הפזורה היהודית ניצבת בפני משבר בהנהגה. בארצות הברית, שם מתגוררים מרבית היהודים מחוץ לישראל, אנשי המפתח השולטים בזירת ההנהגה נמצאים לקראת פרישה מתפקידיהם, אך אינם מצליחים לטפח יורשים. מלבד במספר יוצאים מן הכלל הראויים לציון, המצב בקהילות היהודיות הקטנות אף גרוע מכך. ברוב ארגוני הגג הקהילתיים הללו, אנשי מקצוע ממלאים תפקיד נחות לעומת מקביליהם בארה"ב, ואנשים צעירים ומוכשרים סולדים עוד יותר מקבלת אחריות כלשהי בהנהגה. בארה"ב, השדולה הפרו- ישראלית 'איפא"ק' היא היוצאת מן הכלל. היא ממשיכה להוות ארגון מובנה, המופעל בעזרת צוות מקצועי רב יכולת, נתמך על ידי תורמים בעלי אמצעים ונהנה מתמיכה רחבה ברמה העממית. ואולם, שלושת הארגונים הפוליטיים הציבוריים המרכזיים- 'הוועד היהודי- אמריקני' (AJC), 'הליגה נגד השמצה' (ADL) 'וועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארה"ב' (וועידת הנשיאים) מונהגים כיום על ידי אנשי מקצוע מוכשרים, אשר כולם הגיעו לאחרונה לגיל פרישה או יעשו כן בקרוב.

מיליארדרים והסכנה למשבר בהנהגה היהודית

Print This Post

משה מונטפיורי

משה מונטפיורי

Billionaires and the Looming Jewish Leadership Crisis

הפזורה היהודית ניצבת בפני משבר בהנהגה. בארצות הברית, שם מתגוררים מרבית היהודים מחוץ לישראל, אנשי המפתח השולטים בזירת ההנהגה נמצאים לקראת פרישה מתפקידיהם, אך אינם מצליחים לטפח יורשים. מלבד במספר יוצאים מן הכלל הראויים לציון, המצב בקהילות היהודיות הקטנות אף גרוע מכך. ברוב ארגוני הגג הקהילתיים הללו, אנשי מקצוע ממלאים תפקיד נחות לעומת מקביליהם בארה"ב, ואנשים צעירים ומוכשרים סולדים עוד יותר מקבלת אחריות כלשהי בהנהגה.

בארה"ב, השדולה הפרו- ישראלית 'איפא"ק' היא היוצאת מן הכלל. היא ממשיכה להוות ארגון מובנה, המופעל בעזרת צוות מקצועי רב יכולת, נתמך על ידי תורמים בעלי אמצעים ונהנה מתמיכה רחבה ברמה העממית.

ואולם, שלושת הארגונים הפוליטיים הציבוריים המרכזיים- 'הוועד היהודי- אמריקני' (AJC), 'הליגה נגד השמצה' (ADL) 'וועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארה"ב' (וועידת הנשיאים) מונהגים כיום על ידי אנשי מקצוע מוכשרים, אשר כולם הגיעו לאחרונה לגיל פרישה או יעשו כן בקרוב.

ל-AJC, שבראשו עומד הצעיר מבין השלושה, דיוויד האריס, קיימת תשתית מתוחכמת והוא ככל הנראה הארגון המצויד ביותר בכלים להמשך הישרדותו לאחר הפרישה.

חרף היותו בעל צוות עצום וסניפים ברחבי המדינה, ה-ADL נתפס כהצגה של איש אחד. יושב הראש שלו, אייב פוקסמן, הוא בעל כריזמה רבה והבנה תקשורתית, והוא יותיר מאחוריו ללא ספק מורשת מפוארת. אך כאשר הוא יפרוש, אין כלל וודאות כי ההמשכיות תישמר, ואם מועצת ה-ADL תבושש למנות יורש ראוי, אחד מגופיה העוצמתיים ביותר של יהדות ארצות הברית עלול להתמוטט בקלות.

וועידת הנשיאים נשלטת ביעילות על ידי סגן יושב הראש מלקולם הונליין. הוא נחל הצלחה בגיוס מנהיגים מוכשרים שיעמדו בראש הארגון, ושימר במיומנות את סינופו של הארגון לסוכנויות יהודיות מתחרות. אלו כוללות בתוכן את כלל הזרם המרכזי של היהדות האמריקנית. אך ביום שהונליין יפרוש מתפקידו, קיימת סבירות רבה כי בהיעדר המיומנות והעדינות שהפעיל באיזון בין הסניפים הנבדלים, ארגון גג זה ילך ויתפוגג.

עתידם ארוך- הטווח של ארגונים אלו עומד תחת איום נוסף מפני שבעלי המקצוע הנוכחיים משמשים גם בתור מגייסי הכספים המרכזיים. בניסיון לשמר את זרימת התרומות הנוכחית, יורשיהם יהיו בעמדת נחיתות מובהקת מכיוון שהם חסרים את מערכות היחסים האישיות עם התורמים העיקריים.

ברמה הגלובלית, הקונגרס היהודי העולמי (WJC) ניצב בפני בעיה דומה. התורמים לקמפיין הקודם לגיוס תרומות בדואר איבדו את אמונם בארגון כתוצאה מהסקנדלים שנקשרו לאי הסדרים הכספיים תחת ההנהלה הקודמת. על כן, כיום ה-WJC תלוי כמעט לחלוטין בנדיבות ליבו של הנשיא הנוכחי ומטיבו העיקרי, המיליארדר רונאלד לאודר, המספק את מרבית המימון הנדרש לפעילות הארגון. במידה ולאודר יפרוש או יפסיק את תרומתו, יעמוד הקונגרס בפני קריסה כלכלית.

רבות מן הקהילות היהודיות הקטנות יותר סובלות מבצורת תקציבית ובמקרים רבים מתקשים בגיוס מתנדבים בלתי- מקצועיים לתפיסת תפקידים קהילתיים.

דבר זה נכון במיוחד באירופה, שם הדמוניזציה של ישראל עברה תמורות והתפתחה לאנטישמיות דומה לזו של שנות ה-30 במאה הקודמת. בזמנים כה קשים, ישנה חשיבות עצומה להנהגה יהודית חזקה ואמיצה בחיזוק המורל.

הקהילה היהודית הצרפתית יוצאת דופן וזוכה לשירות יעיל מצדו של CRIF, ארגון גג הזוכה למימון סביר ואשר נחל הצלחה במשיכת מנהיגים יהודיים מסורים ובעלי יכולת.

הקהילה היהודית- גרמנית, הגדלה באופן דרמטי ומורכבת כיום ברובה על ידי יהודים מברית המוצעות לשעבר, נהנית ממימון ממשלתי משמעותי המאפשר לה לגייס אנשי מקצוע בעלי יכולת.

לעומת זאת, בבריטניה, 'ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה' התדרדר במעמדו ובהשפעתו במשך השנים. היהודים הבריטיים המוכשרים יותר אינם נמשכים לארגון והוא ממשיך להיות נואש למימון.

גרוע מכך, בקהילה האנגלו- יהודית שולטים לאחרונה מספר מיליארדים בלתי מבוקרים, אשר עצמתם הכלכלית מאפשרת להם להכתיב מדיניות, הלכה למעשה, לארגונים היהודיים מן הזרם המרכזי. בין הטייקונים הללו ישנם כאלו הידועים לשמצה בכך שהם מגנים באופן ציבורי את הממשלה הישראלית ומאיימים לעכב הקצאות כספים לארגונים קהילתיים המכילים מבקרים או שאינם מוכנים לאמץ את עמדותיהם.

המערב- אירופאיים מאוגדים תחת 'הקונגרס היהודי האירופאי' (EJC), ארגון גג אשר חווה משבר כלכלי אשר לאחריו השתלט עליו משה קנטור, אוליגרך רוסי אשר נטען עליו כי הוא קרוב לנשיא הרוסי פוטין. בעוד שקנטור אכן מקדם ביעילות אינטרסים יהודיים, ניהולו של ארגון מערב- אירופאי- יהודי בידי אוליגרך רוסי- יהודי הוא ביזארי משהו.

המצב בברית המועצות לשעבר משקף גם הוא היעדר בהנהגה אותנטית. הקהילות הפרטניות, באופן כללי, מתוקצבות ונשלטות בעיקר על ידי אוליגרכים, רבים מהם חסרי כל רקע יהודי ונעדרים הבנה של הבעיות הניצבות בפני העם היהודי. חלקם מנצלים ללא בושה את מעמדם לצרכי קידום- עצמי מסחרי ופוליטי. ואולם, בהיעדרם ייווצר ללא ספק ריק אדיר בחיים הארגוניים היהודיים.

האתגר החיוני הניצב בפני ההנהגה הינו היכולת לגייס כספים על מנת להפעיל את הארגונים הקהילתיים. פילנתרופים וקרנות נרתעים ממימון ארגוני גג כל עוד הם אינם מעורבים בהם ישירות.

כתוצאה מכך, בשנים האחרונות ישנו טרנד הולך ומתגבר אשר במסגרתו יהודים מיליארדרים "מאמצים" ארגונים או תופסים את ה"הנהגה" בתמורה לאספקת הכספים הנדרשים למילוי הדרישות התקציביות. על אף שזה רחוק מלהיות דמוקרטי, זה הפך לכורח החיים.

ישנם אינספור תקדימים אשר במסגרתם יהודים עשירים תרמו דווקא לטובת הקהילה. לדוגמה, במאה התשע עשרה, המנהיג בן- האצילים הבריטי, סר משה מונטפיורי, לא היה מחויב למתן דין וחשבון בתפקידו כ'שתדלן'- יהודי עצמאי אשר נשא ונתן עם הרשויות בעבור בני עמו- והביא לתרומות חשובות לטובתו של העם היהודי.

כיום, שלדון אדלסון, שנוא נפשם של היהודים הדמוקרטים אשר מתנגד בחריפות לאובמה, ייזכר ללא ספק כפילנתרופ היהודי הבכיר של התקופה, והוא מהווה את התורם היחידני הגדול ביותר ל'תגלית' ולמוסדות יהודיים א-פוליטיים חיוניים אחרים, דוגמת 'יד ושם'.

המיליארדר אדגר ברונפן, לשעבר יו"ר הקונגרס היהודי אשר היו לי עמו חילוקי דעות פוליטיים משמעותיים, כפה ללא בושה את עמדותיו על הארגון. אף על פי כן, הוא גם הותיר מורשת חיובית ויש לזקוף לזכותו את תרומתו האישית החיונית למען הבשלת הקמפיין ההיסטורי להשגת תשלומי פיצויים למען העם היהודי.

האתגר הניצב בפני הארגונים היהודים כיום הינו כי על אף שהם רעבים למימון, עליהם להימנע מהפיכתם לרכושם האישי של מיליארדרים שאינם נושאים באחריות אישית ואשר עלולים לקדם מטרות פוליטיות אישיות המנוגדות לאינטרסים היהודיים הכלליים.

לישראל יש אינטרס לעידוד שימורה של הנהגה יהודית דמוקרטית ובריאה בתפוצות, כזו שהיא בעלת אומץ ויכולת להתנגד למתקפות האנטישמיות והאנטי- ישראליות. זה אמור היה להיות תפקידה המרכזי של הסוכנות היהודית, אך אבוי, גם זו נפלה תחת שליטתם של מספר מצומצם של תורמים עשירים. אלו, על אף שאין ספק באשר לכוונותיהם הראויות, אינם מפגינים מודעות לצרכים שעל הפרק.

על כן, זוהי חובתה של הממשלה הישראלית לכונן גוף המורכב ממנהיגי קהילות יהודיות- ובמיוחד אלו שמחוץ לארצות הברית- על מנת לספק הנחיה וסיוע בזירה החיונית והמתדרדרת של החיים היהודיים בתפוצות.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann