By Idobi - Own work, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=2124790

מנהיגים יהודים אמריקנים נמנעים מלהתעמת עם הטרנד האנטי ישראלי

Print This Post

British-American Flag English

הבלבול ואי הוודאות המתעוררים מקמפיין הבחירות לנשיאות, בשילוב עם העוינות הגוברת שנוצרה בכל הקשור לקואליציה הישראלית החדשה, עודדו מספר יהודים פרוגרסיביים בולטים להשיק מסע צלב חדש המבקר במרומז את מדיניות הביטחון של ממשלת ישראל שנבחרה באופן דמוקרטי. פעולותיהם מאיימות על הגישה העל מפלגתית כלפי המדינה היהודית ששלטה עד היום, וצפויות לעודד את ממשל אובמה לתמוך במתקפה הדיפלומטית הממשמשת ובאה נגד ישראל מצד האומות המאוחדות ואירופה, תוך כפיית קבלה של תכנית שלום שתערער את ביטחונה.

הרמיזה לפיה הכללתו של ליברמן בממשלה שוללת פתרון שתי מדינות היא צינית. למרות הרטוריקה המשולהבת שלו וגישתו הנוקשה בנושאי ביטחון, ליברמן, יותר מאשר שר הביטחון לשעבר יעלון, תמך באופן עקבי בפתרון שתי מדינות יחד עם נתניהו ורוב רובם של הישראלים.

המחסום אינו חוסר המוכנות לפשרות של ישראל, אלא חששות בנושאי ביטחון והיעדרו של פרטנר אמתי לשלום. ההצעות שהונחו ע"י אהוד ברק ואהוד אולמרט בהתאמה לערפאת ולעבאס להחזיר עד 97% מהשטחים שנשלטו בעבר ע"י ירדן נדחו על הסף. עבאס סרב לשאת ולתת משום שמטרתו העליונה הייתה תמיד להביא לסופה של הריבונות היהודית ולא להשיג מעמד מדינה. גם אם היה עבאס תומך כיום בהסדר, הוא היה מוצא שההסתה שהוא טיפח ייצרה שנאה כה רבת עצמה עד שהפלסטינים היו זועמים אילו היה מיישר את ההדורים עם ישראל.

האסטרטגיה של עבאס הייתה לפרק את ישראל בשלבים באמצעות לחץ דיפלומטי. בכך הוא נחל הצלחה רבה.

ישראל תמצא עצמה במצב קשה ביותר במידה וממשל אובמה יאמץ את היוזמה הצרפתית הנוכחית. להצהרות פומביות מצד מנהיגים יהודים אמריקנים עלולה להיות השפעה משמעותית על מצע המדיניות שיאומץ ע"י המפלגה הדמוקרטית, אשר ישפיע על ממשל אובמה היוצא.

מאז ועידת המפלגה הדמוקרטית ב-2012, אז התפרצה מריבה בנוגע לשאלת ההכרה בירושלים כבירת ישראל, התברר שהאלמנטים ה"ליברליים" הופכים עוינים יותר ויותר כלפי ישראל. לפי סקר שנערך לאחרונה ע"י מכון PEW, רוב הדמוקרטים, ובמיוחד מצביעים, ממשיכים לתמוך בישראל בפער של 43% מול 29%, אך העוינות הגוברת בקרב האלמנטים הצעירים והרדיקליים יותר עלתה בהתאם למדיניות אובמה של יצירת מרחק רב יותר בין ארה"ב לישראל. מגמה זו מנוגדת באופן חריף לרפובליקנים, המגלים כיום פרו ישראליות מובהקת – בפער של 75% מול 7%.

המצב הוחמר עוד יותר ע"י המועמד היהודי לנשיאות ברני סנדרס, שלמרות טענתו לפיה הוא פרו ישראלי, מינה יועצת אנטי ישראלית קנאית כיועצת שלו לענייני יהודים, וזאת למרות שהוא נאלץ לפטר אותה לאחר חשיפת התפרצויותיה האנטי ישראליות הארסיות. ואולם בהמשך, הוא מינה חמישה חברים לוועדה לניסוח מצע המפלגה הדמוקרטית, מתוכם שלושה הנחשבים עוינים לישראל. ביניהם נמנים קורנל ווסט, תומך קנאי ב-BDS, וג'יימס זוגבי, נשיא המכון הערבי-אמריקאי. סנדרס קרא במפורש לחברי ועדת ההיגוי להרחיק את עצמם מישראל ולקדם את "זכויות הפלסטינים".

הילרי קלינטון, אשר תהפוך למועמדת הדמוקרטית לנשיאות כל עוד לא תיפסל מסיבות משפטיות, העבירה את כל המסרים הנכונים בנוגע לישראל בנאומה לפני איפא"ק. אך אלו הן הבטחות בחירות, וישנו חשש אמתי לפיו במידה ותיבחר, היא תפעל לרצות את המיעוט האנטי הישראלי העצמתי והמתרחב בשורות מפלגתה ותמשיך, ואולי אף תחריף, את העוינות הקיימת של אובמה נגד נתניהו.

בכל הקשור לתסבוכת הזאת, פעילים יהודים ליברלים מן הממסד ראו לנכון להרחיק את עצמם מן המדיניות של הממשלה הדמוקרטית הנבחרת של ישראל ולהפגין לעמיתיהם הפרוגרסיביים שהם יודעים טוב יותר מהישראלים מה נכון עבורם.

דוגמה אחת היא מנכ"ל ה-ADL ('הליגה נגד השמצה') ג'ונתן גרינבלט, שנאם לפני קבוצת סטודנטים של J Street, שיבח את היושרה שלהם וחזה שהם יהפכו להיות מנהיגי העתיד.

'הפורום למדינות ישראל' (IPF) הליברלי, שאיבד את יתרונו ל-J Street הרדיקלי יותר, הקיץ מתרדמתו וגייס חברים חדשים, כולל יושב ראש 'ועידת הנשיאים' לשעבר, אלן סולו, אחד משוליותיו היהודים המובילים של הנשיא אובמה. בשיתוף עם קבוצת גמלאי צבא בכירים ממורמרים בישראל, IPF השיק קמפיין הקורא תיגר על מדיניות הביטחון של הממשלה הנוכחית ומתווה צעדים חד צדדיים שהוא מאמין שעל ישראל לנקוט בכדי להשיג פתרון של שתי מדינות.

המשמעות הסמויה המרומזת היא שהממשלה הישראלית הנוכחית אינה מקדמת את השלום ומתנגדת למדיניות שתי מדינות – טענה כוזבת לגמרי. כיום, ישנו קונצנזוס הנחלק ע"י כל המפלגות הציוניות, התומך בהיפרדות מן הפלסטינים, אך לאור הניסיון מתנגד בתוקף לוויתורים טריטוריאליים חד צדדיים בהיעדר גבולות בטוחים ופרטנר לשלום. אף על פי כן, לקבוצה זו, המבוססת בתפוצות, ישנה החוצפה להפעיל לחץ פומבי על הממשלה ועל צה"ל לאמץ הצעות ביטחוניות בנושאי חיים ומוות שבעיניה היא מבינה טוב יותר מהישראלים.

כמו כן, הקמפיין של IPF מסית את תשומת הלב מסירובה של הרשות להכיר בכל סוג של ריבונות יהודית, וכן מהקידום המתמשך שלה של עלילות דם נגד ישראל.

כל עוד הדברים הללו לא יידחו ע"י ההנהגה היהודית המסורה, המסר שיועבר הוא שרבים, אם לא רוב, בקרב היהודים האמריקנים מבקשים להרחיק את עצמם מישראל. הדבר עלול להסב נזק חמור לישראל ולעודד את אובמה ואת האירופאים להמשיך לבודד את ישראל ואף להטיל עליה סנקציות.

כמו כן, הדבר עלול ליצור ניכור נוסף כלפי ישראל בקרב פעילים במפלגה הדמוקרטית, ולהעביר מסר שגוי לפיו ברני סנדרס מייצג קהל מצביעים יהודי משמעותי, מה שיפגע בתמיכה העל מפלגתית בקונגרס ויפחית מהשפעתו של איפא"ק.

מעל לכל, הדבר ישגר מסר לשני המועמדים לנשיאות לפיו, באופן כללי, נטישה של ישראל כבר לא תשפיע בהכרח על מעמדם הפוליטי בקהילה היהודית הפרו ישראלית.

למרות שישראל חזקה ותגבר על כל יריביה, במהלך ששת החודשים הקרובים, היא תתמודד מול הלחץ הדיפלומטי החיצוני הקשה ביותר שבו נתקלה אי פעם. כאשר האירופאים עומדים מן הצד, במקרה הטוב, תמיכה אמריקנית מתמשכת היא חיונית להגנה על ישראל מפני גל של החלטות וסנקציות אנטי ישראליות רעילות בפורומים גלובליים.

כיום, העם האמריקני תומך באופן מכריע בישראל. יהודים אמריקנים מסורים מהווים קהילה חזקה ובעלת השפעה, וחלק הארי של הנהגתה הם ציונים מסורים וידידים של ישראל. אסור להם לאפשר לעצמם להיות מאוימים ולהסתפק בלחשים ורטינות על ייסוריהם בנוגע להתעמרות בישראל. המצב השערורייתי כיום הוא ש'ארגון ציוני אמריקה' הוא הארגון היהודי הייצוגי היחידי שמתבטא באופן עקבי נגד ממשל אובמה כאשר ישראל זוכה ליחס בלתי הוגן.

יהודים אמריקנים מסורים צריכים לעמוד בראש קמפיין מסיבי שידחק בממשלת ארה"ב ובקונגרס לעמוד לצד ישראל מבחינה דיפלומטית בצוק העתים הנוכחי. על הנהגת הזרם המרכזי לנתק באופן פומבי את קשריה ולגנות יהודים "ליברלים" המאשימים באופן סמוי את ישראל או מפעילים שקילות מוסרית בינה לבין אלו המקדמים את חורבנה.

עליהם להבין כי במידה ויימנעו מלפעול נגד הנטישה האפשרית של ישראל ע"י כל ממשל, ויהססו לגנות את אלו המרחיקים עצמם מישראל, הם יירשמו בהיסטוריה כמוגי לב שלא עמדו והשמיעו את קולם בתקופה שעלולה להוות נקודת מפנה מכריעה בהיסטוריה היהודית.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann