ממשלה אוסטרלית ידידותית יותר

Print This Post

A Friendlier Australian Government

תוצאות הבחירות באוסטרליה מהוות חדשות טובות ליחסי ישראל-אוסטרליה. ראש הממשלה הנוכחי, קווין ראד ממפלגת הלייבור, הובס בבחירות לאחר שהחזיק במשרה במשך פחות משלושה חודשים, וזאת אחרי שביצע הפיכה נגד רוה"מ לשעבר ג'וליה גילארד. ראד הוא זיקית פוליטית, שזנח את עמדתה הפרו-ישראלית ארוכת הימים של אוסטרליה כאשר כיהן בעבר כראש הממשלה בין השנים 2007 ל-2010.

המנצח, טוני אבוט, מנהיג המפלגה הליבראלית המרכז-ימנית, הוא ידיד מוצהר של המדינה היהודית. הוא התחייב לשפר את היחסים עם ישראל, להקשיח את מדיניות הממשלה כלפי ארגוני הטרור ולשים קץ לסיוע הכלכלי לארגונים המקדמים קמפיינים להחרמה, סנקציות והימנעות מהשקעות בישראל.

על כן, תוצאות הבחירות מהוות נקודת מפנה דרמטית ביחסי ישראל-אוסטרליה. קודם לכניסתו לתפקיד ב-2007, ראש הממשלה ראד תיאר את עצמו כנוצרי ציוני. אך במהלך הקדנציה שלו, הוא השיק קמפיין להחלשת מדיניותה של אוסטרליה כלפי ישראל. הוא הפחית מתמיכתה של אוסטרליה בישראל באו"ם, ואימץ מדיניות מקבילה לאלו של מדינות אירופאיות עוינות.

ג'וליה גילארד, שהחליפה אותו בתפקיד ב-2010, עשתה מאמצים לשיקום היחסים הידידותיים עם ישראל. אך כאשר בוב קאר מונה לתפקיד שר החוץ במרץ 2012, היחסים שוב החלו להתדרדר.

קאר, ראש מדינת ניו סאות' ווילס בעברו, היה חבר מייסד בארגון הפרלמנטרי 'ידידי הלייבור של ישראל', ונחשב בעבר כמקורב לקהילה היהודית. ואולם, ב-2003, הוא העניק את פרס סידני לתועמלנית הפלסטינית חנן עשראווי, ומאז הלך והפך ביקורתי והתעקש כי הוא מבין את האינטרס הישראלי טוב יותר מאשר הישראלים עצמם.

לאחר שביקר בישראל באוגוסט 2012, קאר השיק קמפיין ששידל לתמיכה במועמדותה של אוסטרליה לחברות במועצת הביטחון של האו"ם, וזאת ע"י התחנפות לממשלות ערב ואפילו באמצעות שיגור משלחת לאיראן.

הרחקת ישראל מאוסטרליה הייתה כמובן נחוצה בכדי להשיג את התמיכה הערבית, והוא הצליח לחייב את ראש הממשלה גילארד להפוך את החלטתה להצביע נגד קבלת הרשות הפלסטינית כמדינה חברה באסיפה הכללית של האו"ם. הוא הצהיר: "אינני מתנצל על העובדה שלאוסטרליה ישנם אינטרסים בעולם הערבי. אילו היינו מצביעים נגד, היה הדבר מהווה פגיעה חמורה באינטרסים שלנו ביותר מ-20 מדינות".

שר החוץ קאר הדהים את הקהילה היהודית באוסטרליה לפני מספר שבועות, כאשר אמר למוסלמים במסגד בסידני, "ביקרתי ברמאללה, דיברתי עם ההנהגה הפלסטינית, ואנו תומכים בשאיפותיהם להקמת מדינה פלסטינית בהקשר הרחב של שלום במזרח התיכון… אנו אומרים חד-משמעית, כי כל ההתנחלויות על אדמה פלסטינית הן בלתי-חוקיות לפי החוק הבינלאומי, ויש להביא לסופם".

מנהיגי הקהילה היהודית האוסטרלית גינו את ההצהרה, ו-AIJAC, השדולה היהודית האוסטרלית המקבילה ל-AIPAC, האשימה את קאר בכך ש"ששינה את המדיניות העל-מפלגתית הוותיקה באוסטרליה באמצעות הצהרה חוזרת ונשנית על טענה משפטית פולמוסית ושנויה במחלוקת… אשר… יש לה פוטנציאל לערער את ההתקדמות אל עבר פתרון שתי מדינות לסיום העימות במשא ומתן".

הידידות הוותיקה של אוסטרליה עם ישראל החלה עוד בימים שכוחות אוסטרליים שירתו בפלשתינה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. החל מ-1948 ועד לאחרונה, הן הלייבור והן המפלגה הליבראלית עמדו בשורה אחת עם המדינה היהודית (כאשר היוצא מן הכלל היחידי היה ראש הממשלה גוף ויטלם, שהפגין עוינות כלפי ישראל במהלך מלחמת יום כיפור).

שתי המפלגות תמכו גם בנושאים יהודיים רחבים יותר. ב-1962 הפכה אוסטרליה למדינה הראשונה שהעלתה את נושא יהדות ברית המועצות באו"ם. היא גינתה את האנטישמיות, וקראה לאפשר ליהודים את הזכות להגר. ממשלים עוקבים הרימו תרומות גלובאליות נכבדות להקלת מצוקתם של יהודי בריה"מ. אוסטרליה הייתה מעורבת ישירות במאמצים לביטול החלטת האו"ם הידועה לשמצה מ-1975, אשר השוותה בין הציונות לבין גזענות. כמו כן, היא שימשה כמתווך בעבור מנהיגים יהודים שביקשו לקדם את היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מדינות אסיאתיות.

הקהילה היהודית האוסטרלית, המונה כ-120,000 חברים, כוללת בתוכה את אחוז ניצולי השואה הגבוה ביותר מכל קהילות התפוצות, והיא מהווה את אחת הקהילות היהודיות הציוניות ביותר בעולם. 15,000 אוסטרלים – למעלה מ-10% מהקהילה כולה – עלו לארץ ומממשיכים לחזק את היחסים בין הקהילות.

ה"אומה ברת המזל" אפשרה למהגרים יהודיים חרוצים, רבים מהם ניצולי שואה חסרי כל, לשגשג ולפרוח. בעוד שקיים בקהילה גם מעמד נמוך יותר, חלק מן היהודים צמחו והפכו לענקי מסחר ותעשיה מובילים במדינה, ורבים מתוכם מונו לתפקידים בולטים בחיים הציבוריים, כולל שני מושלים כלליים. המהגרים יצרו קהילה יהודית תרבותית ודתית פורחת, והקימו מגוון רחב של בתי ספר יהודיים, מחב"ד ועד רפורמים.

מנהיגי הקהילה מאוחדים ואינם מהססים להתעמת עם ממשלתם כאשר, לפי ראות עיניהם, היא נוהגת באופן מוטה או מפעילה סטנדרטים כפולים כנגד ישראל. חלק גדול מהקרדיט על תמיכתה ההיסטורית של המדינה בישראל נזקף לזכותה של הקהילה היהודית שלה.

באופן מסורתי, מרבית הקהילה היהודית נטתה לתמוך בלייבור ולא במפלגה הליבראלית, אשר נתפסה בעבר כמנוכרת ליהודים ואף כאנטישמית. ואולם, מגמה זו השתנתה בשנים האחרונות, וכיום, היהודים נוטים יותר לכוון את תמיכתם ע"פ נטיות כלכליות וחברתיות אינדיבידואליות.

הבחירות שנערכו השבוע ממחישות את המגמה הזו. על אף שישראל לא שיחקה תפקיד מרכזי במערכת הבחירות, נראה כי המצביעים היהודים האוסטרלים הרחיקו לכת אף יותר מהאוכלוסייה הכללית בביטוי חוסר אמונם הרחב בראש הממשלה ראד ובהנהגת הלייבור, כפי הנראה בגלל עוינותם כלפי ישראל.

הקהילה הביעה תמיכה חזקה במפלגה הליבראלית ובטוני אבוט, אשר שימש כמנהיג האופוזיציה בבית הנבחרים מאז 2009. אבוט הוא ידיד נלהב של ישראל מאז ביקורו הראשון במדינה כאדם צעיר, ובהמשך כחבר פרלמנט קודם לבחירתו לראשות המפלגה. הוא נחשב לבן חסותו של ראש הממשלה לשעבר, ג'ון הווארד, המוכר כאחד מתומכיה הגדולים של ישראל בקרב מדינאי העולם. יש לצפות כי הממשלה החדשה בראשותו של אבוט תטפח תמיכה איתנה בישראל, בדומה לזו של ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר.

למרבה האירוניה, בעוד שנדמה היה שממשלת הלייבור הקודמת זנחה את ישראל בכדי להיבחר למועצת הביטחון של האו"ם, הקולות הערביים הבטיחו למעשה את מינויה של הממשלה הפרו-ישראלית ביותר מבין החברות במועצה.

כעת, מנהיגי הקהילה היהודית ניצבים בפני האתגר של שיקום התמיכה העל-מפלגתית של אוסטרליה בישראל. ארגונים יהודיים, ובעיקר AIJAC, מוכרחים לרכז את מאמציהם בשיקום הקשרים עם מנהיגי הלייבור. למרות ההשפעה העוצמתית של 500,000 המוסלמים במספר אזורי בחירה חשובים, מרבית חברי הפרלמנט של הלייבור ממשיכים להחזיק בגישות חיוביות כלפי המדינה היהודית, והסיכויים לשיקום מחויבותה של הלייבור כלפי ישראל הם טובים.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann