בביקורי בניו יורק השבוע, ביקשתי להעריך את השלכותיה הרחבות יותר של הענקת "פרס השלום הבינלאומי" לנשיא לשעבר ג'ימי קרטר, וזאת ע"י בית הספר למשפט 'קרדוזו' של 'ישיבה יוניברסיטי'. הפגנת ההתרפסות סרת הטעם הזו, מטעם מוסד יהודי מוביל וכלפי יריב מסור של העם היהודי, לא רק שמטילה כתם על הקהילה היהודית כולה, אלא שהיא שמה דגש על השחיקה הדרמטית בערכים היהודיים ובכבוד היהודי. רבים רואים באירוע קריאת השכמה, ומאמינים כי צופרי האזעקה חייבים להישמע כעת בחדרי הישיבות של הארגונים היהודיים המרכזיים. 'ישיבה יוניברסיטי', שנוסדה לפני 127 שנים, מהווה את היהלום שבכתר הממסד האורתודוקסי המודרני של אמריקה. בראש הסמינר הרבני של המוסד עמד בעבר הרב הנערץ יוסף סולובייצ'יק. בית הספר למשפט 'קרדוזו' נחשב לאחד ממוסדות החינוך המשפטיים המובילים. על אף שהוא פתוח לכל אמריקני, 'קרדוזו' מתגאה בכך שהוא מוסד יהודי, המגיש מזון כשר בלבד וסגור בשבתות ובחגים היהודיים.

מנהיגים יהודים אמריקניים: הפסיקו הריקבון עכשיו

Print This Post

jews-against Israel

American Jewish Leaders: Stop the Rot Now

בביקורי בניו יורק השבוע, ביקשתי להעריך את השלכותיה הרחבות יותר של הענקת "פרס השלום הבינלאומי" לנשיא לשעבר ג'ימי קרטר, וזאת ע"י בית הספר למשפט 'קרדוזו' של 'ישיבה יוניברסיטי'. הפגנת ההתרפסות סרת הטעם הזו, מטעם מוסד יהודי מוביל וכלפי יריב מסור של העם היהודי, לא רק שמטילה כתם על הקהילה היהודית כולה, אלא שהיא שמה דגש על השחיקה הדרמטית בערכים היהודיים ובכבוד היהודי.

רבים רואים באירוע קריאת השכמה, ומאמינים כי צופרי האזעקה חייבים להישמע כעת בחדרי הישיבות של הארגונים היהודיים המרכזיים.

'ישיבה יוניברסיטי', שנוסדה לפני 127 שנים, מהווה את היהלום שבכתר הממסד האורתודוקסי המודרני של אמריקה. בראש הסמינר הרבני של המוסד עמד בעבר הרב הנערץ יוסף סולובייצ'יק. בית הספר למשפט 'קרדוזו' נחשב לאחד ממוסדות החינוך המשפטיים המובילים. על אף שהוא פתוח לכל אמריקני, 'קרדוזו' מתגאה בכך שהוא מוסד יהודי, המגיש מזון כשר בלבד וסגור בשבתות ובחגים היהודיים.

מאז תבוסתו במרוץ לכהונה נשיאותית שנייה, קרטר התגלה כאחד מיריביה האכזריים ביותר של המדינה היהודית, שנדמה כי דעותיו הקדומות הנאלחות מושרשות באנטישמיות נוצרית מסורתית. גישתו התיאולוגית אף משמרת את האיבה של רצח-האל, ובעבר נרשמו הצהרות מטעמו לפיהן היהודים שונאים את הנוצרים משום שהם "מלוכלכים, לא נימולים" והם רואים בהם "כלבים".

הוא היה אחד מהאדריכלים המרכזיים של הקמפיין לדמוניזציה של ישראל כ"מדינת אפרטהייד", אשר הוביל להתפטרותם של 14 חברים ב'מרכז קרטר', ובתוכם מקורבו ויועצו לשעבר, קנת סטיין. הם האשימו אותו באופן חד-משמעי בכך שהוא משקר בזדון בכל הקשור לישראל. קרטר נפגש ומתחבק עם מנהיגי חמאס, תוך שהוא דוחק בארה"ב לשאת ולתת עמם. כמו כן, הוא מתנגד למאמצים למניעת השגת נשק גרעיני ע"י האיראנים.

אלן דרשוביץ אמר כי הוא אינו יכול "לדמיין אדם גרוע יותר להעניק לו פרס בעבור יישוב סכסוכים". הוא הטיח בקרטר שהוא "אחראי באופן משמעותי לאינתיפאדה השנייה… הוא פשוט מעדיף את הטרוריסטים על הישראלים", והוא "עודד את הטרוריזם ואת האלימות של חמאס וחיזבאללה". הוא האשים את קרטר בכך שיש לו "יותר דם על הידיים מכמעט כל נשיא אחר", והוא אינו יכול להבין כיצד אדם "שמעולם לא פגש טרוריסט שלא אהב" יכול לזכות בפרס שכזה.

ואולם, ראשי 'ישיבה יוניברסיטי' סרבו לבטל או אפילו לגנות את הענקת הפרס לקרטר. בראש מעייניהם עמד הרצון להפגין קורקטיות פוליטית ולהימנע מהאשמות בהגבלת "החופש האקדמי" או בפגיעה בזכויות הסטודנטים שלהם.

נשיא האוניברסיטה, ריצ'ארד ג'ואל, סרב לאמץ את ההחלטה, ובשונה מדיקן 'קרדוזו' פרופסור מתיו דילר, ג'ואל הודיע באומץ כי הוא ידיר עצמו מן הדיונים. אך הוא הדגיש כי "'ישיבה יוניברסיטי' חוגגת ולוקחת ברצינות רבה את מחויבות האוניברסיטה לפרוח כשוק חופשי של רעיונות, תוך שהיא ממשיכה להיות מסורה לתפקידה הייחודי כאוניברסיטה יהודית גאה".

למותר לציין כי היה זה בלתי סביר ביותר כי רשויות 'ישיבה יוניברסיטי' היו עומדות מן הצד וממלמלות קלישאות בנוגע לחופש אקדמי אילו היה מבקש אחד מארגוני הסטודנטים שלהן לכבד גזען או פשיסט.

על האירוע יצאה הודעה רק ארבעה ימים מראש, וזאת משום שהרשויות ידעו כי חלוקת כבוד לאנטישמי מושרש שכזה תביא לזעם בקרב רבים מחברי הקהילה היהודית.

נשמעו מחאות רבות מטעם בוגרי 'ישיבה יוניברסיטי' והסטודנטים הנוכחיים של המוסד. אך הנהגת הממסד היהודי עצמה הייתה מאופקת באופן מפתיע. מלבד 'ארגון ציוני אמריקה', אף ארגון יהודי מהותי לא קרא לרשויות האוניברסיטה להתערב או לבטל את מתן הפרס.

ראש ה-'ADL', אייב פוקסמן, העיר כי הפרס איננו מוצדק, וכי אין זה ראוי לכבד את קרטר. על כן, הוא אמר, ישנו צורך "להנחיל ערכים" על מנת להבטיח כי "טעויות שכאלה לא יישנו גם בעתיד". אך הוא הדגיש כי "האוניברסיטה הגיבה כראוי" בכך שלא התערבה.

אפילו 'מרכז שמעון ויזנטל' הידוע בישירותו, בעוד שהאשים את הסטודנטים בכך שלא הפעילו 'בדיקת נאותות' ראויה, נמנע מלקרוא לרשויות האוניברסיטה לבטל את הפרס.

מנגד, כאשר מוסד יהודי מזמין אליו או בוחר לכבד אישיות שנויה במחלוקת מן הימין הרדיקאלי, או כל דמות אחרת שירד חינה בשיק הליבראלי, נשמעים באופן תמידי גינויים ומחאות נרחבים על כך. הדבר הומחש לאחרונה כאשר הופעלו לחצים ואיומים היסטריים אשר הובילו לביטול הזמנתה של פמלה גלר לשאת דברים בפני ארגונים יהודיים. לו היו הסטודנטים ב'ישיבה יוניברסיטי' מחליטים להזמין אותה, אין זה סביר כי הרשויות באוניברסיטה היו מגלים את אותה אדיבות שהפגינו כלפי קרטר.

למרבה הצער, בכל הקשור לאלו המבצעים דמוניזציה ודה-לגיטימציה כלפי ישראל, המגמה היא כי מנהיגי הזרם המרכזי טומנים את ראשם בחול, ומפטפטים על חופש הביטוי ועל הצורך בדיאלוג ובמניעת עימותים. הם מצדיקים את זה תוך התעקשות כי המטרה העליונה חייבת להיות הקמת "אוהל גדול", אשר יכיל בתוכו את מגוון הדעות הרחב ביותר- כולל אלו אשר נחשבו בעבר כחורגים ממסגרת הזרם המרכזי של הקהילה היהודית.

במהלך המלחמה הקרה, קומוניסטים יהודיים שימשו כסנגורים של הסטליניזם, ואף הריעו להוצאתם להורג של יהודים בהאשמות מפוברקות. אך אלו הוקעו מן הכלל ונחשבו לגורמים עוינים. מאידך, ממשיכי דרכם העוסקים כיום ברטוריקה אנטי-ישראלית אכזרית, מקדמים החרמות וסנקציות ומשכנעים את הממשל האמריקני להפעיל לחץ על ישראל, מתמזגים כמרכיב לגיטימי של הקהילה היהודית הכללית, או לכל הפחות זוכים להתייחסות כאיבר נוסף בקהילה היהודית ה"פלורליסטית".

'ישיבה יוניברסיטי' מהווה את אחת המצודות המסורות ביותר של הקהילה היהודית. כאשר הנהלתו מסרבת לפסוק כנגד החלטתם הבלתי-מוסרית של הסטודנטים שלה לחלוק כבוד לאנטישמי, הדבר מדגיש את ההיקף שאליו התפשט והתקדם הריקבון בחדירתו לארגונים המתיימרים לקדם את ערכי היהדות ואת האינטרסים היהודיים.

על כן, אל לנו להיות מופתעים כאשר אנו מגלים כי סניפי 'הלל' בחלק מהקמפוסים מארחים קבוצות מבחילות כמו 'שוברים שתיקה' המקדמים דמוניזציה של ישראל, או מקיימים 'ערבי שירה' משותפים עם מוסלמים העוינים את המדינה היהודית.

אפילו חלק מהפדרציות היהודיות הקצו כספים למוסדות וליוזמות אנטי-ישראליים. באופן הולך וגובר, רבנים, בתי כנסת וארגוני תרבות יהודיים רדיקאליים מארחים דוברים המשמיצים את המדינה היהודית.

מרבית המנהיגים הדתיים, הפוליטיים והתרבותיים של יהדות התפוצות עוצבו בעידן בו השואה והמאבק להקמת המדינה היהודית עדיין שלטו בהכרה הציבורית. כעת, רבים מבינם מתקרבים לגיל פרישה. אם הם נמנעים מלהתבטא כאשר מתרחש ביזוי של הערכים היהודיים במשמרתם, המצב עלול להתדרדר באופן דרמטי כאשר הדור הבא של המנהיגים ייכנס לתפקידו, דור אשר מגיע מרקע שיגרום לו להיות רגיש אף פחות לנושאים שכאלו.

כאשר המנהיגים היהודיים עומדים מן הצד או נותרים דוממים בעת שגורמים העוינים את העם היהודי ואת ישראל זוכים לאירוח ולכבוד בקרב הקהילה היהודית, הדבר משפיע באופן ישיר על ערכי הליבה שלהם. כמו כן, הדבר יעניק לגיטימציה ויעודד את יריבי ישראל להחריף את המאמצים לכפיית החרמות וסנקציות, כפי שהומחש בשבוע שעבר כאשר סנאט הסטודנטים של אוניברסיטת ברקלי קיבל החלטה מסוג זה.

מנהיגים יהודיים המסורים להמשכיות היהודית ואשר מכריזים על אהבתם לישראל חייבים להגיע להסכמה בנוגע לנורמות התנהגות מסוימות. לדבר אין השפעה כלשהי על חופש הביטוי. אף אחד לא מבקש למנוע מאדם את הזכות לומר ככל אשר יעלה על רוחו. אך במידה והקהילה תימנע ממתיחת קווים אדומים לחבריה, היא תעמוד בפני כאוס ואנרכיה ותערער את הערכים המשותפים שאפשרו לעם היהודי לשרוד במהלך הדורות.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann