ניצול מוצאו היהודי של השופט גולדסטון על ידי אויבינו מגביר את המחויבות שלנו לטפל בהשפעה השלילית ההולכת וגוברת של האויב מבית – יהודים בוגדים, כולל ישראלים אשר עומדים כיום בחזית המאמצים הבינלאומיים ליצור דמוניזציה ודה-לגיטימציה של המדינה היהודית. יהודים דוחים אלו התקיימו כבר מימי הביניים, כאשר מומרים המציאו עלילות דם ועיוותים נבזיים של טקסים דתיים יהודיים עבור הנוצרים האנטישמיים, אשר עוררו שנאה שהגיעה לשיאה במעשי טבח. בתגובה ליהודים בוגדים ודוחים אלו הוצע רעיון החרם. דוגמאות מאוחרות יותר כוללות את היהודים הקומוניסטים, אשר בנוסף לכך שפגעו במאמצים לשחרור יהודי ברית המועצות והגנו על האנטישמיות הסובייטית שנתמכה על ידי המדינה, אפילו הריעו להוצאה הסטאליניסטית להורג של קרוביהם בשל האשמות מופרכות. גם הם נחשבו למנודים והוצאו מחוץ לזרם המרכזי של היהדות. בדומה למקביליהם בני זמננו, חלק מהם ניסו להציג את עצמם כיהודים הנאמנים למטרה של "שלום עולמי". למעשה, הם פשוט קידמו את מטרותיה של אימפריית הרשע.

בין גולדסטון לג'יי סטרייט: מבקרים או "פורשים"?

Print This Post

יהודים נגד הציונות

Marginalize the renegades

ניצול מוצאו היהודי של השופט גולדסטון על ידי אויבינו מגביר את המחויבות שלנו לטפל בהשפעה השלילית ההולכת וגוברת של האויב מבית – יהודים בוגדים, כולל ישראלים אשר עומדים כיום בחזית המאמצים הבינלאומיים ליצור דמוניזציה ודה-לגיטימציה של המדינה היהודית. יהודים דוחים אלו התקיימו כבר מימי הביניים, כאשר מומרים המציאו עלילות דם ועיוותים נבזיים של טקסים דתיים יהודיים עבור הנוצרים האנטישמיים, אשר עוררו שנאה שהגיעה לשיאה במעשי טבח. בתגובה ליהודים בוגדים ודוחים אלו הוצע רעיון החרם.

 

דוגמאות מאוחרות יותר כוללות את היהודים הקומוניסטים, אשר בנוסף לכך שפגעו במאמצים לשחרור יהודי ברית המועצות והגנו על האנטישמיות הסובייטית שנתמכה על ידי המדינה, אפילו הריעו להוצאה הסטאליניסטית להורג של קרוביהם בשל האשמות מופרכות. גם הם נחשבו למנודים והוצאו מחוץ לזרם המרכזי של היהדות. בדומה למקביליהם בני זמננו, חלק מהם ניסו להציג את עצמם כיהודים הנאמנים למטרה של "שלום עולמי". למעשה, הם פשוט קידמו את מטרותיה של אימפריית הרשע.

ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, נקט צעדים חריפים נגד כל ישראלי שניסה לחתור תחת המדינה. הוא גם התעקש ששגרירויות ישראל ישמרו על קשרים הדוקים עם המנהיגים היהודים המקומיים וישכנעו אותם לנהוג בריסון ולהמנע מלמתוח בפומבי ביקורת על קווי מדיניות הקשורים בביטחון שקיבלה ממשלת ישראל שנבחרה בצורה דמוקרטית. הקונצנזוס אז היה שאין זה מוסרי שיהודים החיים מחוץ לישראל ישפיעו על החלטות בעלות השלכות של חיים ומוות על אזרחים ישראלים.

למרבה הצער, בסמוך להסכמי אוסלו, המחלוקות העמוקות שקרעו את החברה הישראלית ניפצו את התפיסה הזו, כאשר באופן אירוני, פוליטיקאים מהימין עודדו מנהיגים מהגולה לחתור תחת ממשלת רבין. היחסים בין שגרירויות ישראל לבין הקהילות היהודיות נשחק גם הם.

הדבר אירע במקביל לעלייתה של הפוסט-ציונות, אשר קודמה בנמרצות על ידי עיתון הארץ, שפרסם מאמרי ביקורת קיצוניים על ישראל אשר ערערו על יסודות הדוקטרינה הציונית. דעות כאלו נחשבו עד אז כבלתי מתקבלות על הדעת על ידי הרוב הגורף של הישראלים.

הארץ פתח גם מהדורת אינטרנט באנגלית, אשר עודדה יהודים קיצונים מהגולה לצאת מהארון ונתן אור ירוק לאמצעי תקשורת בכל העולם לפרסם מאמרים הגורמים לדמוניזציה של ישראל בטענה שהם כבר התפרסמו בעיתון ישראלי "בעל מוניטין". הדוגמא האחרונה לכך היא הקמפיין המכפיש של הארץ נגד צה"ל, שהתברר בסופו של דבר כחסר בסיס, אך סיפק תחמושת לתעמולה האנטישמית הבינלאומית וסלל את הדרך לדוח גולדסטון.

באווירה זו, קבוצות שוליים קטנות של "יהודים לא יהודים", רבות מהן עם מעט או ללא כל מעורבות או עניין קודמים בחיים היהודיים, ניצלו את מוצאם היהודי או אזרחותם הישראלית ככלי להשמצה של ישראל. כיום הן ממלאות תפקיד מרכזי בעידוד קמפיינים אנטי-ישראליים בינלאומיים.

למרבה הצער, רבות מממשלות ישראל טמנו את ראשן בחול ולא הגיבו אפילו כאשר מרצים ופרופסורים ישראלים באוניברסיטאות הממומנות על ידי כספי משלם המיסים הישראלי ופילנתרופים ציונים בגולה התחילו לנצל את מעמדם על מנת ליצור דה-לגיטימציה של ארצם. הם הזדהו עם אויביה של ישראל וקראו לעולם להחרים מוסדות ישראליים, לעיתים כולל את האוניברסיטאות שלהם עצמם.

ישראל מתגאה בקיומו של חופש ביטוי, אך זוהי מדינה תחת מצור, המוקפת שכנים המבקשים להשמיד אותה ועומדת מול קהילה בינלאומית עוינת יותר ויותר.

תועבות כאלו בשם חופש הביטוי או חופש אקדמי לוקחות את הרעיון לקיצוניות מטורפת. באקלים הנוכחי, מלחמת הרעיונות היא מרכיב הכרחי במאבק ההישרדות שלנו בסביבה העוינת. מלבד זאת, קשה לדמיין את הרשויות נוקטות גישה מקלה כל כך אם הדוברים היו גזענים, פשיסטים או אפילו מהימין הקיצוני.

הגיע הזמן שהכנסת תקים ועדה על בסיס רחב וחסר תלות במפלגות, אשר תמליץ על חקיקה שתמנע את העסקתם במוסדות הממומנים מכספי ציבור כגון אוניברסיטאות, של מי שעוסקים בפעילויות בוגדניות החותרות תחת המדינה היהודית ומוסדותיה.

הריקבון מגיע גם לגולה. במספר מדינות אירופאיות התקשורת ערערה את מעמדם של ארגוני הגג היהודיים בכך שנתנה חשיפה לא מוצדקת ליהודים בוגדים המזדהים עם חזבאללה או חמאס, מכפישים את ישראל כמדינת אפרטהייד ומובילים קמפיינים להטלת חרם על המדינה היהודית.

הדבר השפיע גם על ארצות הברית. קבוצות שוליים יהודיות קולניות במיוחד כמו ג'יי סטריט, שהוקמה לאחרונה, מתארות את עצמן כ"ציוניות" אך מטרתם העיקרית היא ללחוץ על ממשלת ארצות הברית להשתמש ב"אהבה קשוחה" כלפי ישראל – לשון נקייה לדרישה מהמדינה היהודית לבצע ויתורים חד צדדיים נוספים לשכניה, המחויבים להשמדתה. לא רבים הופתעו כשהתברר לאחרונה שכספים ממדינות ערב מוזרמים לקבוצות אלו וכאשר סטיבן וולט, מחבר רב המכר האנטי-ישראלי "הלובי הישראלי ומדיניות החוץ של ארצות הברית", תיאר את קיומה של ג'יי סטריט כ"חדשות טובות".

רק במהלך השבועיים האחרונים דווח על מספר רב של יוזמות אנטי-ישראליות של יהודים אכולי שנאה עצמית. בטורונטו, יהודים הובילו קמפיין להחרמת סרטים ישראליים בפסטיבל סרטים בשל ציון שנת ה-100 ל"בנייתה של תל אביב על חורבותיהם של כפרים פלסטיניים"; שתי נשים ישראליות שהתחמקו משירות לאומי עורכות סיבוב בין קמפוסים בצפון אמריקה תחת הכותרת "קול יהודי לשלום" ומנסות לשכנע סטודנטים להגביר את מעורבותם ב"תנועת ההתנגדות"; בסן פרנסיסקו הפדרציה היהודית המקומית מממנת פסטיבל סרטים המקדם את הסרטים האנטי-ישראליים הארסיים ביותר; הרב הקיצוני, מייקל לרנר, הזמין אישה המצדיקה פיגועי התאבדות לנאום בבית הכנסת שלו ביום כיפור; וכולי.

אם אין אני לי, מי לי? אנו נמצאים בעיצומו של קרב נגד אויבים מרים אשר מוציאים להורג את מתנגדיהם מבלי לחשוב פעמיים ומחויבים להשמדתנו. על ממשלת ישראל לנקוט כעת צעדים על מנת לנטרל את השפעתם של יהודים בוגדים אשר מצליחים להציג את עצמם כבעלי השקפות יהודיות אלטרנטיביות לגיטימיות. יוזמה כזו מצד מדינה המעניקה זכויות דמוקרטיות אמיתיות לכל אזרחיה, כולל הערבים, לא יכולה להיחשב כפגיעה בחופש הביטוי. זו תהיה פעולה אחראית על מנת לגרש קבוצות בוגדים מגעילות שכאלו מהמיינסטרים ולחשוף אותם כקבוצות שוליים חסרות תמיכה.

ראש הממשלה, נתניהו, רוכב עכשיו על גלי הצלחת נאומו המצוין באו"ם, ועליו לנצל את ההתלהבות שעורר נאומו ולכנס ועידת הזדהות יהודית בינלאומית שתכלול מנהיגים, מעצבי דעת קהל, פילנתרופים ופעילים יהודים, בדומה לוועידה שכינסו ב-1989 ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר ושר הביטחון דאז, יצחק רבין, בתגובה להחלטת "הציונות היא גזענות". ועידה זו צריכה לדון במאמצים הבינלאומיים לדה-לגיטימציה של ישראל. בשעה שבה אנו מחפשים נואשות אחר בעלי ברית, התכנסות כזו תעודד גם מיליוני יהודים בגולה, שעדיין נאמנים ומחויבים לישראל, להיות פעילים יותר במאבק שלנו וכן תספק הזדמנות לגרש את הבוגדים מקרבנו.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann