Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu with Polish president Andrzej Duda. Photo by Avi Ohayon/GPO

להפיק לקחים נרחבים מהתסבוכת הפולנית

Print This Post

רגשות וריאל פוליטיק אינם הולכים יחד בכפיפה אחת.

יהודים שלהם קשר כלשהו לשואה נוטים להחזיק בדעות קדומות נגד פולנים. למרות שהייתם בת 1,000 השנים בפולין, היהודים סבלו מאפליה ונמנע מהם לעסוק בחקלאות או בתעשייה. הם נאלצו לעבוד למחייתם במלווה כספים או כבעלי פונדקים. על כן, הם נתפסו לעיתים קרובות כסחטנים זרים וסבלו מפוגרומים שיזמו המעמדות השולטים במטרה להסיט את תשומת הלב מהעוני השלט והתנאים החברתיים המחפירים.

במאה ה-19, מרבית היהודים חיו בעוני ובדלות בשטעטלים שלהם, אך עם בוא האמנציפציה, חלק מהיהודים הפכו להיות אנשי מפתח במסחר ובתעשייה. אף על פי כן, הדעות הקדומות נגד יהודים המשיכו להתקיים בעוצמה רבה. בהגיע המאה ה-20, האנטישמיות פשטה ברחבי אירופה.

העם הפולני נחשב ע"י הנאצים לנחות מבחינה גזעית. הכיבוש שלהם היה אכזרי והם רצחו מיליוני פולנים. בשונה ממשטר וישי הצרפתי, אשר שיתף פעולה עם הנאצים, הממשלה הפולנית הגולה שבסיסה היה בלונדון עודדה התנגדות. כמו כן, הפולנים לא שרתו במחנות הריכוז כפי שהיה המקרה במדינות הבלטיות.

השמדתם של שלושת מיליון היהודים שהתרכזו בפולין הייתה המטרה המרכזית של הנאצים. היהודים רוכזו בגטאות, ומשם הם נשלחו למחנות שבהם נרצחו בגז. אושוויץ, הקומפלקס התעשייתי הגדול ביותר למטרת רצח המוני, הוקם במכוון בפולין על מנת שהגרמנים לא ייחשפו ישירות לזוועות שבוצעו במקום.

גם בעת שהם סבלו מדיכוי נאצי אכזרי, פולנים רבים המשיכו להחזיק בדעות קדומות נגד יהודים. חלקם שיתפו פעולה בכך ששימשו כמודיעים, ואחרים זכו לגמול כאשר קיבלו רשות לקחת לידיהם את בתיהם ורכושם של יהודים שגורשו.

אך היו גם פולנים גיבורים שהסתכנו בעונש מוות חובה כאשר סייעו בהסתרה והצלה של יהודים. כמו כן, עלינו להכיר בפולנים דוגמת האפיפיור יוחנן פאולוס השני, יאן קרסקי ואחרים שניסו, ללא הצלחה, לשכנע את מנהיגי המערב לנקוט פעולה ולמנוע את רצח ההמונים.

למרבה הצער, חסידי אומות העולם שניסו להציל יהודים והוצאו להורג לא הגיעו בדרך כלל לכותרות, אך התקשורת הצטיינה בסימון משתפי הפעולה. דוגמה בולטת לכך הייתה חשיפת התנהגותם הרצחנית של מספר פולנים בידוובנה שיזמו פוגרום נגד יהודים ב-1941 ושרפו למעלה מ-300 באסם בעודם בחיים. למרבה הצער, רוב הרשויות הפולניות נותרו בהכחשה בנוגע לזוועה ההמונית הזאת עד שנשיא פולין קוושנייבסקי תייג באומץ את הפעולה לא כפוגרום, אלא כרצח עם.

האנטישמיות המשיכה לשלוט כפי שהומחש בפוגרום קיילצה ב-1946, שבמסגרתו נטבחו 42 ניצולים ששבו לבתיהם. אך כאשר הקומוניסטים השתלטו על פולין ב-1945, הם דיכאו את החשיפה לפוגרום. ב-1968, הממשלה הפולנית ביצעה טיהור אנטישמי ו-30,000 יהודים, רובם ניצולי שואה, גורשו מהמדינה.

לאחר קריסת הקומוניזם בראשית שנות ה-90, הממשלה הפולנית העצמאית החדשה ביקשה לייצר דימוי פולני חדש המבוסס על לאומיות ודמוקרטיה. היא שאפה לנקות את הרקורד ולהניח בצד את האירועים המכוערים שבהיסטוריה שלה. בהקשר זה, בשנה שעברה העבירה ממשלת פולין חוק שמטיל למעשה אחריות פלילית על כל אדם ש"ישמיץ" את העם הפולני באמצעות קישור בינו לבין תעשיית רצח העם הנאצית שהופעלה נגד יהודים.

הדבר הוביל לחילופי דברים עם ישראל וביוני 2018, הועבר לבסוף חוק 'פשרה' ע"י הממשלה הפולנית – שיהודים ופולנים רבים המשיכו להתנגד לו. למעשה, החוק הדגיש את העובדה שהשואה הייתה מטרה נאצית שבמסגרתה שיתפו פעולה מספר פולנים, בעוד שאחרים סיכנו את חייהם בניסיון להציל יהודים. הדגש היה שלפיכך, בני העם הפולני לא היו משתפי פעולה.

החוק היה מצער, אך יש לבחון אותו בפרספקטיבה של ממשלת ימין לאומנית אשר מגנה את האנטישמיות ומבקשת ליצור תדמית חדשה באמצעות ניקוי, או לכל הפחות הפחתה, של תפקידם של פולנים ששיתפו פעולה. הממשלה אף השקיעה בהקמת מוזיאון מרשים בלב ורשה העוסק במרכיבים של תרומת היהודים לפולין. בנוסף, יחד עם הונגריה וסלובקיה, פולין התגלתה כאחת התומכות האירופאיות המשפיעות ביותר של ישראל, והיא פועלת ככוח מרסן נגד האיחוד האירופי האנטי ישראלי.

אך הרגישויות והרגשות המשיכו להיות שבריריים, וכאשר ראש הממשלה נתניהו, בתגובה לשאלה בפולין, צוטט באופן שגוי כאומר ש-"ה"פולנים לקחו חלק בפעילות אנטי יהודית במהלך ימי הנאצים, אף שהוא הצהיר באותה תגובה שהיו פולנים רבים שהצילו יהודים, התעוררה סערה. הסערה שכחה כאשר נתניהו הבהיר שהוא התייחס לפולנים, אך לא אמר הפולנים או העם הפולני או פולין. אף על פי כן, ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי, נותר פגוע.

אך ביום למחרת, שר החוץ הישראלי החדש ישראל כץ, ביומו הראשון בתפקיד, התערב בדיון בשלומיאליות והצהיר ש"אך אחד לא ישנה את האמת ההיסטורית". הוא שב והדגיש ש"פולנים שיתפו פעולה עם הנאצים, בהחלט" וסיים בציטוט של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, שאמר לטענתו שהפולנים "ינקו את האנטישמיות מחלב אמם".

הסערה הדיפלומטית שהוליד כץ הובילה לכך שראש ממשלת פולין האשים אותו בהשמצה גזענית של העם הפולני. הוא ביטל באופן מידי את השתתפותה של פולין בפסגת וישגרד של המעצמות המרכז אירופאיות שאמורה הייתה להתקיים בירושלים ולהציג חזית מאוחדת נגד איראן.

אין ספק שצריך להפיק לקחים מהכישלון החרוץ שהסבנו לעצמנו. ישנן מדינות נוספות שיכולות לשמש כבנות ברית חשובות של ישראל, אך דורות העבר שלהם כללו גם הם משתפי פעולה עם הנאצים. המקרה הפולני בולט יותר בשל היקף רצח העם שהתרחש בה, במסגרתה שלושה מיליון יהודים נרצחו במדינה אחת. אך המציאות היא שכל אחת מהמדינות שתחת הכיבוש הנאצי כללה אזרחים ששיתפו פעולה עם הנאצים או הרוויחו באופן מוחשי מהגירוש של שכניהם היהודים. רובם המוחלט פשוט עמדו מנגד. מספר מצומצם יותר הציל יהודים באומץ לב, ולעיתים קרובות שילמו על כך בחייהם.

למרבה הצער, ניתן להניח שרוב החברות האירופאיות לא היו נוהגות אחרת אילו הן היו ניצבות מול תנאים דומים כיום.

כמו כן, אסור לנו לשכוח או לסלוח לאלו שבגדו בנו. אך לפוליטיקאים אסור להכליל בשום מקרה. יש לאפשר להיסטוריונים שלנו להתעסק בפרטים ולאוספם, ולהתיר לילדינו ללמוד ולהבין.

אנו חיים בסביבה דינמית וממשיכים להוות את המדינה היחידה הניצבת מול איום קיומי מצד שכנינו. בניית בריתות חדשות מיטיבה עמנו.

מפלגות פופוליסטיות ולאומניות מתגלות כיום ככוחות פוליטיים עוצמתיים. הן צפויות להשפיע באופן מהותי על מדיניות הפנים והחוץ בכל מדינות אירופה כמעט.

מקור התמיכה העיקרי של הפופוליסטים הללו הוא אלו המתייחסים לשטף המהגרים המוסלמים ככזה הפוגע באיכות החיים שלהם, עם עלייה מסיבית בפשיעה וכאוס חברתי המאיים על כלל הסדר החברתי שלהם. בנוסף, ישנו האיום ההולך וגדל של טרור, הן מבית והן מחוץ, שאף עיר אירופאית אינה חסינה לו.

רבים ממצביעיהן של המפלגות הפופוליסטיות הללו תומכים בישראל כמבצר של העולם החופשי.

המציאות היא שעד לאחרונה, חלק מהמפלגות והמדינות הללו כללו בתוכן מספר פשיסטים ורוויזיוניסטים של השואה. כל שיתוף פעולה עם קבוצות שכאלו היה נחשב לחילול זיכרון קורבנות השואה שלא ניתן להעלותו על הדעת. עם זאת, במהלך העשור האחרון, רבות מהן החלו לנקות את שורותיהן מאנטישמים והתחייבו באופן פומבי לחסל את כל האלמנטים האנטי יהודיים. על כן, המצב כיום הוא שונה באופן דרמטי.

ישנם הטוענים כי באמצעות קבלת תמיכה ממדינות כמו פולין והונגריה וכריתת בריתות עמהן, ישראל מספקת עלה תאנה לפשיסטים. מדובר בהבלים. הטעם ביחסים הללו הוא שהממשלות הללו תומכות בישראל והתחייבו ללחום באנטישמיות ולהקיא רודפי יהודים מקרבן. בפולין ובהונגריה ישנם שיעורים נמוכים יותר של אלימות או רצח של יהודים מאשר בצרפת. בנוסף, מלבד מדינות מזרח אירופה, לישראל אין בנות ברית באיחוד האירופי, המוכר כיום לשמצה בשל ההטיה חסרת הבושה והסטנדרטים הכפולים שהוא מפעיל נגד המדינה היהודית.

למותר לציין שאין הדבר מונע מפשיסטים להצביע להן. העובדה שגזענים ופשיסטים תומכים אולי בטראמפ אינה מצביעה על כך שהממשל שלו פשיסטי. באותה מידה, אנטישמים מן השמאל הקיצוני או קומוניסטים לא השתלטו על הפלגה הדמוקרטית בכך שהצביעו עבורה.

העובדה היא שאנו לא מחרימים ממשלות שמאל המפייסות מוסלמים קיצוניים, שרובם הובילו את הלהקה האנטישמית. סעודיה, מצרים ומדינות נוספות לא התנערו מאנטישמים ולא ניקו אותם משורותיהן, אך אין בנמצא מי שטוען שאיננו יכולים לשתף עמן פעולה במטרות משותפות ולהתעמת יחד עמן עם אויבים משותפים. אין הדבר אומר שישראל מאמת בהכרח את שאר קווי המדיניות של בנות בריתה.

רבים מתארים את הדברים הללו בציניות כריאל פוליטיק. למעשה, אנו פועלים לטובת האינטרסים שלנו.

באם מנהיגי הדור החדש יסתייגו בפומבי מפשעי קודמיהם ופיהם ולשונם יהיו שווים, ישראל תשגה שגיאה ארוכת טווח חמורה במידה והיא תדחה את תמיכתן ותמשיך להאשים אותם באופן קולקטיבי באנטישמיות, כפי שעשה שר החוץ האוויל שלנו עם פולין, שברית אסטרטגית עמה הייתה יכולה להועיל לנו ביותר. בנוסף, אם נמשיך לתקוף את אלו המבקשים את קרבתנו ומציעים את תמיכתם בנו, אנו נירה לעצמנו ברגל בכך שנרתיע אותם מלנסות לתקן את הפשעים והדעות הקדומות של קודמיהם.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann