן עבר, ולהתוות גישה מאוזנת כלפי הפלסטינים מטעמה של ממשלה לאומית רחבה.

בניתוח התוצאות, יש להתעלם מהברברת התקשורתית לפיה הבחירות יצרו חלוקה מאוזנת בין ימין ושמאל. גם בהתעלם מן העובדה שמונחים שכאלה חסרי משמעות בהקשר זה, ממשלה התלוייה בעשרה ח"כים ערבים אנטי-ציוניים מוצהרים אינה מתקבלת על הדעת.

באותה מידה, האומה לא נעה אל עבר הימין. חיסולם של מספר ליבראליים והצלחתם של כמה בעלי קו-נוקשה בפריימריז של 'הליכוד' משקפים תככים פנימיים במפלגה, ולא תזוזה לאומית רחבה לימין. עם זאת, הדבר עלה ל'ליכוד' בקולות, וניסיונותיו של נתניהו להתחרות בהמשך על קולות הימין הקיצוני לא הועילו אף הן.

הבחירות הללו לא היוו הצבעת אי-אמון בטיפולו של נתניהו בתהליך השלום, ביחסים עם ארצות הברית או ביחסי החוץ. המפלגות הבודדות שכיוונו את הקמפיין שלהן כנגד מדיניות החוץ של נתניהו היו 'מרץ' ו'התנועה' של ציפי לבני. שתי המפלגות הללו גרפו רק 12 מנדטים גם יחד.

להוציא מס-שפתיים כלשהו כנגד התנהלותה של הממשלה במשא ומתן, מפלגות האופוזיציה המרכזיות התרכזו באופן גורף בנושאים חברתיים פנימיים. באופן מיוחד, קריאת התיגר של לפיד כנגד הקיצוניות החרדית- קריאתו להכללתם בגיוס ובכח העבודה- משכו מצביעים רבים.

בהקשר של יחסי החוץ, על אף ההתדרדרות המסיבית בתמיכה ב'ליכוד-ביתנו', רוב רובו של ציבור הבוחרים עדיין מעדיף את נתניהו כמנהיג, מעל ומעבר לכל מועמד אחר.

ישנו קונצנזוס שלט בקרב הישראלים התומך בעמדת נתניהו, לפיה אין אפשרות להגיע לשלום עם הפלסטינים תחת הנהגתם הנוכחית. מחמוד עבאס נתפס כיום כשרלטן, המדבר בלשון מפוצלת ומחוייב לסיום הריבונות היהודית לא פחות מאשר חמאס. הדברים שאמר השבוע בנוגע לשיתוף הפעולה בין הציונות לנאצים אינם מפתיעים כלל, בהתחשב בעובדה שהדוקטורט שלו התבסס על הכחשת השואה.

עם זאת, מרבית הישראלים אינם מבקשים לקלוט לתוכם מיליוני פלסטינים ולשלוט עליהם, והם מתנגדים לסיפוח השטחים או ליצירת מדינה דו-לאומית. הם מעדיפים להמשיך בסטטוס קוו, עד אשר יקום פרטרנר אמתי לשלום ומדינה פלסטינית לא תאיים עוד על ביטחונה של ישראל. על כן, באקלים הנוכחי, רוב הישראלים תומכים בנתניהו, בחוסר-מוכנתו להסכים לוויתורים נוספים ובמאמציו להשיג פתרונות-ביניים.

עם זאת, קיימת מודעות לכך שאנו עומדים בפני לחצים גלובאליים חסרי תקדים וכי מדובר ברגע מכריע בהיסטוריה שלנו. אנו מוקפים ביריבים המחוייבים לחורבננו. מלבד החמאס והחיזבאללה, ישנם משטרים אסלאמיסטיים כאוטיים בסוריה, מצרים, וייתכן שאף בירדן. אנו עומדים בפני איום קיומי מצד איראן, שממנה יש לשלול את האפשרות להפוך למעצמת גרעין.

בסביבה זו, כאשר האירופאים דרוכים להטיל עלינו דרישות בלתי-מציאותיות נוספות, יחסינו עם ארה"ב חיוניים מתמיד. ואולם, האיתותים האחרונים מצד הממשל מטרידים ביותר. אובמה מינה לתפקיד שר ההגנה אדם בעל רקורד עקבי של עוינות כלפי ישראל, המתנגד לכל מתווה של פעולה צבאית כנגד איראן.

דבריו המעליבים של אובמה ערב הבחירות, לפיהם יש לו הבנה טובה יותר של צרכי ישראל מזו של נתניהו, היוו התערבות בוטה בענייניה הפנימיים של מדינה ריבונית והפגנת בוז כלפי בת-ברית.

במידה והקונגרס יעניק לאובמה יד חופשית בטיפול בישראל, הוא עלול לעשות את חיינו קשים ביותר בארבע השנים הקרובות.

ארה"ב עלולה להימנע מהפעלת הווטו האמריקני כנגד החלטות או"ם חד-צדדיות המבקרות את ישראל; תיתכנה גם קריאות לקבלת קווי שביתת הנשק הבלתי-ניתנים-להגנה מ-1949 בתור גבולות (בנוסף לחילופי שטחים שהפלסטינים לעולם לא יסכימו לקבל); קריאות לויתורים טריטוריאליים נוספים כלפי הפלסטינים, ללא הדדיות; דרישה להקפאת ההתנחליות, גם בתוך גושי ההתיישבות המרכזיים ובירושלים היהודית; לחץ לחלוקת ירושלים, וזאת על אף העובדה שמרבית ערביי ישראל מעדיפים להישאר תחת ריבונות ישראלית.

עם זאת, למרות שאובמה איננו נזקק עוד לקולות או לתמיכה לקראת בחירה מחדש ועל אף סלידתו הברורה כלפי נתניהו, הוא אינו יכול פשוט להתעלם מהחלטות הקונגרס או לפסוק כנגדן. למזלנו הנוכחי, קשרי ארה"ב-ישראל נותרו מוצקים, והקונגרס מחוייב לשימור הברית.

בכדי לשמר את קשרינו החזקים עם הקונגרס, על נתניהו להקים ממשלה רחבה, אשר תפגין כי הוא פועל בשמו של העם כולו. כך, תעמוד לו היכולת לבצע וויתורים בנושאים משניים, תוך עמידה איתנה באותם הנושאים אשר עלולים להשפיע על דרישות הביטחון הבסיסיות של ישראל. כמו כן, הוא יוכל להראות לעולם שמדיניותו זוכה לתמיכתם של רוב רובם של הישראלים, תוך חשיפת שקרי הליבראליים, המבקשים לתאר את מדיניותה של ישראל ככזו המוכתבת על ידי אלמנטים מן הימין הקיצוני ולא כקונצנזוס לאומי.

המכשול העיקרי אשר עלול לסכל מאמץ שכזה הינו חוסר-היכולת לשמר במקביל את תמיכתן של 'ש"ס' ושל 'יש עתיד', תוך מתן מענה לדרישות הפופלאריות לפיהן החרדים ישתתפו בגיוס או בשרות לאומי ויומרצו לעבוד למחייתם במקום להתקיים מתשלומי רווחה במשך כל חייהם. הדבר יהווה ללא ספק תנאי מפתח להצטרפותו של לפיד לממשלה, ו'ש"ס' (שרבים מתומכיה, בשונה מ'יהדות התורה', משרתים בצה"ל) תהיה חשופה ללחץ רב לפשרה בנושא זה.

במידה ו'ש"ס', 'יש עתיד', 'קדימה' ו'הבית היהודי' יצטרפו ל'ליכוד-ביתנו' בכדי להקים קואליציה, נתניהו יעמוד בראש ממשלה יציבה המבוססת על 74 ח"כים ואשר איננה נתונה להפחדה מצד פלג יחידי כלשהו.

נפתלי בנט התוסס מ'הבית היהודי', שעלייתו הדרמטית הייתה גולת הכותרת של מערכת הבחירות, יחוייב להתגבר על עימותיו הקודמים עם נתניהו ולהשקיט את הקיצונים במפלגתו.

חוסר הצלחה בהרכבת קואליציה רחבה יעמיד את נתניהו בפני מצב סיוטי, שבמסגרתו יעמוד בראש ממשלה צרה שמדיניותה תהיה נתונה לוטו מצד החרדים או הקיצוניים האידיאולוגיים המקדמים את הסיפוח והמשוכנעים כי אנו מסוגלים לעמוד בפני עצמנו ללא תמיכתה של מעצמת-על.

בתנאים שכאלו, לא תהיה אפשרות להרכיב ממשלה יציבה. התוהו ובוהו הנובע מכך יערער את יכולתנו להתעמת עם יריבינו ולעמוד בפני הלחץ הגלובאלי.

בכדי להימנע ממצב שכזה, עומדת לנו הזכות לדרוש כי נציגינו הפוליטיים יתנהגו כישראלים פטריוטיים, יניחו בצד את חילוקי הדעות שלהם וישתפו פעולה על מנת לקדם את האינטרס הלאומי.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann