להחליף אותם

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: Time for Radical Change

אנשי הג'יהאד חוגגים ומכריזים כי חסן נסראללה הוא צלאח א-דין החדש. על אף הנזק החמור שנגרם לחיזבאללה על ידי צה"ל, ישראל ספגה מפלה רצינית ולא השיגה את מטרותיה. עתה, לאחר שקיבלנו את תרועת ההשכמה של "לבנון 2", עלינו להתארגן מחדש ולנקוט בצעדים הדרושים להתמודדות עם האתגרים העומדים לפתחנו.

אך תחילה עלינו לעכל את הלקחים של מלחמה הרסנית זו, שהביאה להרג יותר מ-150 ישראלים, ריתקה מיליון אזרחים למיקלטים במשך יותר מחודש, או הפכה אותם לפליטים בארצם, כשאלפי רקטות נוחתות עליהם. הלקחים שיש לעכל עכשיו חשובים לא פחות מלקחי מלחמת יום הכיפורים.

הגרוע מכל העולמות

את הכישלון יש לייחס בראש ובראשונה למנהיגות הכושלת, הבוטחת בעצמה. מובן מאליו שליקוי זה קדם לממשלתו של אהוד אולמרט: הוא החל בכישלונם של אדריכלי אוסלו לכפות הדדיות בתמורה לוויתורים. הוא היה תוצר לוואי של ההחלטה הפופולרית אך הבלתי אחראית של אהוד ברק להפקיר את לבנון לידי החיזבאללה, תוך התעלמות מהשלכותיו של צעד זה על ביטחון ישראל בטווח הארוך. ההיסטוריה תאשים גם את אריאל שרון, על שפתח בהתנתקות חד-צדדית במקום להרתיע מפני הסגות גבול טריטוריאליות מצד חיזבאללה, ועל שלא התמודד עם ההתעצמות בטילים שהתרחשה מתחת לחוטמנו.

כן יהיה צורך להשיב על שאלות רציניות באשר לכשל הניהולי של פיקוד צה"ל ושל כמה וכמה שרי ביטחון. מדוע לא היו שום תוכניות מגירה לקראת תרחישים בלתי נמנעים כאלה? כיצד יכול היה הרמטכ"ל לדחות הצעה מוקדמת של ארה"ב לרכוש פצצות חודרות בונקרים או כלי נשק אחרים שיהיה בהם כדי להתמודד עם תרחישים אלה? האם המודיעין שלנו לא התריע בפני הממשלה על מה שמחכה לנו?

הממשלה אכזבה אותנו בכל התחומים. כשראש הממשלה הכריז תחילה על כוונתו לנטרל את הנחש הארסי, החיזבאללה, הוא זכה בתמיכת כל האומה. אבל אבוי, לא זו בלבד שהוא לא קרא נכון את המצב, אלא שמנאומים צ'רצ'יליאניים הוא הידרדר עד מהרה להפרחת סיסמאות צרחנית, תוך הכרזה על ניצחונות כוזבים שאינם עולים כלל בקנה אחד עם המציאות.

קבלת החלטות העלולות להביא לקורבנות כבדים היא אחריות איומה, אבל כל מי ששואף להיות ראש ממשלה בישראל חייב להיות מחונן באומץ לב להתמודד עם מצבים כאלה, ולהבין שהתפקיד המרכזי של הצבא, שאין בלתו, הוא להגן על האזרחים, גם אם הדבר מביא לשפיכות דמים. על אף כל כוונותיו הטובות, דומה שאהוד אולמרט לא עמד במבחן המכריע של מנהיגות הנדרשת לאומה במלחמה.

אחרי אינסוף עיכובים וחוסר ודאות, דומה שהוא בחר בגרוע מכל העולמות. הוא הורה על פתיחת מלחמה קרקעית בהיקף מלא רק לאחר שאישר הפסקת האש שאינה משביעת רצון כלל ועיקר, אך מלחמה זו לא השיגה אף אחת מהמטרות העיקריות שלשמן נפתחה. כמה מומחים צבאיים טוענים כי אילו נפתחה המתקפה קודם, היה בה כדי לשנות את מהלך המלחמה. אחרים טוענים שהיא נפתחה בראש ובראשונה כדי 'להציג' ניצחון.

גם הקבינט הביטחוני תפקד באופן הרסני, כשבין חבריו כאלה שנבחרו בשל שיקולים פוליטיים ולאו דווקא בזכות יכולתם להכריע בין אפשרויות צבאיות או דיפלומטיות. ראש הממשלה היה צריך להרחיב את הקבינט מיד בתחילת מעשי האיבה, ולהפוך אותו לקבינט מלחמה לאומי הכולל אנשים מנוסים ומנהיגי אופוזיציה.

התיגרות הפומביות בין חברי הקבינט הביטחוני, והטלת האחריות על קציני צה"ל כשעירים לעזאזל, השפיעו לרעה על המנהיגות של אומה המצויה במלחמה. חברי הקבינט הדליפו לתקשורת פרטים על ויכוחים פנימיים ועל התכתשויות גסות שלא היו צריכים להגיע לידיעת הציבור. ראש-הממשלה לא אכף על עמיתיו משמעת, ולא הציג אות ומופת בדמות פיטורי יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת על שנסע לחופשה משפחתית בפלורידה באמצע המלחמה. בנוסף לכך נכשלה הממשלה בנשיאה באחריות ובהקלת התוהו ובוהו שהשתרר בין תושבי ישראל בצפון וסבלם. כל סיוע שניתן להם הגיע מחברות פרטיות או מארגוני מתנדבים.

עייפות מניצחונות

כשאולמרט פתח במלחמה, הוא נהנה מתמיכת כל האומה. כיום הוא סופג אש מכל הזרמים הפוליטיים. החלטת מועצת הביטחון 1701 על הפסקת אש, אשר לה הסכימה ישראל, הממה את האומה. משמעות ההחלטה היא: יצירת כוח חיץ המורכב מיוניפי"ל מחוזק ומצבא לבנוני בשליטת החיזבאללה, שאיש אינו מאמין כי יוכל לפרוק את החיזבאללה מנשקו; כישלון בהשגת החזרתם של החיילים הישראלים החטופים, אשר יחייב את ישראל – בסופו של דבר – לשחרר את המפלצות הלבנוניות הגרועות ביותר כדי להשיג את שחרורם; הסתמכות על 'ידידנו' קופי אנאן ש'יפקח' על פירוק החיזבאללה מנשקו ויקבע את עתידן של חוות שבעא.

ראש ממשלה המתאר הסדרים כאלה כ"טובים לישראל" אינו משקף את רצון האומה. זהו אותו אדם שלפני הבחירות אמר ל'פורום המדיניות של ישראל', ארגון יהודי-אמריקני שמאלני: "עייפנו ממלחמות, עייפנו להיות יהירים, עייפנו לנצח ועייפנו מלנצח את אויבינו. אנו רוצים שנוכל לחיות בסביבת יחסים שונה לחלוטין עם אויבינו".

יתכן שאין תקדים להתפטרות ראש ממשלה המכהן בתפקידו 100 ימים בלבד, אבל על אולמרט לשאוף – לכל הפחות – להקמת מנהיגות רחבה יותר ולהבטחת האובייקטיביות של ועדות החקירה הבלתי נמנעות ואיושן באנשים הנמנעים מטיוח.

הימים הבאים יהיו כאובים, אבל זה הזמן להזכיר לעצמנו שחלק מהבעיות הגדולות ביותר שניצבו בפנינו בעשרות השנים האחרונות נגרמו בעיקר על ידינו. אנו זקוקים נואשות למנהיגות שתוכל להנחות אותנו למסלול שיביא ביטחון ויציבות ושלום המבוסס על עוָצמה והרתעה.

איזי ליבלר הוא יו"ר ועדת הקשרים עם התפוצות במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann