יש להריע לנשיא הקונגרס היהודי העולמי (WJC) רונלד לאודר על קריאתו הפומבית לממשל אובמה לחדול מהאנטגוניזם והלחץ החד-צדדי המופעל על ישראל. הקריאה הועברה בצורת מכתב גלוי לנשיא אובמה שהתפרסם כמודעה בגודל עמוד שלם בעיתונים מובילים בארה"ב ובעולם באופן סימולטני. במעשה זה לאודר שבר את מסך השתיקה שכפו על עצמם רוב המוסדות היהודיים האמריקאים מאז מקרה רמת שלמה. במקרה זה הנשיא אובמה ניצל הודעה בלתי הולמת של רשות מוניציפלית מדרג בינוני, על בנייה בשכונה יהודית לגמרי במזרח ירושלים, כאמתלה להתחלת התקפות פראיות ודרישות חד-צדדיות כלפי ישראל.

יהודי ארה"ב ואובמה

Print This Post

רונלד לאודר

Down from the fence

יש להריע לנשיא הקונגרס היהודי העולמי (WJC) רונלד לאודר על קריאתו הפומבית לממשל אובמה לחדול מהאנטגוניזם והלחץ החד-צדדי המופעל על ישראל.

הקריאה הועברה בצורת מכתב גלוי לנשיא אובמה שהתפרסם כמודעה בגודל עמוד שלם בעיתונים מובילים בארה"ב ובעולם באופן סימולטני. במעשה זה לאודר שבר את מסך השתיקה שכפו על עצמם רוב המוסדות היהודיים האמריקאים מאז מקרה רמת שלמה. במקרה זה הנשיא אובמה ניצל הודעה בלתי הולמת של רשות מוניציפלית מדרג בינוני, על בנייה בשכונה יהודית לגמרי במזרח ירושלים, כאמתלה להתחלת התקפות פראיות ודרישות חד-צדדיות כלפי ישראל.

בעניין זה ישנו יוצא מן הכלל הראוי לציון. אייב פוקסמן מנכ"ל הליגה נגד השמצה, שבילדותו שרד את השואה, היה הקול היחידי מהמיינסטרים היהודי שכבר מההתחלה הביע מחאה נגד היחס הנוקשה והלא הוגן שהממשל האמריקאי נותן לישראל. לאחרונה הוא אף ניסה לארגן צעדת מחאה לוושינגטון. אולם, תגובתם הכוללת של ארגונים יהודיים אחרים היתה שתיקה מאכזבת שנדמה כי התבססה על האשליה שיחסי ארה"ב-ישראל ישתפרו מעצמם באופן כזה או אחר.

דברי הפתיחה של וועידת איפא"ק מפי לי רוזנברג, הנשיא החדש, הפגינו דאגה והפצירו בממשל שחילוקי הדעות לא יושמעו בפומבי. עם זאת, היתה בדבריו הסתייגות מעימות גלוי עם המדיניות המפלה של ממשל אובמה כלפי ישראל.

ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית, גוף שהוקם כדי להיות הקול המייצג של יהדות ארה"ב בכל הנוגע לישראל, נותרה פסיבית באופן יוצא דופן. זאת למרות שסגן יו"ר ועידת הנשיאים, מלקולם הונליין, ללא ספק אינו יוני בדעותיו.

בכל הקשור למנהיגים שאינם מייצגים מוסדות מסויימים, היו אמנם גילויי אי שביעות רצון של כמה דמויות יהודיות עצמאיות וביניהם כמה מתומכיה הבולטים של המפלגה הדמוקרטית. דמויות אלו הצביעו לנשיא אובמה מתוך האמונה המוטעית שהוא יעמוד בהתחייבויותיו מתקופת הבחירות. אלן דרשוויץ, לדוגמא, הזהיר באופן מפורש מחזרה על הטעויות המרות של הפיוס הרה האסון במינכן ומרטי פרץ, עורך ה"ניו ריפבליק", נזף באובמה בעזות.

הדמוקרט הבכיר וראש העיר ניו-יורק לשעבר אד קוץ' לא עידן את מילותיו. הוא האשים את הנשיא אובמה בכך שהוא משפיל ומשמיץ את ישראל ובכך שהוא מוכן להשליך את ישראל אל מתחת לגלגלי אוטובוס דוהר כדי לקדם את סדר היום הפרו ערבי שלו. קוץ' הודה כי הוא מרגיש חרטה עמוקה על היום בו בחר בנשיא המוכן לבגוד בישראל ולנטוש אותה. מיותר לציין שנשמעו קולות מחאה מהימין הפוליטי בארה"ב, ארגון ציוני אמריקה וקואליצית היהודים הרפובליקנים. היו גם קולות מיוסרים של יהודים רבים אזרחים מן השורה.

היו אלו תמיד יהודים מסורים שעמדו בראש הפעילות הפוליטית בסיטואציות מסוג זה. בהקשר זה, ביקורתו הפומבית, אך אמנם מעט מאוחרת, של רונאלד לאודר היא חשובה. היא ללא ספק תביא לגל של גערות אך גם תמשוך תשומת לב לחומרת המצב, מצב שתומכים רבים של ישראל נמנעו מלהתעמת אתו. בנוסף, ביקורתו של לאודר תכריח ארגונים ומוסדות יהודיים רבים שטרם עשו כן, לנקוט עמדה.

אם ניתן לומר שסקר שערכו לאחרונה נציגי הוועד היהודי-אמריקני מהווה אינדיקטור, יהודים אמריקאים רבים מבולבלים מהחיזוק החוזר ונשנה של "הברית הבלתי ניתנת לערעור" ואינם מודעים לחומרת הנתק ההולך וגדל בין ישראל לממשל אובמה. דבר זה בא לידי ביטוי בסתירה הקיימת בכך ש75% מהעונים לסקר מאמינים שמטרת הערבים היא השמדת מדינת ישראל ולא החזרת שטחים אך עם זאת רבים מהם ממשיכים לתמוך באובמה. אם-כן, קריאתו של לאודר תאפשר למספר ההולך והגדל מבין 78% היהודים שהצביעו עבור אובמה להבין את היקף הבגידה של הנשיא בהתחייבויותיו מתקופת הבחירות ואת מוכנותו להקריב את בטחונה של ישראל על מזבח הפיוס עם הערבים.

בעבר לאודר היה מקורב לנתניהו ומבקריו ללא ספק יאשימו אותו בכך שהוא משמש כלי לראש הממשלה. אני יודע באופן אישי שאין זה המקרה. הוא פעל אך ורק כיהודי אמריקאי וכמנהיג יהודי עולמי.

רונלד לאודר הוא איש עסקים המעורר יראת כבוד. עסקיו חובקי עולם, יש לו השקעות ניכרות בישראל והוא פילנתרופ גדול. בין השאר, הוא מונה לכהן כשגריר ארה"ב באוסטריה על-ידי הנשיא רייגן והוא ידוע לטובה על שהקים את קרן רונלד ס. לאודר הממנת את תחיית היהדות והתרבות היהודית במרכז ומזרח אירופה שלאחר המלחמה הקרה. לפני שנבחר לתפקיד נשיא הקונגרס היהודי העולמי היה לאודר גם יו"ר ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית.

עד כה, תחת הנהגתו של לאודר, הקונגרס היהודי העולמי נותר רדום במידה רבה. אך בנטילת יוזמה חדשה זו הוא דוחף את הארגון היהודי הגלובלי למרכז הבמה ונוקט בעמדה שעשויה להוכיח עצמה בטווח הארוך כחשובה, לא רק ליחסי ישראל-ארה"ב אך גם לתדמיתה העצמית של הקהילה היהודית בארה"ב.

עמדה זו תהווה משקל נגד לכשלונות המדיניות של חלק מקודמיו בתפקיד. אחד מהם הוא הרב סטיבן וייז שהיה ראש הקונגרס היהודי העולמי במהלך מלחמת העולם השניה. כניעתו של וייז ללחצי הנשיא רוזוולט ושמירתו על שתיקה בעניין הימנעותן של בעלות הברית מלפעול בנסיון לעצור את השואה הכתימה את רקורד המנהיגות המרשים שלו. אדגר ברונפמן, קודמו של לאודר בקונגרס היהודי העולמי, עשה טעות מרה, למרות תרומותיו הגדולות לרווחת העם היהודי, בכך שחשב שהוא יודע מה טוב לישראלים יותר מאשר שהם עצמם יודעים. באוגוסט 2003 הוא גרם להחרפת סערה, שהתערבתי בה באופן אישי, כשקרא לנשיא גורג' בוש להפעיל לחץ על ראש הממשלה שרון. בכך ניתן לומר שברונפמן הקדים וציפה את הופעתו של ארגון ג'יי סטריט.

במידה והוא יחזיק בעמדתו ללא היסוס, לאודר יוכיח עצמו כמנהיג יהודי שהיה מוכן לעמוד איתן אל מול יחסו המבזה של הנשיא שלו כלפי המדינה היהודית. אין ספק כי יצוצו קולות מחאה מצד חלק מתומכיו של אובמה ויהיו מאמצים מתגברים לאיים על היהודים האמריקאים. אלו המשמיצים את ישראל יאשימו את לאודר בנאמנות כפולה ובכך שהוא מעמיד את האינטרסים של ישראל מעל לאלו של ארה"ב. כמו-כן, יחזרו וידגישו את ה"ספינים" הנבזיים והמעוותים הרומזים כי ישראל מסכנת חיילים אמריקאים. הערבים, אוייבי ישראל וכל האנטישמים למיניהם ישלבו כוחות במאמץ להשמיץ ולהכפיש כל יהודי אמריקאי שיתמוך בישראל.

עם זאת, לאודר יכול להתעודד מהתמיכה הבולטת שישראל זוכה לה בקרב הציבור האמריקני, דבר אשר בא לידי ביטוי בהחלטת הקונגרס שגיבתה את ישראל. מאחורי החלטה זו עמדו פוליטיקאים משני הצדדים של המפה הפוליטית בארה"ב והיא זכתה לתמיכתם של יותר משלושת רבעי מחברי הקונגרס. רק לפני כמה ימים היא זכתה לרוב דומה גם בסנאט.

זוהי תקופה היסטורית. ישנן סכנות אמיתיות המאיימות על המדינה היהודית ותפקידה של ארה"ב בעתידנו הוא חיוני לשלומנו ולרווחתנו.

מכתב גלוי לבדו אינו תחליף לכח הנובע מן העם, כח הנדרש כדי לקיים התנגדות למסלול הפיוס הנוכחי של ממשל אובמה, אך הוא יכול להוות קריאה מאחדת ליהודי ארה"ב ולחבריה של ישראל. בכוחו של המכתב לדרבן אותם להשמיע את קולם ולהזכיר לנשיא אובמה שהפרת התחייבויותיו לגבי ישראל מתקופת הבחירות איננה רק בלתי מוסרית באופן מחפיר אלא גם מערערת את האינטרסים האמריקאים באזור הפכפך זה. אזור בו ישראל עומדת לבדה כנציגת החופש הדמוקרטי.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann