באסיפה הכללית של האו"ם לפני כחודשיים, אנו חזינו בגאווה כיצד ראש ממשלתנו עושה שימוש בלשון-הזהב שלו על מנת לקדם את צדקת ישראל. אירוע זה הזכיר את נאומו המרהיב בפני הקונגרס, אשר הביא לתשואות דו-מפלגתיות חוזרות ונשנות. ובימים אלו, ללא קשר למחיר העסקה עם החמאס, זוכה נתניהו לתשבחות מפיהם של מרבית הישראלים על כך שהצליח להביא לשחרורו של גלעד שליט. ואולם, באופן אירוני, כנראה שאף ראש ממשלה ישראלי בעבר לא נתקל במידה רבה כל כך של שנאה וטינה, הן מצדם של בוחריו והן מחלקם הגדול של כלי התקשורת, אשר מכפישים ללא רחמים אותו ואת בני משפחתו, ללא הפרדה מינימלית בין חייו האישיים והציבוריים.

נתניהו – היתרונות והחסרונות

Print This Post

נתניהו

Netanyahu -the pros and cons

באסיפה הכללית של האו"ם לפני כחודשיים, אנו חזינו בגאווה כיצד ראש ממשלתנו עושה שימוש בלשון-הזהב שלו על מנת לקדם את צדקת ישראל. אירוע זה הזכיר את נאומו המרהיב בפני הקונגרס, אשר הביא לתשואות דו-מפלגתיות חוזרות ונשנות.

ובימים אלו, ללא קשר למחיר העסקה עם החמאס, זוכה נתניהו לתשבחות מפיהם של מרבית הישראלים על כך שהצליח להביא לשחרורו של גלעד שליט.

ואולם, באופן אירוני, כנראה שאף ראש ממשלה ישראלי בעבר לא נתקל במידה רבה כל כך של שנאה וטינה, הן מצדם של בוחריו והן מחלקם הגדול של כלי התקשורת, אשר מכפישים ללא רחמים אותו ואת בני משפחתו, ללא הפרדה מינימלית בין חייו האישיים והציבוריים.

מבקריו של נתניהו טוענים כי הוא לוקה בפגמים אישיותיים משמעותיים. הוא אינו נתפס כאדם חם, ורבים מאשימים אותו בכך שהוא אינו מסוגל ליצור מערכות יחסים בין-אישיות ארוכות טווח. חלק מעמיתיו לשעבר טוענים כי הוא חסר נאמנות ונוטש בהפכפכות את חבריו ואת בני בריתו כאשר הדבר מועיל לו ברמה אישית.

הם מאשימים כי בעתות לחץ, נתניהו אינו החלטתי ונוטה לקמול. הם טוענים כי על אף שהוא מפגין מנהיגות, הוא נוטה להפריח בלוני ניסוי וליישם מדיניות רק במקרים בהם הוא בטוח כי יזכה לאהדה ציבורית.

בניגוד למנהיגים סגפנים מן העבר דוגמת דוד בן גוריון ומנחם בגין, נתניהו מואשם לעיתים קרובות בהדוניזם ובכך שהוא מנהל אורח חיים ראוותני. התקשורת העוינת מאשימה אותו שוב ושוב בבזבוז קל דעת של כספי משלם המיסים במלונות יוקרה, וזאת על אף שהיה זה מבזה עבור מדינת ישראל לו ראש ממשלתה היה נוהג אחרת.

מיותר לציין כי האופוזיציה המרכזית לו נובעת מן השמאל הקיצוני, אשר מצייר אותו כקפיטליסט חסר-לב ולאומן פנאטי, חסר רגישות כלפי אחרים. עד היום ממשיכים להאשימו בכך שייצר את אווירת השנאה אשר הובילה לרצח יצחק רבין. ואולם במציאות, כל שהוא עשה היה לחזות, בצדק, כי הסכמי אוסלו היוו מתכון לאסון.

הקואליציה של נתניהו אכן יוצרת בעיות, כפי שמודגם בהצהרות הסותרות התדירות ובוויכוחים הציבוריים בינו לבין שר החוץ שלו, וכן בעיכובים הבלתי נסלחים במינויים חשובים דוגמת הדחיות החוזרות ונשנות בבחירת השגריר באו"ם.

ציפי לבני, עמיתתו לשעבר של נתניהו בליכוד וכיום מנהיגת קדימה ויושבת ראש האופוזיציה, מרכזת את מרבית מאמציה ביצירת דמוניזציה שלו.

היא גינתה אותו על כך שהסכים להקפאת הבנייה בת 10 החודשים בהתנחלויות. ואולם, לאחר מכן, כאשר הוא סרב לאשר הקפאה נוספת בבנייה, היא האשימה אותה בערעור יחסי ישראל-ארה"ב. היא מאשימה אותו, במקום את עבאס, במשבר במשא ומתן עם הפלסטינים. במקום לתמוך בו במאמציו כנגד הלחצים החד-צדדיים של אובמה, היא מטילה את כל האשמה על כתפיו. על אף הסכנות הבלתי רגילות העומדות בפנינו, היא מסרבת לשקול ישיבה בממשלת אחדות או אפילו ליישם עמדה תומכת כחלק מהאופוזיציה.

מיותר לציין כי נתניהו רחוק מלהיות מושלם, וייתכן וחלק מהביקורות והחולשות המופנות כלפיו מוצדקות.

אך יש לאזן את הפגמים הללו ולקחת בחשבון את תכונותיו החיוביות ואת הישגיו. הצלחתו המרכזית של נתניהו היא בכך שעל אף שהוא עומד בראשה של קואליציית ימין מוצקה, הוא הצליח למעשה להזיז את האומה אל עבר עמדות במרכז המפה הפוליטית, ובכך השיג את הקונצנזוס הרחב ביותר בקרב העם מאז הקרע בנוגע להסכמי אוסלו.

בעודו מואשם ללא הרף בעקשנות ובניצול כל הזדמנות על מנת למנוע מישראל להגיע להסדר עם שכנותיה, הוא הפגין למעשה גמישות רבה יותר אפילו מיצחק רבין. הוא ניווט את הליכוד ואת ישראל ביתנו אל עבר אימוץ של פתרון שתי מדינות- וזאת בהתאם להתניה של קיומו של פרטנר פלסטיני אמתי לשלום- אך זה, ללא כל אשמה מצדו של נתניהו, אינו נראה כיום באופק. התנהגות זו הרחיקה אותו מהאלמנטים הניציים בקואליציה שלו, אשר מאשימים אותו בכך שנכנע ללחצים האמריקאים.

נתניהו נכנס לתפקידו בעת שהמדינה עמדה בפני אחת התקופות הקשות ביחסיה עם בת-בריתה החיונית ביותר, ארצות הברית. הוא התעמת עם נשיא אמריקאי אשר למן הרגע הראשון, נקט בעמדה אישית עוינת וגלויה כלפיו והבהיר כי אין לו אמון בנתניהו או בממשלת "הימין" שלו.

אף על פי כן, הוא הצליח לאזן הליכה על חבל דיפלומטי דק באופן יוצא מן הכלל, כאשר סירב להיכנע בנושאים החיוניים לביטחונה של ישראל. בו בזמן, הצליח לשכנע את חבריו לקואליציית הימין לאמץ ויתורים חסרי תקדים כמו הקפאת הבנייה של 10 החודשים בהתנחלויות, וזאת על מנת לפייס את אובמה ולהימנע מקיטוב נוסף במערכת היחסים בין שתי המדינות.

על אף שנמתחה עליו ביקורת קשה על כך ש-"הביך" את הנשיא האמריקאי במהלך ביקורו בוושינגטון, סירובו להסכים לדרישותיו המתעמרות והבלתי צפויות של אובמה, בשילוב עם נאומו הנפלא לקונגרס, ייזכרו בהיסטוריה בכך שהגבירו בפועל את גל התמיכה הציבורית בארה"ב לטובתה של ישראל. הדבר סלל ללא ספק את הדרך למפנה הדרמטי של אובמה בנאומו הפרו-ישראלי באסיפה הכללית של האו"ם, ולגישה המאוזנת יותר- לפחות לעת עתה- כלפי ישראל.

נתניהו יזכה לקיתונות של ביקורת ללא קשר להחלטותיו. עד היום, ממשיכים רוב פרשני התקשורת לנזוף בו על כך שנכשל בדחיית יוזמת הפלסטינים על ידי השקה של יוזמה משלו. הם מאשימים אותו בבידודה הנוכחי של ישראל בזירה הגלובאלית. אך מה ניתן היה לצפות ממנו לעשות כאשר לא קיים פרטנר לשלום, ולפלסטינים אין כוונה לוותר ולו על קמצוץ, ובמקום זאת מעדיפים לגרוף ויתורים נוספים ללא הדדיות?

בעידודו המוקדם של אובמה, עבאס פיתח טקטיקה זו של 'אנו ניקח ואתם תתנו', בניסיונו להכריח את ישראל להציע ויתורים נוספים ללא רמז להדדיות, ולאחר מכן בדרישה כי אלו יהפכו לנקודת המוצא של המשא ומתן העתידי. הייתה זו למעשה אסטרטגיה שפותחה על מנת לפרק את המדינה היהודית בשלבים. על כן, מגוחך להאשים את נתניהו על כך שלא תיגמל את העקשנות הפלסטינית בוויתורים נוספים. הוא הציע הצעות בלתי מותנות חוזרות ונשנות לחזרה לשולחן המשא ומתן, אך נדחה אפילו לאחר הקפאת הבנייה חסרת התקדים בהתנחלויות.

ייתכן וישראלים רבים משתוקקים בערגה נוסטלגית לימים של מנחם בגין החם והדינאמי או ליצחק רבין הישיר וה-'תכלסי'. אך היה זה נתניהו אשר איחד את האומה מחדש לאחר שפולגה מאז ימי אוסלו, ודחק לשוליים את הקיצונים משמאל ומימין.

הוא השיג את התוצאה האפשרית הטובה ביותר במהלך אחת התקופות הקשות בהיסטוריה של ישראל, בזמן שהרדיקליות האסלאמית בכל המדינות הסובבות אותנו גדלה באופן מהיר. הוא עשה זאת בזמן שעמד מול נשיא אמריקאי בעייתי ביותר, אשר עד לאחרונה פייס את אויבנו והרחיק אותנו מארצות הברית. הרחקה זו הומחשה על ידי הערותיו הפוגעניות בשיחה עם הנשיא סרקוזי, אשר משקפות איבה אישית מתמשכת כלפי נתניהו.

על אף הצורך ברפורמות כלכליות פנימיות אשר הוחל כעת ביישומן, נתניהו יכול לגרוף את הקרדיט על הנחת היסודות ליצירתה של כלכלה אשר אפשרה לישראל לצלוח בשלום את המשבר הכלכלי הגלובאלי המתרחש כיום.

כעת מוקדם מדי לעסוק בסיכומים, אך למרות החולשות והפגמים האנושיים של ראש ממשלתנו, כיום רוב הישראלים- כולל רבים אשר מסתייגים מחלק מתכונותיו או מחשיבים אותו לחלש מדי או לקיצוני מדי- יתקשו להכחיש כי הוא משכמו ומעלה ביחס לכל מועמד אחר להנהגת המדינה בזמנים הקשים הללו.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann