בזמנים קשים אלו, אנו מתעמתים בו-בזמן הן עם איומים שמקורם בשכנינו במזרח התיכון והן עם לחצים הולכים וגוברים אשר מגיעים מכל כיוון- כולל מממשל אובמה. המצב חמור עוד יותר בעקבות התהפוכות בעולם הערבי- אשר בכל המקרים הובילו להשתלטותם או להתחזקות משמעותית בהשפעתם של אלמנטים אנטי ישראליים אסלאמיים. כעת, אפילו הסכמי השלום שלנו עם מצרים נמצאים בסכנה. ובאותו הזמן, חיזבאללה וחמאס צברו מצבורים של רקטות קטלניות אשר בכוונתם לשגר אל עבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל במקרה של עימות. בהקשר זה, אל לתמיכה הדו-מפלגתית הנלהבת שניתנה לראש הממשלה נתניהו בביקורו האחרון בוושינגטון ליצור אופוריה מוגזמת. הבית הלבן, בעיקר, הוא אשר מתווה את מדיניות החוץ במדינה, ובהינתן הקריסה הכלכלית הנוכחית, הקונגרס הפרו-ישראלי יתרכז ככל הנראה בנושאי פנים דחופים יותר ולא בעימות עם אובמה באשר למדיניות המזרח התיכון שלו. כמו כן, יש לנו סיבה טובה לאי נחת במידה ואובמה ייבחר לקדנציה שנייה בה לא יעמוד יותר מול מגבלות בחירות ולחצים מפלגתיים שלא לאבד את התמיכה היהודית, כך שככל הנראה יגביר את דרישותיו החד-צדדיות כלפינו.

כיצד מסבירים 'דיבור-כפול' לידידינו

Print This Post

נתניהו, אובמה, עבאס

Explaining doublespeak to our friends

בזמנים קשים אלו, אנו מתעמתים בו-בזמן הן עם איומים שמקורם בשכנינו במזרח התיכון והן עם לחצים הולכים וגוברים אשר מגיעים מכל כיוון- כולל מממשל אובמה.

המצב חמור עוד יותר בעקבות התהפוכות בעולם הערבי- אשר בכל המקרים הובילו להשתלטותם או להתחזקות משמעותית בהשפעתם של אלמנטים אנטי ישראליים אסלאמיים. כעת, אפילו הסכמי השלום שלנו עם מצרים נמצאים בסכנה. ובאותו הזמן, חיזבאללה וחמאס צברו מצבורים של רקטות קטלניות אשר בכוונתם לשגר אל עבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל במקרה של עימות.

בהקשר זה, אל לתמיכה הדו-מפלגתית הנלהבת שניתנה לראש הממשלה נתניהו בביקורו האחרון בוושינגטון ליצור אופוריה מוגזמת. הבית הלבן, בעיקר, הוא אשר מתווה את מדיניות החוץ במדינה, ובהינתן הקריסה הכלכלית הנוכחית, הקונגרס הפרו-ישראלי יתרכז ככל הנראה בנושאי פנים דחופים יותר ולא בעימות עם אובמה באשר למדיניות המזרח התיכון שלו. כמו כן, יש לנו סיבה טובה לאי נחת במידה ואובמה ייבחר לקדנציה שנייה בה לא יעמוד יותר מול מגבלות בחירות ולחצים מפלגתיים שלא לאבד את התמיכה היהודית, כך שככל הנראה יגביר את דרישותיו החד-צדדיות כלפינו.

עד היום, הנשיא אובמה לא סטה מגישתו המקורית לפיוסן של המדינות האסלאמיות והצבת דרישות נוקשות לישראל. ואולם, הנשיא האמריקאי אינו זוכה יותר לכבוד- מידידיו ואויביו כאחד. בני-ברית אסלאמיים ותיקים איבדו את האמון בו, בעוד יריביו רואים בו אדם רכרוכי אשר נכנע בכל החזיתות. תופעה זו הודגשה באופן בו הוא נטש ללא חרטה את מובארק, בן-בריתה הוותיק של ארה"ב, בעוד הוא השהה קריאות לסילוקו של הנשיא הסורי אסד- וזאת על אף התנהגותו הברברית כלפי בני עמו. אפילו נציג היונים הישראליים, השר לשעבר יוסי ביילין (עבודה), גורס כי אובמה 'אינו אחראי על נשיאותו' ו-'ממתין שמישהו אחר יישם את התוכניות הגרנדיוזיות שלו'.

האתגר המידי ביותר שמולו נאלץ להתעמת יגיע בספטמבר הקרוב. ללא קשר לשאלה האם האסיפה הכללית של האו"ם תתמוך במדינה הפלסטינית, יש להניח כי באותה העת יהיו מאמצים מרוכזים לעידוד עשרות אלפי פלסטינים לעקיפת המחסומים ולכניסה לשטח ישראל. במקרה כזה, אנו נאלץ להפעיל כוח על מנת להגן על ביטחוננו וריבונותנו. על אף שננקוט את מרב אמצעי הזהירות, סביר להניח כי יהיו נפגעים וישראל תמצא עצמה ניצבת שוב אל מול גינויים גלובאליים ודמוניזציה.

בפניהם של האתגרים המידיים הללו, רק אידיוט יסתמך אך ורק על השגחה אלוקית ויפחית בחשיבות שימורה של התמיכה האמריקאית. מלבד צרכי הביטחון החיוניים שלנו, העדר המטרייה הדיפלומטית של ארה"ב תותיר אותנו נתונים לרחמיהם של האירופאים אשר לא יהססו לנטוש אותנו לטובת תמיכה בהחרמות ובסנקציות באו"ם, וזאת על מנת לרצות את מדינות ערב והעולם השלישי.

פוליטיקה היא האומנות של האפשרי, ולפיכך עלינו להתאפק מגישות דמגוגיות פופוליסטיות המעודדות אותנו להיות "חזקים" ולעמוד לבד אל מול העולם. בהקשר זה, אין לקנא בתפקידו של ראש ממשלה ישראלי. הוא מחויב לשמר את התמיכה הקריטית ואת ידידותם של האומה האמריקאית והקונגרס אשר יכולים, לפחות באופן ניכר, להגביל את מאמצי הממשל ללחוץ עלינו. על כן, עליו להישאר נוקשה בנושאים חיוניים, אך אסור לו להיתפס כמכשול לפתרון העימות. תפקוד בסביבה מזויפת שכזו דורש תמרון דיפלומטי יוצא מן הכלל.

בהקשר זה יש לבחון את הדיווחים הבלתי מאומתים לפיהם נתניהו הסכים באופן טנטטיבי לנוסחת אובמה "המתוקנת" לאימוץ "גבולות 1967 עם חילופי שטחים" כנקודת פתיחה למשא ומתן עם הפלסטינים. בתמורה, אובמה הסכים לכאורה לחזור להתחייבויותיו של בוש אשר מכירות בכך ששינויים דמוגרפיים מקנים לישראל את הזכות לשמר את גושי ההתנחלויות העיקריים וכן גבולות ניתנים להגנה. נתניהו, כך נטען, הציע את ההצעה הזו בהינתן התנאי לפיו הפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית. כיוון שהדבר מחייב דחייה של זכות השיבה של הפליטים הערבים- אשר הפלסטינים לא יסכימו לה לעולם- תרגיל זה מהווה את המשכו של תאטרון האבסורד, בו אנו מחויבים לבצע ריקוד מגוחך בין הצעות שנועדו לשעשע את ממשל אובמה.

למרבה הצער, ניסיון העבר הפגין כי הבנות מעורפלות מיושמות בדרך כלל באופן סלקטיבי הפועל לרעתנו. דוגמה לכך הינה ההתעלמות המוחלטת מהסעיף במפת הדרכים של הקוורטט, לפיו פירוקה של תשתית הטרור הפלסטינית חייבת להתרחש קודם לכל וויתור ישראלי נוסף.

אם כן, הסכם עם אובמה בהתאם לקווים האמורים עלול לחזור ולרדוף אותנו בעתיד. בהיעדר הגדרות ברורות של גבולות ניתנים להגנה ו-"גושי התנחלויות עיקריים", התחייבויות חדשות אלו עלולות להיות מנוצלות במשא ומתן עתידי להפעלת לחץ עלינו לוויתורים טריטוריאליים לפלסטינים אשר יהיו בעלי פוטנציאל הרסני לפגיעה בצרכי הביטחון לטווח ארוך שלנו.

תוצאה חמורה אף יותר להצגות הללו הינה הבלבול ותחושת חוסר האונים שהן מייצרות בקרב יהודי התפוצות וידידינו בעולם. מצד אחד, אנו דוברים את האמת מפעם לפעם וחושפים את הפלסטינים כחברה פושעת המקדמת תרבות של רצח-עם המיועדת לחורבננו. ואז, על מנת לרצות את בנות-בריתנו המערביות, אנו מתייחסים אל עבאס כפרטנר לשלום ומקשקשים על משא ומתן להסדר, תוך שאנו מודעים ביותר לעובדה כי בסביבה הנוכחית מדובר בהזיה מוטרפת.

יום אחד, ראש ממשלתנו מנהל עימות עם נשיא ארה"ב ולמחרת, שר הביטחון ברק מכריז כי אובמה הוא מתת האל לישראל. ולעומת זאת, לשר החוץ אביגדור ליברמן ישנה נטייה לירות מדי פעם הצהרות תוקפניות (המבוססות על האמת בדרך כלל) אשר מלהיבות את תומכיו, אך מביכות את הממשלה ומחסירות ממעמדנו הבינלאומי.

כמובן, באופן אידאלי על שרי הממשלה לדבר בקול אחד. ואולם, מושג אחריות הקבינט זוכה להתעלמות בישראל מזה שנים רבות, ושרים אינדיבידואליים מרגישים בעלי זכות להגיד את שעל ליבם, גם אם מדובר בסתירה מוחלטת למדיניות ממשלתם.

אף על פי כן, בהינתן המגבלות של הסביבה הדמיונית בה עליה להתנהל, ממשלתנו חייבת לגבש אסטרטגיה אשר תבטיח כי על אף ה-'דיבור הכפול'- שבמסגרתו אלו המבקשים את חורבננו מתוארים כ-"פרטנרים לשלום"- ינקטו צעדים על מנת להבטיח כי יהודי התפוצות וידידינו בעולם יוכלו להבין את המציאות שבמצבנו.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann