שפשפתי את עיניי בתדהמה בעת שחזיתי ביוזמה קלוקלת נוספת- שמקורה בכוונות טובות- של 'ועד שליחי הקהילות' בבריטניה. מליאת הארגון הצביעה, ברוב של כמעט 2:1, לאמץ התקשרות עם הסניף הבריטי של ארגון 'אוקספם' הבינלאומי, אחד מארגוני הצדקה הגדולים בעולם, המחזיק סניפים בלמעלה מ-90 מדינות. 'ועד שליחי הקהילות' ישלח עתה 30 נציגים להכשרת סוף-שבוע עם 'אוקספם', שם הם ילמדו כיצד לגייס כספים במלחמה נגד הרעב הגלובאלי ובמטרה "להתגבר על חוסר הצדק במערכת המזון הבינלאומית". העלות, בסדר גודל של כ-13,000$, תמומן ברובה על ידי 'אוקפסם'. יצירת שותפות בין ארגון גג מסוגו של 'ועד שליחי הקהילות' לבין ארגוני צדקה הינה חסרת תקדים. הוועד נאבק גם ככה למלא את מחויבויותיו המגודרות בבירור בחוקתו. יתר על כן, היהודים ידועים בתרומותיהם הפילנטרופיות הנדיבות, ועל כן אין כל הצדקה רציונאלית לכך שיבקשו לשים דגש על פעילות לא-יהודית שכזו.

מנהיגים אנגלו-יהודיים מכוננים שותפות עם ארגון צדקה אנטי-ישראלי

Print This Post

oxfam

Anglo-Jewish Leaders partner anti-Israeli Charity

שפשפתי את עיניי בתדהמה בעת שחזיתי ביוזמה קלוקלת נוספת- שמקורה בכוונות טובות- של 'ועד שליחי הקהילות' בבריטניה. מליאת הארגון הצביעה, ברוב של כמעט 2:1, לאמץ התקשרות עם הסניף הבריטי של ארגון 'אוקספם' הבינלאומי, אחד מארגוני הצדקה הגדולים בעולם, המחזיק סניפים בלמעלה מ-90 מדינות.

'ועד שליחי הקהילות' ישלח עתה 30 נציגים להכשרת סוף-שבוע עם 'אוקספם', שם הם ילמדו כיצד לגייס כספים במלחמה נגד הרעב הגלובאלי ובמטרה "להתגבר על חוסר הצדק במערכת המזון הבינלאומית". העלות, בסדר גודל של כ-13,000$, תמומן ברובה על ידי 'אוקפסם'.

יצירת שותפות בין ארגון גג מסוגו של 'ועד שליחי הקהילות' לבין ארגוני צדקה הינה חסרת תקדים. הוועד נאבק גם ככה למלא את מחויבויותיו המגודרות בבירור בחוקתו. יתר על כן, היהודים ידועים בתרומותיהם הפילנטרופיות הנדיבות, ועל כן אין כל הצדקה רציונאלית לכך שיבקשו לשים דגש על פעילות לא-יהודית שכזו.

אך גם במידה והוועד חש צורך לכונן שיתוף פעולה גלוי עם ארגון צדקה כלשהו, מטלטל לגלות שהוא בחר לעשות זאת דווקא עם 'אוקספם', ארגון בעל מוניטין ידוע לשמצה של עיסוק ביוזמות אנטי-ישראליות, החורגות באופן בוטה מתחומי האחריות הרגילים של ארגון צדקה.

עוינותו של 'אוקספם' כלפי ישראל החלה להתגלות לפני למעלה מעשור. אחת הדוגמאות הקשות לכך התרחשה לאחר פסטיבל השנאה בדרבן, כאשר הסניף הבלגי של הארגון הפיק כרזות ענק שבהן הופיעו תפוזים מדממים. בכותרת הופיעה הקריאה "לפירות מישראל יש טעם מר: התנגדו לכיבוש פלסטין, הימנעו מקניית פירות וירקות מישראל". לאחר שעוררה סערה גדולה, עלילת הדם הזו הוסרה.

בשנת 2009, 'אוקספם' קידם הלכה למעשה החרמה של ישראל כאשר סיים את התקשורתו עם השחקנית קריסטין דיוויס, מהדוברים המרכזיים של הארגון, וזאת משום שהיא קידמה את מוצרי הקוסמטיקה הישראליים של חברת 'אהבה'.

מנכ"ל 'אוקספם', ג'רמי הובס, הצהיר כי "אזרחי עזה חיים בבית הכלא הגדול בעולם, אך יש להם זכויות פחותות מאשר לאסירים". הארגון קרא לסיום החרמתו של החמאס, וגינה שוב ושוב את נוכחותה ה"בלתי-חוקית" של ישראל במזרח ירושלים. הוא היה שותף בפרסום מסמך אשר דחק בקהילה הבינלאומית לדרוש כי ישראל "תעניק פיצויים בשל הנזק שנגרם במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' ובפעולות צבאיות נוספות של ישראל".

לאחר פרשת המשט לעזה ב-2010, שאותו הגדיר 'אוקספום' "תוצאה ישירה של המצור הישראלי על עזה", הוא גינה את "השימוש המזוויע באלימות והרג אזרחים" על ידי ישראל.

'אוקספם' גינה בעבר את גדר הביטחון של ישראל, אשר שיחק תפקיד חשוב בהפסקת פיגועי ההתאבדות בתוך ישראל.

'אוקפסם' קורא עד היום לסימון נפרד של מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק- דבר המהווה קריאה ברורה לחרם.

בנוסף, 'אוקספם' משתתף במימון יוזמות משותפות עם גופים אשר להם רקורד ברור של תמיכה בטרור, כגון 'המרכז המוסלמי בלונדון' ו'ארגון הסיוע האסלאמי'.

על כן, לא ניתן להסבר מדוע ארגון נציגים יהודי יבחר לקשר עצמו עם ארגון צדקה המתגאה בשימור רקורד עקבי של עוינות כלפי המדינה היהודית.

ביזארית עוד יותר הייתה העובדה שהוועד זכה לעידוד מצדם של ארגוני ממסד יהודיים נוספים. בין השאר מדובר בארגון יחסי הציבור העיקרי המקדם את ישראל, 'מרכז התקשורת והמחקר בריטניה-ישראל' (BICOM), וארגון 'המגבית היהודית המאוחדת לישראל' (UJIA), מגייס התרומות העיקרי למען ישראל, שמנהיגו לשעבר החזיק ברקורד המפוקפק במסגרתו דחק ביהודי בריטניה להשמיע את קולם כנגד מדיניותה של ממשלת ישראל הדמוקרטית.

למרבה ההפתעה, אפילו שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד, התערב, ואמר לעיתון 'ג'ואיש כרוניקל' הלונדוני כי על הוועד לשתף פעולה עם 'אוקספם', כמו גם עם גופים אחרים המבקרים את ישראל. התערבות של עובד ציבור בריטי, שגריר במדינת ישראל, בנושא פנימי שנוי במחלוקת שכזה הינה חסרת תקדים. מה הניע אותו לעשות כן במקרה הזה?

בהצדקתו את היוזמה, נשיא הוועד ויוויאן ויינמן ביקש להשקיט את בוחריו כאשר הצהיר כי שיתוף הפעולה עם 'אוקספם' אינו קובע כי הוועד שותף לעמדותיו. ואולם, הוא סבר כי מנהליו חשו מחוייבים "להושיט יד" לגופים העוינים את ישראל.

הוא אמר שלאחר פגישתו עם 'אוקספם', הוא שוכנע כי הארגון לא יחרים את ישראל או יקשר עצמו לארגונים הקשורים לטרור. במידה ויעשה זאת, הוועד ישים סוף לשיתוף הפעולה.

ואולם, 'אוקספם' סרב לערוך תיקונים במתקפותיו הפוליטיות המתמשכות כנגד ישראל או להשהות את הקמפיין הקורא לחייב את ישראל לסמן מוצרים שמקורם מעבר לקו הירוק.

כמו כן, הוועד נמנע מלהסביר מדוע, אם כוונתו "להושיט יד" לארגונים העוינים את ישראל, הוא בחר דווקא בארגון צדקה שעליו יתקשה להשפיע, וזאת במקום להתרכז ב"הושטת יד" לארגונים רלוונטיים יותר, כגון הממשלה והמפלגות הפוליטיות. בהקשר זה, מעטים אלו אשר יהללו את קידום ההסברה הישראלית על ידי הארגון בזירה הפוליטית הרחבה בתור הצלחה כבירה.

כפי הנראה, חלק מיהודי בריטניה היו מעדיפים כי הוועד ייחשב ל"מאוזן" או "חסר פניות" יותר בכל הקשור לישראל. אין ספק כי ישנם לחצים מצד גורמים בקרב הממסד היהודי- "העבריים המפוחדים"- אשר חשים חוסר נוחות מן העובדה כי הם נתפסים כשדולה פרו-ישראלית. ייתכן והם ביקשו להרחיק עצמם מכך על ידי הפגנת רוחב האופקים והמחוייבות שלהם לחברה הכללית, וזאת על ידי התקשרות עם ארגון צדקה אנטי-ישראלי.

במהלך העימות, נשמעו הערות חוזרות ונשנות לפיהן הפעילות עם 'אוקספם' עלולה להזיק לישראל, אך כי יהיה זה חיובי שיהודי בריטניה יעשו רושם לפיו הם עוזרים לארגוני צדקה המספקים מזון לילדים. סגנית הנשיא הבכירה, לאורה מרקס, הסכימה כי הסיכויים לכך שהוועד יצליח לשכנע את 'אוקספם' לשנות את עמדותיו כלפי ישראל הינם אפסיים. אך היא המשיכה בשצף וקבעה כי מעורבותו של הוועד תוכל לכל הפחות "לסייע ל'אוקספם' להבין את ערכינו כיהודים, לסייע להם לראות כי אנו חולקים עמם ערכים".

יש לציין כי אלו אשר התנגדו ליוזמה לא קראו להחרמה יהודית של 'אוקספם'. הם טענו, בצדק שלא ניתן להפריכו, כי אין כל הגיון בכך שהגוף המרכזי של הקהילה היהודית יספק חותמת גומי לארגון בעל רקורד עקבי של עוינות המופנית כלפי המדינה היהודית.

כמו כן, עומדת שאלת הכבוד היהודי. מהו טיבו של המסר שאותו משדרת הקהילה לציבור הבריטי? זאת ועוד, איזו דוגמה היא מספקת לצעירים היהודיים כאשר היא מקשרת עצמה לארגון שכזה?

לאחר הצבעת המליאה, ג'ונתן הופמן, אחד מראשי המתנגדים להתקשרות עם 'אוקספם', אמר כי מדובר ביום קשה ליהודי בריטניה, וכי מדובר בפגיעה בישראל. "המסר לאויביה של ישראל הוא- אפילו הוועד תומך בארגון העוין את ישראל, ראו כמה ישראל מבודדת. המסר לידידיה של ישראל הוא- הוועד איננו רציני בנוגע למלחמה בדה-לגיטימציה. כיצד הוא יכול להיות, כשהוא ממהר להיכנס לקשרים עם אחד הארגונים העוינים ביותר כלפי ישראל?".

על אף שהשיגו רוב במליאה לתמיכה ביוזמתם, ייתכן כי מדובר ב"ניצחון פירוס" בעבור מנהיגי הוועד, וזאת משום שהקרעים שנוצרו לא יאוחו בקרוב. יהודים בריטיים התומכים בלהט בישראל ואשר עומדים בחזית הפעילות היהודית לא יסלחו בקלות למנהיגיהם על כך שקישרו אותם באופן מביש לארגון המפעיל באופן עקבי סטנדרטים כפולים ודעות קדומות כלפי ישראל. על פי ה'ג'ואיש כרוניקל', אינספור חברים כעוסים כבר איימו למשוך את תשלומי המגבית הקהילתיים שלהם לוועד.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann