התגובה הארסית בעולם למאבק שלנו להגן על אזרחינו למול אויב רשע ואכזר מאשרת שוב כי תיאורו התנכ"י של בלעם את היהודים בתור "העם שלבדו ישכון" נותר תקף גם היום. חרף מאמצים חסרי תקדים למזער את הפגיעות בקרב אלה שאינם מעורבים בלחימה מבין אויבים המנצלים ללא רחמים את נשותיהם וילדיהם שלהם כמגנים אנושיים, שוב נפלנו קורבן לדמוניזציה. יהודי התפוצות נאלצו לספוג גל חדש של אנטישמיות אלימה לעתים תכופות מצד מפגינים המציגים כרזות תועבה כמו "מוות ליהודים", "כולנו חמאס" ו"יהודים לגז". למרבה הזעזוע, גם ליברלים מכובדים לכאורה הצטרפו לחלק מחגיגות השנאה הרצחניות הללו.

יהודי התפוצות והמלחמה

Print This Post

Pro Israel demonstration in London

Diaspora Jews and the War

התגובה הארסית בעולם למאבק שלנו להגן על אזרחינו למול אויב רשע ואכזר מאשרת שוב כי תיאורו התנכ"י של בלעם את היהודים בתור "העם שלבדו ישכון" נותר תקף גם היום.

חרף מאמצים חסרי תקדים למזער את הפגיעות בקרב אלה שאינם מעורבים בלחימה מבין אויבים המנצלים ללא רחמים את נשותיהם וילדיהם שלהם כמגנים אנושיים, שוב נפלנו קורבן לדמוניזציה.

יהודי התפוצות נאלצו לספוג גל חדש של אנטישמיות אלימה לעתים תכופות מצד מפגינים המציגים כרזות תועבה כמו "מוות ליהודים", "כולנו חמאס" ו"יהודים לגז". למרבה הזעזוע, גם ליברלים מכובדים לכאורה הצטרפו לחלק מחגיגות השנאה הרצחניות הללו.

למרות היותם במיעוט מול המוסלמים (פרט לארה"ב) ונתונים באווירה אנטישמית המזכירה את שנות ה-30, רוב הקהילות היהודיות המשיכו לתמוך בישראל. העובדה שהפעם דוברים ישראלים הבהירו את עמדתם בצורה ברורה עודדה ללא ספק רבים מהמנהיגים היהודיים בקהילות קטנות, הנחבאים בדרך כלל אל הכלים, לשאת את קולם.

יהדות ארה"ב, הכוללת את הרוב המכריע של יהדות התפוצות, נותרה איתנה בתמיכתה לביטחון ישראל. איפא"ק (AIPAC), למרות היותה מטרה לקמפיינים יהודיים קיצוניים המנסים לפקפק בה, שמרה על מעמדה בתור קבוצת לובי פרו-ישראלית אחראית ויעילה הנתמכת בידי הארגונים היהודיים-אמריקניים המובילים.

משביע רצון להיווכח כי קבוצות השוליים הקיצוניות כמו ג'יי-סטריט (J-Street), Israel Policy-Forum וגושי שמאל אחרים שדחקו בממשל האמריקאי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל, נדחקו לשוליים ועד כה היו לגמרי חסרי השפעה.

במקומות אחרים, תגובתן של קהילות יהודיות קטנות יותר בתפוצות הייתה לעתים יותר בעייתית, ונקבעה במידה רבה בידי גישתם של מנהיגים בודדים. הרוב המוחלט הפגין אומץ והגיב לארס האנטי-ישראלי והאנטישמי בביטויים פומביים של סולידאריות עם ישראל. רבים מבין מנהיגי הקהילה היהודית הותקפו גם כן בתקשורת בשל תמיכתם בישראל מצד אנשים ממוצא יהודי, שמעורבותם של רבים מהם בנושאים יהודיים מתמצה בהכפשת ישראל.

באירופה, הקהילה בצרפת תחת הנהגת הקריף (CRIF), שוב התגלתה כקהילה היהודית החסונה ביותר. בבריטניה, אפילו מועצת הנציגים של יהודי בריטניה (The Board of Deputies of British Jews) , שיש להם חיבה להנמיך פרופיל ולא לזעזע את אמות הסיפים, הגיבו ללחץ מצד פעילי השטח ותמכו במפגשים ציבוריים המביעים סולידאריות עם ישראל, מפגשים אליהם הגיעו משתתפים רבים.

באופן צפוי, מועצת הנציגים המתרפסת שיגרה בקשה לתרומות כדי לספק סיוע רפואי, שיחולק באופן שווה בין אזרחים ב"עזה ובישראל", כנראה כדי להפגין שיהודי בריטניה אינם מוטרדים פחות מסבלם של פלסטינים מאשר מסבלם של אחיהם. תמיכה בצרכים ההומניטאריים של פלסטינים היא כמובן ראויה לציון. גם אזרחי ישראל בדרום שספגו את התקפות טילי החמאס במשך שמונה שנים, תרמו סיוע לאלה שאינם לוחמים בעזה. עם זאת, ניתן להטיל ספק באם הרגשות ה'אציליים' המציגים דאגה שווה לשני הצדדים שהובעו בבקשה של מועצת הנציגים יעשו רושם על מישהו, כולל על הציבור הבריטי כלל, ובוודאי לא יעשו רושם על תומכי חמאס.

ניתן רק לשער מה הייתה התגובה במהלך הבליץ של מלחמת העולם ה-2, אם יהודי בריטניה ביקשו לחלק שווה בשווה את הסכומים שגויסו כדי להקל על סבלם של אזרחים בריטים גם עם גרמנים שאינם לוחמים.

בניגוד לבריטניה, הקהילה היהודית האוסטרלית היה בעלת מסורת ארוכה של גישה פרו-אקטיבית. כאשר ראש הממשלה ג'ון הווארד, הידוע מעל לעשור כאחד מידידיה הגדולים ביותר של ישראל, הובס בבחירות, הייתה דאגה ניכרת שמדיניותה של אוסטרליה כלפי ישראל תיטה לכיוון המודל האירופי עם הנטייה המיוחדת לשוויון מוסרי. למרבה ההקלה של הקהילה היהודית, ראש הממשלה החדש ממפלגת הלייבור קווין ראד שימר בצורה חד משמעית את מדיניות קודמו בנושא הידידות לישראל. עם זאת, בנובמבר שעבר, ממשלתו הדהימה את הקהילה היהודית בכך שאימצה את החלטת האו"ם שהרחיקה לכת והאשימה את ישראל בהפרת אמנת ז'נבה. הקהילה היהודית יצאה במחאה בצורה איתנה אך אחראית. כתוצאה מכך, כאשר פרצה מלחמת עזה, ממשלת אוסטרליה שוב התגלתה כאחת מידידותיה הבודדות של ישראל בזירה הבינלאומית ובאו"ם, כשהצדיקה בעקביות את זכותה של ישראל לנקוט באמצעים הדרושים כדי להגן על אזרחיה. הדבר מלמד כיצד קהילה יהודית קטנה יכולה להביא להשפעה חיובית אם היא מוכנה לזקוף קומה כך שדעתה תילקח בחשבון.

בקונטקסט הזה, ראוי לציין את מועצת הנציגים של יהדות דרום-אפריקה, שלא נרתעה מקידום עמדת ישראל למרות הסביבה העוינת.

ברמת הארגונים, ההופעה האומללה של הקונגרס היהודי העולמי שמושבו בניו-יורק, שהאסיפה הכללית שלו נפתחת היום בירושלים, הייתה מאכזבת ביותר. תכלית הקיום של הגוף היהודי העולמי הזה היא לספק מנהיגות וכיוון לקהילות יהודיות קטנות יותר, במיוחד בעתות משבר. לזכותו ייאמר, כי נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר השתתף במשלחת ההזדהות של ועידת הנשיאים היהודים-אמריקניים לישראל (American Jewish Presidents Conference). באופן זהה, הקונגרס היהודי האירופי, נצר עצמאי של הקונגרס היהודי העולמי, אכן עודד את אנשיו לתמוך בישראל.

אך למרות גל האנטישמיות ומחויבותם לשאת את קולם בהגנה על ישראל, המשרד הראשי של הקונגרס היהודי העולמי בניו-יורק היה למעשה בלתי נראה בחודש האחרון.

חוסר היכולת שלהם מתבטאת גם בפיאסקו הנמשך של צ'אבס. בשנה שעברה, ספג הקונגרס היהודי העולמי ביקורת על כך ש'זחל' אל נשיא וונצואלה לאחר שמלמל מספר דברים על התנגדותו לאנטישמיות וחתם על הצהרה עם נשיאי ברזיל וארגנטינה "המגנה אנטישמיות ואנטי-אסלאם". למרות שהיו מודעים לכך שצ'אבס נותר מחויב לאיראן ותמך בחדירת חיזבאללה לדרום-אמריקה, מנהיגי הקונגרס היהודי העולמי הרעיפו עליו שבחים וחזו ששגריר ונצואלה שהוחזר מישראל יחזור בקרוב לתל אביב.

כאשר פרצה המלחמה נגד חמאס, האשים צ'אבס את ישראל בכך שהמיטה 'שואה' על הפלסטינים, דרש שמנהיגיה יואשמו בפשעי מלחמה, גירש את שגריר ישראל וקרא ליהודי ונצואלה להתנער מישראל. ראש הקהילה היהודית המקומית, אברהם בן-שימול, הגן באומץ על ישראל וגינה את צ'אבס.

לאחר מכן, מזכיר הקונגרס היהודי העולמי, מייקל שניידר, נתבקש להפיץ הצהרה הולמת ולמחוק את הכתבה הפותחת באתר האינטרנט של הקונגרס היהודי העולמי, שהמשיכה להלל את מעלותיו של צ'אבס. עם זאת, שבועות אחר כך, אחרי שצ'אבס כבר החמיר רשמית את היחסים עם ישראל ולמעשה כל ארגון יהודי גדול כבר גינה את ממשלת ונצואלה, הצהרות הקונגרס היהודי העולמי המהללות את צ'אבס הן עדיין הכתבה הפותחת באתר האינטרנט של הארגון. נותר רק לקוות שהארגון היהודי העולמי יתעשת לאחר הכינוס שלו.

אם היסטוריה מלמדת על משהו, ניתן לצפות שבמוקדם או במאוחר תהיה התפרצות נוספת שתעמיד את יחסי ישראל ויהדות התפוצות במבחן. אחת מהמשימות העיקריות של הממשלה החדשה לאחר הבחירות בפברואר צריכה להיות החזרתו לחיים של המשרד הממשלתי לענייני התפוצות, שהוקפא לאחר פרישתו של השר הקודם נתן שרנסקי. משרד זה צריך להפוך כלי חיוני לחיזוק הקשרים בין יהודים בכל מקום, הן בעתות שלום והן בעתות מלחמה.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann