תתעלמו מההכחשות המרגיעות. למעשה, ישראל ניצבת בפני משבר דיפלומטי חמור, כאשר על הפרק עומדים היחסים החיוניים בין ישראל לארצות הברית. במשך השנים, יהודי ארצות הברית פיתחו סוכנויות מתוחכמות ביותר שקידמו מטרות יהודיות וישראליות. הלובי הפרו-ישראלי, אייפאק (AIPAC) סייע ביצירת סביבה תומכת לישראל בקרב שתי המפלגות בקונגרס. עד לאחרונה, יהודי ארצות הברית לא סבלו מנקיפות מצפון כאשר הביעו ביקורת חריפה על הממשל שלהם, אם חשבו שהוא מתנהג באופן לא צודק כלפי המדינה היהודית. הם גם לא חששו מהאשמות שהם בעלי נאמנות כפולה, ואף התגאו בהשוואה בין האסרטיביות שלהם לעומת היהודים באירופה, שאותם הם תיארו כ"עבריים מפוחדים". אף על פי כן, יהודים אמריקנים מתכווצים עד היום כאשר הם נזכרים בהתנהגות קודמיהם בשנות ה-40' של המאה ה-20. הממסד היהודי חשש אז מתגובה אנטישמית והיה מוקסם מהפופולאריות ומדימויו של הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט כמי שאינו יכול לטעות, ולכן, לבושתו הנצחית, לא השמיע קול כאשר הנשיא שלהם סירב לנקוט פעולות על מנת לסייע ליהודי אירופה שגורלם נחרץ.

יהודים אמריקנים: עימדו והשפיעו

Print This Post

אובמה ויהודי ארה"ב

American Jews: Stand up and be counted

תתעלמו מההכחשות המרגיעות. למעשה, ישראל ניצבת בפני משבר דיפלומטי חמור, כאשר על הפרק עומדים היחסים החיוניים בין ישראל לארצות הברית.

במשך השנים, יהודי ארצות הברית פיתחו סוכנויות מתוחכמות ביותר שקידמו מטרות יהודיות וישראליות. הלובי הפרו-ישראלי, אייפאק (AIPAC) סייע ביצירת סביבה תומכת לישראל בקרב שתי המפלגות בקונגרס. עד לאחרונה, יהודי ארצות הברית לא סבלו מנקיפות מצפון כאשר הביעו ביקורת חריפה על הממשל שלהם, אם חשבו שהוא מתנהג באופן לא צודק כלפי המדינה היהודית. הם גם לא חששו מהאשמות שהם בעלי נאמנות כפולה, ואף התגאו בהשוואה בין האסרטיביות שלהם לעומת היהודים באירופה, שאותם הם תיארו כ"עבריים מפוחדים".

אף על פי כן, יהודים אמריקנים מתכווצים עד היום כאשר הם נזכרים בהתנהגות קודמיהם בשנות ה-40' של המאה ה-20. הממסד היהודי חשש אז מתגובה אנטישמית והיה מוקסם מהפופולאריות ומדימויו של הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט כמי שאינו יכול לטעות, ולכן, לבושתו הנצחית, לא השמיע קול כאשר הנשיא שלהם סירב לנקוט פעולות על מנת לסייע ליהודי אירופה שגורלם נחרץ.

עם זאת, לאחר מלחמת העולם השניה, מלבד איומיו הברוטאליים של אייזנהאואר בתחילת מבצע קדש ב-1956 ומספר חיכוכים עם הנשיאים בוש האב וג'ימי קרטר, היהודים האמריקאים תומכי ישראל היו לרוב מתואמים עם הבית הלבן. הם בודאי לא נתקלו בשום דבר דומה לעימות המתפתח כעת עם ממשל אובמה.

המצב הנוכחי רגיש במיוחד, מאחר שנראה כי על האסטרטגיה של אובמה כלפי ישראל מנצחים דוקא שני חברים יהודים בממשל – רם עמנואל ודיויד אקסלרוד, ובנוסף, ייתכן כי הם הצליחו לפלג את ההנהגה היהודית.

ככלל, מנהיגי יהדות ארצות הברית אינם מוכרים לציבור הרחב. בראש שלושת הסוכנויות העיקריות המקדמות אינטרסים יהודיים עומדים מלקולם הונליין מועידת הנשיאים, אייב פוקסמן מהליגה נגד השמצה ודיויד האריס מהועדה היהודית-אמריקנית. שלושתם אנשי מקצוע מסורים המנהלים את הארגונים שלהם באופן מופתי.

הממשל מחפש כעת לנצל את חולשתה של ההנהגה. בהתאם לנוהג המקובל, כשהתגברו המתחים הפוליטיים, ביקשה ועידת הנשיאים, המייצגת 52 ארגונים יהודיים גדולים, פגישה עם הנשיא. הבית הלבן הסכים, אבל התעקש לקבוע מי ישתתף בפגישה. מבלי להתייעץ עם אף אחד פסלו אנשי הבית הלבן את מי שהביעו ביקורת, כמו מורטון קליין מארגון ZOA, אבל הזמינו קבוצות המתנגדות למדיניותה של ממשלת ישראל, כמו ג'יי סטריט ושלום עכשיו ארצות הברית. למעשה, הממשל לא רק נתן כבוד ומעמד שווה לקבוצות שוליים כאלו, אלא גם חייב ארגונים מהזרם המרכזי המשמשים כנציגים בפני הנשיא, לחלוק את הבמה עם קבוצות שמטרתן העיקרית היא לשכנע את הבית הלבן לכפות על ישראל לבצע ויתורים חד צדדיים. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ג'יי סטריט אפילו גינתה באופן פומבי את המבצע של ישראל נגד חמאס.

חוסר הנכונות של ועידת הנשיאים לדחות את הסידור הזה עלול להתגלות כטעות אסטרטגית קשה. הוא מאפשר לבית הלבן לקבוע מי ייצג את הקהילה היהודית ולהפעיל נגדה טקטיקות של "הפרד ומשול". הוא גם מספק לממשל אובמה מנגנון ליצירת סביבה של אומרי "אמן", שבה נציגים של ארגונים יהודיים מודעים לכך שעלולים למנוע מהם גישה לנשיא בעתיד אם הם יסומנו כעושי צרות או יביעו ביקורת על מדיניות הממשל.

האסטרטגים של אובמה מנצלים גם את העובדה שלמרות שנתניהו נהנה מתמיכה רחבה וחסרת תקדים במדיניות שלו בבית, התקשורת האמריקנית עשתה לו דמוניזציה ושחקה את מעמדו בקרב הקהילה היהודית בארצות הברית. למרות שנתניהו עשה מאמצים רבים להימנע ממשבר עם הממשל, ישנן כבר לחישות מבשרות רע על סנקציות אם ישראל תסרב להיכנע לתכתיבים של אובמה.

יהודי ארצות הברית ניצבים על קו פרשת המים. כמעט 80% מהם הצביעו עבור אובמה בבחירות, מה שבודאי מחזק את זכותם להביע בפני הנשיא את דאגותיהם. אולם, רבים מהמנהיגים הם פילנתרופים עשירים שאינם רגילים לעימותים פוליטיים קשוחים. בנוסף, ארגונים חוששים לאמץ עמדות שנויות במחלוקת מאחר שהם חוששים כי הדבר יסכן את התרומות מתומכיו הנאמנים של אובמה. עובדה זו מקשה גם על יהודים עובדי השירות הציבורי להביע באופן אישי ביקורת על נשיא פופולרי ביותר.

העובדה שלמנהיגי הזרם המרכזי של יהודי ארצות הברית אין תוכנית אסטרטגית בתקופה כזאת היא מטרידה. נראה כי בפגישה עם אובמה רוב המשתתפים נדהמו מנוכחותו של הנשיא הכריזמטי. לפי הדיווחים בעיתונות, רוב המשתתפים שמרו על שתיקה וחלקם אף הביעו תמיכה במדיניותו של אובמה. "זה היה מפגש נהדר", אמר אנדריאה ויינשטיין, יו"ר המועצה היהודית לענייני ציבור. "הרגשתי בנוח", אמרה מריה גילסון מהדסה. "אני מאמין שהנשיא קיבל את הרושם שישנה תמיכה רחבה במדיניות שלו לצד מספר חילוקי דעות ברמה הטקטית… אני מוכן לתת לנשיא הזה הזדמנות לנסות את האסטרטגיה שלו", הצהיר הרב סטיבן וורניק מהתנועה המסורתית. המנהיג הרפורמי, הרב אריק יופה ציין ש"לגבי המהות, אף אחד מהמשתתפים לא אמר לנשיא: 'אתה טועה'".

אף אחד לא העלה חששות לגבי האופן שבו הנשיא שלהם אימץ את הנרטיב הערבי ויצר השוואה מוסרית בין שני הצדדים. אף אחד לא הגיב להערותיו השערורייתיות והמתנשאות של אובמה כי על הישראלים "לעשות חשבון נפש עמוק". אף אחד לא ציין כי מאוד לא הולם שהנשיא האפריקני-אמריקני הראשון ישלול מיהודים את הזכות להתגורר בירושלים, ערש התרבות היהודית. אף אחד לא התייחס לדבריו של דובר פת"ח, שחזר והדגיש את מחויבותם למאבק המזוין. אף אחד לא העלה את האפשרות שבכך שהוא מרחיק את ארצות הברית מישראל, אובמה למעשה מעודד את הפלסטינים להימנע מלעשות שלום.

אך ישנה קרן אור. אלן סולו ומלקולם הונליין, היו"ר וסגן הנשיא האקזקוטיבי של ועידת הנשיאים, התבטאו לאחרונה וגינו באופן ישיר את הממשל על יחסו הקשה לישראל בנושא ירושלים. הדבר עשוי להיות בעל חשיבות רבה. העובדה שסולו, שהיה עד לאחרונה תומך נאמן של אובמה והראשון שביקש את הפגישה, מביע בפומבי עמדות כאלה, עשויה לאותת על כך שגישתו הנוקשה של אובמה כלפי ישראל מתחילה סוף סוף להשפיע על תומכיו הדמוקרטים. התבטאויות דומות של דיויד האריס מהועדה היהודית-אמריקנית, שביקר את הנשיא אובמה בצורה שקולה בפני קבוצה של חברי קונגרס, מעידות גם על המצוקה ההולכת וגדלה בקרב הדמוקרטים בשעה שהם מתחילים להבין כי הבטחותיו של הנשיא שלהם לגבי מחויבותו לרווחתה של ישראל הן חלולות.

כדי למנוע עימות, יש ליזום בדחיפות מסע ציבורי. אסור שקולה של ישראל יישמע רק מפי יהודים רפובליקנים או נוצרים אוונגליסטים. אם רוצים לשמור על הגישה הנתמכת על ידי שתי המפלגות, שבמשך עשרות שנים היתה גולת הכותרת של המדיניות האמריקנית כלפי ישראל, הכרחי שיהודים דמוקרטים יעמדו בחזית. יש לקוות שדמוקרטים תומכי ישראל, כמו אלן דרשוביץ, יסבירו באופן מכובד לאובמה למה שימוש ב"אהבה קשוחה" נגד ישראל גם אינו מוסרי וגם אינו מועיל.

האחריות מוטלת על כתפיהם של יהודי ארצות הברית. עליהם לעמוד כעת ולהשפיע. יש לקוות שהם יצליחו לשכנע את אובמה כי אם הוא מוכן לנהל דיאלוג עם דיקטטורים ואויבי החופש, עליו לנהוג לפחות באותו אופן כלפי המדינה הדמוקרטית היחידה באזור ולהפסיק להפגיז אותה בתכתיבים.

על הפעילים היהודים לגרום לאובמה להבין שאם הוא ימשיך לפייס את הערבים על ידי הרחקת ארצות הברית מישראל והתנערות מהתחייבויות אמריקניות קודמות, הקהילה היהודית, כולל רבים מתומכיו הנאמנים ביותר, יגיעו למסקנה שהוא הוליך אותם שולל ובגד בהם.

קרא מאמר הבא: הטיעון נגד אובמה

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann