יהודי ארה"ב צפויים לדילמה בבחירות הנשיאותיות

Print This Post

British-American Flag English

 

הכאוס בכל הקשור לבחירות האמריקניות לנשיאות השפיעו על חלק גדול מהאומה, ובוודאי על היהודים. רבים, ליברלים וגם שמרנים, חשים שההשתייכות הפוליטית המסורתית שלהם נחלשה.

בסיס הבוחרים מרד נגד פוליטיקאים ותיקים ומבוססים והדהים את המומחים ע"י תמיכה במועמדים מעורפלים יחסית, שהציגו רמות של פופוליזם פרימיטיבי שלא נראה בפוליטיקה האמריקנית מאז ימי יואי לונג.

אלו שדואגים במיוחד לישראל מוצאים עצמם מצויים בדילמה קשה.

תומכי הדמוקרטים חזו במאבק בין הילרי קלינטון – שעד לאחרונה כמעט ולא התמודדה עם מתחרים – לבין ברני סנדרס, סנטור יהודי, מבוגר ויחסית לא מוכר מורמונט, שמאלני שמזכיר בדעותיו את הסוציאליסטים היהודים בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה שזעם נגד ה"שליטה" של וול סטריט וקרא לחלוקה מחדש של ההון. בנוסף, הוא ביקורתי במיוחד כלפי ישראל, תומך ב-J Street ופונה ליצרים האנטי ישראליים ההולכים ומתרחבים בקרב האגף השמאלי של הדמוקרטים. הפופוליזם שלו הוביל לתמיכה משמעותית, במיוחד מצד צעירים.

אף על פי כן, למרות שהיא מעוררת טינה ואינה זוכה לאמון במפלגתה שלה, הילרי קלינטון צפויה לזכות במינוי הדמוקרטי. אך הזרם הדרמטי של תמיכה בעמדות הרדיקליות שקודמו ע"י סנדרס הולידו חשש לפיו לאחר כניסתה לתפקיד, היא תבקש לרצות את הקיצוניים בשורות המפלגה. בהמשך, הדבר עלול לעודד אותה לשוב ולאמץ את הגישה העוינת ששלטה במהלך הקדנציה שלה כמזכירת המדינה ושכוונה אל ישראל ובמיוחד כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו כן, הדבר מחזק את החששות בנוגע לחלק מהיועצים האנטי ישראליים הקשים שאותם העסיקה בעבר, ושנחשפו באימיילים הבלתי מסווגים שלה.

כל מועמד נשיאותי שהוזמן להשתתף בוועידה השנתית של 'הוועד האמריקני-ישראלי לענייני ציבור' (איפא"ק) שהתקיים לאחרונה, הציגו תמיכה נלהבת במדינה היהודית. היוצא מן הכלל היחיד היה סנדרס, שסרב לנאום באיפא"ק ודיבר במקום אחר שבו ביקר בצורה קשה את ישראל. אך להבטחות שקשורות בבחירות ולהתחייבויות נלהבות מצדם של מועמדים לנשיאות ופוליטיקאים באיפא"ק יש להתייחס במידה גדולה של ציניות, מכיוון שהניסיון מלמד שאלו לעיתים קרובות מדוללות או מופרות בפועל.

ואולם, הנאום של קלינטון בפני איפא"ק (קישור לסרטון) היה משמעותי. למרות שהצדיקה את המדיניות של הנשיא ברק אובמה כלפי איראן וביקרה את ההתנחלויות הישראליות, היא הציגה הבטחה לתמיכה עוצמתית בישראל שזכתה לתגובה אוהדת. היא הבדילה בינה לבין אובמה בכך שהבטיחה שחידוש היחסים הטובים עם ישראל יהווה עדיפות, ושאחד הדברים הראשונים שתעשה בתפקידה יהיה להזמין את נתניהו לוושינגטון. היא הביעה את העמדות הללו כאשר נהיר שהיא מודעת לכך שהיא תעלה את חמתם של האלמנטים האנטי ישראליים הרדיקליים במפלגתה.

אי הנוחות בכל הקשור למועמדתה של קלינטון אשר חולקים חלק מהתומכים היהודים המסורתיים של הדמוקרטים מחווירים בהשוואה לתהפוכה שהתחוללה בקרב תומכים רפובליקנים רבים לאחר העלייה המטאורית של דונלד טראמפ, שנתפס בתחילה כליצן שרובם המוחלט של הפרשנים חזו את קצו הפוליטי המוקדם.

טראמפ מזלזל באופן פרימיטיבי בשיח הפוליטי האינטליגנטי, אך הוא הציג כשרון פופוליסטי יוצא מן הכלל ביכולת לתקשר ולגעת בהמונים המנוכרים שנהרו לתמוך בו, תוך שהוא גובר על מנהיגים מנוסים כמו המושל לשעבר ג'ב בוש, מחסל את הסנטור מרקו רוביו, ובשלב הנוכחי, מוביל בפער משמעותי על הסנטור טד קרוז, היריב הרציני האחרון שנשאר לו.

הוא אימץ קווי מדיניות גסים, בלתי עקביים וסותרים אך זכה לתגובה חיובית מצד אמריקנים רבים שחשים ניכור ותסכול כלפי מעמדם הנוכחי ומבקשים למצוא פתרונות רדיקליים.

הוא ייצר פילוג משמעותי בקרב המפלגה הרפובליקנית בשל הדמגוגיה, הוולגריות וההערות הפוגעניות שהשמיע כלפי נשים וההתפרצויות המפלות שלו כנגד מיעוטים – ובמיוחד מקסיקנים. רפובליקנים מסורתיים רבים, כולל מנהיגים בכירים במפלגה, מסרבים לתמוך בו, ורבים אף הצהירו שהם לעולם לא יבחרו בו כנשיא. מבקריו כוללים את הניאו-קונסרבטיבים ואת ההוגים והפרשנים השמרניים הבולטים ביותר, אשר מתקוממים נגד ההתבטאויות המתבדלות שלו והגישה האנטי אינטלקטואלית הדמגוגית שלו.

טראמפ מצהיר על הרקורד ארוך הימים שלו של חברות כלפי היהודים וישראל ומדגיש כל העת את העובדה שבתו התגיירה ומנהלת אורך חיים יהודי אורתודוקסי מסורתי.

אך אותם בוחרים המבקשים לשקם את מערכת היחסים החמה בין ארצות הברית לבין המדינה היהודית חוששים בנוגע לתשובות המזגזגות שלו בכל הקשור לישראל.

בתחילה, הוא הרחיק את תומכי ישראל כאשר הצהיר שיישאר "ניטרלי" בכל הקשור לעימות הישראלי-פלסטיני. בהזדמנות אחת, הוא קידם את העמדה המתבדלת הקיצונית לפיה ישראל אינה צריכה להסתמך על תמיכת ההגנה של ארה"ב ושעליה לשלם על התמיכה הצבאית האמריקנית. הוא אף רמז שעל ארה"ב לבטל את חברותה בנאט"ו. הוא הכעיס באופן מיוחד את היהודים כאשר בתחילה, אולי מתוך בורות, הוא ביטל קריאות להרחיק עצמו מהתמיכה שלה זכה מצד הדוגלים בעליונות לבנה ואנטישמים קיצוניים.

כאשר פורסמה ההודעה שטראמפ צפוי להצטרף למועמדים האחרים לנשיאות ולנאום בפני איפא"ק, קבוצה של רבנים רפורמים ואורתודוקסיים תכננו עזיבה הפגנתית המונית בעת שהוא ניגש לדוכן הנואמים. האיום, שזכה לפרסום נרחב, התברר כלא יותר מפרסה והסתכם בחרם מצד כ-30 מתוך 18,000 משתתפים.

הנאום של טראמפ באיפא"ק (קישור לסרטון) היווה את הניסיון הראשון שלו להציג מדיניות סדורה בנושא כלשהו. הוא השתמש בטלפרומפטר, מה שהסיח אותו מהאלתור הנהוג שלו. זו הייתה מצגת פוליטית מוצלחת שבמסגרתה הוא זכה לתשואות חוזרות ונשנות והקים את הקהל על רגליו כאשר לחץ על כל הכפתורים הפרו ישראלים והציג באופן שיטתי עמדה לכידה לטובת ישראל. הוא סתר חלק מדבריו הביקורתיים הקודמים, כולל כוונתו להישאר "ניטרלי" על מנת להשיג "הסכם" בין הפלסטינים לבין ישראל. כמו כן, הוא הודיע על כוונתו להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים.

הביקורת הישירה שהשמיע טראמפ כלפי אובמה הובילה לתגובה כה הפגנתית ולהוטה מצד הקהל שלו עד שליליאן פינקוס, הנשיאה שזה עתה נבחרה להוביל את איפא"ק, בניסיון נואש להפגין על מפלגתיות מתמשכת, חשה חובה ללכת לקיצון השני ולנזוף בו, תוך שהיא פונה בדמעות לתומכי אובמה, מתנצלת ונוזפת בתשואות הנלהבות שלהן זכה טראמפ כאשר השמיץ את הנשיא.

אירועי השבועות האחרונים מצביעים על כך שאם לא יהיה מפנה דרמטי ברגע האחרון בוועידה הלאומית, טראמפ צפוי לזכות במינוי הרפובליקני.

אך הוא זוכה לחוסר אמון נרחב ונחשב לבלתי צפוי, אפילו בקרב אותם אנשים שמתנגדים מרות לקלינטון. ואכן, יש כאלו שיתמכו בה בסופו של דבר בתור הרע במיעוטו.

למרבה האירוניה, העוינות שמולה מתמודד טראמפ בחלקים מהמפלגה הרפובליקנית דומים לאופוזיציה הפנימית שקלינטון ניצבת מולה בקרב מפלגתה. אין תקדים לכך שנציגי שתי המפלגות זוכים לטינה וחוסר אמון כה רבים בקרב החוגים שלהם.

איפא"ק יכול לשאוב סיפוק מכך ש-18,000 המשתתפים הלהוטים בוועידתו כללו חתך אוכלוסייה בריא ומגוון של צעירים, שהפגינו, בניגוד למה שגורסים חלק גדול מהתקשורת ומהליברלים, שהיהודים המסורים ממשיכים לתמוך בעוצמה בישראל. כמו כן, הדבר מדגיש את העובדה שעל אף העימות שלו עם אובמה בכל הקשור לאיראן, איפא"ק לא איבד מהשפעתו וממשיך להוות את אחת מקבוצות השדולה העל מפלגתיות האפקטיביות ביותר בארה"ב.

ייתכנו עוד הפתעות רבות קודם לבחירתו של הנשיא הבא, למרות שכיום, הסקרים מצביעים על כך שקלינטון צפויה לנצח באופן מכריע את טראמפ. ואולם, אין להמעיט מערכו של הכעס האנטי ממסדי ששלט בקרב המצביעים.

אין ספק שטראמפ זכה בתמיכתם של חלק מהיהודים בשל הנאום הפרו ישראלי הקוהרנטי והמפתיע שנשא באיפא"ק. אך מלבד התומכים המסורים ביותר של ישראל, מרבית היהודים לא יבחרו את מועמדם רק או בעיקר בהסתמך על נושא אחד.

ואולם, אם הנאום של טראמפ באיפא"ק היווה סימן ראשון לגישה אחראית וקוהרנטית יותר, ובכוונתו לוותר על הוולגריות ולקושש תמיכה בקרב בוחרי המרכז, התחזיות לפיהן הוא יובס ברוב מוחץ עלולות להתברר כשגויות. מתקפות טרור נוספות, ובמיוחד אירוע בתוך ארה"ב, עלולות להטות בוחרים רבים לכיוונו.

ואכן, יהודים רבים – כמו מצביעים מתנדנדים אמריקנים נוספים – יחליטו כפי הנראה רק ברגע האחרון, וגם אז הם עלולים לסתום את האף בדרכם לקלפיות, מתוך חשש שהמועמד שלהם יתגלה כבלתי צפוי ולא ימלא את ציפיותיהם. אחרים עלולים להימנע, למרות שהרוב ישמרו את נאמנותם למפלגה הדמוקרטית.

ישנה קרן אור חיובית אחת: לא משנה מי ייבחר, הנשיא הבא צפוי לבקש – לפחות בתחילה – למסד מחדש ולשקם את מערכת היחסים עם ישראל. מי שלא ייבחר, צפוי להוות שיפור משמעותי ביחס לנשיא ארה"ב המכהן.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann