Guy Bell/Alamy

יהודי בריטניה: אחדות בכל מחיר

Print This Post

רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר של הג'רוזלם פוסט כללה את מארי ואן דר זיל, שנבחרה לאחרונה לנשיאות ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה.

ואן דר זיל היא ציונית מסורה ונמרצת, והיא הולכת בעקבותיו של קודמה בתפקיד, ג'ונתן ארקוש, בכך שהיא מתעמתת עם ומגנה את האנטישמיות וההתנהגות המחליאה של מנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין.

אבל למרות זאת, נדמה שהיא איבדה את דרכה מוקדם יותר השנה בעקבות ההפגנה הפרובוקטיבית שקיימו בכיכר הפרלמנט כ-50 מפגינים צעירים. אלו, שהייתה להם החוצפה לתאר את עצמם כ"ציונים", אמרו קדיש על פלסטינים שנהרגו לאחר שביקשו לחדור לישראל עם כוונות רצחניות. רבים מהם זוהו כפעילי חמאס.

הפגנה זו זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב. שלא במפתיע, רוב יהודי בריטניה זעמו והתביישו ורבים מהם הביעו כעס, כולל מספר התפרצויות וולגריות.

לזכותה, ואן דר זיל גינתה באופן מידי את התנהגות המפגינים. למעשה, היא הגנה באופן עקבי על צעדי ההגנה שנקטה ישראל נגד חמאס וטרוריסטים אחרים.

בשל עמדתה של ואן דר זיל בנושא, קבוצת השמאל הקיצוני "יחד" מתחה ביקורת על ועד שליחי הקהילות על כך שהוא שחרר הצהרה "לקויה וחסרת מורכבות". מנהיגי תנועת "היהדות הליברלית" תיארו את ההצהרה כ"חד צדדית ופזיזה".

עד כאן, הכול בסדר. ואולם, ככל הנראה במטרה לרצות את האלמנטים הרדיקליים יותר בקרב חברי הארגון שלה, ואן דר זיל גינתה את הביקורת על קבוצת "קדיש לעזה". בעוד שהיא הזדעזעה מההפגנה הפגומה, היא הרגישה שהיא מחויבת להוסיף ש"הטון והתוכן של חלק מהדברים גבלו בשנאה ובגסות".

על כך מציג אני את השאלה: מה הפסול בנזיפה ביהודים בורים אשר לא רק שהם מזדהים עם אלו המבקשים לרצוח אותנו, אלא שהם אף יורדים לשפל כה נמוך עד שהם מקדישים את זכרם ע"י אמירת קדיש – תפילה קדושה לעילוי נשמת המתים? ומה הפסול בשנאה של אלו המגנים על רוצחינו? רוב היהודים הנורמליים שונאים אנטישמים רצחניים ואת תומכיהם. אינני מתנצל ואיני מתבייש לומר שאני מתעב כל אדם, אך בעיקר יהודים סוטים, המגן על אלו שהיו רוצחים אותי או מבצעים פעולות לרצח עם נגד יהודים בכל מקום בעולם.

בהקשר זה, מוקדם יותר השנה, ואן דר זיל אמרה באופן משולהב בהתכנסות של צירי ועד שליחי הקהילות, "כקהילה, איננו יכולים להרשות לעצמנו להיות מפולגים בזמנים אלו". היא הוסיפה, "יכולים להיות לנו חילוקי דעות, אך עלינו לעשות זאת במרחב שבו אנו יכולים לשמר כבוד ויחסים אחד עם השני". אך האם על מנהיגים יהודים לשאוף לשמר שיח תרבותי ולהפגין כבוד כלפי אלו שמגנים על מי שהיו רוצחים אותנו?

אחרים טוענים כי עלינו להשאיר אנשים שכאלו במסגרת ה"אוהל הגדול" ולנהל איתם דיאלוג מכובד, וזאת על מנת לשמר אחדות והרמוניה. אך המציאות היא שנוכחותם של אנשים המגנים על רוצחי יהודים במסגרת הזרם המרכזי היהודי הופכת את האוהל הגדול לביב שופכין.

אבל זה הולך ומחמיר. חלק מאומרי הקדיש היו צירים של ועד שליחי הקהילות. כיצד יכול דבר כזה להתרחש בקהילה יהודית מסורה? הדבר הופך את הוועד המתיימר לייצג את יהודי בריטניה לבדיחה.

בפגישה בחודש יוני, ואן דר זיל הביעה עונג וקיבלה בברכה את הצירים אומרי הקדיש ה"נבחרים", וביקשה שיתנהגו כלפיהם "בצורה מכובדת ושלא יפגעו בהם אישית".

אין ספק שדברים אלו מגדירים אותי כחסר סובלנות או צר אופקים בניגוד לאלו שמאמינים שדיאלוג מכובד עם אלו המגנים על רוצחינו מהווה את הדרך הנכונה. אני מתגאה בכך שאיני מבקש להפגין סובלנות כלפי אלו המצדיקים את הריגתם של יהודים אחרים, ובמידה ועמדותיי נחשבות ע"י יפי הנפש כפנאטיות או נגועות בדעות קדומות, אז שכך יהיה.

ואן דר זיל קוראת לאחדות ללא קשר לנסיבות. האם היא הייתה נוקטת בגישה דומה כלפי יהודי הדוגל בגזענות או כזה התומך בפשיזם? האם יהיה זה חובה לקבל אנשים שכאלו בברכה ולבקש שהם יזכו ליחס מכבד? ציר של הועד שהביע באחרונה רגש אנטי מוסלמי גורף לא זכה ליחס של כבוד או התקבל בברכה, ובצדק. למעשה, בניגוד לסנגורים של חמאס, התקיימו חקירות בכדי לברר כיצד הועד יוכל "להרחיק אותו בהתאם לחוקה".

ועד שליחי הקהילות אכן צריך לקרוא לאחדות בקרב הקהילה היהודית. זאת, לא רק אל מול האנטישמיות הצומחת במפלגת הלייבור, אלא אף בתמיכה במאמציו של צה"ל להגן על אזרחי ישראל מפני טרוריסטים – גישה שבה תומכים כמעט כל הישראלים לאורך הספקטרום הפוליטי.

ועד שליחי הקהילות קורא בצדק לקורבין לחזור בו מהתפרצויותיו האנטישמיות או להתפטר. אחד ממעשיו הבזויים ביותר של קורבין (מתוך רבים אחרים) היה כאשר הוא הניח באופן אישי זר על קבריהם של רוצחי המונים פלסטיניים. בהקשר זה, האין זה ביזארי וחסר עקביות שהוועד "מקבל בברכה" לשורותיו את אלו האומרים קדיש על טרוריסטים ואפילו קורא ליהודים אחרים "לכבד" אותם?

העובדה שלא נראה שנרשמו מחאות מרות מצד יהודים מן השורה נגד התנהגות שכזו מרמזת למרבה הצער על כך שיהודי בריטניה, או לכל הפחות מנהיגיהם, איבדו את הדרך וחסרים כל מצפן מוסרי. במידה והם יימנעו מלהקיא מרבם את אלו המאמצים טרוריסטים המסורים לרצח יהודים, אל להם להיות מופתעים כאשר עמדות שכאלו יהפכו לשיח לגיטימי, לא רק בקרב מפלגת הלייבור המובלת ע"י אנטישמי שאין בו חרטה, אלא גם במסגרת הקהילה היהודית עצמה.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann