בחודש שעבר, הקדשתי טור לחרפה המתמשכת המתקיימת בוועידת התביעות, ולכישלון הנהלתה בנקיטת צעדים ראויים לאספקת סיוע כלכלי לניצולי השואה. אלו, אינם יכולים להרשות לעצמם מזון, תרופות וצרכים בסיסיים נוספים בכדי לחיות את שארית שנותיהם במידה מזערית של כבוד. בנוסף, הפניתי את תשומת הלב לסקנדל של מעילת 57 מיליון דולרים ע"י עובדי ועידת התביעות במשרדה הראשי בניו יורק, וזאת במשך תקופה של 15 שנים. טענתי כי מדובר בשערורייה כי ההנהלה האחראית לפיקוח על הכספים הללו נמנעה מלקיחת אחריות או מנקיטת צעדי אחריותיות כלשהם. תחת זאת, חברי ההנהלה תמרנו באופן חסר בושה את ועד המנהלים כך שיפרסם החלטות המבטאות "אמון מוחלט בהנהגה ובהנהלה", תוך חלוקת תשבחות ל"מחויבותה לעקרונות השקיפות... ההגינות, האחריותיות, הדיאלוג... והדביקה בסטנדרטים האתיים הגבוהים ביותר" כביכול. בשבוע האחרון, פול ברגר, עיתונאי חוקר מטעם השבועון היהודי אמריקני 'פורוורד', פרסם כתבת תחקיר מחרידה, בה נחשף כי להנהלה הבכירה של ועידת התביעות הגיע ביוני 2001 מכתב אנונימי ובו הוזהרה בנוגע לתרמית שתוצאתה הייתה גניבה של לפחות 57 מיליון דולר שיועדו לניצולים. אך ההנהלה לא עשתה דבר בנידון. המכתב, שסיפק ראיות לתרמית שאורגנה מהמשרד הראשי בניו יורק, נשלח לסגן הנשיא הבכיר המכהן, גרג שניידר, אשר היה בזמנו סמנכ"ל התפעול של ועידת התביעות, ולמנכ"ל דאז, גדעון טיילור.

נחשף: סקנדל טיוח חדש ומזעזע בוועידת התביעות

Print This Post

Flash 90

Exposed: Devastating New Claims Conference Scandal

בחודש שעבר, הקדשתי טור לחרפה המתמשכת המתקיימת בוועידת התביעות, ולכישלון הנהלתה בנקיטת צעדים ראויים לאספקת סיוע כלכלי לניצולי השואה. אלו, אינם יכולים להרשות לעצמם מזון, תרופות וצרכים בסיסיים נוספים בכדי לחיות את שארית שנותיהם במידה מזערית של כבוד.

בנוסף, הפניתי את תשומת הלב לסקנדל של מעילת 57 מיליון דולרים ע"י עובדי ועידת התביעות במשרדה הראשי בניו יורק, וזאת במשך תקופה של 15 שנים. טענתי כי מדובר בשערורייה כי ההנהלה האחראית לפיקוח על הכספים הללו נמנעה מלקיחת אחריות או מנקיטת צעדי אחריותיות כלשהם. תחת זאת, חברי ההנהלה תמרנו באופן חסר בושה את ועד המנהלים כך שיפרסם החלטות המבטאות "אמון מוחלט בהנהגה ובהנהלה", תוך חלוקת תשבחות ל"מחויבותה לעקרונות השקיפות… ההגינות, האחריותיות, הדיאלוג… והדביקה בסטנדרטים האתיים הגבוהים ביותר" כביכול.

בשבוע האחרון, פול ברגר, עיתונאי חוקר מטעם השבועון היהודי אמריקני 'פורוורד', פרסם כתבת תחקיר מחרידה, בה נחשף כי להנהלה הבכירה של ועידת התביעות הגיע ביוני 2001 מכתב אנונימי ובו הוזהרה בנוגע לתרמית שתוצאתה הייתה גניבה של לפחות 57 מיליון דולר שיועדו לניצולים. אך ההנהלה לא עשתה דבר בנידון. המכתב, שסיפק ראיות לתרמית שאורגנה מהמשרד הראשי בניו יורק, נשלח לסגן הנשיא הבכיר המכהן, גרג שניידר, אשר היה בזמנו סמנכ"ל התפעול של ועידת התביעות, ולמנכ"ל דאז, גדעון טיילור.

אף על פי שאינספור עובדים ביצעו מעקב בעקבות המכתב וביטאו את חששם בנוגע להאשמות ולממצאיהם, החקירה דוכאה ע"י סמיון דומניסטר, מנהל ועידת התביעות שהורשע ב-8 למאי השנה בבית דין פדרלי בכך שעמד בראש הכנופיה שביצעה את ההונאה.

ברגר מדווח כי שניידר סירב להגיב לפניות המגזין 'פורוורד' בנוגע לשאלה מדוע לא נעשה כל מעקב להאשמות. בתחילה, דובר מטעמו הצהיר כי "כל השותפים במרמה נמצאו אשמים במעשה, ואנו רואים את העניין כחתום".

בהמשך, לאחר שחשה בעניין הציבורי ההולך ומתעצם, ההנהלה שחררה הצהרה לסוכנות הידיעות היהודית (JTA) ובה התעקשה כי המנכ"ל הנוכחי, גרג שניידר, אשר כיהן בזמנו כסמנכ"ל התפעול ומנהל ההקצאות של הארגון, לא היה מעורב במכתב. ההנהלה הטיחה את האשמה באחרים. "החקירה שהתקיימה לא כללה את גרג, וכללה בעלי תפקידים בכירים ממנו" הצהיר הדובר. שניידר היה, לטענתם, "מכותב שלישי" למכתב, ועל כן לא ביצע מעקב למכתב שהתקבל.

הדברים הללו מעוררים הלם ותדהמה. ראשית, הייתה זו הפעם הראשונה בה ועידת התביעות הודתה כי התנהגה באופן רשלני בנוגע לפרשה, ולראשונה היא הצהירה כי בעלי תפקידים בכירים היו למעשה אחראים למה שהתרחש. עם זאת, הם הפנו את האשמה לרשלנות, שאפשרה לתרמית להתקיים במשרדים בניו יורק, כנגד ד"ר קרל ברוזיק, אחד מראשיה הבכירים של ועידת התביעות בברלין. ואולם, ד"ר ברוזיק נפטר באוגוסט 2004 בגיל 78, ועל כן הוא איננו יכול לאמת את הגרסה האחרונה או להגן על עצמו. בדרך מקרה, לא הופנתה כל אשמה לאף בעל תפקיד בכיר שהינו בין החיים.

כעת מתבהר כי- על עף עתירות חוזרות ונשנות שנשמעו במשך שנים רבות מטעם גורמים חיצוניים שדחקו בוועידת התביעות להתוות אמצעי פיקוח יעילים יותר- רשלנות כוללת הייתה מנת היום בארגון. אך שערורייתיים אף יותר היו ניסיונותיהם של סגן הנשיא הבכיר שניידר והיו"ר ג'וליוס ברמן להציג עצמם כגיבורים, ולזקוף קרדיט על כך שחשפו את המרמה. למעשה, הם עסקו כל העת במאמצים שיטתיים ומכוונים להסתרת חוסר הכשירות והקריסה המוחלטת של הנהלתם והנהגתם, אשר אפשרה לתרמית להתחרש ממש מתחת לאפם.

היו"ר ג'וליוס ברמן שב ופרסם הצהרות מחליאות המשבחות את תפקודו של שניידר בכך שחשף כביכול את התרמית. כמו כן, ברמן עמד מאחורי הצעות ההחלטה מעוררות החלחלה אשר היללו את תפקודה חסר הרבב של ההנהלה, החלטות שקיבלו חותמת גומי מן הוועד הממושמע.

ואכן, אין כל ספק כי אילולא היה הנושא עולה במהלך המשפט הפלילי, וללא המעקב המפוקח של פול ברגר מה-'פורוורד', ההיבט הזה בפרשה יכול היה להיות מטויח לנצח. במקום להתוודע לעובדות האמתיות, היינו אנו ממשיכים לשמוע את ג'וליוס ברמן וגרג שניידר משבחים את עצמם לדעת על כך ש"חשפו" את התרמית.

יתר על כן, ברגר ציין כי במהלך המשפט, לשניידר אף הייתה החוצפה להביע "תדהמה" בנוגע למרמה הענקית בהיקף של 57 מיליון הדולר, שאותה הוא לא טרח לבדוק בתחילה וביקש לטייח בהמשך.

ועידת התביעות הוקמה בכדי לייצג את העולם היהודי במטרה להשיג פיצויים ולספק סיוע לניצולי השואה. כעת, אין כל ספק כי בעלי התפקידים הבכירים וההנהגה נכשלו במילוי חובתם להיענות לקריאות להחלת פיקוח יעיל יותר במשך שנים.

לאור הדברים שהתגלו, לוועד ישנה מחויבות מוסרית ונאמנה לדרישת פיטוריהם של כל הנושאים בתפקידים הבכירים, ולהצגת הליך לארגון מחדש של הועידה.

כעת, יכולים אנחנו להבין מדוע ההנהלה נלחמה באופן כה נואש על מנת למנוע חקירה וביקורת עצמאיות אשר, בתנאים רגילים, היו מיושמות באופן אוטומטי לאחר מרמה כה אדירה שבה מעורבים כספי ציבור. גם בשלב מאוחר זה, מן הראוי כי הוועד ישיק חקירה רחבה ועצמאית על מנת להשקיט את חששות הציבור ולוודא כי לא קיימים שלדים נוספים בארון.

אין ספק כי התקיימה קריסה טוטאלית בכל הקשור לאחריותיות בארגון, אך מדאיג לא פחות הינו הטיוח הבלתי-מוסרי שהוסתר אפילו מחברי הוועד. הימנעות של הוועד מפעולה מהירה עלולה להביא לתהפוכות הגדולות ביותר שידעו הארגונים היהודיים הגלובאליים מאז העידן שלאחר המלחמה.

בוועד חברים נציגים מן הגופים היהודיים והישראליים הבולטים ביותר, ובתוכם הסוכנות היהודית לישראל, הקונגרס היהודי העולמי, הוועד היהודי אמריקני וארגוני גג קהילתיים יהודיים כמו ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה, CRIF מצרפת ומועצת יהודי אוסטרליה. נציגי הארגונים וראשיהם יישאו באחריות במידה ויתמהמהו ויימנעו מדרישה מידית להתפטרותם של בעלי התפקידים המרכזיים.

כבר כעת, ישנן תכניות המתגבשות ע"י ועידה לזיהוי וקריאת תיגר על ראשי הארגונים ונציגיהם בוועד. הדבר לא יסתכם רק בעימותים פומביים ומחאות. ועידת התביעות היא העשירה שבארגוני העולם היהודי ואחת החשובות שבהם, והיא מחלקת כספים בשווי מיליארדי דולרים. על הדירקטורים להיות מודעים לכך שבמידה ולא יבצעו את תפקידיהם נאמנה, הם עלולים גם לעמוד בפני אתגרים משפטיים משמעותיים.

בהתעלם מכל שאר השיקולים, ייתכן והמשבר הנוכחי אף יספק הזדמנות להבטחה כי כל הקצאות הכספים הנתונים לשיקול דעתה של ועידת התביעות יוקפאו, ולעת עתה, הכספים יכוונו אך ורק לסיוע לניצולי השואה הדואבים- שתנאי מחייתם המזעזעים מהווים חרפה לקהילה היהודית הגלובאלית כולה. ארגוני הניצולים כבר מתכוננים לעתור לבתי המשפט בשמם לאור כתבת התחקיר יוצאת הדופן הזו.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann