Photo: GPO

לשקול את האינטרס הלאומי בבחירות הקרבות

Print This Post

למרות המהלומות הקולניות שמחליפים ביניהם המתמודדים המרכזיים, הליכוד וכחול לבן, באופן פרדוקסאלי מדגישה מערכת הבחירות הזו דווקא את אחדות האומה. במצע הפוליטי של כחול לבן כמעט ואין מילה הנבדלת באופן מהותי ממדיניות הממשלה הנוכחית. למעשה, הבחירות הללו משקפות את הקונצנזוס חסר התקדים שבמסגרתו הרוב המוחלט תומך בהיפרדות מן הפלסטינים – בתנאי שניתן להשיג זאת תוך שימור הביטחון – רעיון בלתי אפשרי בעת הנוכחית. בנוסף, רוב הישראלים מתנגדים גם ליצירתה של מדינת טרור סמוכה, שתהווה קרש קפיצה בעבור איראן שממנו תוכל לאיים על קיומה של ישראל.

אז, על מה בעצם הבחירות הללו? השורה התחתונה: האם אנו מוכנים לקבל את נתניהו לקדנציה נוספת.

הנכס העיקרי של נתניהו הוא שיריביו בני גנץ ויאיר לפיד, מלבד חוסר הניסיון שלהם, נתפסים ככלל כאנשים "נחמדים", אך כקלי משקל מבחינה פוליטית אשר חסרים את היכולת להיכנס לנעליו. ישראלים רבים התומכים כעת בגנץ אינם מתלהבים מהרעיון של רוטציה בהנהגה, שתכניס את לפיד למושב הנהג.

המפלגות הקטנות שעליהן יסתמך נתניהו בכדי להקים קואליציה בעייתיות גם הן. נראה שהמכשול הגדול ביותר בפני בחירתו מחדש של נתניהו הוא המנדטים שיאבדו בשל מפלגות ימין שלא תעבורנה את אחוז החסימה. התפקיד ששיחק נתניהו בשכנוע הבית היהודי להתמזג עם עוצמה יהודית הקיצונית, שבראשה עומדים חסידיו של הרב מאיר כהנא המנוח, וזאת במטרה למנוע משתי המפלגות ליפול מתחת לאחוז החסימה, הגעיל את רוב הישראלים, כולל רבים ממצביעי הבית היהודי המסורתיים. העובדה שנתניהו נאלץ לקדם ברית בלתי קדושה שכזו היא תוצאה של המערכת הפוליטית הבלתי מתפקדת. הפתרון יכול להיות אימוץ של מערכת מפלגה מועדפת שנייה, שבמסגרתה המצביעים יכולים לבחור מפלגה שנייה במקרה ומפלגת הבחירה הראשונה שלהם אינה עוברת את הסף. פתרון נוסף הוא להעלות את אחוז החסימה ל-5% או אפילו 10%, ובכך להגביל את כוחן של מפלגות סקטוריאליות קטנות להחזיק במאזן הכוח ולהפעיל השפעה מופרזת על מדיניות הממשלה.

ראוי לציין שבג"ץ הפך את ההחלטה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול את אותן מפלגות ישראליות ערביות שהצדיקו בפומבי את הטרור הפלסטיני והתנגדו למדינה יהודית, אך במקביל, התערב ופסל את מיכאל בן ארי, יושב ראש עוצמה יהודית, מהתמודדות לכנסת, על אף שמועמדותו אושרה ע"י הוועדה. על אף שבג"צ תמך בעמדה שאימץ היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ההטיה הבוטה של פסיקה זו רק מספקת תחמושת נוספת לאלו המבקשים לערער את מעמדו של בית הדין. למרבה הפלא, גנץ ולפיד שיבחו בטיפשות את החלטת בג"ץ, תוך הפגנת מראית עין של אדישות לסטנדרטים הכפולים הבוטים שהופעלו בפסיקות.

נתניהו עורר מהומה כאשר הזהיר כי במידה וגוש הימין לא ישמר רוב ברור, ממשלת כחול לבן תוכל לקום רק בתמיכתן המרומזת של המפלגות הערביות. הוא תיאר תרחיש שכזה כקטסטרופה.

הוא הואשם בגזענות, האשמה שבתנאים הללו היא אבסורדית. כל המפלגות הערביות תומכות בחיסולה של הציונות ובהפיכתה של ישראל למדינת כל אזרחיה – דחייה של ישראל כמדינה יהודית וגרסה מנומסת למדינה דו לאומית. ישנם נוספים שהם רדיקלים עוד יותר, מצדיקים טרור ומזדהים עם יריבנו באופן שיכול להיחשב לבגידה.

על כן, לגיטימי לחלוטין שנתניהו ידגיש את העובדה שהבוחרים ניצבים בין האלטרנטיבה של ממשלה בהובלת נתניהו, לבין ממשלת גנץ שתידרש לקבל את תמיכתה של לפחות אחת מהמפלגות הערביות הקיצוניות הללו.

שגשוגן של המפלגות הקטנות, שייתכן וזכות הבחירה תישלל מהן בכך שהן לא תשגנה את מספר הקולות המינימאלי, עלול להביא לתוצאה זו. בנוסף, ישנה התופעה של מפלגת זהות המטורפת של משה פייגלין, אשר, בנוסף לקידום לגליזציה של מריחואנה, קוראת להעביר את הכנסת להר הבית ולשלל קווי מדיניות משוגעים שכאלה. קשה לדמיין כיצד הוא יצטרף לכל קואליציה.

הנסיקה בסקרים שנרשמה בתחילה לטובת כחול לבן לאחר ההשקה המתוקשרת שלה, ולאחריה ההודעה על ההעמדה לדין של נתניהו בכפוף לשימוע, לא הפתיעה אף אחד. במהלך השבוע האחרון, לאחר האופוריה ההתחלתית, נדמה שמפלגת הליכוד ובנות בריתה בימין נמצאות בעלייה.

כל עוד ישנם מסרים מבולבלים, מפלגת כחול לבן צפויה להמשיך לאבד מכוחה בסקרים. בהינתן העמדות הסותרות והבלתי ניתנות ליישוב של רבים מאנשיה, קשה לדמיין כיצד המפלגה תוכל לשמר כל מדיניות קוהרנטית. התגובה ההיסטרית לחשיפה המביכה של הפריצה לטלפון של גנץ ע"י איראן, בוודאי לא שיפרה את מעמדם הציבורי.

הנסיונות האחרונים להכפיש את נתניהו בנושא פרשת הצוללות זכו אמנם לסיקור אוהד קצר טווח בכלי התקשורת המבקשים לבצע בו דמוניזציה בכל מחיר, אך ספק אם ניתן יהיה לשמר מגמה זו. אם כבר, ניסיונות אלו מצביעים על היעדרו של כל תוכן אמתי בקמפיין של כחול לבן. למרות שהתייצב מול מראיינת לוחמנית ביותר, הופעתו של נתניהו בביקור פתע בחדשות 12 במוצאי שבת הייתה רגועה ומדודה, והוא העביר בהצלחה את טיעוניו החזקים. עם זאת, הוא שגה בכך שלא השכיל להבין שדיווחי התקשורת בהמשך יעוותו לחלוטין את הראיון, וזאת ללא קשר למידת האפקטיביות של דבריו.

ישנם רבים הדורשים כי במידה ויועמד לדין לאחר השימוע עם היועץ המשפטי, על נתניהו להתפטר. ואולם, ככל שהתנהגותו הפרטית ההדוניסטית אינה ערבה לחך, אלן דרשוביץ, עורך דין נודע בנושא זכויות אדם שלא ניתן להחשיבו מבחינה פוליטית לאיש ימין, מתעקש כי קיימת כל סבירות כי אף אחד מהאישומים לא יעמוד בבית משפט. אין ספק שמערכת המשפט שלנו מכירה בכך שכל אדם שעומדים נגדו אישומים נחשב כחף מפשע עד שהוא עומד למשפט ונמצא אשם, ואין כל רמז לכך שלראש ממשלה לא עומדת הזכות הזאת.

העובדה שהאישומים הללו פורסמו בערב הבחירות, לאחר שנים של אינספור הדלפות מהחקירות שעוררו שערוריות סביבו וסביב בני משפחתו, עשויה להוביל להשפעה הפוכה ולעורר את קהל בוחריו. בין אם האישומים יאוששו ובין אם לאו, קשה להפריך את התחושה החזקה של הטיה.

בסופו של דבר, הבחירות יהוו משאל עם בנוגע לשאלה האם ציבור הבוחרים יתמוך בנתניהו למרות קמפיין ה"רק לא ביבי" המסיבי.

ישנן סיבות רבות לדחות אותו. ישנה תחושה רווחת לפיה לאחר 10 שנים, הגיע הזמן לשינוי, וכיצד יכול ראש ממשלה עם האחריות למדינה הנתונה תחת מצור, להקדיש את עצמו למשימה כאשר הפוקוס שלו מוסט ללא הרף להגנה על עצמו מפני האשמות בשחיתות פלילית?

מעולם לא כתבתי טור שבו הצעתי לקוראי כיצד עליהם לבחור. היום הוא היוצא מן הכלל. בעוד שנדמה שקיים קונצנזוס בנוגע לכיוון הכללי של מדינה זו, הבחירה של מנהיגנו היא חיונית אף על פי כן. בהתאם לזאת, איני מהסס להצהיר שנכון לעכשיו, אף לא אחד מן המועמדים להנהגה מסוגל להשתוות אפילו בקירוב לרמת כישוריו של נתניהו.

במדינה שאינה ניצבת מול איומים קיומיים, על המצביעים להפגין את הבוז שלהם כלפי מועמד במידה והם נעלבו מהתנהגותו. ואכן, אין אדם שאין לו תחליף, ויש זמן לפרוש.

אך כאשר בוחנים את מעמדה המדהים של ישראל על הבימה העולמית כיום, נהיר שמדובר בהישג של מנהיג בעל כישורים דיפלומטיים, מעמד בינלאומי ואינטלקט עצום. בדיוק כפי שנתניהו התעמת במיומנות עם הלחצים של הנשיא אובמה, כך הוא יצר ממשק אפקטיבי מול הנשיא טראמפ. אין דבר הממחיש זאת יותר מאשר ההכרה של טראמפ בריבונות הישראלית ברמת הגולן. בנוסף, הוא בנה מערכת יחסים דיפלומטית חסרת תקדים עם הנשיא ולדימיר פוטין מרוסיה, והצליח למסד ולפתח את יחסיה האסטרטגיים של ישראל עם הודו, סין, אמריקה הלטינית ואפילו עם מדינות ערב ומדינות מפרץ.

בתקופה זאת, יהיה זה הימור גדול להחליף את נתניהו במנהיג פוליטי חסר ניסיון.

על הישראלים להניח בצד את הרגשות האישיים שלהם כלפי נתניהו, וגם אלו המתעבים אותו צריכים להכיר בכך שבחירתו מחדש משקפת בעת הנוכחית את האינטרס הלאומי.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann