בני המזל מביננו אשר דרים במדינות דמוקרטיות מתעבים דיקטטורות וממשלים אוטוקרטיים וחשים סימפטיה מינימלית כלפי הנשיא חוסני מובראק, למרות העובדה שביחס למנהיגים ערביים אחרים ניתן לראותו כפרוגרסיבי. לכן, במידה ותוצאתן של המהומות במצרים תהיה הקמת ממשלה דמוקרטית חילונית ונאורה מבחינתנו הדבר אכן יהווה הישג מבורך. אולם למרבה הצער, כיוון שהמצרים אינם נחשפים למושגי החופש, תוצאה כזו נראית בלתי סבירה. דמוקרטיה אמיתית היא ללא ספק צורת השלטון הטובה ביותר. אך דמוקרטיה ליברלית אינה תלויה רק בקיום בחירות. אפילו בגרמניה, הנאצים נבחרו בהתלהבות על ידי הרוב ובתחילה העם העריץ את היטלר.

מצרים, דמוקרטיה ופונדמנטליזם אסלאמי

Print This Post

מצרים, דמוקרטיה ופונדמנטליזם אסלאמי

Egypt, democracy, fundamentalism

בני המזל מביננו אשר דרים במדינות דמוקרטיות מתעבים דיקטטורות וממשלים אוטוקרטיים וחשים סימפטיה מינימלית כלפי הנשיא חוסני מובראק, למרות העובדה שביחס למנהיגים ערביים אחרים ניתן לראותו כפרוגרסיבי.

לכן, במידה ותוצאתן של המהומות במצרים תהיה הקמת ממשלה דמוקרטית חילונית ונאורה מבחינתנו הדבר אכן יהווה הישג מבורך. אולם למרבה הצער, כיוון שהמצרים אינם נחשפים למושגי החופש, תוצאה כזו נראית בלתי סבירה.

דמוקרטיה אמיתית היא ללא ספק צורת השלטון הטובה ביותר. אך דמוקרטיה ליברלית אינה תלויה רק בקיום בחירות. אפילו בגרמניה, הנאצים נבחרו בהתלהבות על ידי הרוב ובתחילה העם העריץ את היטלר.

הדמוקרטיה לא הומצאה ביום אחד. היא התפתחה במשך מאות שנים במקביל לטיפוח האקלים של הליברליזם וההומניטריות יחד עם עיתונות חופשית ושלטון החוק.

בחברות ברבריות ופרימיטיביות רצון הרוב  עלול להוביל להתאכזרויות ושלילה של זכויות אדם  גרועים בהרבה מאלה שהיו במשטר האוטוקרטי והדיקטטורי ששרר קודם לכן. דבר זה בא לידי ביטוי בעריצות הבולשביקית ברוסיה שהתבררה כגרועה הרבה יותר מאשר המשטר האוטוקרטי הנורא של הצאר אשר החליפה. אותו הדבר נכון לגבי משטרם מטיל האימה של האייתוללות שהחליף את שלטונו האוטוקרטי של השאה.

לכן זהו אבסורד לטעון, מבלי להתייחס להשלכות, כי רצון הרב חייב לנצח. ההגיון הבריא וההגינות דורשים שיהיו יוצאי דופן.

אני מודה כי הקו הנמתח בין "רצון העם" לדיכוי זכויות אדם הינו קו הפרדה דק. אך לא ניתן להצדיק התעלמות מהדרדרות אפשרית לברבריות בטענה כי זהו רצון הרוב.

רק משוגע יתמוך בשלטון של רוב שבוחר לעצמו מנהיגים המתחייבים להקריב קרבנות ילדים. הלא ניישם את אותו ההגיון ביחס לבחירת אותם מנהיגים הדורשים את כריתת ראשיהם של הומוסקסואלים, נואפים או כופרים? או באלו הנותנים מבטחם בחברה המקדשת פיגועי התאבדות? או תומכים בכריתת איברים של גנבים? וכלפי אלו המקדמים רצח עם?

על כן קשה להבין כיצד תומכי זכויות האדם קוראים דורשים את סילוקו של הנשיא האוטוקרטי מובארק ומעודדים "הפיכה דמוקרטית", צעד שעלול להביא לבחירתו של משטר הנשלט על ידי פונדמנטליסטים איסלמים המחויבים לחוקי השריעה. לא רק בגלל הזוועות שהקנאים האיסלמים  עלולים לבצע באנשיהם, אלא גם בגלל האגרסיה בה ינהגו כלפי שכניהם ומטרתם המוצהרת להשתלט על העולם.

משום כך הליברלים המריעים להתקוממות במצרים מוכרחים לחדול מהטפת המוסר ולהתחיל להתמודד עם העולם האמיתי.

אסור למנהיגים הדמוקרטים המערביים להמעיט בחומרת הסכנות הניצבות בפנינו ובפני העולם במידה והאחים המוסלמים – אשר יצרו את החמאס –  יהפכו לכח רב השפעה במשטר המצרי החדש – אף אם יפעלו תחת מחסה של פוליטיקאים דו-פרצופיים כגון מוחמד אל-בראדעי או עמר מוסא הפרו-איראניים.

שלושים שנות השלום הקר שלנו עם מצרים ייקטעו באופן פתאומי וייתכן כי נאלץ להתמודד עם צבא עצום ובעל פוטנציאל אגרסיבי שנהנה מהנדיבות האמריקנית שכללה גם ציוד צבאי מתקדם ביותר.

המדינות המוסלמיות ה"מתונות" שיוותרו פרו-מערביות יהיו תחת לחץ להתאחד תחת הפונדמנטליזם האיסלאמי. המכנה המשותף שיאחד את הסונים והשיעים יהיה השנאה לישראל ולמערב. ההשלכות הכלכליות, הפוליטיות והצבאיות יהיו עצומות.

ארה"ב היא האחראית המרכזית להתפתחויות הטראגיות הללו. במהלך השנים היא נכשלה בנסיון למתן את הדרכים האוטוקרטיות של המנהיגים הערביים ולעודד רפורמות דמוקרטיות מבפנים. במקום זאת, רוב המדינות המוסלמיות, ובכללן מצרים של מובארק, המשיכו להסיט את תשומת הלב מהדיכוי והשחיתות ששררו אצלן בכך שהשתמשו באנטישמיות ובאנטי-אמריקניזם הפופולריים ככלים לשחרור הזעם והתסכול של אזרחיהן.

סקרי דעת קהל לגבי עמדות המצרים מלמדים על עמדות ברבריות באופן מצמרר. 80% תומכים בסקילתם של נואפים, במתן עונש מוות לכופרים ובכריתת גפיים לגנבים. בנוסף, מיעוט לא קטן משבח את אל קעידה ורבים משוכנעים עד עתה כי הפיגוע בבנייני התאומים היה מזימה משותפת של הCIA- והציונים שתוכננו במטרה להמיט קלון על העולם המוסלמי. 95% מביעים איבה עזה כלפי יהודים.

הנשיא אובמה החמיר את המצב בהתנהלותו המבישה. הוא נהג בפייסנות כלפי קיצוניים איסלאמיים ואף הזמין חברים בתנועת האחים המוסלמים לנאומו בקהיר ב-2009. עד לפני זמן לא רב הוא פעל תחת ההנחה המוטעית כי אם יפעיל לחץ סלקטיבי על ישראל הוא יצליח להשפיע על הג'יהאדיסטים.

כעת הוא התקדם צעד נוסף ודרמטי לעבר פגיעה אנושה באמינות האמריקנית באיזור בכך שבגד בבן בריתו המוסלמי העיקרי, הנשיא מובארק. אובמה השפיל את מובארק באופן פובמי בעת שהאחרון היה צריך את עזרתו ואז חזר בו ושיבח את הנשיא המצרי וזאת לאחר שכבר התכחש לו.

מעשיו של אובמה מזכירים באופן מצמרר את אלו של נשיא ארה"ב לשעבר קרטר אשר סלל את הדרך להדחת השאה של איראן על ידי האייתוללות. אולם אותו הנשיא אובמה היסס בתמיכה במחאת העם האיראני נגד הדיקטטורה של אחמדינג'אד, מחאה שדוכאה באופן ברוטאלי, וממש השתטח בנוכחותו של המלך הסעודי העומד בראש משטר הידוע בשלילת זכויות אדם מנתיניו באופן גרוע לאין שיעור מאשר במצרים.

דוברי הממשל האמריקני אף הביעו תמיכה בהשתתפותם של האחים המוסלמים בממשלה ה"דמוקרטית" החדשה שתקום.

אם כן, נשיא ארה"ב העביר מסר ברור למנהיגים האוטוקרטיים הפרו-מערביים ה"מתונים" הנותרים: "אל תסמכו עלי כשהעניינים מסתבכים".

ישנם ליברלים המסיקים מההתפתחויות האחרונות כי על הנשיא אובמה לכפות באופן מידי הסדר שישים קץ לסכסוך הערבי-ישראלי.

אך אם משטרו של מובארק יקרוס, למרות המשטרה החשאית המצרית החזקה ואמצעי הכוח הנוספים שבידיו, הסיכויים שמחמוד עבאס חסר הכח והמושחת יצלח לשרוד הם קלושים. תנועת החמאס תקבל זריקת עידוד אדירה מעמיתתה, תנועת האחים המוסלמים, אם האחרונה תהפוך לכח רב השפעה במשטר החדש. הם אף עלולים לזכות בבחירות "דמוקרטיות" בגדה המערבית כפי שהצליחו לעשות בעזה. לבטח איננו יכולים להתעלם מהשלכותיה של חתימה על הסכם שלום עם הרשות הפלסטינית אם, לפי כל הסיכויים, היא תהפוך בקרוב לחמאסטן.

ישנם לקחים קשים אחרים לישראל. יהיה ודאי זה מהלך חסר אחריות מצידנו לסמוך אפילו במעט על ממשל ארה"ב של אובמה המפקיר את בני בריתו הקרובים ביותר כשמצב העניינים מסתבך. במיוחד כאשר ישנו סיכוי שבקרוב נהיה מוקפים במדינות סוררות שאינן מעוניינות בשלום כפי שהיה ב-1948.

בעוד שאנו מקווים כי עומר סולימאן והצבא המצרי ימנעו השתלטות איסלאמית פונדמנטליסטית, עלינו להכין עצמנו לתרחיש הגרוע ביותר. במידה ולא נסתמך רק על עצמנו ונהיה חזקים ומאוחדים, ארה"ב יחד עם האירופאים וקבוצות אחרות ינסו להמשיך במדיניות הפייסנית כלפי הכוחות הג'הדיסטים החדשים על ידי כך שיגבירו את הלחץ המופעל כלפינו לבצע ויתורים חד צדדיים נוספים.

אם ניתן להשוות בין המצב מבשר הרעות בה היתה שרויה צ'כוסלובקיה בשנות השלושים של המאה ה-20 למקרה אחר ניתן לעשות כן ללחצים שאנו עלולים להתמודד עמם אם מצרים תהפוך למדינה איסלאמית פונדמנטליסטית שתתחבר לאיראן, ללבנון ולטורקיה ההולכת ונהפכת עויינת יותר ואולי אף גם ירדן.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann