ישראל ניצבת כעת בפני מה שעלול להתגלות כעימות החמור ביותר בהיסטוריה המשותפת שלה עם ארצות הברית, וזאת על אף דברי ההרגעה הנשמעים מצד ממשל אובמה אשר טוענים להיפך. מדיניותו של הנשיא אובמה הובילה לנסיגה אמריקנית בכל הדרגים בזירה הגלובאלית, ובמיוחד במזרח התיכון, שם מדיניות "הושטת היד" ההרסנית שלו למשטרים עוינים הוצאה לפועל במקביל להתנכרות, ואף נטישה, של בנות ברית מסורתיות של ארה"ב, כמו מצרים וערב הסעודית. כמו כן, ממשל אובמה כשל כישלון מוחלט בריסון שפיכות הדמים המשתוללת, כאשר מאות אלפי אזרחים נהרגים מדי יום ביומו בסוריה, עיראק וברחבי העולם הערבי. ואולם, על אף כל הראיות המפריכות את עמדתו, הממשל מתמיד ונוהג על פי המנטרה שלו, לפיה הבעיה המרכזית במזרח התיכון הינה הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. הוא ממשיך בנחישות בניסיונותיו לכפות הסדר על הישראלים והפלסטינים. הוא עושה כן - תוך שהוא מניח בצד את בעיית החמאס - למרות העובדה שנשיא הרשות עבאס הבלתי-דמוקרטי, שהקדנציה שלו פגה לפי שנים, איננו מוכן ואינו מחזיק בסמכות לבצע ויתורים משמעותיים כלשהם כלפי ישראל.

ממשל אובמה: נמוגו האשליות

Print This Post

kerry-interview

No Illusions Concerning the Obama Administration

ישראל ניצבת כעת בפני מה שעלול להתגלות כעימות החמור ביותר בהיסטוריה המשותפת שלה עם ארצות הברית, וזאת על אף דברי ההרגעה הנשמעים מצד ממשל אובמה אשר טוענים להיפך.

מדיניותו של הנשיא אובמה הובילה לנסיגה אמריקנית בכל הדרגים בזירה הגלובאלית, ובמיוחד במזרח התיכון, שם מדיניות "הושטת היד" ההרסנית שלו למשטרים עוינים הוצאה לפועל במקביל להתנכרות, ואף נטישה, של בנות ברית מסורתיות של ארה"ב, כמו מצרים וערב הסעודית. כמו כן, ממשל אובמה כשל כישלון מוחלט בריסון שפיכות הדמים המשתוללת, כאשר מאות אלפי אזרחים נהרגים מדי יום ביומו בסוריה, עיראק וברחבי העולם הערבי.

ואולם, על אף כל הראיות המפריכות את עמדתו, הממשל מתמיד ונוהג על פי המנטרה שלו, לפיה הבעיה המרכזית במזרח התיכון הינה הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. הוא ממשיך בנחישות בניסיונותיו לכפות הסדר על הישראלים והפלסטינים. הוא עושה כן – תוך שהוא מניח בצד את בעיית החמאס – למרות העובדה שנשיא הרשות עבאס הבלתי-דמוקרטי, שהקדנציה שלו פגה לפי שנים, איננו מוכן ואינו מחזיק בסמכות לבצע ויתורים משמעותיים כלשהם כלפי ישראל.

ארה"ב בוחרת להתעלם מחוסר המוכנות לפשרה יוצא הדופן של הפלסטינים ומן ההסתה המשמעותית והמתמשכת מצד הרשות הפלסטינית כנגד ישראל. היא ממשיכה להפעיל לחץ על ישראל, בת בריתה הדמוקרטית היחידה באזור, לביצוע ויתורים חד-צדדיים נוספים, אשר לרבים מהם השלכות ארוכות טווח שליליות על יכולת הקיום העתידית של המדינה היהודית.

מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, מציג עצמו כ"ידיד" של ישראל. ואולם, דבריו התוקפניים הנשלפים מן המותן לא רק שמציגים אותו כמוקיון, אלא שהם מפגינים כי הוא בוחר כעת בעמדה המנוגדת לישראל בעימות עם הפלסטינים.

קרי נמנע מלשמש כמתווך הגון כאשר ב-6 לנובמבר, בראיון המשותף שלו לחדשות ערוץ 2 ולטלוויזיה הפלסטינית, הוא שם את ישראל על הכוונת של ביקורתו ונמנע אפילו מלהתייחס לעקשנות הפלסטינית. הוא שאל בפרובוקטיביות "האם היא [ישראל] רוצה באינתיפאדה שלישית", אשר הוא קבע כי תתרחש במידה ויכשלו השיחות. הוא הזהיר שהפלסטינים "ימצאו עצמם עם הנהגה המחויבת לאלימות". לאחר פגישתו בבית לחם עם הנשיא עבאס, תוך שהוא דוחה את ההסתה הארסית לשנאה המוצגת לראווה בכל יום ע"י הרשות, קרי הצהיר באופן חד-משמעי כי "הנשיא עבאס מחויב ב-100% לשיחות הללו".

הוא שב והצהיר כי ארה"ב מחשיבה את הבנייה בהתנחלויות, כולל בשכונותיה היהודיות של ירושלים, ל"בלתי-לגיטימית", ואף הרחיק והצהיר כי ישראל משגרת "מסר כי ייתכן ואינכם רציניים באמת".

קרי כלל לא התייחס לדרישת הרשות לפיה לפליטים הפלסטיניים, ול-5 מיליון צאצאיהם, תינתן זכות השיבה לישראל. הוא נמנע מלהתעמת עם ההנהגה הפלסטינית בנוגע לסירובה להשלים עם המציאות לפיה ישראל מהווה ישות יהודית ריבונית.

לאחרונה, נשמעו רמיזות, אשר הוכחשו בהמשך, לפיהן במידה ולא תושג התקדמות בשיחות עד 2014, ארה"ב תציע הצעות גישור – איתות מבשר רעות לישראל. כמו כן, קרי איים כי במידה וישראל לא תמצא הסדר, ארה"ב לא תוכל להרתיע את שאר העולם מכפיית סנקציות משמעותיות על ישראל. הערות שכאלו מבטיחות למעשה את המשך חוסר המוכנות לפשרה מצד הפלסטינים, וזאת ע"י ההכרזה כי לאחר כישלון השיחות, העולם יבקש בכל מקרה לכפות פתרון על ישראל, ולא יאשים את הפלסטינים על כך ששבו פעם נוספת לדרך הטרור. כל זאת, לאחר כניעתה של ישראל ללחץ האמריקני העז, שהביא לשחרורם השערורייתי של רוצחי המונים פלסטיניים, שהוללו בהמשך ע"י הפלסטינים כגיבורים.

ההצהרות מצד קרי מגיעות במקביל לאיתותים שליליים אחרים מצדה של ארה"ב: הימנעותו של אובמה מגינוי הערותיו האנטישמיות הפרובוקטיביות של ראש ממשלת טורקיה ארדואן והפרת התחייבויותיו להניח בצד את העימות עם ישראל לאחר שהופעל על נתניהו לחץ להתנצל בפניו; המאמץ האמריקני להסתת תשומת הלב ממתקפות הסייבר שלה על מערכת התקשורת של ממשלת צרפת באמצעות רמיזה כי האשמה לכך מוטלת על המוסד הישראלי; וכן, גרוע מכל ועל אף השתיקה הישראלית בנושא, ההודעה הרשמית מטעם ארה"ב לפיה ישראל הייתה אחראית להפצצת בסיס הצבא הסורי שבו הוחזקו טילים שהיו בדרכם לחיזבאללה. כך לא מתייחסים לבת ברית.

במהלך החודשים האחרונים, כוון לחץ חזק במיוחד כלפי ישראל וכלפי יהדות ארה"ב להרגעת הרוחות בנושא האיראני. על אף שהואשם בכך שניסה לחבל במאמצי הדיפלומטיה האמריקנית עם הנשיא "המתון" חסן רוחאני, נתניהו מעולם לא קרא תיגר על תפקידה של הדיפלומטיה. הוא בסך הכול הזכיר לאמריקנים את הרקורד המוכח של דו פרצופיות מצד איראן ומצד רוחאני עצמו, כאשר הוא לוקח חלק בשיחות זוחלות בעוד שהוא ממשיך לקדם את מעמדה הגרעיני של איראן.

בהתבסס על הרקורד של אובמה שנרשם בעת האחרונה, הישראלים הפכו סקפטיים יותר ויותר באשר למילוי התחייבויותיו החוזרות ונשנות להפעלת כוח צבאי במידת הצורך על מנת למנוע מאיראן מלהפוך למעצמת גרעין.

החששות הללו התאמתו כאשר, על אף דברי הרגעה מצדו של קרי לפיהם "עדיף שלא יושג שום הסכם מאשר שיושג הסכם רע", ארה"ב והאירופאים (מלבד צרפת) הפגינו מוכנות להקל על הסנקציות על איראן מבלי להשיג דבר מוחשי כלשהו בתמורה, ועל אף שכל הראיות הצביעו על ההיפך. נהיר כי הממשל האמריקני שיקר כאשר הוא הבטיח לעדכן את הישראלים קודם לכל הסכם ושלא להפתיע אותם, והבטיח שוב ושוב כי ללא הסכם מצד האיראנים לחדול ממטרותיהם הגרעיניות, לא תישקל כל עסקה חלקית.

המום ומוטרד, נתניהו הוקיע בפומבי את קרי על כך שהוא "שוגה שגיאה חמורה", והאשים אותו בכך שהוא מספק לאיראנים את "עסקת המאה" ו"אינו מפחית בשום אופן את יכולת העשרת הגרעין" שלהם. נתניהו הצהיר כי בתנאים שכאלו, ישראל לא תחשיב עצמה ככבולה בהסכם כלשהו בין טהרן לשש המעצמות העולמיות, וכי היא "תעשה ככל הנדרש על מנת להגן על עצמה ועל בטחון אזרחיה". קיימת כמובן האפשרות המרוחקת כי עד למועד חידוש השיחות בשבוע הבא, אזהרותיו של נתניהו יישאו פרי ותימנע כניעה בסגנון מינכן. אך אל לנו ללקות באשליות.

שלושת החודשים הקרובים צפויים להיות מאתגרים במיוחד בעבור ישראל. ראש הממשלה נתניהו יאלץ להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו ולבקש להציל כל הניתן קודם לכניעה הצפויה בפני המולות האיראניות, וזאת בעסקה שאינה מבטיחה כלל כי הצנטריפוגות לא ישובו בקרוב להסתובב.

בנוסף, על ישראל להימנע מן הלחצים האמריקנים לביצוע ויתורים נוספים כלפי הפלסטינים, ויתורים אשר עלולים להוביל להשלכות הרות אסון על ביטחוננו העתידי.

בכדי להתעמת עם האיומים הללו, ישנו הכרח כי ראש הממשלה ירקום תכנית אסטרטגית, יפעיל את הקואליציה הרחבה ביותר על מנת להציג חזית אחידה ויעבוד בשיתוף קרוב עם הקהילה היהודית האמריקנית ועם קבוצות פרו-ישראליות נוספות במטרה לתזמר קמפיין משמעותי להסברה בקרב הציבור האמריקני ולגיבוש תמיכה בקונגרס למיגור הפייסנות.

בעבור היהודים האמריקנים, התקופה הזו תהווה מבחן אמתי למחויבותם לביטחונה של המדינה היהודית. ישנם דיווחים סותרים לפיהם ארגונים יהודיים מובילים ונציגי הממשל הגיעו להסכם לדחייה בת חודשיים במאמצים להגברת הסנקציות על איראן, אך אלו נדחו בתוקף ע"י דובריהם של איפא"ק ושל ה-AJC.

למרבה הצער, נדמה כי היהודים האמריקנים המסורים לביטחון המדינה היהודית נמצאים במסלול לעימות ישיר עם ממשל המגלה מוכנות לנטישה דיפלומטית של ישראל ולריצוי מדינת הטרור הקטלנית ביותר בעולם. מנכ"ל הליגה נגד השמצה, אייב פוקסמן, חזה כי "התנהגותו השערורייתית" וה-"חוצפה" של קרי בכך שהוא מטיף לישראל בנוגע לשלום תאחד את הקהילה היהודית האמריקנית. אם כן, נשאלת השאלה האם הם יציגו את האומץ להתאחד ולעמוד על שלהם?

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann